אופיר מרציאנו ואליניב ברדה לקחו מרחק של שלושים מטר אחד מהשני והחלו להתמסר בעדינות. המטרה להעמיד את הכדור על הקו שצמוד ליריב. במשחק הזה אתה חייב להיות מדויק, למסור את הכדור ברגש. ברדה הצליח ראשון, מרציאנו קצת התקשה. זו לא תקופה שהולכת בקלות לשוער הנבחרת. זה החל בחודש ינואר, אז התפוצצה ההעברה שלו להפועל באר שבע דקות לפני סגירת חלון ההעברות. זה נמשך בירידה המתסכלת של קבוצת נעוריו ללאומית וזה קורה לו גם עכשיו כשמסביב שחקני הנבחרת משפרים עמדות וחוזים והוא רואה מכאן איך דודו גורש לוקח לו את הכרטיס לחוזה שהיה אמור לסדר אותו בחיים.
עכשיו הפנים לעבר דודו דהאן שכבר ידע לעשות בעבר כמה קסמים עם שחקנים בינוניים להם סידר מעברים בינלאומיים. מרציאנו מבקש להתנתק מכל זה. קשה לו גם כך עם אי הוודאות הזו והדבר האחרון שהוא צריך על הראש פחות מיומיים למשחק מול בוסניה, זה להתברבר באשר לעתידו.
מי שמחפש בסיפור הזה גם כעס כלפי ג'קי בן זקן שלא הסכים להתגמש מול אלונה ברקת, לא ימצא אותו אצל מרציאנו. יש שם אהבת חינם גדולה מאוד מצידו ובינתיים שום דבר ביחס לאנשי אשדוד לא נסדק.
כל השחקנים בנבחרת אוהבים אותו. בחור צנוע, סימפטי. הם קוראים לו "נשמה טובה". אתמול בשדה התעופה בווינה אפשר היה לראות את אריאל הרוש צמוד אליו. שניהם, ביחד עם גיא חיימוב, מתחרים על אפודת השוער הראשון אבל בעוד שחיימוב והרוש מסודרים לעונה הבאה, מרציאנו מוטרד. הרוש חבר אמיתי, אפילו שבתוך תוכו ודאי היה רוצה לשים עליו מחר את הכפפות. החיבור בינו לבין מרציאנו מעורר התפעלות בטח נוכח סיפורי הברוגז שהיו בעבר בין השוערים הלאומיים. "האמת שזה מחמם את הלב לשמוע ולראות שכולם רוצים שיהיה לי טוב", מודה מרציאנו כשאני מעדכן אותו על השיחות עם חלק מהשחקנים שמחזיקים לו אצבעות גם מחר וגם בהמשך הקיץ. "אני מרגיש שיש לי כאן חברים אמיתיים".
הוא מלא באמונה בקב"ה, כך שיש לו על מי להישען. גם לפני משחקים קודמים של הנבחרת היו כאלה שלא היו בטוחים לגביו, אבל ברוב המקרים מרציאנו היה שם. אלי גוטמן היה בטוח לגביו מהרגע הראשון וזה רק התחזק אצלו בכל ימי האימונים באוסטריה. "אנחנו יודעים שאופיר טרוד בענייניו, אבל הוא מצליח להתנתק ולא מביא את זה בינתיים לשום אימון", הודה אתמול גורם בנבחרת.
אבל כך או אחרת, מרציאנו היה הרבה יותר רגוע אם הכל אצלו כבר היה מסודר. הוא עדיין שחקן של מ.ס. אשדוד ויש לו שם חוזה, אבל זה יהיה אסון עבורו וגם עבור אשדוד אם לא תימצא הקבוצה שתצרף אותו. הראש של מרציאנו שכבר ידע בעבר כמה אנשי מקצוע שידעו לכוון אותו, מנסה לשים הכל בצד ולהתמודד עם הסיטואציה הלא פשוטה שניצבת בפניו. "מה יעזור לאופיר להתעסק בעתיד שלו דווקא עכשיו?", שאל אחד מחבריו של השוער בנבחרת. "הרי אם הוא ייתן הופעה גדולה במגרש, לך תדע אילו דלתות ייפתחו בפניו. אולי באים סקאוטים לעקוב אחריו? אולי מחכים לראות את המשחק הזה באיזו קבוצה שדודו דהאן הביא? הרי זה לא קל לקנות שחקן מישראל ועוד מקבוצה קטנה שירדה ליגה כל שכן כשמדובר בשוער. אלה תנאי פתיחה קשים עבור אופיר, אבל הוא צריך להכניס לעצמו לראש שעם כל הבאסה, יש עשרות שוערים ישראלים שהיו מתים להתחלף איתו".
גוטמן חושש מאוד מהמצבים הנייחים ומכדורי הקרן של הבוסנים. הם אמורים להעלות לכל מצב כזה שישה שחקנים גבוהים ומלבד החיפוי ההגנתי שלנו, נדרשת עירנות שיא מצד השוער. מרציאנו כבר היה בצמתים דומים בקמפיין הזה ועם כל זה שבאשדוד לא ידע ולא הכיר שנאה של 15 אלף אוהדים שיישבו לו על הראש מחר, הוא כבר הוכיח שצריך להאמין בו ולראייה גוטמן נותן לו את כל הגב.
עם כל הכבוד לכל שחקן שדה של הנבחרת, המפתח לנקודה המיוחלת כאן בבוסניה, נמצא קודם כל בידיים של מרציאנו. אולי אחרי הערב הזה, הכל יתהפך לו לטובה.
הנבחרת הגיעה אמש לבוסניה והתקבלה במזג אוויר חורפי, שונה כל כך מהשמש שליוותה את כל ימי המחנה באוסטריה. שיירה מאובטחת היטב עשתה את הדרך לזניצה, עיר בת 150 אלף תושבים, שדומה כי אין אחד בה שלא יודע על המשחק. מי שהיה צריך תזכורת קיבל אותה אמש בדמות עשרות שוטרים שאיבטחו את ההגעה של הנבחרת מהרגע שהאוטובוס נכנס לעיר. הם התפרשו בכל הצמתים המרכזיים וגם ברחובות צדדיים וחשוכים ניתן היה לראות שוטר במדים שמוודא כי איש לא יתקרב לנבחרת.
"כולם רוצים שהכל כאן יעבור בשלום ולא רוצים שום בעיות", הסביר אחד המלווים הבוסנים. "יכול להיות שיש כאן הכנה יותר גדולה מתמיד, אבל אנחנו לא רוצים לקחת שום סיכון בעניין".
