בווידאו: אימון הפתיחה של הפועל תל אביב
הפועל תל אביב הכריזה לאחרונה על החתמתם של שני הכישרונות הצעירים של מכבי תל אביב: רוי רונן ורז יצחק. לא במקרה הייתה זו הודעה/התרסה רשמית. תחת הבעלות החדשה, היריבות עם מכבי תל אביב עלתה מדרגה לרמת היציע. בכלל, כל נושא בן רייכרט נראה כעימות בין שערים 10-11 ל-4-5. מכבי לא באמת רוצה "להתאבד" על השארת בן רייכרט, אך לא תבחל בשום אמצעי כדי למנוע את מעברו להפועל.
אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר. הפועל תל אביב הבהירה כי רז יצחק חוזר הביתה, אך האמת שגם רוי רונן עבר בהפועל תל אביב ב-2011/12, אליה הגיע מהפועל אזור. לאחר עונה אחת באדום, בחר השחקן לעבור למכבי תל אביב ועכשיו הוא עושה את הדרך ההפוכה. המהלך הזה של מעבר בין שתי התל אביביות בגיל צעיר כבר הפך להיות מאוד לגיטימי, כפי שיכול להעיד שגיב יחזקאל.
מה שכן, המקרה של רוי רונן הוא נורת אזהרה. לפני מספר חודשים התייחסתי בבלוג לעובדה שרונן, יחד עם עוד ארבעה שחקני קבוצת נערים א' של מכבי תל אביב, נמצא בהסגר קטין ועשוי לעשות את המעבר בסיום העונה. הוא כבר הצטרף לסוכנות השחקנים של דודו דהאן והיה ברור שהם מכוונים למשהו אחר. גם בסביבתו מסבירים כי הרגיש שלא קיבל את היחס לו ציפה במכבי תל אביב, ואילו בהפועל תל אביב דואגים לו גם מבחינת התנאים וגם מבחינת הטיפוח המקצועי, כולל העובדה כי הוא יוצא עם קבוצת הבוגרים למחנה האימון.
אם מבקשים את גרסת מכבי תל אביב לעניין, הם מדגישים כי בשנה האחרונה ה"דאגה" לשחקן היא בעיקר בצד הכספי. במכבי הסבירו לאחרונה: "בגילאים האלה, אנחנו לא במשחק בקטע הכלכלי. לא נשלם לכל שחקן שיפתו אותו עם משכורת של 5,000 שקל בחודש ותנאים נלווים בגילאי נערים. מעבר לכך שעקרונית אנחנו מתנגדים לזה, מדובר במהלך שגם פוגע בשחקן וגם לא מצדיק את עצמו".
במכבי תל אביב הזכירו השבוע מקרים דומים של כדורגלנים שנכנסו להסגרי קטין, עברו ונעלמו או עדיין לא הצליחו לעשות את הקפיצה מאז. במכבי טוענים שיש כאן כמעט 100 אחוז של כישלון במעברים. החלוץ של הנושא מבחינת הסגרי הקטין במכבי תל אביב היה רז שטיין, שבגיל 14 עבר ממכבי תל אביב למכבי חיפה. שטיין נחשב לכישרון אדיר בגילאים הללו והיה למעבר הגדול הראשון באמצעות הסגר הקטין במתכונת המחודשת, בו השחקן ממשיך לשחק במסגרת המועדון במהלך ההסגר.
שטיין עבר לחיפה, הצטיין בקבוצת הנוער וניסה את כוחו כמושאל בהפועל עכו בעונה שעברה, אך בקיץ הנוכחי חזר לקדנציה שנייה כמושאל בהפועל קטמון, בגיל 21. השבוע הוא סיפר: "אני קיבלתי את ההחלטה ממקום מקצועי נטו. היה במעבר גם צד כספי ותנאים, אבל זה היה שולי עבורי. רציתי להתקדם מקצועית ובחיפה זה קרה. התייחסו אליי אחרת, התקדמתי שם והגעתי לנבחרות צעירות. אני בסך הכול חושב שעשיתי צעד נכון ואני מאמין בעצמי שעוד אחזור לליגת העל ולרמות שאני מצפה מעצמי".
