אחרי המשחק מול הפועל באר שבע, פאקו אייסטרן הסתובב עם מזוודה. טרולי של 'הרגע נחתתי' או 'אוטוטו ממריא'. הוא יצא מחדר ההלבשה עם הטרולי הזה, ונשאל "אתה עדיין עם המזוודה הזו?". "כן", ענה, וזה אירוני כי משום מה נראה שזו העונה של פאקו. כמעט תמיד מנצח, כמעט תמיד "על מזוודות".
בואו נתחיל איתכם. מה אתם חושבים?
האם פאקו צריך להדריך את מכבי תל אביב בעונת 2015/16?
עכשיו, בואו ונמשיך עם מה שבמכבי תל אביב חושבים.
עונג שבת. מתחילים.
לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
נכון לכתיבת שורות אלה, למכבי תל אביב אין מנהל מקצועי חתום לעונת 2015/16, ואין גם מאמן חתום לאותה העונה. ההערכות, ערב פתיחת הפלייאוף - מקולות שהגיעו מתוך המועדון - היו שחתימה של ג'ורדי קרויף על חוזה חדש היא פרוצידוריאלית בלבד. זה יקרה, השאלה מתי. אותן הערכות גרסו שסיכויי פאקו אייסטרן להישאר נמוכים. נמוכים? אפסיים.
לפי אותם קולות, מערכת היחסים בין קרויף לפאקו קורקטית ותו לא. לפי קולות אחרים, ההולנדי - כהרגלו - תמיד חושב קדימה, ותוכנית מגירה למחליף על הקווים תמיד יש. אבל השבוע, כפי שפרסם יניב טוכמן בוואלה ספורט, התבשרנו שהבוס-בשטח של מכבי תל אביב, מרטין ביין, מצדד באייסטרן ותומך בהשארתו. גם כי מערכת היחסים בין השניים טובה, וגם כי הוא מאמין ביציבות מערכת.
ולכן, נשארנו עם ספקולציות.
1. האם השבועות המוצלחים בפלייאוף העליון גרמו לשינוי תפישה לגבי המאמן?
2. האם התמיכה שמקבל פאקו מצדו של ביין היא הסיבה לסחבת לגבי החתימה של קרויף?
3. האם קרויף יתגמש, במקרה של לחץ להשארת פאקו, או שמא יצהיר - זה או אני או הוא?
4. האם פאקו בכלל רוצה להישאר?
אייסטרן, עד כה, לא סיפק הצהרה בנושא. לא אמר 'אני רוצה, ו'הכדור במגרש של הבוס'. בסביבתו מספרים שהוא מרגיש את הספק, ולפי גורמים, הוא לא נשאר באפס מעשה ולפני כמה שבועות החל במהלכים של חיפוש אלטרנטיבה. הבוז מהקהל, לפני כמה שבועות, הפריע לו מאוד, כך מספרים.
מקצועית, הביקורת על הרבה דברים שעשה פאקו היתה לגיטימית. אבל מקצועית, השבועות האחרונים של פאקו לבטח משפיעים - על כל הגורמים.
כי הנה מה שהצהובים עשו בפלייאוף העליון:
- ניצחון על מכבי חיפה (יכולת נהדרת).
- ניצחון קלאסי על הפועל באר שבע בדרך לאליפות שלישית.
- תיקו בקרית שמונה.
- קריעה של בית"ר ירושלים.
הערב הצהובים יתארחו במושבה מול מכבי פתח תקוה, ואפשר להמר שיסיימו את הסיבוב הראשון בשלב האחרון עם 13 מ-15, 87% הצלחה. וכאמור, משחק העונה של הצהובים יתרחש בכלל בקיץ, ויציבות על הקווים יכולה לשפר את הסיכויים להעפלה ראשונה של מיטש גולדהאר לליגה היוקרתית באירופה.
אז במה בעצם תלוי אייסטרן? מדוע לא מודיעים על המשך התקשרות? האם באמת הוא נשען על גביע? על משחק אחד מול הפועל באר שבע?
אם תהיתם - גם שחקני מכבי תל אביב לא אוהבים את הסחבת. לא בעניין קרויף ולא בעניין מאמנם. אחד מהם אמר השבוע שהסיפור מפריע, שגם בעונה שעברה הבנייה לקראת הצ'מפיונס היתה איטית מדי, והיא שהפריעה לסיכויי העלייה לשלב הבתים יותר מכל בעיה אחרת - אתם זוכרים מתי הגיעו עדן בן בסט ונוסא איגייבור, למשל. ואז עוד היה ג'נרל מנג'ר חתום. אפילו בעונה הראשונה שלו, קרויף סגר על הגעה ב-13 באפריל. והנה, אנחנו ב-25 בחודש.
