פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עדיין לא קמו מהשבעה: שנה ל-1:7 של גרמניה על ברזיל

        במקום הראשון: הקבוצות שקיבלו את לוח המשחקים הכי נוח בתחילת העונה. בשני: שחקנית הכדורגל ששינתה את ההיסטוריה. ובשלישי: שנה ל-7:1 של ברזיל - מה קרה לגיבורי הטרגדיה. מדור הפודיום מדרג את שלושת סיפורי השבוע

        עדיין לא קמו מהשבעה: שנה ל-1:7 של גרמניה על ברזיל
        עריכת וידאו: מרום שפיצר

        בימים אלה נבחן בהפועל כפר סבא הזר הכי מקושר לליגת העל שמעולם לא שיחק בה. קוראים לו חוסה גאלאן, ספרדי בן 29 עם קריירה מעניינת ואקזוטית (ארבע עונות באתלטיקו מדריד, קצת ספרד ואז תאילנד, אינדונזיה וירדן), עליה נרחיב אם וכאשר יצמיד עט לנייר. בינתיים רק נראה את שורשי החיבור:

        - הוא נולד בלאון, העיר בה נולד גם חואן פאבלו.

        - הוא שיחק עם קרלוס גרסיה באלמריה.

        - הוא התאמן אצל חואנמה ליו, המאמן שבין היתר נחשב למנטור של פפ גווארדיולה, והדריך גם את סלאבישה יוקאנוביץ'.

        - יוקאנוביץ' כמעט צירף את גאלאן לקבוצתו התאילנדית מואנגת'ונג יונייטד. השניים עדיין בקשר.

        - הוגו לופס, ששיחק בעבר ברמת השרון, הוא אחד החברים הכי טובים שלו.

        - מאנה, לשעבר במכבי תל אביב, שיחק עמו באלמרייה.

        - חורחה אלונסו, ששיחק בסכנין, אף הוא חבר טוב.

        - הוא שיחק עם ססאר ארסו בנבחרת עד גיל 16.

        - שלומי דורה בחן אותו בהפועל חיפה בינואר, לפני שנה וחצי, ובקבוצה מספרים שהוא היה אמור לחתום אבל בגלל עניינים ביורוקרטיים זה לא יצא לפועל.

        ואחרי עבודת שורשים זו, הנה שלושת הסיפורים של השבוע. "הפודיום".

        הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        למעקב בטוויטר

        עופר עיני, אורן חסון, ניר ינקלביץ', מנהלת ליגת העל (יוסי ציפקיס)
        (צילום: יוסי ציפקיס)

        מדליית זהב - 11 מחשבות על פרסום לו"ז ליגת העל

        1. יום פרסום לוח המשחקים של כל ליגה הוא אחד הימים הכי טובים בשנה. הכול תמיד מרגיש הכי גדול והכי מושך. כולן עדיין בתמונה, הכול מסתורי וכל חצי מפגש מצטייר כאטרקטיבי. לרוב, ככל שעוברים השבועות וקבוצות יוצאות מהמרוץ או נשברות מנטלית או כלכלית, החשק יורד ורמת המפגשים דועכת. אבל עכשיו, בקיץ? ואוו, עכו נגד כפר סבא במחזור 3!

        2. לא, זו לא הגרלה מוחלטת וטהורה, וטוב שכך. מנהלת הליגה שחררה מספר לוחות, ובחרה אחד. הלוח הנבחר, לוח 6, הוא לוח נהדר. על הנייר, בכל מחזור פרט ל-12 יש מפגש אטרקטיבי מאוד. קרית שמונה נגד באר שבע ובית"ר נגד הפועל בפתיחה, מחזור לאחר מכן באר שבע תארח את מכבי תל אביב ובמחזור השלישי קרית שמונה תעשה זאת. ברביעי, באר שבע תארח את הירוקים ובחמישי סלאבישה יוקאנוביץ' מגיע לסמי עופר. בשישי, סכנין תארח את בית"ר (יאיי, פארק אוסטרליה!) ובשביעי הירושלמים ודובב גבאי יארחו את באר שבע. בשמיני, מכבי תל אביב מארחת את בית"ר ובאר שבע את הפועל תל אביב. בתשיעי: דרבי תל אביבי. בעשירי: מכבי חיפה נגד בית"ר. שבוע לאחר מכן, הפועל תל אביב נגד מכבי חיפה. ובמחזור הנעילה: דרבי חיפאי. 12 משחקים מרכזיים טובים מתוך 13 שבועות? כולנו קונים, בכל שנה.

