ימי הטום: הקונפליקטים שמעלה ההשעייה שספג טום בריידי מה-NFL

ריי רייס, מעצר על אלימות במשפחה, השעייה לשני משחקים. טום בריידי, דרישה להורדת אוויר מכדורים (לכאורה), השעייה מארבעה משחקים. את המתמטיקה המוזרה הזו לא התקשה לעשות במהרה כל חובב פוטבול שעסק בנושא עליו מדבר עולם הספורט האמריקאי ביממה האחרונה: העונש שניתן לקוורטרבק של ניו אינגלנד פטריוטס על מעורבותו, כך לפחות על פי הדו"ח שחיבר טד וולס, האיש שמונה מטעם הליגה לחקור את הפרשייה שהתעוררה לאחר משחק גמר ה-AFC מול אינדיאנפוליס בינואר האחרון.

במשפטי המפתח באותו דו"ח, שפורסם ביום רביעי החולף וכלל 243 עמודים, כתב וולס כי עובדי הפטריוטס "ככל הנראה" הורידו אוויר מהכדורים בהם השתמשה התקפת הקבוצה וכי בריידי "יותר סביר שידע על כך מאשר שלא ידע". זהו. בלי הוכחות, בלי קביעות חד משמעיות. והרי כל צופה נלהב של סדרות בית משפט יודע שחשוד הוא בחזקת חף מפשע עד שלא יוכח אחרת. אז מה קרה כאן?

ובכן, זו אינה הפעם הראשונה בה ה-NFL תחת הקומישינר השנוי במחלוקת רוג'ר גודל מתנהלת בסגנון המערב הפרוע, בו החוק נקבע לפי מצב רוחו של השריף. גודל נתפס לאורך השנים, יותר מדי שנים מבחינתו, לא רק כמי שכושל בתפקידו פעם אחר פעם אלא גם כסוג של בובה השייכת לבעלים של ניו אינגלנד ולאחד האנשים החזקים בליגה, רוברט קראפט. התדמית הזו נוצרה לא מעט בשל העונשים שחילק גודל לפטריוטס בפרשייה הקודמת בה הקבוצה הייתה מעורבת, פרשת "ספייגייט", במסגרתה הואשמו הפטריוטס בצילום לא חוקי של תרגילי היריבות שלהם. אז, גודל עוד היה קומישינר צעיר ונטול שיניים, בקושי שנה בתפקיד והוא הסתפק בקנסות ולא השעה את המאמן ביל בליצ'יק.

הבעיה המרכזית של גודל היא העובדה שכאשר צמח והתפתח בתפקיד וכן החל לחלק השעיות, יותר מדי פעמים העולם שבחוץ ניפץ לו את המילה. שחקנים ומאמנים הבינו במהרה שיש דרך להיאבק בהחלטות הפנימיות שמתקבלות בליגה ופנו אל בתי המשפט. כך למשל, נוקה בזה אחר זה שמם של אנשי ניו אורלינס שהיו מעורבים בפרשת "ציד הראשים" ב-2012 וכך הוחזרו לבסוף אל הליגה אדריאן פיטרסון, שבתחילת העונה החולפת הושעה בשל חשד לפציעת בנו הקטן וריי רייס, עמו פתחנו. כאמור, העונש של בריידי התקבל על ידי רבים כחמור מאוד, בעיקר לאור העונש הראשוני שרייס קיבל או העובדה שהקוורטרבק של פיטסבורג, בן רות'לסברגר, הושעה ב-2010 לשישה משחקים שאחר כך קוצצו לארבעה בגין חשד לתקיפה מינית. אז מה זה קצת אוויר מכמה כדורים?

אלא שעוד יותר מהרצון להראות שיש לו שרירים ושימי "ספייגייט" החלושים מאחוריו, גודל בעיקר זעם מהעובדה שבריידי עמד על הבמה, במסיבת העיתונאים שנערכה לפני הסופרבול ולאחר התפוצצות הפרשה, ולתפיסתו, שיקר במצח נחושה. בריידי אמר אז שאין לו מושג, שלא ידע ולא שמע, דבר אותו דו"ח וולס סתר כאמור. בקרב של "מילה נגד מילה" (בתוספת החלפות המסרונים בין שני אנשי הצוות שנחשדו כמי שהיו אחראים על הורדת האוויר מהכדורים), גודל החליט ללכת עם החוקר שלו.

