כשהאוטובוס הגיע מאור בוזגלו התקשה להתעלם מהמעמד החדש שלו בנבחרת ישראל. בצידו של הנהג, על גבי תמונה שקשה לעוברים והשבים להתעלם ממנה, מופיעים ארבעה שחקני ליגה בולטים בנבחרת, והוא בהם. אופיר מרציאנו, בוזגלו, גילי ורמוט ואיתן טיבי. את כל הארבעה המאמן הלאומי, אלי גוטמן, מכבד, עם כולם הוא מדבר, אבל רק שחקן אחד לא נספר באמת כשמביטים על השרטוט הקפדני בקלסר שלו. בוזגלו, למי ששכח, עדיין לא רשם דקה אחת בשני הקמפיינים של גוטמן. כן דקה, ובכל פעם שהוא מוזמן לנבחרת מגיעה גם האכזבה. החיוך עולה רק כשהוא מגיע לכיוון וסרמיל. כאן מכבדים אותו, כאן איש לא יערער על המעמד שלו כשחקן. הערב (שני, 20:55, ערוץ 1), בוזגלו הוא המלך של האוהדים כל הדרך לבלומפילד, וככל שהנסיעה צפונה מתקדמת כך גדלים ונחשפים גם הפערים בין בוזגלו של באר שבע לבוזגלו של הנבחרת.
מכבי תל אביב - הפועל באר שבע: אלונה ברקת שולחת מסר לשופטים (20:55, ערוץ 1)
"טל בן חיים הוא משחקני הכנף הטובים בעולם. ההתנהלות של פאקו תמוהה לגביו"
המאזן הבעייתי של פאקו מול הקבוצות הבכירות בליגה, המאזן הנוראי של אלישע לוי בבלומפילד: תמונת מחזור
לחצו כאן כדי להגיע לחשבון הטוויטר של איציק יצחקי
כל הארבעה שמככבים על פני התמונה ההיא, מסבירים בנבחרת, נבחרו בקפידה. "בוזגלו הוא דמות שקשה להתעלם ממנה. הקעקוע, הסטייל, משהו שמשדר עוצמה. טיבי משדר חוזק, ורמוט שחקן שנמנה על הסגל באופן קבוע, ומרציאנו? היינו צריכים שוער". אז אולי המראה המוחצן של בוזגלו, הוא ורק הוא נספר מבחינת גוטמן? ומה יקרה כאשר בוזגלו כבר לא יהיה חלק מהסגל של הנבחרת? אז לפני שנתחיל בהשוואה המעניינת, ובמה שמרגיז את משפחת בוזגלו, ראוי להדגיש אף אחד לא מתכוון לעבור בשתיקה על היחס לבוזגלו בקמפיין וחצי האחרונים. "לא יכול להיות ששחקן שמדורג שני בישראל מבחינת מספרים, לא ישחק דקה. איפה נשמע דבר כזה?", אמרו לנו בסביבתו של השחקן. בקרוב מאוד, הסלון של משפחת בוזגלו יהפוך לקבינט. האב יעקב, שסירב להתראיין לבלוג, מתכוון לנקוט במהלך משמעותי כדי להחזיר את הכבוד האבוד, כך נודע. האפשרויות הן רחבות: שיחה עם גוטמן במקרה הטוב, אקט מחאתי של הסרת התמונה מאוטובוס הנבחרת במקרה הפחות טוב, או אפילו צעד קיצוני יותר, בדומה לשיחה שערך אלירן עטר עם גוטמן, שתבהיר שאם בוזגלו לא נספר, אולי כדאי שהמאמן הלאומי לא יזמן אותו בעתיד. והתגובה, כך מתוכנן, תגיע בקרוב מאוד.