        3. הלו"ז משפיע, על כל קבוצה באופן אחר, ועל כך אוטוטו. כן, כולן יפגשו את כולן, וכן, הכול על הנייר, ועדיין - הסדר משפיע.

        4. היו הרבה מחזורים ראשונים מסקרנים בתולדות הליגה, אבל זה נהדר במיוחד. הפועל תל אביב יוצאת לטדי, לפגוש את בית"ר ירושלים. הפועל תל אביב היא קבוצה שתסקרן מאוד בתחילת העונה, ולהוציא דרבי, ירושלים בטדי זה הדבר הכי טוב שהאדומים יכולים להיות מעורבים בו. 30 אלף איש יקנו את כל הכרטיסים, והאווירה תהיה מחשמלת. וזה לא רק בית"ר נגד הפועל. זה אריאל הרוש, אקס בית"ר בעבר ומפטש-ממגל בהווה, יגיע לאצטדיון שלידו גר במשך שנים. בימים האחרונים הרוש היה במרכז תשומת הלב. האדומים הרימו על כפיים, הבית"רים גידפו ואיימו ברשתות החברתיות. כשהרוש יאייש את קורות טדי, בלי או עם סרט קפטן על הזרוע, היציעים יבערו. תוסיפו לכך שגם איעד אבו עביד יגיע באדום (מה קרה בנתניה, אתם זוכרים), והרי לכם מתכון לאווירה משולהבת פלוס.

        דרגת קושי, חמשת המחזורים הראשונים של 2015/16 (עיבוד תמונה)
        מה בטבלה? לקחנו את חמש היריבות הראשונות של כל קבוצה בעונת 15/16, וחישבנו ממוצע מיקומים שלהם ב-14/15 (בני יהודה וכפר סבא עולות חדשות, ולכן לשם טבלה זו דורגו במקומות ה-13 וה-14)

        5. באותו מחזור תצא הפועל באר שבע לקרית שמונה. בצפון לא יפגשו ברק בכר ושיר צדק גדודי אולטראס צפוניים, אבל איזי שרצקי מסוגל להבעיר מדורה שיריחו גם בנגב. מאז עליית הליגה האחרונה של קרית שמונה, באר שבע ניצחה שם רק פעם אחת בליגה (מחזור 19 של 2013/14), מתוך שבעה מפגשים, כך שגם ספורטיבית - לגמלים יהיה קשה. בכר ניסה לשמור על פאסון גם לאחר ההתבטאויות הקשות של איזי, אבל הוא ירצה להחזיר צביטה על המגרש.

        6. סלאח חסארמה, בעונתו הראשונה כמאמן, לא ילקק דבש בפתיחה. שלושת המשחקים הראשונים של הקבוצה הצפונית - באר שבע, בית; הפועל תל אביב, חוץ; מכבי תל אביב, בית - לא נוחים. היסטורית, כשלצפון מגיע מאמן חדש אחרי מאמן שעשה חיל, הוא לא שורד יותר מדי זמן. האם חסארמה יתנגד לססטיסטיקה?

        7. להפועל באר שבע, על מאמנה החדש, מצפה פתיחה קשה מאוד. ק"ש בחוץ, מכבי תל אביב בבית (ולכו תדעו אם טרנר סטאדיום יהיה מוכן עד אז - נקודה מהותית מאוד), מול הנמסיס הפועל רעננה (2 מ-12 נקודות בלבד לבאר שבע ב-4 המפגשים האחרונים) ומשחק בית מול מכבי חיפה. תארו לכם שהקבוצה של ברק בכר תודח מאירופה בשלב מוקדם, ותפתח רע את העונה - זה לא יתקבל בשקט. לפי הלו"ז הנוכחי, גם פתיחת עונה קולוסאלית (כל דבר שבין 2 ל-4 נקודות) היא אפשרות ריאלית.

