1. בפעם השנייה בפלייאוף הנוכחי הגיעה מכבי תל אביב למשחק מספר 2 אחרי שלא הרשימה במשחק הראשון בסדרה, ועם הרגשה שזה הולך להיות קשה. ברבע הגמר הצהובים יצאו לנס ציונה וגמרו את המשחק ברבע הראשון. בחצי הגמר הגיעה מכבי לאילת ללא דווין סמית', ועם סגל שעל הנייר לא עולה בהרבה על זה של יריבתה - זה נגמר ב-22 הפרש שלא משקף את המשחק החד צדדי שהיה על הפרקט החל מאמצע הרבע השני. לצהובים נשאר לסגור עניין ביום רביעי ביד אליהו, כשבניגוד לקבוצות שונות בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, מכבי יודעת לגמור את הסיפור כשצריך לגמור אותו.
הניצחון של האלופה באילת הוא מסר חזק מצד הצהובים - גם בלי השחקן הכי חשוב שלנו במערך, אנחנו מסוגלים לנצח במגרש שאמור להיות ביתי, ובקלות. ההרגשה הכללית במכבי תל אביב לפני המשחק הייתה שהיא הולכת למשחק קשה, כשהפסד הוא לא דבר רצוי, אבל עשוי לקרות בסיטואציה הנוכחית, וכל עוד עולים לגמר יהיה אפשר לחיות איתו. למרות זאת, הצהובים הגיעו כמעט עם כל הבכירים לעיר הדרומית, מה ששידר לשחקנים את המחויבות שמצופה מהם במעמד הזה. ואם זה לא הספיק, אז גיא גודס לא פחד לבצע חילופים מוקדמים כשאילת ברחה ל-2:10, והזעזוע הזה ניער טוב את אלכס טיוס. כשהמתאזרח חזר לפרקט ברבע השני הוא כבר היה חד. המהלכים שלו הובילו לבריחה שגמרה את המשחק.
על ג'רמי פארגו אין הרבה מה לומר, הוא עדיין הגארד היוצר הטוב ביותר בישראל, וכנראה שהדיבורים מסביב על כך שיש סיכוי לא קטן שבסיום העונה ימצא את עצמו מחוץ לקבוצה, מוציאים ממנו את הגירסה העוקצנית והחדה שלו. אבל האובדן האמיתי של הצהובים יהיה אלכס טיוס, אם וכאשר יעזוב בקיץ. לטיוס יש חוזה במכבי תל אביב עם אופציית יציאה בכסף לאירופה בלבד. למי שהספיק לשכוח, זה האיש שהיה בין האחראיים לנס מילאנו בשנה שעברה, ושרשם 11 נקודות ו-8 ריבאונדים בממוצע בפיינל פור. אז אמנם מדובר בשחקן שהמחויבות המכביסטית עליה דובר בפסקה הקודמת לא עומדת נר לרגליו אלא יותר המחויבות לקריירה ולבריאות שלו, אבל מבחינת כישרון והופעה במאני טיים, מכבי תעשה טעות אם תוותר עליו, ואולי מחשבה נכונה יותר תהיה פתיחת החוזה שלו.
ומה בקשר לדווין סמית'? אז במכבי לא רוצים לסכן את הפורוורד, אבל תהיו בטוחים שבגמר, גם אם הוא לא כשיר ב-100 אחוזים הוא ירצה לשחק, ומכבי תל אביב תרצה שהוא ישחק. למרות הניצחון הגדול על אילת, הפועל ירושלים עדיין היא קבוצה שמעלה יותר בעיות לצהובים מזאת של אריק שיבק.
2. במשך כמעט מחצית ניסיתי לעקוב טקטית אחרי הדברים שהפועל אילת ניסתה לעשות והפתרונות שאריק שיבק הכין למשחק השני מול מכבי תל אביב, אבל באיזשהו שלב מחקתי הכול כי באמת אי אפשר היה לראות את הקבוצה הדרומית. הרבה קבוצות העונה הקשו על הצהובים, כולל אילת עצמה פעם וחצי, אבל המשחק בהיכל בגין היה השירות הכי גרוע שהכדורסל הישראלי יכול היה לקבל לעונה הזאת. המשחק הרופס של אילת, שבשלב מסוים, אחרי שראתה את רף 20 הנקודות נחצה, עברה ליידות שלשות בלי הפסקה, היה הדוגמה המושלמת לכיצד קבוצה לא יכולה להרשות לעצמה להופיע במעמד כזה.
