ועדת ביקורת
דברים שרואים בסטטיסטיקה:
- מ.ס. אשדוד אגרה רק חמש נקודות ליגה בתשעת המחזורים האחרונים - 5 פעמים 0:0. ואוו.
- טל בנין עם 5 נקודות מ-24 אפשריות מאז מונה למאמן הפועל חיפה.
- ב-8 המשחקים האחרונים הפועל חיפה כבשה רק מול שתי קבוצות - מכבי תל אביב והפועל באר שבע.
- מ.ס. אשדוד בלי ניצחון ב-13 המשחקים האחרונים.
- זה היה ה-0:0 השביעי של אשדוד העונה.
קהל מ.ס. אשדוד: כ-700 הגיעו, מהם כמה עשרות צהובים-כחולים של עירוני אשדוד שגידפו את ג'קי בן זן והקבוצה; כמה עשרות אדומים שבקושי הרעישו; וכמה נייטראלים שבטח הגיעו כי זה חינם. או בטעות. ציון: 6
קהל הפועל חיפה: כ-50 איש עצובים, בהם אחד מגניב עם אוטו מגניב. זה לא היה קורה להפועל חיפה רובי. ציון: 3
לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
0:0 מרדים בין מ.ס. אשדוד להפועל חיפה
הצרות של הפועל חיפה
והפועל עכו דווקא עלתה מעל לקו האדום
הבורסה:
עולה: פז'מיסל קובארז'. היה סביר לאורך כל המשחק, היה אדיר בדקה ה-89 עם הצלה כפולה. "לפני שני משחקים עשיתי טעות של נקודה", סיכם בסיום, "והיום רציתי להחזיר כמה שיותר. היינו ברי מזל", הודה, "אחרת היינו מפסידים. אני מאמין שנישאר בליגה, וזה היה הצעד הראשון".
יורד: ירו בלו. החמיץ את הצ'אנס הכי משמעותי במשחק, צ'אנס שהיה שווה מקום בליגת העל לעונת 2015/16. ובכלל, רק שער ליגה אחד בארבעה חודשים - לא טוב. ניר קלינגר סנגר עליו בסיום, אמר שהוא עובד קשה, מאוד רוצה וזה לא נכנס. "בשבוע הבא לא תצטרכו לשאול אותי עליו", אמר. "הוא לא ישחק. צהובים".
ציוץ המשחק:
לדעתי את שער הזכות האחרון של אשדוד כבש נאור גלילי
itzik shasho (@shashtech) April 25, 2015אני רואה הפועל חיפה נגד אשדוד במקביל ל-"פגוש את העיתונות". כרגע נראה שיש יותר סיכוי לראות גול ב-"פגוש את העיתונות".
Yotamz (@YotYotam) April 25, 2015תמונת המשחק: געגועיי לאושאניווה
מעשה שהיה, כך היה
"המקום אליו אנשים מגיעים כדי למות", קרא ג'רי סיינפלד למדינת פלורידה.
אז קבלו את אצטדיון הי"א (או בכלל, משחקים של מ.ס. אשדוד); קבלו את "המקום אליו הכדורגל מגיע כדי למות".
אבל גם למות צריך לדעת, והחבר'ה ממ.ס. אשדוד והפועל חיפה גססו אתמול בחן. כל כך הרבה חן, ושמש, כל כך הרבה חיוכים וצחוקים היו בי"א. ואם כבר סיינפלד, הנה כמה מערכונים קצרים שקרו באמת.
* אחרי כמה גליצ'ים קשוחים של שחקני הפועל חיפה, צרח קלינגר לעבר השופט הרביעי רועי ריינשרייבר. ואז נרגע, ואמר: "רועי, רועי, בוא, אני אעזור לך - הם שומרים אישית על דוידוב, והם באו לפרק".
* חמישה שחקני הפועל חיפה ישבו אתמול ביציע הכבוד. לכל אורך המשחק, הם עודדו וצעקו הוראות לחבריהם. והם ישבו כל כך קרוב, שזה כמעט היה לא פייר - זה היה כאילו שחקני הפועל חיפה השתמשו בשליפים. וזה לא עזר.