        8. למכבי תל אביב יש לו"ז הכי קשה, על הנייר. בחמשת המחזורים הראשונים הטרבליסטית תפגוש, בחוץ, גם את באר שבע, גם את קרית שמונה וגם את מכבי חיפה. אבל התחלה רעה של מכבי תל אביב זו לא פתיחה רעה של באר שבע, ובטח לא של הפועל תל אביב או הפועל כפר סבא. ככל שהמועדון חסון יותר, כך לא נרתעים מפנצ'ר. הפועל תל אביב, למשל, יוצאת לטדי ומארחת את קרית שמונה בשני המחזורים הראשונים. 0 או 1 מ-6 זה תרחיש ריאלי, שעלול לנער ולערער. פתיחה רעה מאוד של באר שבע - גם. אבל בקרית שלום, בטח אחרי שלוש אליפויות רצופות בלי מתחרה אמיתית על התואר, אמורים להצליח להתגבר גם על פתיחה צולעת. ומי בכלל אומר שתהיה כזו.

        אריאל הרוש שוער הפועל תל אביב על כתפי האוהדים (יותם רונן)
        אוטוטו שוב בטדי. הרוש (צילום: יותם רונן)

        9. לססאר מנדיונדו מצפים שני משחקים מסקרנים, ולאחר מכן יהיה לו זמן לגבש את החבר'ה. החל מהמחזור השלישי, זה הלו"ז של ססאר מנדיונדו: מכבי נתניה (ב), הפועל חיפה (ח), בני יהודה (ב), הפועל כפר סבא (ח), בני סכנין (ב). המשמעות: חמישה מחזורים רצוף מול יריבות נוחות. זמן טוב להתאושש, לרוץ ולהתחבר. אגב, בסיבוב הראשון הפועל תל אביב מאחרת גם את שני המשחקים הקשים של הסיבוב, מול מכבי תל אביב (9) ומכבי חיפה (11), כך שבסך הכול, אמיר כבירי ושות' לא יכולים להתלונן.

        10. מכבי חיפה ורוני לוי בכלל לא יכולים להתלונן. לפי הסידור הנוכחי, הירוקים צריכים להגיע לבאר שבע במחזור הרביעי כשהם עם תשע נקודות, אחרי ניצחונות על בני יהודה בבית, כפר סבא בחוץ וסכנין בבית. בלי השתתפות במפעל אירופי, ללוי יש את כל הזמן לחבר את הסגל ולהביאו ליכולת גבוהה ולתיאום גבוה, כבר בסוף אוגוסט. אז, במחזורים 4 ו-5, יחכו הפועל באר שבע ומכבי תל אביב, ואז נראה מה מכבי חיפה שווה באמת.

        11. הפתיחה הכי קלה - על הנייר - ממתינה לבית"ר ירושלים. אחרי הפועל תל אביב במחזור הזינוק, לסלובו דראפיץ' ממתינות נתניה, הפועל חיפה, בני יהודה והפועל כפר סבא. אם ממש מחפשים סוס שחור אפשרי לפתיחה - מכבי פתח תקוה. אמנם בתקציב נמוך, אבל אם החיילים של רב"ש סיימו במקום השישי בעונה שעברה, איפה הייתם מדרגים אותם אחרי חמישה מחזורים כאלה? נתניה (ב)?, הפועל חיפה (ח), בני יהודה (ב), כפר סבא (ח), סכנין (ב). שתי עולות חדשות, שלוש קבוצות פלייאוף תחתון. רב"ש מחכך ידיו בהנאה. עוד פותחת נוח? הפועל עכו. כסף אין, וסגל רחב אין, אבל מזל בסידור יש. עד המחזור הרביעי, אין שום קבוצה גדולה בקלפים של הקבוצה מהגליל המערבי.