לא מעט עסקו באריק שיבק והתבטאויותיו בימים האחרונים. זה החל בהאשמות לתקשורת אחרי שקבוצתו צלחה את הסדרה עם מכבי חיפה, המשיך עם כך שקבע שהמשחק השני תלוי רק באילת, והסתיים לאחר המשחק שקבע שלא הייתה עייפות מנטלית. ההפסד של אילת הוא קודם כל מנטלי ולא פיזי. חוסר היכולת של שיבק לייצר לחימה כלשהי מהקבוצה שלו במשחק שיכול היה להפוך את העונה שלה מסבירה לטובה מאוד, היא חוסר ההצלחה שלו במשחק הזה. חמש פעמים הובסה אילת העונה ביותר מ-20 הפרש, שלוש פעמים תחת שמיר, כשבכל המשחקים זה קרה מחוץ לבית, ופעמיים תחת שיבק בהיכל בגין. אחרי התבוסה הקודמת, לחיפה בבית, הצליחה אילת ליישר את השורות, עכשיו היא כבר לא תצליח. העונה שלה, שבשבועות האחרונים חשפה את כמות הכישרון שיש בקבוצה הזאת, קיבלה מכה לא קטנה.
כמה אנשים בכדורסל הישראלי החלו בהתכתבות אמש על כך שאיזה מזל שבעונה הבאה עוברים לפיינל פור, שכן מי ירצה לראות עוד סדרה חד צדדית שכזאת. אז נכון, באמת המשחק אמש לא מוסיף כבוד לכדורסל הישראלי, אבל זה בעיקר כי הליגה השנה, זאת שמתחת למכבי תל אביב והפועל ירושלים, היא אחת החלשות שהיו לנו בשנים האחרונות. העובדה שהקבוצה במקום השלישי סיימה עם קצת יותר מ-50 אחוזי הצלחה רק ממחישה את הבעיה. אבל כל הדברים הללו לא אמורים להסתכם בסופו של דבר בפיינל פור - לא מתקנים בעיה בעיוות. במקום להתמודד ולהציע פתרונות אמיתיים, ליגת העל תלך בעונה הבאה ותשקר לכולם כי במשחק אחד תוכל קבוצה להפתיע את מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, אבל את הפערים והתחרותיות, ואי ההליכה לאירופה זה לא יפתור.
3. אחת השאלות הגדולות שהעונה הזאת נתנה עליהן תשובה היא זאת שנוגעת לשון דאוסן. עד לתחילת העונה לא היה ברור האם הגארד-פורוורד האתלטי של מכבי ראשון לציון מסוגל להראות יציבות ביכולת הגבוהה שלו, ועד עתה הוא אחד מארבעת הישראלים הטובים ביותר העונה בליגה ביחד עם ליאור אליהו, רביב לימונד וסילבן לנדסברג. ככל שהתקדמה העונה התברר כי אין ספק שמקומו של דאוסן ככוכב העתיד של הכדורסל הישראלי, בדור שאחרי עומרי כספי וגל מקל, הוא בטוח, וכבר בקיץ הקרוב נוכל לקבל ממנו טעימה בנבחרת ישראל.
אלא שהמשחק הערב נגד הפועל ירושלים הוא אחד המבחנים הכי חשובים שיש לדאוסן להוכיח. הוא כבר הראה עליונות בפלייאוף, וראשון הגיעה איתו להצלחות, אבל עדיין לא הוביל את הקבוצה לניצחון גדול במאני טיים, ועם כל הכבוד ליכולת שלו בניצחון על מכבי תל אביב שרק לא רצתה להפצע לפני הפיינל פור, זה עדיין לא היה מאני טיים. 14.5 נקודות ו-5.8 ריבאונדים רשם דאוסן במשחקים נגד מכבי תל אביב וירושלים העונה, אבל ראשון שלו הצליחה לנצח רק פעם אחת, באותו משחק חסר חשיבות עבור הצהובים. "שון הוא אחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי", אמר אחד מבכירי המאמנים בליגה בשבוע שעבר אחרי שהכתומים הגיעו לחצי הגמר. אחרי שראשון לציון החתימה אותו לשנתיים, ומנעה ממנו את האפשרות לשחק במפעל אירופי לאחר מכן, האופציה היחידה שלו לבדוק את עצמו ברמות הבאמת גבוהות תהיה במשחקים האלה, נגד ירושלים ומכבי תל אביב, כשהכסף על השולחן. עכשיו זה המבחן הגדול שלו לראות אם יצליח לסחוב את הקבוצה הטובה שיש מסביבו לניצחון משמעותי.