לגבי פאקו, לאחרונה מרגישים שגם הבאזז מהיציע התחלף. מ"לך מכאן" ל"יאללה, תישאר". מקצועית, כל עוד הפרידה מפאקו לא תהיה הדדית, לא בטוח שהיא תהיה הוגנת. פאקו, למרות הכול, הרוויח את הזכות להיכשל בניסיון להעפיל לליגת האלופות; לא יהיה נכון לשפוט אותו רק לאור תוצאות מול קבוצות ישראליות, בטח שלאחרונה הוכיח שהוא מסוגל לנצח גם את היריבות הישירות לצמרת. מגיע לו צ'אנס בניחוח אירופי, עשור לאחר שזכה בליגת האלופות כסגן של בניטס.
ואחרי שדשנו בעגה המקצועית, בואו נחזיר את המיסטיקה לשולחן.
דרור קשטן לא המשיך במכבי תל אביב אחרי שהביא דאבל למועדון ב-1995/96,. וכך אחרי שתי אליפויות, מכבי תל אביב נכנסה לבצורת של שבע שנים, זכתה באליפות באזר אחת, והמשיכה לעוד עשור שחון.
ויסנטה דל בוסקה פוטר מריאל מדריד ב-2003, כמה ימים לאחר שזכה עם הבלאנקוס באליפות לה ליגה. ההשלכה: בצורת של ארבע שנים.
יש כמובן עוד מקרים כאלו, אבל אם במכבי תל אביב מאמינים בקארמה, הנה הסיפור שהכי נוגע אליהם: הסיפור של ליון ואלן פראן.
ליון, בדומה לצהובים, השתלטה על הליגה המקומית. אצל הצרפתים זה בא לידי ביטוי בשבע אליפויות רצופות בין 2001/02 ל-2007/08.
בעונה האחרונה מבין השבע מונה אלן פראן למאמן הקבוצה. העונה הזו נגמרה עם דאבל היסטורי לחבר'ה מסטאד דה ז'רלאנד - פראן היה הראשון והיחיד שהשיג את התואר הכפול. רק שפראן לא קיבל את הזכות להמשיך במועדון, ומאז הם והוא התרחקו מהטופ של הטופ. מאז, ליון לא זכתה באליפות - גם היא, כמו מכבי פוסט קשטן, תשלים שבע שנים רעות. מאז, קריירת האימון של פראן נדדה לשלוש קבוצות קטאריות, הנבחרת הצעירה של קטאר וכעת נבחרת סין (שכרו, לפי דיווחים - 2 מיליון דולר - לבטח ממתיק את הגלולה).
"זה בדיוק המקרה המתאים", אומר העיתונאי הצרפתי רובין ביירנר על פרשת ליון-פראן, כששמע על המקרה של פאקו.
אחרי עזיבת פראן נתגלו הסיבות, שכמובן לא היו קשורות רק בכדורגל (אם בסופו של דבר אייסטרן לא ימשיך, לבטח גם לו יהיו כמה סיפורים לספר). בסופו של דבר התברר שפראן לא היה בקשרים טובים עם האנשים החשובים במועדון, עם הנשיא, הכוכבים וגם עם מאמן הכושר רובר דוברן. התברר שהרבה אנשים 'קבועים' בליון לא אהבו את התוספת החדשה. ופראן אכן סיפר: "כבר אחרי שבועיים של עבודה איתם, תהיתי אם הם בכלל ידעו שיש לי ניסיון קודם".
ב-2013 דוברן אישר בכנות: "אני לא יכול להכחיש - הפכתי את חייו לבלתי נסבלים. לא היינו נחמדים אליו, חיבלנו בתוכניות שלו, אבל בסופו של דבר, זכינו באליפות".
וברור שבסופו של דבר לא מדובר רק בקארמה; העיתונאי ביירנר מפרט: "פראן היה מאמן שהתקשה להסתדר עם כל הצוות. היו עוד גורמים שהפריעו לקבוצה. הרזומה שלו לפני שהגיע היה מעורב, והרבה חושבים שהוא זכה באליפות גם בזכות הרבה מזל. אם כבר, הגעתו סימנה את תחילת הדעיכה בליון, ולא רק עזיבתו. האליפויות שהושגו לפניו היו הרבה יותר דומיננטיות. הוא לא קיבל תמיכה מבתוך המועדון, דבר שלא עזר לו, כמובן".
