פלייאוף 2015 ב-NBA

הראשון לזהות: על משחק הפתיחה בסדרה בין קליבלנד לבוסטון

במשחקו הראשון בפלייאוף, המטרה העיקרית של דיוויד בלאט הייתה לגרום לכך שקווין לאב ירגיש בבכורה שלו בפוסט סיזן חלק מהשלישייה הגדולה, והמסר שהתקבל מהפורוורד בהחלט מעודד. אסף רביץ על המשחק הראשון בין הקאבס לסלטיקס

אסף רביץ
עוד יום עבודה במשרד. לברון (צילום: GettyImages)

קליבלנד נראתה במשחק הפלייאוף הראשון שלה כמו שקבוצה גדולה אמורה להיראות במשחק הפלייאוף הראשון: רחוקה מהשיא אבל מספיק מפוקסת כדי לנצח בקלות. זו סיטואציה בה קבוצה מביאה את הלחם והחמאה, האקסטרות מגיעות בהמשך. קליבלנד היא קבוצה לא שגרתית כי אצלה הלחם והחמאה הוא הכישרון ההתקפי והאקסטרה, מה שלא מובן מאליו, זו הגנה סבירה.

בוסטון החביבה היא יריבה מספיק נוחה כדי שהקאבס ינצחו בלי שלברון יצטרך לעבור להילוך פלייאוף ויקלעו 113 נקודות ביום לא גדול, יום עבודה במשרד. שלושת מספרי המפתח הם 31 זריקות משלוש, 33 זריקות עונשין ו-15 ריבאונד התקפה. את הזריקות משלוש הקבוצה של דיוויד בלאט קלעה ב-41.9 אחוזים. אין הרבה קבוצות שמסוגלות להיות חזקות בכל שלוש הקטגוריות ההתקפיות האלה, יריבה שלא תהיה מסוגלת להקשות על קליבלנד בשתיים מהקטגוריות האלה לא תהיה מסוגלת לנצח אותה בסדרה. במשחק הראשון, בוסטון לא התקרבה להקשות על הקאבס באף אחת מהשלוש.

קליבלנד ניצחה 100:113 את בוסטון, אירווינג קלע 30 נקודות

הקליפרס פירקו את סן אנטוניו, גם אטלנטה וממפיס עלו ל-0:1

העונה המיוחדת בחיי: לברון ג'יימס מתייחס לבלאט בראיון מקיף

עוד באותו נושא

קליבלנד ניצחה 100:113 את בוסטון ועלתה ל-0:1 בסדרה

לכתבה המלאה
בוסטון לא היקשתה על קבוצתו בהתקפה. בלאט (צילום: AP)

הבשורה הטובה המתבקשת היא היכולת של קיירי אירווינג. מתחיל להיות משעמם לדבר עליו, הוא פשוט סימן עוד וי ברשימת מבחני העונה הנפלאה שלו, הפעם הוא סימן וי על משחק הפלייאוף הראשון. כשנגיע לרגעי האמת האמיתיים נדע אם התחושה שמדובר בשחקן של משחקים גדולים נכונה.

אבל נדמה לי שבלאט יהיה מרוצה אפילו יותר ממשחק הפלייאוף הראשון של קווין לאב. כי זה היה חשוב לו שלאב יתחיל את הפלייאוף ברגל ימין. הפורוורד סיים עם 19 ב-5 מ-14 מהשדה ו-12 ריבאונדים. המהלך הראשון של קליבלנד בפלייאוף היה תרגיל שמטרתו לפנות את לאב למהלך פוסט מול ברנדון באס. הזריקה של לאב לא הייתה בכיוון, אבל המסר היה ברור. בהמשך לאב ניסה לנצל את יתרון הגובה והפיזיות שלו מול ג'יי קראודר ויונאס ירבקו. לא תמיד זה עבד, אך האסרטיביות והאגרסיביות של לאב היו סימן חיובי. כל פעם שהוא ביקש כדור שאר השחקנים עצרו הכל ודאגו למסור לו בעמדה שהוא רצה. למי שלא עקב אחרי העונה של קליבלנד זה בטח נראה מוזר ששחקן במעמדו של לאב מקבל יחס כזה, אבל דרישת הכדור שלו עשויה להיות התופעה החשובה ביותר של משחק הפתיחה.

ברבע השלישי לאב השתחרר והיה לו חלק חשוב בבריחה שיצרה את הפער שבוסטון לא הצליחה למחוק. הוא נכנס למשחק דרך כמה מסירות טובות, סימן את ירבקו כשחקן שקל לסחוט ממנו עבירות, ניצל מיס-מאצ'ים כדי לחגוג בריבאונד ההתקפה והיה מפוקס גם בהגנה. זה בדיוק מה שקליבלנד רוצה מלאב בפלייאוף הזה, לא צריך יותר.

עוד באותו נושא

דיוויד בלאט: "לברון היה בשליטה והפגין בגרות, החבר'ה הגיבו יפה למנהיגות שלו"

לכתבה המלאה
ברבע השלישי לאב השתחרר והיה לו חלק חשוב בבריחה שיצרה את הפער שבוסטון לא הצליחה למחוק (צילום: GettyImages)

עבור הסדרה הזאת, בלאט בטח שמח לגלות שאימן שאמפרט מסתדר יפה עם איזיאה תומאס. הסקורר המחליף של הסלטיקס הוא היחיד שיכול לעשות צרות להגנת הקאבס לאורך זמן, אך מהרגע ששאמפרט עבר לשמור עליו היה לו הרבה יותר קשה. זו סיבה מרכזית לכך ששאמפרט קיבל הכי הרבה דקות פרט לשלושת הגדולים (יחד עם בעיית העבירות של ג'יי אר סמית') וסיבה מרכזית לכך שבפלייאוף החשיבות שלו גדלה. תומאס עשוי להיות ההכנה לשמירה שלו על דרק רוז בסיבוב השני.

כן, למרות שהסיבוב הראשון בקושי התחיל התחושה היא שניתן לחשוב כבר על השני והשלישי. בדרך כלל בסדרת פלייאוף צריך לעשות התאמות בין המשחק הראשון לשני, כשאלו פערי הרמות לא בטוח שיש צורך. זה יכול להיות בעיקר אימון עבור בלאט ביצירת התאמות בתוך סדרת פלייאוף, בהתמקדות בדקויות הקטנות שיכולות להכריע סדרות. ההתאמה המעניינת ביותר עשויה להיות במיקום ההגנתי מול יריבה שמשתמשת בשני שחקני פנים שקולעים לפחות מחצי מרחק. זו יכולה להיות הכנה טובה לשילובים שונים של גבוהים של שיקגו ואטלנטה.

הפרימיירה שלו בפלייאוף הייתה עוד וי בעונה אישית נפלאה. אירווינג (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully