יש חלוץ מטרה, אבל מה המטרה? על החתמת כריסטיאן בנטקה בליברפול

בווידאו: כריסטיאן בנטקה כובש לרשת של מנצ'סטר יונייטד

מרתק הוא הניסיון להבין את היחסים בין מאמן ליברפול, ברנדן רוג'רס, לחלוץ אנדי קארול. המנג'ר הצפון אירי הגיע לאנפילד בקיץ 2012 ומצא שם את החלוץ התמיר שעבר תקופה מתסכלת מאוד במשך עונה וחצי. בחלוף שלושה חודשים, על סף סגירת חלון ההעברות, הושאל קארול לווסטהאם, ונמכר סופית לאפטון פארק כעבור שנה. היה ברור לחלוטין כי חלוץ הרחבה הפיזי לא התאים לשיטה של רוג'רס, שרצה ליישם בליברפול את הטיקי-טאקה הוולשי המפורסם שלו שכה הצליח בסוונסי.

בתחילת ספטמבר 2013, כאשר הסגל של ליברפול נראה דל למדי, הצהיר רוג'רס: "לא הייתי נותן לקארול ללכת אם הייתי יודע שלא יגיע מחליף. הייתי בטוח שנביא חלוץ חדש במקומו". החלוץ הזה היה בסופו של דבר דניאל סטארידג', שנרכש מצ'לסי תמורת 12 מיליון ליש"ט בלבד בינואר 2013, כלומר באיחור של ארבעה חודשים. הגעתו שיפרה את החוד ללא היכר. סטארידג' עצמו הפציץ 10 שערי ליגה ב-14 משחקי הליגה הראשונים בקבוצתו החדשה, האדומים טיפסו למקום השביעי, והמערך החדש עם לואיס סוארס הותיר מקום לאופטימיות לקראת עונת 2013/14.

כעת שימו לב לאמירתו של רוג'רס בדצמבר 2013: "היינו צריכים לתת לקארול ללכת. הרגשתי שזה יעשה טוב לסוארס, כי כאשר אתה משחק עם חלוץ מרכזי קלאסי, הוא הופך למטרה העיקרית של הקבוצה, והכול נבנה סביבו. כשמסתכלים על השערים של סוארס, מעטים הובקעו מהגבהות שגרתיות מאגפים, אותן אוהב קארול. היינו צריכים לפנות את הבמה לכוכב הגדול שלנו".

מנגד, קארול חשף זכרונות מעניינים מאוד על התקופה הקצרה המשותפת עם המנג'ר. "באימונים הוא היה אומר לי שאשחק על בסיס שבועי עם סוארס, ואז כעבור 10 דקות היה מתקשר ואומר שאני צריך לעזוב. ואז היינו נפגשים שוב באימון, והוא היה משנה את הגרסה שוב. הוא העביר מסרים סותרים פעם אחר פעם. יום לפני המשחק בליגה האירופית נגד הארטס, הוא אמר לי שאפתח בהרכב. בבוקר הוא אמר שיש לי בעיות בשריר הירך. הסברתי לו שאני כשיר לגמרי, והוא הבטיח שאהיה על הספסל. בסוף בכלל לא הייתי בסגל. הוא בילבל אותי לחלוטין, ובשלב מסוים הפסקתי לכבד אותו", אמר החלוץ.

איך שלא תסתכלו על זה, מתקבל הרושם כי רוג'רס לא ממש ידע אם הוא רוצה לשלב את קארול, וזאת לפני שמנהלים דיון מעמיק על איכויותיו של השחקן. קארול היה שחקן הרכש היקר ביותר בתולדות המועדון, וכשלונו גרם במידה לא מבוטלת לעזיבתו של קני דלגליש. הצפון אירי קיבל יד חופשית לעצב את הסגל כראות עיניו ובחר לוותר עליו. לכן יש ספקות לא מבוטלים לגבי בחירתה של ליברפול להפוך את חלוץ הרכש החדש, כריסטיאן בנטקה, שחקן עם תכונות דומות לאלה של קארול (שניהם מובילים את הפרמיירליג במספר המאבקים האוויריים בעונה שעברה), ועם מוניטין דומה לזה של קארול בימיו בניוקאסל. שלוש שנים חלפו מאז הועזב האנגלי, והנה מגיע הבלגי ומחזיר במובן מסוים את ליברפול לנקודת המוצא. האם זה באמת היה בתוכנית, או שמדובר בפאניקה אחרי הפיאסקו בעונה שעברה?

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה החשובה באמת מבחינת רוג'רס - האם יש לו בכלל תוכנית? מקובל לחשוב כי מאמן זקוק לזמן כדי לבנות את הקבוצה בהדרגה. זה נכון רק בתנאי שרואים תהליך כזה, ובמקרה של רוג'רס ההיפך המוחלט הוא הנכון. העונה הראשונה הייתה מבוססת על החזקת כדור סבלנית, לפי המתכון בסוונסי. רוג'רס הסביר את השקפת עולמו בכל הזדמנות, הילל את הטיקי-טאקה, וניסה לבנות סוג של ברצלונה באנפילד. התוצאות לא היו מיידיות, אבל הייתה פילוסופיה ברורה. עם זאת, בעונתו השנייה על הספסל הכול השתנה. רוג'רס הפנים לכאורה שהכלים שעומדים לרשותו מתאימים יותר לסגנון אחר, וליברפול כמעט לקחה אליפות בסגנון שהזכיר מאוד את דורטמונד של יורגן קלופ. כתבנו על כך בהרחבה כאשר התואר נראה בדרך לאנפילד.

אוקיי, זה היה שינוי תודעתי מבורך. רוג'רס הוכיח גמישות מחשבתית והוציא משחקניו את המיטב. האם עזיבתו של סוארס חייבה שינוי חד נוסף? כלל לא בטוח, אבל עונתו השלישית של רוג'רס היתה מבולבלת במיוחד. זה לא היה דומה לברצלונה, וגם לא לדורטמונד, המערך השתנה על בסיס שבועי – פעם עם שלושה בלמים, פעם עם רביעיה בהגנה, פעם עם חלוץ חוד בודד, פעם שניים. התאמות טקטיות ליריבות עשויות להיות מועילות, אבל זה לא היה המקרה. נוצר רושם שאין תוכנית אמיתית להתפתחות הקבוצה.

לרוע מזלו של רוג'רס, סבל סטארידג מפציעות רבות, ושותף ב-12 משחקי ליגה בלבד. גם זה הקשה ליצור המשכיות לעונת 2013/14. החלוץ האנגלי המצוין יחמיץ גם את פתיחת העונה הנוכחית, והוא נחשב לאחד הסקוררים המוכשרים ביותר בממלכה, וניתן לבסס את ההתקפה עליו כאשר הוא כשיר. אם יש בליברפול שחקן שנבחר על ידי רוג'רס וסיפק את הסחורה ללא דופי, הרי שזהו סטארידג'. והנה, בעיות רפואיות במשך עונה אחת בלבד שינו את כל התמונה. רוג'רס הפסיק לסמוך עליו והחתים תמורת 32 מיליון ליש"ט שחקן שאמור לשחק על המשבצת שלו, תוך שהוא משנה שוב, בפעם המי-יודע-כמה, את השיטה בה הקבוצה אמורה לשחק.

סטארידג' מסוגל, כמובן, לשחק גם באגף, אבל הוא לא אוהב את זה. זו הסיבה בגללה היה נחוש לעזוב את צ'לסי. הצלחתו לצד סוארס לא הייתה מקרית – זה בדיוק סוג הפרטנר לו הוא זקוק כדי להביא את יכולותיו לידי ביטוי. בעונה הטובה ביותר של רוג'רס, השניים היו ניידים, החליפו עמדות ללא הפסקה ופינו זה לזה שטחים. סטארידג' יהיה יעיל הרבה פחות כחלוץ שני לצד חלוץ מטרה סטטי יחסית כמו בנטקה, ויעיל עוד פחות כקיצוני.

למעשה, כיצד הוא יוכל להשתלב בהרכב האופטימלי? זה תלוי במערך שיבחר רוג'רס, ונכון לעכשיו קשה מאוד להבין לפי הרכישות של האדומים לאיזה כיוון הוא הולך. ההגיון אומר כי מקומם של ג'ורדן הנדרסון, ג'יימס מילנר, פליפה קוטיניו ורוברטו פירמינו אמור להיות יציב. הם זקוקים לקשר דפנסיבי עם נוכחות פיזית – למשל אמרה ג'אן שישמח מאוד לעזוב את עמדת המגן הימני שתיתפס כעת על ידי נתניאל קליין. אם זו חמישיית הקישור, הרי שיש מקום לחלוץ חוד אחד בלבד, ובנטקה יקר מדי כדי לשבת על הספסל. סטארידג' עלול לחזור מפציעה על תקן דמות זניחה ברוטציה. זה לא מגיע לו. הוא ראוי ליחס טוב הרבה יותר.

האמירה של רוג'רס אודות קארול עלולה להדאיג את אוהדי ליברפול. אם הוא סבור כי בהינתן קיומו של חלוץ מרכזי קלאסי כל משחק הקבוצה אמור להיבנות סביבו, הרי שהאדומים ישנו לחלוטין את הגישה בהשוואה לכל מה שידענו עד היום בקדנציה של רוג'רס, וינסו להפוך לסוג של אסטון וילה כדי למצות את הפוטנציאל של הבלגי החדש. ואם בנטקה יקרוס תחת עומס הציפיות שיוצר תג המחיר המוגזם, או פשוט יתגלה כשחקן שלא מסוגל לתפקד בקבוצת צמרת כמו קארול, הרי שהמנג'ר ייאלץ לבנות את הכול מחדש עוד פעם.

בקיצור, בנטקה לא רק מזכיר את השחקן היחיד שעלה לליברפול יותר ממנו. החתמתו מדגישה שאין לרוג'רס משנה סדורה, והוא מקפץ בין רעיונות מגוונים באופן שנראה כעת כמעט רנדומלי. זה לא מבשר טובות ללא קשר למספר השערים שיבקיע הבלגי.