* טוסיין ריקטס לא הצדיק עד כה את התווית "רכש ליגת על", כמו יותר מדי רכישות של ראובן עטר. אבל אתלטיות יש לבחור, ואתמול, אחרי שניתר וראשו נמצא גבוה יותר מכפפותיות של מרציאנו, אושרי רואש המושעה סיפק אמירה נהדרת: "הוא כאילו קופץ, ואז נפתח עוד באוויר".
* על הכרוז הנהדר של אשדוד כבר כתבנו, אבל נכריז שוב: מדובר בגרסת הכדורגל של דן כנר. "חילוץ בדקה ה-67: יוצא - מוראד אבו ענזה; נכנס: צלפיחית בדבש".
* בהפסקת המשחק נגלתה הפנינה האמיתית של הי"א: כורסה בודדת, מאחורי השער של אופיר מרציאנו. הלוקיישן והנוחות - אירופה, ויש מצב שמדובר בתצפית הכדורגל הטובה בייקום. אפילו זכוכית עאלק-ממוגנת מפרידה בין הכורסה למגרש - אנשי אשדוד לבטח למודי ניסיון מפגזים תועים, ויודעים שלא הרשת של מרציאנו היא שתעצור אותם. ג'קי לרוב בשטח הסטרילי שלו מאחורי הספסלים, ואתמול היה ביציע. הוא טעה הרבה העונה, והטעות הכי גדולה שלו - למה הוא לא יושב על הכורסה הזו בכל משחק ומשחק?
* אוהדים צהובים לצד אדומים ביציע של אשדוד, וג'קי בן זקן ביניהם. מיטב ארסנל השירים מלפני שבועיים הושמע, אבל הפעם גם קלינגר הודה בסיום, בחיוך: "לפרקים נשמע שהם מעודדים אותנו, אז אולי יש משהו טוב בכל הדבר הזה".
* על המגרש כלום לא קרה דבר, והכדורגל הטוב באמת התרחש על האספלט שמתחת ליציע וליד המזנון. שם כדררו ילד בחולצה של אושאניווה, ילד בתלבושת צהובה, ילד בהכול אדום ועוד כמה. הם שיחקו בינם לבין עצמם, בתוך שלוליות ובלי שערים, ועדיין - כל אחד מהם היה מרתק יותר מהמקצוענים שדידו 20 מטר צפונה מהם.
* נגמר הכלום, שריקת הסיום. יואב כץ תוקע סנדוויץ' מלחם מלא. קלינגר מגיע אליו, והשניים מגלים שיש להם מכר משותף בבנק בוושינגטון. אם אין גולים, לפחות יש פיצוחים.
* כץ לא הפסיק לחייך, התנהג כמו מסמר הערב. כשלצדו כמה אנשי צוות מקצועי וכמה שחקנים הוא קיבל החלטה מרחיקת לכת. אחרי שהשבוע הגיע למתחם והשמיע לשחקנים את השיר Eye of the Tiger, כדי לעודד, הנה יש כבר תכנון לשבוע הקרוב והחשוב אפילו יותר.
וכך, מיד לאחר שסיים את הסנדוויץ', כץ הגיע לבת זוגו. "סוויטי", אמר, "בתור האחראית על המוראל, אנחנו משנים השבוע מ'איי אוף דה טייגר' ל-Stayin' Alive". היא קפאה לשתי שניות, וכץ לא התבייש, פירט - "נו, של הבי-ג'יז" - והתחיל לשיר: "סטיייננגגג אלייייבבב". לזכותו ייאמר שהוא לא זייף גם כשעלה לטונים הגבוהים.
* הבעלים הגיע לעמדת הראיונות, וכשהסתובב עם הפנים לעיתונאים הפיל בטעות את הנייד של אחד מהם. "סליחה", מיהר להתנצל. "זה לא שבור, נכון?", דאג. "שלא אצטרך עוד לשלם על זה", צחק. רק זה היה חסר לו - ירידה וקנס.