        קרלי לויד שחקנית נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים חוגגת שער בגמר המונדיאל (GettyImages)
        (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מדליית כסף: 16 דקות התהילה של קרלי לויד

        גמר מונדיאל הנשים בין ארצות הברית ליפן הביא רייטינג של 15.2 - במדינה של הדוד סם. 20.3 מיליון צופים. נתונים מדהימים. כמה מדהימים? סדרת הגמר של הבייסבול, הוורלד סירייס, הניבה רייטינג של 7-8. סדרת הגמר של ה-NBA - 13.9. גמר ההוקי - 7.6. והגמר בראשון? 15.2.

        זה היה משחק הכדורגל הנצפה ביותר בתולדות ארצות הברית של אמריקה - גברים, נשים או מה שתרצו. גמר מונדיאל הגברים של 2014, למשל, גרר 17.3 מיליון צופים - כך לפי SBNATION. המשחק הקריטי של ארצות הברית נגד פורטוגל בשנה שעברה - 17.9. אבל גמר הנשים, בו ניצחה אמריקה את יפן 2:5 ניפץ את הכול. כמעט שנה בדיוק לאחר ה-1:7 של גרמניה על ברזיל בחצי גמר המונדיאל, קיבלנו עוד משחק שייקח הרבה זמן לשכוח.

        והרבה תודות לקרלי לויד, שהיתה אחראית ל-16 הדקות הכי טובות של כדורגלן/נית, כנראה אי פעם.

        צמד שערים ממצבים נייחים בדקות השלישית והחמישית, ולקינוח - בומבה מחצי מגרש. שדר טלמונדו צווח "גוללללל" במשך 38 שניות ברציפות, ורבים כבר הכתירו את הביצוע הזה לשער השנה. יכול מאוד להיות שהם צודקים. וכן, לאלה שמזלזלים בו בגלל השוערת היפנית או ה"חולשה" של הבעיטה - קחו את הביצוע הזה, אחד לאחד, ותחשבו שהיה מתרחש בגמר מונדיאל גברים. אותה טעות שוער, אותה "חולשה" של בעיטה. קייס קלוזד.

        זה היה השלושער הכי מהיר בתולדות הגמר, גברים או נשים, ולא מפתיע שדווקא קרלי לויד (32) אחראית לזכייה הראשונה של האמריקאיות בתואר מאז 1999. שתי מדליות הזהב של ארצות הברית באולימפיאדות האחרונות הושגו בזכות שערי ניצחון של הבחורה מניו ג'רזי, שהעלתה את הסך הבינלאומי שלה ל-69 - מהקישור.

        היא כמובן לא ישנה בלילה שלאחר מכן, וגם לא בלילות הבאים - כך אמרה בראיון ל-ESPN. כמה דקות לאחר שנגמר, פתחה את הסלולרי ומצאה 372 הודעות. אחת מהן היתה מהארוס שלה, בריאן הולינס. היא לא אישרה לו להגיע לאצטדיון. היא לא הרשתה לו להגיע לקנדה בכלל. הוא נשאר במולדת, בניו ג'רזי, צפה במשחק בבר מקומי. היא רצתה ריכוז. "הוא היה עקשן בהתחלה", סיפרה בראיון, "אבל שינה את דעתו כי הבין שאולי לא נתחתן אם הוא היה מגיע".

        לויד זכתה ב"שחקנית הטורניר", בנעל הזהב - על ששת שעריה בשבעה משחקים, בגביע כמובן. גם שתי מדליות אולימפיות, כאמור, כבר ברזומה. בעיירה בה גדלה, דרלן, יקימו מגרש כדורגל על שמה. ראש העיר התלונן שאחרי שערך מצעד לכבודה ב-2012, נגמרים המעשים שאפשר לעשות כדי לפאר את שמה. השבוע אפילו, לפי ויקיפדיה, היא הפכה לנשיאת ארצות הברית. אובמה כבר בירך. הילארי, מאחורייך.

        קליפ: שחקני נבחרת ברזיל בוכים נגד גרמניה (צילום מסך)

        מדליית ארד: שנה למינייראסו

        שנה חלפה מאז המשחק ההוא במינייראו, ועדיין, ובהפרש, זה היה המשחק הכי מדהים שראיתי אי פעם. וכנראה גם לא אראה מדהים ממנו. אירועי ספורט משוגעים היו ויהיו, בכל ענף, בכל שנה. אבל מפגש כזה, בין ברזיל לגרמניה, בברזיל הגאה, שיסתיים ב-1:7 מוחץ לדויטשלאנד? קשה להאמין שזה לא חד פעמי.

        עוד לפני המשחק, בגלל שבברזיל התרכזו יותר מדי בניימאר הפצוע (מתי הוא כן גומר טורניר, הבחור?), היה נראה שזה הולך לכיוון גרמני, ודי חזק. אבל לא ככה. לא חמישייה בתוך 19 דקות. והקלות הזו. תראו את הגולים - זה בלתי מוסבר. התעללות ארוכה ברחבה, כמעט בכל גול וגול. אם הייתם רואים משחק כזה, וזה לא היה גרמניה, ברזיל וחצי גמר מונדיאל, הייתם אומרים שזה מכור. או שלפחות הקבוצה המובסת חטפה שלושה אדומים. אבל כלום - 11 מול 11, בלי תירוצים, ובום אחר בום אחר בום.

        איצטדיון המינייראו בבלו הוריזונטה ראה משחקים דרמטיים במונדיאל הזה - למשל, ה-0:1 של מסי נגד איראן, בתוספת הזמן; למשל, הפנדלים בין ברזיל לצ'ילה. ועדיין, ה-1:7 שינה לחלוטין את התדמית של המקום. "העיר והאיצטדיון יהיו מקוללים לנצח", מספר העיתונאי המקומי ג'וסיאס פריירה.

        הייתי במשחק של ברזיל נגד צ'ילה, ובמהלך הפנדלים הרגשת שאם ברזיל לא יוצאת מכאן מנצחת, העיר תימחק. האוהדים עם דם בעיניים, והדחה, בבית - זו לא אופציה. מיד לאחר השביעייה, לוח התוצאות לא הראה "1:7" אלא "בבקשה לצאת מהאיצטדיון באופן רגוע". זו הכתובית ששודרה, והיא לא הוחלפה. והאוהדים, למרבה הפלא, יצאו באופן רגוע. ככה זה שההלם עצום מהכעס, ובעיניים לא היה רצח אלא דמעות.

        המרקנאסו היה כמיתוס. הדורות שלנו לא ראו, בקושי שמעו. ההפסד ההוא לאורוגוואי מריח מאגדה. אבל ה-1:7 קרה בעידן שכולם רואים וכולם מדברים. בתקופה של שידורים ישירים לתוך הווריד, 200 ערוצים, פייסבוק וטוויטר. זה לתמיד.

        לאחר המשחק הגענו לתחנת האוטובוס המרכזית בבלו הוריזונטה. אלפי מקומיים חיכו לאוטובוס שיפנה אותם מהעיר הזו. מהמשחק הזה. מהזיכרון הזה. מאות שכבו על הרצפה. אומה שלמה שלא תשכח. הנה 15 - 14 שחקנים ומאמן אחד - שיזכרו יותר מכולם.

        מאמן ברזיל לואיז פליפה סקולארי (AP)
        (צילום: AP)

        ז'וליו סזאר - לא זומן לנבחרת יותר; חזר לשוק האירופי, למדי בנפיקה, וזכה עמה בדאבל.

        מייקון - היה פצוע רוב העונה והועף מסגל הסלסאו על ידי דונגה. עדיין ברומא, והתעמת העונה בעיקר עם שמועות מוזרות על יחסי מין עם חבר לנבחרת והשחתת בקבוק שמפו.