בנוגע לקטע הכספי הוסיף שטיין: "מי שמשלם עליך גם משקיע בך יותר, דואג לטפח אותך ובונה עליך. אבל ברור שאסור שזה יהיה הגורם המניע. ההחלטה צריכה להיות מקצועית בלבד, בלי קשר לפיתוי כספי. בגילאים האלה אך ורק התקדמות מקצועית צריכה לעמוד לנגד עיניו של השחקן".
אז זהו, שאם בצד הכספי דיברנו בזמנו על שי בן דוד, שגדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ועבר לפני כשנה למכבי חיפה, המוסד למעמד השחקן קבע לפני כחודשיים כי על מכבי חיפה לשלם עבורו כ-145 אלף שקל דמי השבחה. זהו תהליך רציני עליו עובדת מכבי תל אביב בחודשים האחרונים עם צוות משפטי מורחב ותקדימים מאירופה, במסגרתו היא מתכוונת לתבוע דמי השבחה על כל שחקן ושחקן שינצל הסגר קטין ויעזוב. חלק מהשחקנים שכבר רצו לעזוב, הבינו כי אין קבוצה קולטת שתוכל לשלם את דמי ההשבחה ולכן ויתרו.
במקרה של רוי רונן ורז יצחק, מכבי תל אביב צפויה לתבוע קרוב למיליון שקלים עבור השניים, עיקר הדרישה לדמי השבחה היא עבור רונן, אותו הגדיר כאן מיכאל נס כ"אחד משניים או שלושת השחקנים הכי מוכשרים בשנתון הזה. אם יעבדו איתו נכון הוא יוכל לעשות את כל המסלול לנבחרת הבוגרת".
לא מעט ביקורות סופגות מכבי חיפה ומכבי תל אביב בכל נושא המושאלים והשחקנים שצומחים במועדון ונפלטים החוצה. לא מעט פעמים זה בצדק. העובדה שמכבי תל אביב שמה את יהבה בקיץ על רועי קהת, אלי דסה ומונס דאבור, שלושה שחקנים שהם במקור תוצר מחלקת הנוער שלה, רק מחזקת את הביקורת. אי אפשר שלא להבין את הרצון לראות כמה שיותר שחקנים ישראלים מוכשרים מקבלים הזדמנויות, במיוחד כאלה שמובילים את שתי מחלקות הנוער הבולטות בארץ.
אבל יש גם צד שני. בתוך כל המהומה, נראה שכבר מזמן אף אחד לא מתייחס לתרומה של שתי המחלקות הללו לכדורגל הישראלי. במחקר שנערך במרכז הבינלאומי לספורט שבשוויץ, דורגו 100 האקדמיות הצעירות המובילות באירופה - המספקות שחקנים מקצוענים ל-31 הליגות הבכירות שהשתתפו במחקר.
כפי שניתן לראות בטבלה המוצגת כאן, מכבי חיפה ניצבת במקום ה-36 המכובד ואילו מכבי תל אביב במקום ה-42. על פי הרשימה, שתי האקדמיות הצעירות מישראל מקדימות מחלקות צעירות מפוארות מכל רחבי היבשת, דוגמת ראן (44), שטוטגרט (45), אתלטיק בילבאו (50), ולנסיה (52) ואתלטיקו מדריד (65), וזה עוד לפני שהזכרנו אימפריות כמו מנצ'סטר סיטי (73) או אינטר (77).
אגב, למרות שבעשור האחרון נראה כלפי חוץ שהאקדמיה של אייאקס אמסטרדם אינה נוצצת כבעבר, בית החרושת ההולנדי עדיין בשיאו ומוביל את הרשימה עם 77 שחקנים מתוצרת מקומית שהופיעו העונה בליגות הבכירות. אחריה נמצאת פרטיזן בלגרד עם 74 שחקנים ובמקום השלישי ברצלונה עם 57.
מחקר דומה שנערך לפני שנתיים הציג ממצאים זהים בנוגע למכבי חיפה ומכבי תל אביב. שתי הקבוצות גם יחד, מספקות בממוצע בשנים האחרונות 68 שחקנים לרשימת הליגות הבכירות - 63 מתוכם הם לליגת העל. הכמות כוללת שחקני בית המשתייכים עדיין לקבוצה הבוגרת, שחקנים מושאלים וכן יוצאי המועדון שנפלטו כמו שלומי אזולאי ממכבי חיפה או רועי קהת ממכבי תל אביב.
כאשר מסתכלים על הכמות המדהימה של 63 שחקנים ומחלקים אותה ל-14 קבוצות ליגה, מקבלים בכל קבוצה בליגת העל 4.5 שחקנים בממוצע שגדלו באחת משתי מחלקות הנוער המובילות. מדובר בכמות כמעט בלתי נתפסת, המספקת מסקנת ברורה שללא שתי מחלקות הנוער האלה הליגה הייתה פחות טובה. וכפועל יוצא, גם הכדורגל שלנו. בנוסף, כשבוחנים את הקמפיין האחרון של נבחרת ישראל, לכל משחק הוזמנו 25 שחקנים - 10 מתוכם היו כאלה שגדלו במכבי חיפה ומכבי תל אביב.
נכון, מתסכל לראות כיצד שני המועדונים נותנים לעתים ליהלומים שגדלו אצליהם לחמוק מבין הידיים, והתסכול רק גובר כאשר מעדיפים על פניהם שחקני רכש וזרים בינוניים. רועי קהת ושלומי אזולאי אמורים להיות המראה של המועדונים הללו בנוגע לוויתור המוקדם על שחקנים שגדלו במחלקות הנוער, במיוחד לאור העובדה שאין מציאות בגזרת הזרים. עם כל הכבוד לאייגבור ומיצ'ל בעונה שעברה, אם עבור מדד איכות כזה מוותרים על שחקנים כמו קהת ואזולאי, אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. נראה שבמכבי חיפה מתחילים להפנים, אולי בקרוב גם במכבי תל אביב.
עד היום נהגו קבוצות ישראליות להביא בכל קיץ שחקנים אפריקאיים להתרשמות בכמויות בלתי מבוטלות. נושא הסדרת הוויזה כרוך בפרוצדורות קצת מתישות, אך בסך הכול הדברים היו מסתדרים. מפקידים ערבות בסכום של 15-20 אלף שקל, והוויזה מאושרת. אם תוך פרק זמן מסוים השחקן לא עוזב את הארץ, ניתן לחלט את הערבות. בשל עומס העבודה, במשרד הפנים כלל לא התעסקו בנושא.
כעת, במשרד הפנים טוענים כי מספר לא מבוטל של כדורגלנים אפריקאים שלא נקלטו בקבוצות מקומיות, נשארו למרות הכול בישראל והפכו למעשה למסתננים. עקב כך, שונו התנאים. מעתה, שחקן אפריקאי שמגיע לישראל חייב לעזוב תוך 30 יום, אחרת הערבות מחולטת באופן אוטומטי.
לידיעת הקבוצות, מדובר גם בשחקן שהוחלט להחתימו וכבר הוצאה לו אשרת עבודה. למשרד הפנים אין זמן להתעסק בנושאים הללו ולבדוק אותם, כך שבשלב זה הוחלט כי שחקן שהגיע לארץ, גם אם נקלט, הוחתם והוצאה לו אשרת עבודה - מחויב לעזוב את הארץ תוך 30 יום, ולחזור בחזרה אך ורק באישור נוסף של השלטונות.