הזרוע הארוכה של בלאט: הפריחה של מתיו דלבדובה בקליבלנד

"אין לי מילים... חשבתי שניצחנו את המשחק..."

במצב של שוויון, טיילר האווס ממכללת BYU קלע את סל חייו מול סנט מארי, 2.5 שניות לסיום המשחק. מה שקרה אחר-כך נכנס לדפי היסטוריה של המכללה הקטנה שעמדה מנגד. הרכז האוסטרלי של סנט מארי התפנה לקבל את הכדור, לקח כדרור אחד לפני שעבר את המגן שלו במן יורו-סטפ נואש על קו מחצית המגרש, וקלע שלשת ניצחון בלתי נתפסת עם הבאזר. "אני עדיין קצת המום שקלעתי את זה", הודה מתיו דלבדובה אחרי המשחק.

כבר בעונתו הראשונה דלבדובה קיבל את המפתחות בחמישייה של הגיילס, ונכנס לנעליו הגדולות של אוסטרלי אחר, פאטי מילס, שהמשיך ל-NBA. במכללה, שהתמחתה במציאת כישרונות מאוסטרליה, התאהבו מיד בקשיחות ובקור הרוח שהקרין בגיל צעיר כל-כך. האמון שלהם הוכיח את עצמו – בשלוש מתוך ארבע השנים שלו בקמפוס דלבודבה הוביל את הקולג' לטורניר ה-NCAA. התלות של הקבוצה ברכז ניכרת בכמות הדקות ששיחק במדיה – 36.4 דקות למשחק ב-136 משחקים. בהיסטוריה של המכללה לא היה שחקן שקלע יותר מדלבדובה (1,933 נקודות), או מסר יותר אסיסטים (778). ביום שבת ה-16 בפברואר 2014, אוניברסיטת סנט מארי הפרישה את חולצה מספר ארבע של דלי, ותלתה אותה על גג האולם.

אולי הדרך הטובה ביותר להבין מי הוא מתיו דלבדובה תהיה לפי מה שאומרים עליו אחרים.

"כשאתה מדבר על אופי ומה הוא עושה עבורך, או על מה זה אומר שיש לך אותו, אני רק אומר מתיו דלבדובה, כי הילד הזה אוצר בתוכו את כל הטוב שאתה רוצה לראות בשחקנים ובחברים לקבוצה" (ד. בלאט)

בלאט יודע למה הוא מהלל את הרכז המחליף שלו, והוא בהחלט לא חוסך בשבחים כשהוא מזכיר את שמו. במשחק מספר 2 בגמר המזרח מול אטלנטה הוקס, המאמן הישראלי נאלץ להסתדר בלי האולסטאר המושבת שלו, קיירי אירווינג. לבלאט לא היה ספק מי האיש שיחליף את הרכז שלו בחמישייה. במהלך המשחק דלבדובה היה המשך ישיר של המאמן על המגרש, נטרל את האולסטאר שמולו, ג'ף טיג, ונתן תפוקה סטטיסטית מכובדת של 11 נקודות, שישה ריבאונדים וארבעה אסיסטים. זו הייתה רק ההופעה האחרונה שלו בקמפיין פוסט-סיזן ראוי בהחלט, שכלל גם 19 נקודות במשחק שגירש את הבולס מהפלייאוף, ומשחק תשע נקודות ותשעה אסיסטים מוקדם יותר באותה סדרה. דלבדובה, שנה שנייה בקליבלנד, השתכר העונה 816,482 דולר, הוא כבר מזמן הוכיח שהוא שווה הרבה יותר מכל דולר שקיבל. אבל כל סקאוט יגיד לכם את מה שנעלם מעיני כל מי שצופה בו – דלבדובה לא היה אמור להיות כאן.

חדשות טובות לדיוויד בלאט: קייל קורבר סיים את העונה

חשיבה יוצרת: סיכום הניצחון של קליבלנד באטלנטה במשחק מספר 2

הלילה: גולדן סטייט רמסה את הרוקטס ביוסטון, קרי קבע שיא שלשות חדש

סקוט סקיילס המועמד המוביל לאמן את אורלנדו מג'יק

על הבמה הכי גדולה, זהו האופי הייחודי שלו שמאפשר לו להיות סוג של מנהיג בסגל שבו הוא אפילו לא השחקן השביעי בטיבו. דלבדובה הוא שחקן אחד פחות לדאוג לו. בניגוד לכאב הראש שמגיע יד ביד עם שחקן כמו ג'יי.אר סמית', לדוגמה, את מה שהאוסטרלי חסר בכישרון הוא משלים בשקט נפשי שהוא מאפשר למאמניו. הוא לא יהיה זה שמבצע את הטעות המנטלית שתעלה בנקודות, והוא לא ינסה לעשות יותר ממה שהוא יודע כשהכדור יגיע אליו. זה נשמע כמעט אלמנטרי, אבל אסור לזלזל בחשיבות של שחקנים יציבים כמו דלבדובה בפלייאוף, איפה שכל טעות נענשת באופן מידי.

ואם נרד לרמת האיקס-עיגול של המשחק, התפקיד של דלבדובה בהתקפה די פשוט. מעבר להעלאת הכדור במעלה המגרש, העבודה שלו מסתכמת בלקלוע זריקות חופשיות, לצד פיק-אנד-רול מזדמן. במהלך העונה דלי קלע קצת יותר משלשה למשחק ב-40.7 אחוזי הצלחה מרשימים, וגם בפלייאוף הוא מספק את הסחורה מבחוץ, ולא מאפשר להגנות להתכווץ על חשבונו. אבל את השם שלו הוא עושה בצד השני, ואת זה לא רק בלאט יגיד לכם.

בחודש מרץ כריס היינס מה"פליין דילר" עשה הקבלה מעניינת, וטען שלמעשה בלאט רואה בדלבדובה את עצמו כשחקן. הוא שאל את השניים, בנפרד, איך הם מתארים את הכדורסל שלהם כשחקנים, והמאמן והגארד השיבו תשובות די דומות לגבי התשוקה שלהם למשחק ולניצחון, ולגבי זה שהם משחקים למען הקבוצה. לאורך כל העונה בלאט לא הסתיר את התלהבותו מהגארד הלוחמני, פרגן לו בכל הזדמנות ומיצב אותו כשחקן הנשמה שעולה מהספסל ועושה הכול למען הקבוצה. כל קבוצה שרוצה להגיע רחוק חייבת את האחד הזה ובקליבלנד זהו דלבדובה. הוא חלומו הרטוב של כל מאמן: עובד קשה, עושה מה שהמאמן אומר לו, חושב קודם כל על הקבוצה וממעט לטעות.

"אני נותן קרדיט למי שמגיע, בן אדם, כי דלבדובה הוא בהחלט אחד המגנים הכי קשוחים שמולם שיחקתי"

כשבראדלי ביל טען שאחד השחקנים הכי טובים ששמרו עליו הוא דלבדובה, הכתב של מגזין SLAM"" כמעט הרגיש צורך לוודא שביל הבין את השאלה. אז איך בדיוק הסתנן הרכז המחליף שלא נבחר בדראפט לטופ של הרשימה של ביל, ששרד את טוני אלן, מייקל קיד-גילכריסט, ג'ימי באטלר ודומיהם? נחישות, זו התשובה הקצרה. אבל התשובה הארוכה מעניינת יותר.

הוא בן 24, מתנשא לגובה 1.93 מ', אמנם גבוה מעט ביחס לרכזים, אך לא בהשוואה לקלעים דוגמת ביל. דלבדובה הוא שומר אקטיבי, תוקפני אפילו. האתלטיות שלו לוקה בחסר בתור שחקן NBA, והוא מסתמך על אינטנסיביות, תשומת לב לפרטים, ותחרותיות בלתי מרוסנת. באופן חריג ביותר, האיכויות שלו כרכז באות לביטוי טוב יותר דווקא בצד הזה של המגרש. בהתקפה המגבלות הפיזיות שלו לא נותנות לו מקום לייצר לאחרים ולעצמו באופן עקבי, ולרוב הוא מוצא את מקומו סביב לקשת ומחכה שהנתיבים והזריקות יפתחו עבורו דרך חבריו לקבוצה, או בצורה אורגנית דרך ההתקפה. אך בהגנה – דלי מככב. הוא קורא את המהלכים של היריבה עוד לפני המסירה הראשונה. הוא לעולם לא שותק, תמיד אומר לארבעת השחקנים שאתו מה עליהם לעשות. כשהם לא עושים זאת הוא מחפה עליהם. הוא תוקף את הכדור בכל הזדמנות. ויותר מכל דבר אחר – האנרגיה שלו מדבקת ונותנת את הטון מקו ההגנה הראשון של הקאבס. אף אחד לא רוצה את זה יותר מהאוסטרלי.