        דויד לואיז - עדיין אחד הגיבורים בעיני הברזילאים, עדיין אחר הגיבורים הטרגיים בעיני העולם. האמת - באמצע. זכה בשלושת התארים הצרפתיים עם פ.ס.ז', אבל ספג השחלות אין ספור בדרך להדחה מליגת האלופות על ידי ברצלונה. במשחק ההדחה של ברזיל בקופה, דונגה לא שיתף אותו בהרכב.

        דאנטה - רוב העיניים התרכזו בו, כמחליף של טיאגו סילבה שהורחק מהמשחק ההוא. דאנטה לא סיפק את הסחורה, קרס ביחד עם הנבחרת שלו ולא קיבל תפקיד מאז. במינכן לא כיהן בתפקיד ראשי, אבל עוד עונה, עוד אליפות.

        מרסלו - האסון המשובע החל בהרחקה שלו לקרן, ואחריה המבול. לא זכה עם ריאל מדריד בשום תואר העונה. בגלל פציעה לא יצא עם הסלסאו לקופה אמריקה בצ'ילה.

        אוסקר - ממתיק הגלולה במינייראו עם השער המצמק בדקה ה-90. העונה, במדי צ'לסי, זכה באליפות הפרמיירליג, והמתיק את הגלולה עוד קצת. דונגה הפתיע כשלא לקח אותו עמו לטורניר בצ'ילה.

        לואיז גוסטבו - אחד ה"סבירים" במשחק המחריד בבלו הוריזונטה. עונה טובה מאוד בוולפסבורג הסתיימה עם גביע. הקשר נופה מהסגל לקופה אמריקה בגלל פציעה בברך ימין. את הניתוח עבר, איך לא, בבלו הוריזונטה.

        פרננדיניו - אחד החלשים בערב ההוא מול גרמניה, אבל חזר לעצמו במנצ'סטר סיטי. הכניס את הפנדל הראשון מול פרגוואי. אחריו, גם הערב הזה הלך לעזאזל.

        פאוליניו - העיתונאי הברזילאי פריירה: "אחת הדעיכות הגדולות מהשחקנים ששיחקו באותו ערב במינייראו. היה מהבולטים בגביע הקונפדרציות, עבר להיות מחליף במונדיאל ונעלם לאחר ההשפלה בבלו הוריזונטה". לפני כמה ימים נמכר לגואנגזו הסינית. היי, גם איחוד עם סקולארי הוא משהו, לא?

        הולק - גם הוא לא זומן יותר לסלסאו מאז. העביר עונה טובה ברוסיה עם זניט, עונה שהסתיימה באליפות.

        רמירס - גם הוא היה שותף לאליפות של צ'לסי, אבל נמצא בדעיכה מאז המינייראסו. רק שני שערים וכמות דקות צנועה (1099) ממוריניו.

        וויליאן - מהברגים החשובים באליפות של הבלוז.

        פרד - סקולארי בנה עליו ונפל איתו. בפלומיננזה זה תמיד הלך יותר טוב. מאז לא זומן לסלסאו, וכנראה לא יזומן.

        ברנרד - לא הוא האיש שייכנס לנעליו של ניימאר ויצטיין בעבודתו. היה פעיל בתחילת המשחק ההוא, אך נמוג מהר עם היתר, ומאז לא זומן. שיחק העונה בשחטאר דונצק, ובסביבתו סיפרו שהוא רוצה לעזוב את אוקראינה.

        פליפה סקולארי - האשם העיקרי בעיני הציבור הברזילאי. זה היה הפסדו הראשון כמאמן במונדיאל, ואיזה הפסד. פיליפאו לקח אחריות, עזב, הגיע לגרמיו, אבל אחרי התחלה נוראית התפטר מתפקידו. ביוני חתם בגואנגזו הסינית. לפני שלושה ימים ציין באופן אישי את יום השנה לתבוסה, עם שביעייה משלו ב—0:7 של גואנגזו מול צ'ונגקינג. אגב, קבוצתו הרשיתה חמישייה ב-19 דקות - בדיוק כמו מה שעשו לו מולר, קלוסה, קרוס וחדירה לפני שנה. יופי של מעגל.

        orenjos@walla.co.il