"הומור זה תמיד טוב", הסביר הבוס של קבוצה עם תקציב גבוה מ-20 מיליון שקל ואחוז הצלחה של 30 אחרי שני מאמנים שונים, ורכש לא מאוזן ובקושי 50 אוהדים במשחק כה חשוב. "המצב שלנו טוב יותר מבשבוע שעבר, ולכן אני מחויך". "כיצד?", נשאל. "כי בשבוע שעבר היינו במקום האחרון. היום אנחנו במקום הלפני אחרון ובשבוע הבא נהיה שני מקומות לפני אחרון".
אתה לא חושש שכל החיוכים שלך, שטובים לנו כתקשורת, רעים לשחקנים שלך?
"השחקנים מאוד מחויבים", הגן. "חששתי, כמו הביקורת שלך, ובעיקרון אתה די צודק, אבל לחימה כמו שראיתי מהשחקנים במחצית הראשונה - לא ראיתי בהפועל חיפה בכל העונה".
* הוא סיים להתראיין, ובדיוק סטיבן כהן הפצוע הגיע, מדדה ונשען על כתפו של מגרלשוילי. כץ, בלי להתבלבל, טפח על שכמו של סטיבן, וכמעט הפיל אותו, והמשיך לצחוק עם כולם. כץ לבבי - באמת שכן - והוא דמות שתמיד כיף שיש במסדרונות לאחר משחקים. הוא ראה מחויבות, והוא כנראה צודק. אבל אתמול הוא שוב לא ראה גולים. גם לא טל בנין. גם לא ניר קלינגר. הרבה צחוקים היו אתמול, מצד כולם, אבל כפי שנראה - אצל אחד מהם זה יסתיים בבכי.
כי גם לטל בנין וגם לניר קלינגר אין את הכלים לכבוש שערים - דבר הכרחי בכדורגל. הפועל חיפה עם שער אחד בשבעת המשחקים האחרונים; אשדוד עם 3 בתשעת האחרונים ו-0 בארבעת האחרונים. ואתמול שני הצדדים הודו - אין לנו איך לשנות, וזה מה יש.
"הפכנו להיות קבוצה חזקה, קשה, טפו-טפו לא ספגנו כבר בשלושה משחקים", מצא קלינגר נקודות להתנחם בהן. "נצטרך לגרד בשיניים וזה לא יהיה פשוט". וכן, קלינגר מפוכח, יודע שהתקפית - הקבוצה שלו על גבול הזוועה: "אני שמח שלא כובשים? לא, זה נוגד את האופי שלי, את קו החיים שלי, אבל בסיטואציה שנוצרה צריך להתמודד ולא לעשות שטויות. זה לא כיף, לא נעים. אני יכול להגדיר את זה כסיוט". כנראה שככה זה כשמלך השערים שלך, דויד סולארי, אוטוטו שלושה חודשים לא בקבוצה ועדיין מלך השערים שלה.
"בואו נדבר בכנות - אנחנו לא מאוזנים בחלק הקדמי ולכן נאלצים לשחק במערך זהיר", פירט בנין את נציגות קבוצתו בתיקו המאופס. "זה לא הסגנון שלי, לא שיחקנו ככה בקדנציה הקודמת שלי. יש לנו שלושה חלוצים על אותה העמדה ואף אחד מהם לא יכול לשחק בצדדים".
כץ נדרש לסוגיה. "כשמאמן מבקש ממני מאוד-מאוד-מאוד, אני שומע לו. בדיעבד, אני חשבתי שצריך להביא קשר והמאמן היה צריך להקשיב לי אבל לצערי זה לא קרה", אמר, ושוב צחק וצחק. "זה מה יש, אבל עם הכלים האלה נישאר בליגה".
אז מה קיבלנו? שני שחקנים מפוארים שמאמנים בניגוד לפילוסופיה שלהם, שתי קבוצות שמחרבות לנו את העיניים ובוס אחד שבטוח שאת מה שהסקאוטינג הרס - רק החיוך יחזיר. וכמובן שגם הבי-ג'יז.
Ah, ha, ha, ha, stayin' alive, stayin' alive
Ah, ha, ha, ha, stayin' alive
מאבק הישרדות 2014/15. מצחיק כמה שזה עצוב.
orenjos@walla.co.il