"הוא לא תמיד אסתטי במיוחד. קצת ניאנדרטלי בדרך שבה הוא ניגש לדברים, אבל הוא 'על אמת'. מאט דלבדובה הוא ווינר"

המאמן של הסיקסרס ברט בראון, היה נותן כליה בשביל שיהיה לו דלבדובה אחד בסגל. השניים מכירים מנבחרות אוסטרליה, דלבדובה צד את עינו של המאמן כבר בגיל 19. בראון התאהב, והפך את הקפטן של הנבחרת עד גיל 19 לשחקן הצעיר ביותר בסגל שלו בנבחרת הבוגרת. ב-2010 הוא נותר מחוץ לרשימה, אך דלי הוא לא מהסוג שמתייאש. כשבראון אימן את הנבחרת הבוגרת באולימפיאדת לונדון 2012 הוא שוב פנה לרכז של מכללת סנט מארי הקטנה שיאייש את עמדת עושה המשחק שלו. יותר משנה לפני שהתחיל את הקריירה המקצוענית שלו, דלי פתח בכל המשחקים של הבומרס, וסיים עם 7.3 נקודות, 4.5 אסיסטים לערב, מבלי לשחק פחות מ-26 דקות במשחק.

דלבדובה לא נבחר בדראפט 2014, החסרונות שלו פשוט בולטים מדי לעיניהם הביקורתיות של הסקאוטים המנוסים בליגה הטובה בעולם. זה מלמד משהו עליו ככישרון כדורסל, אבל מלמד לא מעט גם על מחלקות הסקואטים השונות שמתמקדות בדברים מסוימים ומפספסות דברים אחרים, שחשובים בכדורסל לא פחות. דלבדובה כיתת רגליו באימונים מפרכים מול אנשי הקבוצות רק כדי לקבל חצי הזדמנות בסגלים שלהן לליגת הקיץ. בסופו של דבר היו אלה הקאבס שהימרו עליו, ושנה וחצי אחר-כך הם קוצרים את הפרות בפלייאוף הנוכחי. דלבדובה לא יהיה השחקן הכי מוכשר על הפרקט גם אם ישחק בליגה הישראלית, אבל כל מאמן שרואה אותו מבין מיד מה הופך אותו לשחקן NBA מיוחד.

הצניעות של דלבדובה, והעובדה שהוא מחפה על כישרון דל יחסית לשחקנים בעמדתו בעבודה קשה ובמשחק אחראי ונטול אגו, הפכו אותו למעין עוגן בקאבס, לבחור שאפשר תמיד לסמוך עליו. "הוא האח האוסטרלי שלי", פרגן לו קיירי אירווינג, שנולד באוסטרליה בזמן שאביו שיחק שם כדורסל, "אנחנו מדברים הרבה בינינו, מתכונים יחד וחושבים איך לעצור את הגארדים היריבים. כשהוא נכנס הוא רוצה לשמור על אותה רמה בזמן שאני יורד לספסל, הוא תחרותי בטירוף, בלעדיו לא היינו איפה שאנחנו". אחרי שדלבדובה הפציץ 19 נקודות וקליבלנד עברה את שיקגו, לברון סיפר לעולם כמה האוסטרלי הצעיר חשוב לקאבס. "הוא הבחור הכי קשוח בקבוצה שלנו, הוא עובד קשה ובורכנו בו", אמר קינג ג'יימס. "הוא קשה כמו מסמר, ודלי אף פעם לא טועה, גם אם הוא עושה איזו טעות אי אפשר לכעוס עליו כי הוא משחק כל כך חזק והוא מרוכז כל כך, אני גאה בו".

קליבלנד שמה את עצמה על דרך המלך לגמר ה-NBA, איפה שהאורות הכי מסנוורים, וכל פוזשן נהיה הדבר הכי חשוב שעשית בחיים שלך, עד לפוזשן שאחריו. בתוך הסביבה הכי מלחיצה שאפשר לייצר ממשחק כדורסל, לדיוויד בלאט יש שחקן אחד פחות לדאוג לגביו.

לטוויטר של אורן לוי