אחרי שהבקיע את שער הניצחון מול לאציו באולימפיקו שש דקות לסיום הקרב הדרמטי, נפל הרנאנס לדשא ופרץ בבכי חסר מעצורים. חבריו לאינטר קפצו עליו, מחבקים אותו ושמחים עד הגג, בעוד הקשר הברזילאי פורק את כל התסכול שהצטבר אצלו. כמה שהוא חיכה לרגע הזה. כמה שהוא היה זקוק לו.
אלה לא הדמעות הראשונות של הרנאנס בעיר הנצח. בשלהי ינואר 2014, כאשר עזב את לאציו והשלים את המעבר לאינטר, עצרו אוהדי לאציו את רכבו וביקשו להצטלם איתו. הם הרעיפו עליו אהבה, והכוכב פשוט נשבר. הפרידה הייתה קשה לו, הוא העניק למעריציו את הנעליים וייבב מהתרגשות. האוהדים אפילו נאלצו לחבק ולנחם אותו. "אתה מספר אחת", הם אמרו לו. הרנאנס הבין אז שיהיה לו קשה מאוד לשחזר את הכימיה עם הקהל בתכלת במקום אחר. הוא עזב את הבית החם והלך אל הלא נודע. זו הייתה הבחירה שלו, והוא לא היה רחוק מחרטה עמוקה.
צפו באוהדי לאציו מרעיפים אהבה על הרנאנס
"20 מיליון זה סכום הגיוני"
נשיא לאציו קלאודיו לוטיטו עמד תחת מתקפה אדירה של הקהל. אלפים הפגינו מול ביתו נגד העסקה, והוא נאלץ להסביר ארוכות שלא נותרה לו ברירה. "רצינו שהוא ימשיך אצלנו, והצענו לו להאריך את החוזה, אבל המשא ומתן איתו ועם סוכנו נכשל. נדחקנו לפינה כי הרנאנס סירב לחתום, ולכן נאלצנו למכור אותו לאינטר כדי לא לאבד אותו כשחקן חופשי בקיץ 2015. זו היתה החלטה כואבת מאוד, אך הכרחית למען היציבות הפיננסית של המועדון. 20 מיליון יורו זה סכום הגיוני שמאפשר לנו להרוויח", הבהיר לוטיטו.
הרנאנס עצמו לא הכחיש זאת. "לא בכיתי כי גורשתי מלאציו. בכיתי כי אני עוזב את העיר שאני אוהב, את האוהדים שאני אוהב ואת האנשים שאני אוהב. אמרתי לנשיא שאני צריך לעזוב כי זה הדבר הנכון עבורי מבחינה מקצועית. הנהלת לאציו ניסתה לשכנע אותי להישאר והגישה הצעות טובות. אני רוצה להודות לכולם על היחס ההוגן כלפיי. בשורה התחתונה, זו ההחלטה שלי", אמר הברזילאי.
קידום מקצועי? לא בדיוק
מדוע חשב הרנאנס שעליו לעזוב את המקום בו כיכב במשך שלוש וחצי שנים אחרי שהגיע מסנטוס בקיץ 2010, והפך לאליל של ממש? בעיקר כי הוא לא האמין עוד בפרוייקט של לאציו. הנשרים היו תקועים במרכז הטבלה, במקום התשיעי, בפער עצום מהצמרת. המשחק הקבוצתי לא שטף, השחקן עצמו לא היה במיטבו בלשון המעטה, והמאמן אדוארדו ריאה היה אובד עצות, בעוד אינטר בדיוק נרכשה על ידי איל ההון האינדונזי אריק טוהיר ורקחה תוכניות שאפתניות. הרנאנס היה אמור להיות הרכש הראשון בעידן החדש של נראזורי, שהיו לחוצים לבצע החתמה משמעותית. מחאת האוהדים סיכלה תוכנית ביזארית לשלוח את פרדי גוארין ליובנטוס תמורת מירקו ווצ'יניץ', והשטח רתח. הרנאנס היה אמור לשמש תרופת הרגעה.
מאמן אינטר וולטר מצארי הבטיח לברזילאי הרים וגבעות, אולם בפועל הוא לא בדיוק ידע כיצד להשתמש בו. במערך שלו אין מקום לפליימייקר הטבעי מסוגו של הרנאנס, ולכן נדרש הקשר לבצע עבודה פחות מוכרת לו. הוא הבריק במשחק הבכורה מול ססואולו ובישל את שער הניצחון, אבל דעך במהירות, ולא לגמרי מצא את מקומו. האוהדים החלו לראות בו בזבוז כספי, והביקורות לא איחרו להגיע. "הרנאנס הוא טעות של מצארי", קבע הפרשן מריו סקונצ'רטי. הגעגועים לחיבוקי המעריצים ברומא היו עזים, ואם לא די בכך, הרי שבלאציו כלל לא התגעגעו אליו. נהפוך הוא.
לאציו פורחת בלעדיו
המחליף המיידי להרנאנס באולימפיקו היה הקפטן הוותיק סטפאנו מאורי, שסיים לרצות עונש השעיה בגין מעורבות לכאורה בשערוריית הטיית משחקים, ושב למגרשים בכושר טוב פי אלף מהצפוי. לוטיטו השקיע את הכסף ממכירת הברזילאי בתבונה, החתים את הבלם ההולנדי הנהדר סטפן דה פריי מפיינורד ואת קשר הנבחרת מרקו פארולו מפארמה ועוד נשאר עם עודף. כדי להשלים את התמונה, פרץ לפתע החל מדצמבר האחרון במלוא עוזו הכישרון של פליפה אנדרסון. הברזילאי הצעיר שולט בכדור בשתי הרגליים אפילו יותר טוב מהרנאנס, יצירתי יותר ממנו, והעליה המטאורית שלו השכיחה לחלוטין את האליל לשעבר. הרנאנס הפך להיסטוריה.
המציאות במהלך העונה הייתה עגומה במיוחד עבור הרנאנס, שהבין את גודל הטעות. הוא איבד את המקום הקבוע בהרכב אינטר, והפך לסוג של שחקן רוטציה בקבוצה לוזרית במרכז הטבלה. מצארי פוטר אמנם, אבל מחליפו רוברטו מאנצ'יני החתים בינואר את ג'רדאן שאקירי מבאיירן מינכן, והכוכב השווייצרי היה אמור להיות הקלף החדש של נראזורי בקישור, וכמוהו גם מרסלו ברוזוביץ' הקרואטי שהגיע בהשאלה מדינאמו זאגרב. הסבלנות כלפי הרנאנס, שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-30, פקעה. מנגד, הוא ראה את לאציו צוברת תאוצה, מציגה כדורגל מהפנט בניצוחם של פליפה אנדרסון, מאורי, פארולו ואנטוניו קנדרבה, ודוהרת ללא מעצורים לליגת האלופות.
העקיצה המיותרת
כמה כאב היה בכך מבחינתו של הרנאנס. הרי הוא עבר לאינטר במטרה להעפיל לליגת האלופות, אותה לא טעם מימיו. והנה לכם דווקא בלעדיו הנשרים מגשימים את החלום, בעוד הוא יושב על הספסל ובוהה באינטר לא מצליחה להגיע אפילו לליגה האירופית.
ואז באה העקיצה של לוטיטו. נשיא לאציו מעולם לא ידע לסתום את הפה. "זו היתה עסקה נהדרת. קיבלנו יותר ממה שהרנאנס שווה", הוא אמר לפני חודשיים. הצדק איתו, אבל למה להעליב כך את השחקן? הפגיעה, מסתבר, היתה עמוקה מאוד, והיא עודדה את הרנאנס לקום מהקרשים ולחולל מהפך אישי. בחודש האחרון הוא נכנס לכושר מצוין, הוחזר להרכב והתחיל להוכיח את עצמו למאנצ'יני. לפני שבועיים שימח הברזילאי מאוד את אוהדי לאציו כאשר הבקיע לרשת רומא בניצחון 1:2 שהפך את הנשרים לפייבוריטים בקרב מול ג'אלורוסי במקום השני. אתמול הם חייכו הרבה פחות כאשר הפליימייקר הגיע לביקור ראשון באולימפיקו כיריב.
יישאר עם המחמאות
למען האמת, המשחק התחיל רע מאוד מבחינת אינטר והרנאנס. פליפה אנדרסון להט ובישל את שער היתרון של קנדרבה, ולאציו יכולה היתה לשחוט את נראזורי ב-20 הדקות הראשונות. אלא שאז הורחק הבלם מאוריסיו בהחלטה שנויה במחלוקת, והרנאנס הטיס כדור חופשי מופתי לפינת השער של פדריקו מארקטי. אפשר היה להניח שלא יחגוג את השער מול האקסית, אבל הוא חגג כרגיל, עם סלטה ללא ידיים.
"זו היתה הסלטה העצובה בחיי. לא רציתי לנהוג בחוסר כבוד כלפי אוהדי לאציו, אבל הייתי חייב לעשות זאת עבור לוטיטו. הוא דיבר יותר מדי, ולא אהבתי את זה. רציתי להבקיע ולעשות את הסלטה הזו כדי לדעת אם הוא עדיין מרגיש שזה השתלם לו למכור אותי", הסביר הרנאנס. בסופו של דבר, הגיע גם השער השני, שמנע מלאציו לחלוף על פני רומא והשאיר אותה במקום השלישי. הפעם לא היו סלטות אלא רק דמעות. בכי של אדם שהרגיש מחויב להחזיר את כבודו האבוד, ולהוכיח לכולם שעשה את הבחירה הנכונה בינואר 2014. להראות ללוטיטו, אבל קודם כל לעצמו.
וכאן, עם כל הרצון הטוב, הרנאנס בכל זאת לא יצליח. אתמול היה הרנאנס גיבור היום, נבחר לאיש המשחק וזכה לשבחים בתקשורת, אבל בשורה התחתונה זה לא שינה יותר מדי. לאציו עדיין צפויה לשחק בעונה הבאה בליגת האלופות, בעוד אינטר תישאר לעת עתה קבוצת מרכז טבלה ללא דרך. לוטיטו אמנם ספג מכה, אך זה לא משנה את התמונה הגדולה. הוא הרוויח בגדול מהעסקה וניצל נכון את המשאבים. פליפה אנדרסון הוא העתיד של הליגה האיטלקית, והרנאנס הוא העבר. הוא יישאר עם הדמעות, גם אם זה לא באמת מגיע לו.
