דונטה סמית' לא מרבה להתראיין, ויש לו יחסים די קרירים עם התקשורת בדרך כלל. בראיון שנערך עימו רגע לפני סדרת הפלייאוף נגד הפועל תל אביב, מספר סמית' על הרגלי השינה הבעייתיים שלו, על הביקורות שהוא סופג מהתקשורת ועל היחסים שלו עם דני פרנקו, מאמנו. "אני מי שאני, אתם יכולים לאהוב אותי או שלא, אבל תמיד אשאר מי שאני, זה המצב. תתרגלו", הוא אומר בגאווה.
על מצבה של הפועל ירושלים, אמר סמית': "לפעמים אנחנו נוטים שלא להקדיש מספיק תשומת לב ליריבים שלנו. היו כמה מהלכים בכמה משחקים שבהם ידענו מה אנחנו אמורים לעשות, אבל פשוט לא עשינו את זה. זה יעזור לנו להשתפר". על חדר ההלבשה של ירושלים הוא סיפר: "מהיום שהגעתי לכאן, מעולם לא הייתה בעיה. כל מי שאומר שיש בעיות בקבוצה שלנו, סתם מחפש סקופ. שום דבר לא השתנה. הכול מתנהל אותו דבר מאז שהתחלנו ועד היום, ואני חושב שככה זה יישאר כי בסופו של דבר זה הרבה יותר רחב מאחד או שניים שכועסים ורבים. זו קבוצה שלמה ולכולנו יש מטרה לנצח. שני חבר'ה יכולים לצרוח ולקלל, אבל זה נשאר שם, הם מתמודדים עם זה וזה נשאר שם".
סמית' התייחס גם לאוהדי קבוצתו, ואמר: "אחת הסיבות העיקריות שהגעתי לכאן אלו האוהדים. בשנה שעברה הביכו את הקבוצה מול האוהדים, וזה משהו שאסור שיקרה. אתה לא רוצה להיות מובס מול האוהדים שלך, והם הריעו לכל אורך המשחק, לא משנה מה קרה לאורך המשחק". על העובדה שהניף אצבע משולשת לעבר האוהדים, אמר: "במשחק נגד חיפה פספסתי שתי זריקות עונשין וחשבו שאני מתוסכל. הייתי קצת מתוסכל, אבל זה לא קשור. לא חשבתי בכלל לעשות את זה. האצבע שלי פשוט פעלה על דעת עצמה, היא השתלטה עליי, לא חשבתי לעשות להם אצבע משולשת, אבל משהו בתוך הגוף שלי הרים לי את היד ועשיתי את זה. מה שהיה נגמר. אני אלמד מזה, אני משלם על זה מחיר".
על התקשורת והביקורות נגדו הוא אומר: "זה לא מפריע לי בכלל כי בסופו של דבר למרות כל הדברים השליליים, למשל שאני לא ישן או שיוצא לאכול עם אנשים או מקשקש עם הקבוצה השנייה, בסופו של דבר זה לא משנה. אי אפשר להתכחש לכך שאני ווינר. אם אני קולע 40 נקודות ואנחנו מפסידים, מה עשינו בזה? כלום. המספרים הם לא העיקר שלי, אף פעם לא לימדו אותי לשחק ככה כדורסל. מדי פעם אני כועס על עצמי שהיה לי משחק גרוע, אבל אם אני קולע תשע נקודות ואנחנו מנצחים, אין לי בעיה עם זה. הם יכולים להמשיך לדבר, ואני אמשיך לנצח". על הרגלי השינה הבעייתיים שלו, הוא אומר: "אני ככה כבר 11 שנה. אני חי ככה וזה לא משהו חדש שפתאום התחלתי לא לישון. כשאני בבית בקיץ אני מתנהג אותו דבר, אני מתפקד מבלי לישון. אני יכול לצאת עד 5-6 בבוקר, כזה אני, ככה החיים שלי נראים. לי זה לא מפריע בכלל, אבל לאנשים שלא מכירים אותי זה מפריע. כל מי שמכיר אותי יודע שזה מה שאני ואין לי בעיה עם זה. זה לא משפיע על המשחק שלי.
על משחק ההגנה של ירושלים הוסיף סמית': "אנחנו מתפרקים לפעמים, פתאום אנחנו מאבדים ריכוז ונותנים להם סלים קלים או מפספספים חילוף. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, אבל לפעמים אנחנו עייפים ומאבדים ריכוז. הכוונות הן תמיד להתמקד קודם כל בהגנה כי בהתקפה יש לנו הרבה נשק. התקפה מוכרת כרטיסים, הגנה לוקחת אליפות". על יחסיו עם דני פרנקו הוא אמר: "הוא מאמן טוב, הוא מבין את השחקנים, הוא מבין שאתה אולי צריך לנוח מדי פעם, אנחנו מקבלים את זה. הוא מנסה לא לשחוק שחקנים כמו שחלק מהאחרים עושים. זה קשה, במיוחד כשאתה משחק בשתי ליגות, היורוקאפ והליגה. אני ודני בסדר, יש בינינו יחסי אהבה-שנאה. לפעמים רואים אותנו שמחים ומחייכים, אבל לפעמים במהלך המשחק רואים שאנחנו צועקים אחד על השני, אבל אין בזה משהו שלילי. לפעמים צריך להיכנס לאווירה. אני אוהב אותו, הוא אדם כלבבי. אני שמח שהוא כאן כי מישהו אחר היה מכריח אותנו להתאמן ארבע שעות ביום. יש לי מזל".
בתוך כך, ראשי הפועל ירושלים יצאו למדריד וייפגשו עם הנהלת היורוליג במטרה ללחוץ על הכנסתם לליגה לעונה הבאה. בירושלים הבהירו ליורוליג שבכוונתם להציג יציבות וסגל מחוזק.