וכאן בדיוק משתלבים סיפורינו.
כי פאקו - ואת זה אי אפשר להכחיש - טרם קיבל תמיכה רשמית ממכבי תל אביב, טרם קיבל 'גב'. אם הוחלט שימשיך והעניין נשמר בשקט - ניחא. אבל אף גורם רשמי וחזק במכבי לא הצהיר: אנחנו מרוצים ממנו, וזה המאמן שיוביל אותנו לשלב הבא. קשה למצוא אנשים בקרית שלום ומחוץ לה שאכן יודו שהעונה של פאקו טובה יותר משל סוזה או גרסיה - עם טרבל או בלעדיו.
אם במכבי תל אביב מרוצים מפאקו, הצהרת האמון בדמות חוזה חדש היתה צריכה לצאת לאור - שוב, אנחנו כבר בסוף אפריל, והאליפות בכיס. אם במועדון מחכים לראות מה אייסטרן יעשה בגביע המדינה - זה קטנוני מדי. ואם במועדון החליטו שגם טרבל היסטורי לא ישאיר את הבאסקי - אולי כדאי שיתקשרו לחבר'ה מליון. ואם יתקשו באיתור המספר, שיטלפנו ללוני הרציקוביץ'. אולי גם לו יש מה להגיד בנושא.
בינתיים, לנו נותר רק לחכות ולגלות - עד כמה הצהובים מעריכים את פאקו? עד כמה הצהובים נרתעים ממאמן רביעי בארבע שנים? עד כמה הצהובים מאמינים בקארמה?
המחזור ה-30 בפלייאוף התחתון - הפיינל פור האמיתי של אירופה
פלייאוף תחתון
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 בני סכנין33 11 11 11 44-43 44 2 הפועל תל אביב33 12 8 13 40-36 42 3 מכבי נתניה33 11 8 14 54-46 41 4 הפועל רעננה33 10 9 14 36-35 39 5 הפועל עכו33 9 11 13 42-28 38 6 הפועל חיפה33 9 7 17 47-25 34 7 הפועל פתח תקוה33 8 8 17 59-43 32 8 מ.ס. אשדוד33 6 13 14 51-32 31
הפעם, בגלל לוח המשחקים, נחרוג קצת ממנהגנו. כי לפנינו פיינל פור אמיתי. מפגש ראש בראש של ארבע האחרונות בליגה. 11 מול 12. 13 מול 14, כשאחרי השבת יישארו רק שלושה מחזורים עד תום הפלייאוף התחתון. אז במקום ננסה לדרג - למי מארבע הקבוצות השבת הזו חשובה יותר מכל.
1. מ.ס. אשדוד
המשך לו"ז:
31. סכנין (ח)
32. הפועל פתח תקוה (ב)
33. הפועל תל אביב (ח)
זו כנראה תהיה השבת שתכריע את העונה של אשדוד. ניצחון יפתח פער מינימלי של חמש נקודות מהקו האדום - כשתשע יישארו בקופה - ויהיה אפשר להתפנות להמשך המאבקים הדביליים והמיותרים מול הקהל; הפסד, והקבוצה של קלינגר בצרות צרורות, ואף מתחת לקו האדום. אחרי שכל הנקודות האחרונות של הקבוצה הושגו בעזרת תיקו 0:0, הגיע הזמן לגולים. אחרת, המומנטום הנוראי הזה עלול להיגמר רק בליגה השנייה.
קצת אירוני שבשבוע שהבוס ג'קי בן זקן מכנס מסיבת עיתונאים ומתריע מפני בלגן ביציעים - הוא החליט לחבור ליציע. זה מריח כמו פרובוקציה, מריח כמו הרמה להנחתה של 'אמרתי לכם'. זכותו של בן זקן לשבת היכן שיחפוץ, וארורים האנשים אשר יעזו להפוך את המחאה לאלימה, ועדיין - קצת מוזר שהאדם שהזהיר מפרובוקציה לא עושה את חלקו על מנת לפורר אותה.