עכשיו, הליגה ניצבת בפני שלל צרות חדשות. לצד כאלה שמאמינים שהעונש כבד מדי (הוא כולל גם איבוד שתי בחירות דראפט וקנס על סך מיליון דולר לקבוצה, הקנס הגבוה בתולדות הליגה), ישנם כאלה המשוכנעים שזה לא מספיק ודורשים לקחת מניו אינגלנד את תואר האליפות בו זכתה ולהשעות את בריידי ואת בליצ'יק לעונה שלמה, אולי אפילו יותר. הדרישות הללו, שנובעות לא מעט גם מן העובדה שהפטריוטס המצליחים שנואים במיוחד על ידי לא מעט אוהדים מתוסכלים, כמובן שלא יתקבלו אך הן מצביעות כבר מהיום על הדיון שנאלץ לשמוע לאורך השנים הקרובות: האם המורשת של ניו אינגלנד, שזכתה בארבע אליפויות והגיעה לעוד צמד סופרבולים במילניום הנוכחי, הוכתמה לעד או שמע זו תהיה רק עוד אנקדוטה? יהיו אלה שיטענו שמקומם של בריידי ובליצ'יק, כמו של רמאים אחרים, אינו בהיכל התהילה. יהיו אחרים שיאמרו כי יש לרמות ויש לרמות ואין דין נטילת סמים משפרי ביצועים כדין הורדת אוויר לשיפור ביצועים. גם מראדונה כבש עם היד פעם.

השונאים ימשיכו לשנוא, האוהבים לאהוב ולא מדובר רק באוהדים אגב, אלא גם בשחקני הליגה שהגיבו לעונש בצורות שונות ומגוונות. בכל מקרה, שאלת מורשת, בוודאי כאשר מדובר בדמות ובקבוצה כל כך דומיננטים, היא לא באמת משהו שניתן לענות עליו, לא היום, לא בעוד חמש שנים ולא בעוד 30. תמיד יהיו כאלה שיגידו שכן וכאלה שיגידו שלא.

בעיה אחרת היא מערכת היחסים העכורה כעת בין הפטריוטס לליגה. בין אם ירצו בכך או לא, גם המתנגדים הגדולים ביותר לניו אינגלנד בוודאי שמבינים את כוחה וחשיבותה ל-NFL, בטח ובטח כאשר מדובר באלופה. הליגה העשירה והמכניסה בעולם לא יכולה להרשות לעצמה להתנגח עם הקבוצה הטובה ביותר שלה, אבל נראה שזה בדיוק מה שרוברט קראפט מתכנן לעשות. במעמדו, קראפט יכול להרשות לעצמו כמעט כל דבר והמחאה הראשונה שעלתה כאפשרות היא לא להניף את דגל האליפות במשחק הפתיחה של העונה הקרובה, מול פיטסבורג בעשירי בספטמבר. לכאורה, נראה כי מדובר במחאה קטנה אולם אם הדבר אכן יקרה, זו תהיה פגיעה ישירה במסורת, ערך כל כך חשוב לאמריקאים ובכבוד של הליגה. כל זה, עוד לפני שקראפט עצמו הודיע מה הוא מתכוון באמת לעשות. אחרי פרסום הדו"ח, הוא נשמע מאוכזב מההאשמות הנסיבתיות, אך אמר כי הוא מקבל את הדברים. אחרי פרסום העונש, הוא כבר נשמע אחרת: "זה הרבה מעבר לכל מה שההיגיון יכול לצפות לו", הוא אמר, "אנחנו מאחורי טום בריידי במאת האחוזים".

בריידי יגיש את הערעור שלו, על העונש שסוכנו כינה "מגוחך" ביממה הקרובה והליגה תצטרך לשבת מחדש ולחשוב בשבוע הקרוב לאן היא הולכת. דחיית הערעור תעלה עוד יותר את חמתה של ניו אינגלנד, אבל תאפשר לליגה ולגודל להראות שהם לא מוכנים להתקפל יותר ומעבר לכך, גם לקבל את בריידי למשחק חזרה עתיר ברייטינג, ב-18 באוקטובר אצל לא אחרת מאשר אינדיאנפוליס. קבלת הערעור והפחתת העונש יובילו בוודאי לזעם מהכיוון השני וגרוע עוד יותר, לתהייה מדוע ניתן עונש שכזה מלכתחילה. כרגיל, הליגה הכניסה את עצמה לבור והיא תתקשה לצאת ממנו בצורה חיובית.

הפטריוטס מצדם, כבר חושבים על היום שאחרי ומתוך המועדון יצאו דיבורים על תמיכה מלאה בקוורטרבק הצעיר ג'ימי גארופולו, שנבחר בדראפט הקודם בסיבוב השני (הקוורטרבק שנבחר הכי גבוה אי פעם על ידי בליצ'יק). מלבד משחק הפתיחה מול פיטסבורג, אם העונש יישאר על ארבעה משחקים, לגארופולו מצפים גם משחק חוץ לא פשוט בבפאלו, משחק ביתי נוח מול ג'קסונוויל ומשחק חוץ קשה נוסף, בדאלאס. בעידן בריידי-בליצ'יק, הפטריוטס פתחו את העונה חמש פעמים עם מאזן 2:2 או גרוע מכך לאחר ארבעת המשחקים הראשונים שלהם. בין היתר, זה קרה להם ב-2001, זה קרה להם ב-2003 וזה קרה להם בעונה שעברה. המשותף לכל השנים הללו? כולן הסתיימו עם טבעת אליפות. שלא תגידו שלא אמרנו.

למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי