בוידאו: ביצועיו של ברונו קוניה, הרכש המרתק של קרית שמונה
מיהו ולאד מוראר, הרכש החדש של בית"ר ירושלים, קשה באמת לדעת. מי מאיתנו צופה באדיקות בליגה הרומנית כדי לדעת? כמה אפשר לצפות משחקן בן 21, מוכשר ככל שיהיה, בעונתו הראשונה בקרקס של בית"ר ירושלים? יכול מאוד להיות שבעוד כמה שנים הוא יהפוך לשחקן ענק ואלי טביב יגזור קופון שמן, אבל מי יודע. הבעלים של בית"ר אמר שהקבוצה על המדף, לא?
שחקני הרכש שכן הגיעו לבית"ר הקיץ מלמדים שטביב לא באמת רוצה לעזוב. כשטביב אומר לראש העיר ירושלים שימצא לקבוצה רוכש חדש, הוא לא באמת מתכוון לזה. בטביבית זה אומר: תעזור לי כלכלית, אחרת אני (כאילו) הולך. עזרת לאיציק קורנפיין כשארקדי גאידמק עדיין היה הבעלים, מגיע גם לי. אולי גם הובטח לי. אבל בעלים שרוכש כישרונות צעירים, מנהל מעקב סקאוטינג מקיף אחר שחקנים יותר מהרבה אנשי מקצוע בארץ, לא באמת מסוגל להפסיק. זו האהבה. זה התחביב שלו. אולי זה גם עוד מקור הכנסה עבורו. אבל אם טביב היה רוצה לעזוב את בית"ר, הוא כבר היה עושה זאת מזמן.
הבעיה עם מסע הרכש של בית"ר, אם אפשר לכנות זאת כך, היא היעד. המטרה. האופק. אלי טביב, על כל הדברים הטובים והרעים שהוא עושה, לא מבין שהוא לא רק רכש את בית"ר ירושלים, הוא גם קנה את האתוס של המועדון. את השאיפות שלו. השחקנים החדשים שטביב הנחית בבית"ר מלמדים שהוא עדיין שואף להיות קבוצת פיתוח: עוד צעירים, עוד פוטנציאל לתגליות, אבל מעט מדי שחקנים שאמורים לקחת את המועדון הזה לפסגה הבאה.
אתה לא יכול להיות הבעלים של בית"ר ירושלים מבלי לשאוף קדימה. מבלי לרצות לכבוש את הפסגה הבאה. מבלי לכוון לשחקן הרכש הגדול שישנה את הסטטוס של המועדון. אם אין כסף, זה מובן. יש הרבה עונות שלבית"ר ירושלים אין כסף ויש הרבה צרות, אז מנסים לשרוד. אבל כאשר לקבוצה יש גב כלכלי, הרוח הכללית, ההיסטורית, היא לצמוח. לגדול מעונה לעונה. לעשות את הבלתי ייאמן. ספק רב אם טביב מבין זאת.
ולאד מוראר חתם לשנתיים בבית"ר ירושלים עם אופציה לעונה נוספת
בן רייכרט יצר קשר עם מכבי תל אביב וביקש: קבעו תג מחיר עבורי
הפועל תל אביב פתחה עונה במסיבת עיתונאים חגיגית. המטרה: אליפות
עד עכשיו, טביב מנסה להפוך את בית"ר למפעל כישרונות שימכרו בעתיד. לסוג של קבוצת דרג ב' שמדי פעם תפתיע. לפעמים תמחיש את הטאץ' של הבעלים בבחירת כישרונות צעירים הוא אוהב את זה. ולעתים גם תקרוס.
זה לא אומר, אגב, שבית"ר של העונה הבאה תהיה פחות טובה. יש בקבוצה מספר שחקנים מבטיחים שהגיעו, כמו נס זמיר ודובב גבאי, לעומת כאלו שעזבו כמו ססאר ארסו וליביו אנטל. אם בית"ר לא נפגעה מהעזיבה של קורצקי, אין סיבה שתיפגע מהפרידה הלא הוגנת מגיא לוי. לקבוצה יש מאגר כישרונות נהדר. אבל אין לה אף שחקן גדול. טביב לא מחפש כאלה.