2 הפועל חיפה
המשך לו"ז:
הפועל פתח תקוה (ב)
הפועל רעננה (ח)
מכבי נתניה (ב)
טל בנין מחזיק באחוזי ההצלחה הנמוכים בליגה - 19% - עם 4 נקודות מ-21 אפשריות. הוא השיג נקודות רק מול מכבי תל אביב והפועל באר שבע, וקבוצתו כבשה רק מולן. עם חוד של מהראן לאלה, חמדי סליחי וז'רקו קוראץ' - זה על גבול הבלתי נסלח. המועדון הכי רותח בליגה כיום הוא הפועל חיפה, שסוחב את כל הליגה על הכתפיים. הפסד באשדוד השבת עלול להגביר את הסחרור עד לרמה של אין יציאה. נקודת האור של חיפה: בשני המחזורים האחרונים הקבוצה תתמודד מול שתי יריבות שסיימו את העונה - הפועל רעננה ומכבי נתניה. ואם בנין לא רוצה שהפיקנטריה והאקסית יורידו אותו ליגה, כדאי לו להשיג שלוש נקודות בי"א.
3 הפועל פתח תקוה
המשך לו"ז:
הפועל חיפה (ח)
מ.ס. אשדוד (ח)
הפועל רעננה (ב)
סוף סוף המלאבסים תפסו ברייק. בפיגור בבלומפילד מול הפועל תל אביב, הכחולים של מנחם קורצקי הפכו פיגור לניצחון דרמטי, ואולי ככה יפתחו מומנטום. קורצקי, אחד המאמנים ההגנתיים בליגה, פוגש את הקבוצה שמדורגת 13 מ-14 בכיבושים העונה, וקשה להאמין שהמשחק יתפתח לקרב יריות. המשחק הזה כל כך חשוב למלאבסים, מפני שהם מחזיקים בלו"ז הכי קשה מבין הארבע. הם היחידים שיפגשו שתי יריבות תחתית בשלושת המשחקים שנותרו, ולא רק אחת. וכולנו יודעים שקבוצות שהלכו לים, לרוב, משחקות פחות טוב מקבוצות שבמאבקי הישרדות. אם הכחולים יפסידו השבת, סיכויי ההישארות שלהם יהיו הנמוכים ביותר בפיינל פור הזה.
4 הפועל עכו
המשך לו"ז:
הפועל רעננה (ב)
מכבי נתניה (ח)
בני סכנין (ב)
מחזיקים בלו"ז הכי נוח מבין הארבע - לפי תיאוריית ה'הלכו לים', כמובן. שלושת המועדונים שיסגרו את העונה של שלומי דורה - רעננה, נתניה וסכנין - ישחקו על כבוד, וזה הזמן לאגור נקודות חשובות. ברור שהפסד במושבה יהיה רע, אבל דווקא להפועל עכו תהיה האפשרות הכי נוחה להתאושש. בטח שמדובר בקבוצה שנמצאת במומנטום הכי טוב מבין הארבע.
הפועל רעננה - הפועל תל אביב (שבת, 16:00, נתניה)
הבטן: 0:1 להפועל רעננה
מכבי נתניה - בני סכנין (שבת, 20:00, נתניה)
הבטן: 1:2 למכבי נתניה
המחזור ה-31 בפלייאוף העליון
בא בטוב: שלומי ארבייטמן. ההגנה של בית"ר ירושלים תורכב, לפי הדיווחים, מטל כחילה ואופיר קריאף. כמו צאן לטרף?
בא ברע: חנן ממן. שוב מוכח כמה קשה להיות שחקן בשנת חוזה בקבוצה של אלי טביב.
מכבי פתח תקוה - מכבי תל אביב (שבת, 20:00, המושבה)
הבטן: 0:2 למכבי תל אביב.
בא בטוב: איתמר ניצן. בעונה נהדרת, כמה כבר אפשר לכתוב את זה, אבל הנה מטרה: הופעה נהדרת גם מול האלופה. במחזור הראשון זה נגמר עם שלושה כדורים ברשת.
בא ברע: מכבי פתח תקוה. כפי הנראה, יסיימו סיבוב שלם בפלייאוף העליון ללא ניצחון.
עירוני קרית שמונה - מכבי חיפה (שני, 20:30, קרית שמונה)
הבטן: 0:1 לקרית שמונה.
בא בטוב: הפועל באר שבע. הירוקים יהפכו בשבת לאוהדים מושבעים של החבר'ה מבירת הנגב. הבחורים של אלישע גם יוכלו לעזור לחיפה לעקוף את בית"ר ירושלים בדרך לאירופה, וגם לגרום לחגיגות האליפות של מכבי תל אביב לדלג מעל לסמי עופר.
בא ברע: אצטדיון קרית שמונה. כפי שמצאנו, מדובר במתקן הכי יבש בליגת העל מאז שנות ה-90. נאחס חיובי, מישהו?
שבת שלום.
orenjos@walla.co.il