ב-10 באוקטובר חווה אופיר מרציאנו את רגע השיא בקריירה. הופעת הבכורה שלו בשער נבחרת ישראל הוכתרה בהצלחה, עם הצלה מצוינת לקראת הסיום ותרומה לניצחון 1:2 בקפריסין. נראה היה שמרציאנו בדרך לעונה שתמצב אותו כשוער הבכיר בליגת העל, אלא שאז החלה ההידרדרות הדרמטית של מ.ס. אשדוד, שעם 14 מחזורים ללא ניצחון מוצאת עצמה ערב מחזור הסיום של העונה על סף ירידה לליגה הלאומית, אחרי 18 עונות רצופות בליגה הבכירה. עם סיכוי קטן להישאר, אבל הרבה מה להגיד על העונה שעברה עליו, התייצב אופיר מרציאנו לראיון באולפן "תמונת מחזור".
"זו שנה די מוזרה", הודה מרציאנו. "לצד שיאים שלא חלמתי עליהם ועברתי השנה, בעיקר בכיוון הנבחרת, היה גם שפל שלא הכרתי בדמות סכנת ירידה ממשית במחזור האחרון. אלו החיים, אין מה לעשות, צריך לדעת להתמודד עם זה. אנחנו חייבים לנצח בשבת, לפני שנחשוב מה קורה בחיפה. נעשה הכול כדי לנצח ואולי אלוהים יעזור לנו. ציפיתי למשהו אחר בתחילת השנה, אבל אני רוצה לגרום לאנשים לשמוח. הישארות יכולה להיות מתנת פרידה".
על הכישלון של אשדוד אמר: "המועדון הזה הולך בקו מסוים כבר כמה שנים - לקדם צעירים, הרבה שחקני בית - זה דבר די מבורך ודי הצליח בשנים האחרונות. רוב העונות היינו במרכז הטבלה, מדי פעם הבלחנו למשחק עונה כלשהו. העונה היה לנו חוסר מזל, נפצעו לנו שני שחקנים חשובים כמו אמיר בן שמעון ורועי בקל, שהיה עוגן מרכז אצלנו וגרם לשינוי בשיטת המשחק. לא הצלחנו למצוא את הפתרונות לזה. היו דברים שלא התחברו. בינואר הבאנו את שי חדד, ניקולאס פלצ'וק וחן עזריאל שהם שחקנים מוכחים, אבל חן נפצע ונכנסנו לסיטואציות שדברים לא התחברו. זו לא קבוצה שנבנתה למאבקי תחתית".
על התחושות בתקופה האחרונה: "ידעתי בחודשיים האחרונים שאנחנו הולכים לכיוון לא טוב. דיברנו על זה, לא התחמקנו, אבל לצערי זה לא בא לידי ביטוי במשחקים. כשדבר נמצא בידיים שלך ואתה מאבד אותו, זה הרבה יותר כואב. זה הבית שלי, שנתן לי כל כך הרבה לקריירה. אני נמצא איפה שאני נמצא בזכות האנשים במועדון, כולם, כל מי שמסביב. אני גדלתי איתם. אני לא חרד לעתיד המועדון כי יש אנשים מספיק מנוסים וחכמים כדי להצעיד אותו קדימה. כל מה שקרה עם הקהל פגע, אבל יכול היה להיות גם יותר גרוע. לתלות בזה את האשמה זו בריחה מאחריות, זה לא נכון. קשה לי להאמין שג'קי יחליט לעזוב בגלל המצב. אם כן, זה יהיה בעייתי".
על עתידו האישי: "אני לא מתעסק בזה כרגע כי אנחנו עדיין במאבקים ואני לא רוצה לצאת מריכוז לפני משחק כזה. אנשים יודעים שהמטרה שלי היא להתקדם קדימה. אני רוצה לראות דברים אחרים ולהתקדם מקצועית. לא התייחסתי לזה במהלך העונה. רק העניין עם באר שבע היה ממשי, אבל לא הייתי מעורב בזה כל כך. אני חושב שכך שחקן מקצוען צריך לנהוג. מוזר להגיד את זה אחרי עונה כזאת, אבל אני מרגיש שהשתפרתי. אתה לומד לא רק מדברים טובים, אלא גם מכישלונות".
על הקהל שמעודד את היריבות: "כואב לי עליהם. אתה יוצא למשחק חוץ ובאים אנשים מאשדוד, אנשים שאתה מכיר, ונוסעים עשרות קילומטרים רק כדי לקלל אותך ולאחל לך רע. חבל לי בשבילם".
ומה הרגע הכי קשה שלו העונה? "ההפסד להפועל תל אביב. הייתה הרגשה שאנחנו מנצחים והכול נגמר. כבר הובלנו, השוער שלהם נפצע, נכנס שחקן לשער, ובכל זאת הפסדנו. הרגשתי פספוס כל כך גדול, הבנתי שאנחנו הולכים למקום לא טוב".