ערן לוי מתחיל לעכל את הפציעה הקשה שנחתה עליו ואת העובדה שרגע לפני גיל 30 הוא הולך להיעדר תקופה ממושכת מהמגרשים. לראשונה בקריירה, חווה לוי פציעה משמעותית, שגורמת לשחקנים להחמיץ לעתים עונות מלאות. אחרי שנרגע מההלם הגדול שנחת עליו, וכשהוא מנסה לנווט בין עשרות הודעות תמיכה של חברים למקצוע שביקשו ממנו להאמין שייצא מחוזק מהסיפור, סיפר קפטן נתניה בשנתיים האחרונות על השתלשלות העניינים.
"זו הייתה הכנה מאוד טובה לעונה החדשה, עבדתי חזק מאוד, הכנתי את הגוף בצורה טובה. את השבוע האחרון הקדשתי לעבודת רגליים, ובאחד האימונים עשיתי תנועה קדימה ומיד אחורה והרגשתי את אותו 'קנאק' ידוע שכולם מספרים עליו. לא הרגשתי שזו פציעה שצריך לחשוש ממנה. בסך הכל עמדתי היטב על הרגליים, היו לי קצת כאבים. הברך טיפה התנפחה, אבל הרגשתי יציב וגם בבדיקה הראשונה אצל ד"ר גיא מורג אמרתי שאני בטוח שאין שם שום דבר, אולי רק מיניסקוס".
לוי ממשיך: "ארגנו לי מהר MRI, ממש תוך 24 שעות, ואז קיבלתי את הבום הגדול. פשוט לא האמנתי, זה היה שוק מוחלט, התחושה הכי קשה בעולם. נכון שמדובר רק בספורט, אבל היו לי כל כך הרבה תוכניות לעונה הזו עם מכבי נתניה. שלומי דורה הגיע, דיברנו כל כך הרבה בימים האחרונים ושוב התאחדנו. שמחתי שהוא הגיע והיה לי ברור שאני עוזב את כל ההצעות שהיו לי לעונה הקרובה, והיו לי. רציתי להתמקד רק בהצלחה של מכבי נתניה.
"ההודעות של החברים למקצוע מחממות את הלב ומלמדות כמה מעריכים ואוהבים אותי בליגה שלנו. אני צריך להתמקד כרגע בהליך הניתוח, ההחלמה והשיקום, אבל הלב גם עם המועדון שלי שנמצא בתקופה קשה מאוד, ואני לא אוכל לעזור לו לפחות עד חודש ינואר".
קרע ברצועה הצולבת הקדמית שולח שחקנים לתקופת החלמה ושיקום של שמונה חודשים ויותר, אבל קפטן מכבי נתניה משדר אופטימיות. "בעוד עשרה ימים אהיה חכם יותר, אבל בנקודת הזמן הזאת ד"ר מורג אמר לי שמכיוון שהרגליים שלי חזקות מאוד, הסיכוי שאחזור תוך חצי שנה בלבד הוא גדול מאוד. אין לי כרגע שום מחשבות על פרישה, אני לא מתעסק בכלל באפשרות הזאת, ואני מקווה שזו הפציעה האחרונה בקריירה שלי, ושאחזור ממנה חזק וטוב, כפי שעשו בעבר שחקנים אחרים".