מדורת השבד: על המעבר המפתיע של אלכסיי שבד לחימקי מוסקבה

בוידאו: שבד מעניק לבלאט מדליית ארד באולימפיאדת לונדון

דיוויד בלאט נראה מחויך ונינוח בכינוס הראשון של נבחרת רוסיה בקיץ 2011. רק עניין אחד פעוט צד את עינו וגרם לו לאי נוחות: אלכסיי שבד, אז כישרון צעיר ודי אלמוני, התייצב לפתיחת האימונים כששיערו הארוך מגיע עד הכתפיים. המאמן ניגש לכיוונו והודיע לו בתקיפות: או שתסתפר בהקדם, או שתמצא את עצמך מחוץ לנבחרת.

בלאט שמע רבות אודות הילד המוכשר עוד לפני כן. שבד נחשב לפוטנציאל עצום מגיל צעיר מאוד, אך הפריצה איחרה לבוא. באמצעות האקט הסמלי הזה, של גזירת השיער, קיווה בלאט להעביר מסר. הוא ניסה לחנך אותו וללמד אותו לקח.

שבד נענה לבקשה, החליף פריזורה והציג יכולת סבירה באליפות אירופה בהמשך אותו קיץ. אבל אז קרה דבר מעניין: שנה לאחר מכן, לאימון הראשון לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, שבד העז להגיע שוב עם רעמת שיער מרושלת. בלאט התלבט והתלבט, ולבסוף החליט. "בפעם הראשונה אמרתי לו, 'אתה חייב להסתפר'. הפעם, כשהבנתי שבלעדיו לא נוכל לעבור את החצי באף משחק, כבר הבלגתי", סיפר בלאט. "אמרתי לו - אין בעיה, אתה רוצה להיראות על המגרש כמו היפי? לא אכפת לי. תעשה מה שאתה רוצה".

את אותו קיץ סיימו בלאט ושבד עם מדליית ארד אולימפית. מערכת היחסים אמנם הייתה מורכבת, היא אפילו כללה תקרית בפסק זמן שהפכה ללהיט היסטרי, אבל לצד זה היא הולידה הצלחות. בלאט השכיל להבין בזמן את מה שרבים לפניו ואחריו לא הצליחו להפנים: אין שום טעם לנסות לביית סוס פרא שכזה. להכווין, להסביר, להעמידו על טעויותיו – זה כן. אבל ברגע שבלאט שחרר את הרסן ונתן לשבד להוביל, הוא קיבל מדליית ארד אולימפית. משעה שהפסיק להתקטנן עמו על אורך השיער, הצליח להפיק ממנו תועלת מרבית.

כי אלכסיי שבד עושה דברים בדרכו שלו.

וזו בדיוק הסיבה שבגינה הוא סיפק השבוע את אחד המהלכים המפתיעים שנראו בשוק ההעברות בכדורסל האירופי בשנים האחרונות.

קריירת ה-NBA של שבד סוף סוף תפסה אזימוט. אחרי עונת רוקי מבטיחה במינסוטה, שבד החל בירידה מתמדת. העונה השנייה הייתה חלשה משמעותית ביחס לראשונה והוולבס הפכו אותו לקלף מיקוח בטריידים עתידיים. זה נגמר במעבר לפילדלפיה החלשה, קבוצת טנקינג מובהקת, במסגרת הטרייד שהנחית את קווין לאב בקליבלנד. שבד שוב עזר לבלאט, הפעם בעקיפין, אך באופן אישי מעמדו ב-NBA הלך ונחלש. אחרי ניסיון לא מוצלח בפילי וביוסטון, הקבוצה הבאה אליה הגיע בטרייד, הוא נשלח לניקס. היכולת של שבד בישורת האחרונה של העונה מינפה מחדש את מעמדו ואמורה הייתה לסדר לו חוזה נאה בליגה הטובה בעולם.

נכון, הניקס סיימו את העונה באופן מחפיר עם סגל חלש להחריד, אבל קשה היה להתעלם מהמספרים של שבד ב-16 המשחקים שלו בתפוח הגדול: כמעט 15 נקודות למשחק, לצד 4.5 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים. שבד קיווה כי יהפוך לסחורה חמה בקיץ, אבל ההצעה של הניקס – כ-2.7 מיליון דולר לעונה הבאה, לא סיפקה אותו. הוא ידע כי הסיטואציה שנוצרה בסיום העונה, בה היה הגארד המוביל, לא אמורה לחזור על עצמה. באופן מפתיע, ההצעות לא זרמו מאליהן כפי שציפה. בטח לא בסכומים אליהם כיוון.

אז הוא החל לפזול לכיוון אירופה. ברצלונה הגישה הצעה מכובדת. פנרבחצ'ה הייתה מוכנה לשלם היטב. צסק"א, בה גדל ובה פרץ לתודעה לראשונה, הייתה החשודה המיידית. אולם מבין כל האופציות הגיחה לה לפתע חימקי מוסקבה, דווקא היא, וטרפה את כל הקלפים עם הצעה שאי אפשר לסרב לה: חוזה לשלוש עונות, משכורת שנתית של שלושה מיליון יורו, ואפשרויות יציאה רבות ל-NBA שתופעלנה אם יהיה צורך בכך. חוזה העתק הזה יהפוך אותו לשחקן שמרוויח הכי הרבה מחוץ ל-NBA. לא ספאנוליס, לא דיאמנטידיס, לא נבארו, גם לא סטפון מארבורי שעושה חיים וג'ובות בסין – אף לא אחד מכוכבי העל המוכחים האלה ירוויח סכומים כאלה בעונה הקרובה.

אבל ברוסיה מופתעים מעניין אחר לגמרי: הכיצד חזר שבד דווקא לרוסיה, ממנה הביעה סלידה מופגנת בשנים האחרונות? הרי במשך שנתיים תמימות סירב להעניק ראיונות לתקשורת הרוסית וניסה להתחמק גם מהנבחרת (דבר שנמשך עד היום, אגב. לאחרונה הודיע שבד כי לא ייטול חלק גם באליפות אירופה הקרובה). ואם כבר רוסיה, איך זה שהתגלגל דווקא לחימקי ולא לצסק"א?

"אני רוצה לשים הכל מאחוריי ולהתרכז בהווה. יש לי קשר מיוחד עם צסק"א, אבל החלטתי שאני מעדיף את חימקי", אמר השבוע בראיון ל'ספורט אקספרס'. לצסק"א, כידוע, אין בעיה של תזרים מזומנים. לו רק הייתה חפצה בכך, הייתה משווה את הצעת הענק של חימקי ואולי אף מתעלה עליה. אבל צסק"א החליטה שלא לחזור על הטעות מהעונה שעברה, אז צירפה את אנדריי קירילנקו לסגל עמוס לעייפה בפורוורדים שכמותו, ופגעה בחיבור העדין שנוצר עוד לפני הגעתו. הפעם, עם קו אחורי מוכשר ועמוק, הם ויתרו מראש על שבד, אף שללא ספק מדובר ברוסי הטוב מחוץ ל-NBA. והכל בשם האיזון הקדוש.

בין אם הגיע כברירת מחדל או לא, גם בחימקי מצפה לשבד תחרות לא קטנה. טייריס רייס ופטרי קופונן הובילו את הקבוצה מהקו האחורי בעונה שעברה, וממשיכים לעונה נוספת. על פניו, שלושתם מרכיבים את הקו האחורי הקטלני ביותר באירופה, אבל בפועל מדובר בשילוב שעשוי ליצור לא מעט בלאגן.

"כולם אומרים ששבד עשה צעד אחורה, אבל האמת היא שהוא עשה צעד גדול קדימה", כתב הפרשן פאבל סבירידוב ב-sport.ru. "עכשיו יש לו הזדמנות לגדול כשחקן ולהיפטר אחת ולתמיד מהסטיגמות שליוו אותו לאורך הקריירה. תמיד התייחסו אליו כאל אלן אייברסון האירופאי. גם אייברסון היה כישרון ענק עם אופי בעייתי, בחירת זריקת איומה והגנה כמעט לא קיימת. אבל שבד הוא הכישרון הכי מבריק בתולדות הכדורסל הרוסי. בחימקי הוא יוכל להוכיח שמה שאמרו עליו - שהוא לא מנהיג, שהוא שחקן של היילייטס ביוטיוב, שהוא לא באמת יכול להוביל קבוצה - לא נכון. אפשר להגיע למיצוי מקצועי גםבלי ה-NBA. ויקטור חריאפה וסרגיי מוניה עזבו את ארצות הברית אחרי זמן קצר והפכו לפנים של הכדורסל הרוסי בעשור האחרון. יותר מזה, הם סוף סוף נהיו שמחים. שבד היה יכול לשבת עוד כמה שנים על הספסל ב-NBA ולחזור לאירופה בגיל מאוחר, אחרי השיא. אם זה היה קורה, היינו נשארים עם ילד פלא שאף פעם לא באמת קיבל צ'אנס אמיתי להראות שהשתנה. אבל הוא לקח על עצמו אתגר גדול".

הקאמבק של שבד מעניין גם מנקודת מבט רחבה יותר. החזרה המפתיעה שלו ליבשת הישנה, לצד אירופאים אחרים שעזבו קריירות מדשדשות ב-NBA בגיל צעיר יחסית לטובת חוזים שמנים ביורוליג, מבהירה שוב שהכדורסל האירופי הוא האלטרנטיבה מספר אחת. אם בקיץ שעבר החלה נהירה של שחקנים לכסף הגדול בסין, בקיץ הנוכחי הקבוצות הבכירות ביבשת הישנה הפגינו עליונות מרשימה.

אלכסיי שבד עזב את הניקס בעיתוי משונה לטובת חוזה שמן בחימקי מוסקבה; פרו אנטיץ' זנח קריירה לא רעה בכלל בתור שחקן רוטציה באטלנטה על מנת להצטרף לפנרבחצ'ה אולקר; ניק קלאת'ס בחר בהצעה המפתה של פנאתינייקוס למרות שבקלות היה מוצא חוזה כלשהו ב-NBA; וג'יג'י דאטומה וג'ואל פרילנד לא היססו לוותר על חלום ה-NBA כדי לחבור לפנרבחצ'ה אולקר וצסק"א.

אם מחפשים מאפיין אחד שמתאים לכל החמישה, הוא שכולם עדיין בשיאם. לא צעירים מדי או זקנים מדי, כמו אחרים שחזרו מה-NBA לאירופה בשנים האחרונות. אלא כאן מדובר במאגר שחקנים שיכולים להיות הפנים של הכדורסל האירופאי בשנים הקרובות. כולם מוכחים ברמות הגבוהות של הכדורסל האירופאי, כולם בגיל מתאים, כולם בשלים. השאלה היא האם מדובר במגמה של ממש או בצירוף מקרים.

"הם יודעים טוב מאוד שהזמן שיש להם לשחק ב-NBA הוא מוגבל, והחליטו לנצל את זה כדי לעשות את המהלך וללכת לשחק באירופה", מסביר סוכן שחקנים בכיר המתמצא בשוק האירופי. "האמריקאים שילמו לא מעט לאנטיץ', לקלאת'ס וגם לדאטומה, והיום בשוק יש שחקנים שאפשר להביא בחוזי מינימום שלא פחות טובים מהם. אני בטוח שאם קבוצת NBA הייתה מתאבדת על השחקנים האלה, הם לא היו חוזרים לכאן".

סוכן שחקנים נוסף מסביר: "בסופו של דבר, כל הדרכים עדיין מובילות ל-NBA. לשחקנים כמו שבד, קלאת'ס או אנטיץ' קל יותר היום לחזור לאירופה כי הם יודעים שהמעבר בין הליגות הרבה יותר חופשי. הם מודעים לכך שכיום כל קבוצת NBA עוקבת מקרוב אחרי הכדורסל האירופי. במקרה שיצטיינו, ישימו עליהם עין שוב. כיום קל להגיע ל-NBA מאירופה כמו שקל להגיע ל-NBA מליגת הפיתוח. למרחק הגאוגרפי אין שום משמעות. אז למה לא לעבור לאירופה, להרוויח הרבה יותר כסף, להיות בעלי מעמד הרבה יותר חזק ועוד בנוסף לכל להחזיק באפשרות לחזור ל-NBA אם רוצים אותך? רק מישהו שתקוע בעבר ולא מבין איך העסק עובד כיום יכול לסרב לזה".