הוא מחפש זרים צעירים מרומניה, גם כי הפועל תל אביב הביאה אחד כזה. הוא לא נלחם על אלירן עטר. הוא לא מכוון לבן שהר. הוא לא מוכן לשלם יותר מ-200 אלף דולר לשחקן. ככה מכוונים למקום חמישי. אולי רביעי. הלוואי שלישי. אבל השאיפה היא לא הצעד הבא. השאיפה לא שאיפה של בית"ר ירושלים. השאיפה להמשיך לטפח את האגו של טביב. לא יותר מזה.
זרקור על זר של תומר יצחק: ברונו קוניה - עירוני קרית שמונה
בעקבות ההצלחה המסחררת של לוקאס מורה, ב-2 ביוני 2011 הוקפצו שני שחקני נוער נוספים לקבוצת הבוגרים של סאו פאולו. הראשון היה הקשר דנר בן ה-18, השני היה החלוץ ברונו קוניה בן ה-17. "כל הילדים כאן רק מחכים שהזדמנות כזו תגיע", אמר אז ברונו הצעיר והנרגש, שלפתע מצא עצמו מתאמן בקבוצה אחת עם אגדות כמו ריבאלדו ורוג'ריו סני. "לשחק במדי סאו פאולו זה החלום".
אז החלום הזה התגשם, אבל הוא היה חד פעמי. ברונו קיבל שמונה דקות כמחליף בניצחון 1:2 על פיגיירנסה, במשחק בו מחליף אחר, המורה ריבאלדו, הבקיע את שער הניצחון. אך זו הייתה, כאמור, ההזדמנות היחידה. המאמן פאולו סזאר קרפג'אני הלך, והצעירים שרצה לקדם הורדו בחזרה לנוער. ברונו המשיך באקדמיה, ולאחר מכן נשלח לקבוצות קטנות בליגה המחוזית של סאו פאולו. כך, בעוד לוקאס מורה המריא לנבחרת ברזיל ונמכר ב-45 מיליון יורו לפריס סן ז'רמן, דנר מצא עצמו בליגה הפורטוגלית השנייה וברונו ינסה את מזלו כעת בקרית שמונה. גם כן יורשים.
הפוטנציאל קיים, אין ספק בכלל, אך לצדו מופיע סימן שאלה לא פחות גדול. לא כל שחקן באקדמיה של סאו פאולו מוקפץ לקבוצה הבוגרת בגיל 17 ומקבל חוזה לשש שנים. גם פאצ'וקה המקסיקנית זיהתה את הכישרון וניסתה להחתימו, אבל נתקלה בסירוב מצד סאו פאולו ובעצמה לא הייתה סגורה לגבי העמדה המתאימה לשחקן. למרות ששווק כחלוץ מרכזי, ברונו משחק בעיקר בכנפיים, בדרך כלל בצד ימין. אל תתנו למראה הגמלוני (1.85 מטרים) להטעות אתכם, קוניה מהיר מאוד באגף ואוהב לעבור שחקנים באחד-על-אחד. לעומת זאת, סקורר הוא לא וגם חבלי הקליטה בארץ זרה עבור בחור צעיר שמדבר פורטוגזית בלבד, לא יהיו פשוטים. או כמו שהציג זאת איזי שרצקי במסיבת העיתונאים: "הוא אמור היה להיות טאלנט גדול. אם נצליח איתו, מה טוב. מצד שני, יש מצב שטעינו ונצא בקנס".
מד כוח עדכני של הקבוצות בחלון ההעברות:
1. מכבי תל אביב (מקום 1 בפעם הקודמת) כשאין על המדף יותר מדי שחקנים שוברי שוויון, מכבי תל אביב פשוט צריכה לשמור על הקיים. בטח כשהקיים הוא טל בן חיים החלוץ.
2. הפועל תל אביב (מקום 2 בפעם הקודמת) המון כישרונות צעירים, אבל מי יהיה המבוגר האחראי?
3. הפועל באר שבע (מקום 3 בפעם הקודמת) עדיין אין החתמה גדולה חדשה, אבל עובדים בשקט המתבקש כדי למצוא אחת כזו.
4. עירוני קרית שמונה (מקום 4 בפעם הקודמת) בורחל הצטרף לרשימת השחקנים החדשים שאמורים להחליף חלק מהגיבורים הישנים. וזה הולך להיות קשה.
5. בני סכנין (לא דורגה בפעם הקודמת) סוף סוף מתחילים להחתים מחליפים לאלו שעזבו.