בוזגלו, למי שלא יודע, שבר העונה את שיא הכיבושים האישי שלו. 11 פעמים הוא שם העונה את הכדור ברשת, ושבר את שיאו האישי מהעונה שעברה (עשרה), והוא מעורב כבר ביותר מ-20 שערים של הקבוצה, לא כולל סטטיסטיקה שלא נספרת, כמו שלוש פעמים בהן הוכשל בתוך הרחבה והביא לקבוצה נקודות. כדי להבין עד כמה הוא שחקן חסר חשיבות בנבחרת הלאומית, כדאי להביט לעבר טבלת הדקות שלו. 26 דקות הוא רשם במשחקים לא רשמיים מאז מינויו של גוטמן: 20 דקות נגד סלובקיה, שש דקות נגד מקסיקו. 26, בהן לבוזגלו יש שער אחד. לכאורה, גם סטטיסטיקה מוצלחת יותר מכל שחקני הנבחרת. אז איזו סיבה יש לגוטמן לא לאפשר לו לשחק? בנבחרת מסבירים כי שיחה אחת לפחות נערכה בין גוטמן לשחקן. זה קרה על הדשא, לפני המשחק מול בלגיה. "אלי נתן למאור הרגשה כאילו הוא נספר, אבל במשחק עצמו קרה בדיוק ההיפך. הוא לקח אותו לשיחה כדי לתת לו להבין שהוא רואה את מה שהוא עושה, מעריך את המקצוענות שלו, והוסיף שהוא לא פה כי מישהו עושה לו טובה, אלא כי זה מגיע לו. כל מאמן עושה שיחות כאלה, רק שבמקרה של מאור, אחרי בלגיה הוא הבין שגוטמן 'מרח' אותו".
בוזגלו עצמו, ראוי לציין, לא קיבל כל מסר ישיר או עקיף שלא ישותף בצמד המשחקים. פעולה כזאת מצד המאמן, כנראה, הייתה מובילה אותו להחלטה קיצונית. "כשאלי ביקש ממנו ומבן שהר להתחמם, זה היה די מביך בשבילו", סיפר אחד משחקני הספסל בנבחרת. "ראית על הפנים של מאור שהוא יודע שהוא קם להתחמם ולחזור לספסל". לאחר המשחק מול ויילס, בוזגלו וברדה נעלמו לחדר ההלבשה מהר יותר מכל שחקן אחר, התלבשו, ויצאו לרוץ על הדשא. רגע לפני היציאה למגרש בוזגלו טפח על כתפו, כאילו בניסיון להרגיע אותו. "ברדה הוא שחקן שיודע להפנים, הוא עשה כבר קריירה באירופה ולא מתרגש. מאור רגיש למרות החזות הקשוחה שלו. אין ספק שהוא לקח את זה הרבה יותר קשה. הדבר הכי קשה מבחינתו הוא להפנים את ההבדל בין היחס שהוא מקבל מאלי ומאלישע ואת הכבוד שהוא מקבל בבאר שבע לחוסר הכבוד בנבחרת", הסביר אחד מחבריו לנבחרת.
מקרה בוזגלו מחזיר אותנו קצת אחורה במנהרת הזמן. שלום אביטן, לדעת רבים אחד הגדולים בכל הזמנים באדום, סבל גם הוא מפער קיצוני בין היכולת בליגה לבין היחס שהוא מקבל בנבחרת. "בניגוד למאור, שלא משחק ושותק, אני פרשתי מנבחרת ישראל. רבתי עם עמנואל שפר, נתתי לו את החולצה כי לא היה לי כבוד לשחק אצלו. לבוזגלו מגיע לשחק לפני 90 אחוז משחקני נבחרת ישראל, בטח לפני איתי שכטר, וגם לפני ליאור רפאלוב וטל בן חיים. יש מטרה למדינת ישראל והיא צריכה לקדש את האמצעים, והאמצעי זה בוזגלו. לא רק הוא, גם אלירן עטר שייך לנבחרת. שני שחקנים מהירים שיש להם יכולות, אבל נכבד את הדעות של גוטמן. אם הוא מוביל את באר שבע למקום השני, זאת לא מקריות בעיניי".
אלא?
"כנראה שבאר שבע לא שייכת למדינה. אני הייתי צריך להבקיע עשרות שערים בנבחרת, אבל שחקן ממכבי תל אביב בעט למשקוף וקיבל זימון. הייתה איפה ואיפה, אין אהבה סמויה, וזה חבל. בסופו של דבר כל המדינה משלמת את המחיר".
היית ממליץ לו לפרוש?
"זה כבר שיקול שלו, אני לא חושב שזה נכון היום כי אנחנו בעידן אחר. אני לא מבין למה הוא לא בהרכב, כי מאור באמת עולה על הרוב ביכולות שלו. הוא מוכיח את זה כל מחזור. יש לו מהירות, ונגד האירופים בלי מהירות אין לך מה למכור. ראינו את זה נגד ויילס. מעשה קיצוני כמו שלי יהיה קשה לו לעשות. שפר העדיף את עודד מכנס גם בתקופות שהייתי טוב יותר, ושיתף אותי רק כשלא הייתה לו ברירה. הרגשתי שאני נטע זר. קמתי לפני האסיפה במשחק מול אוסטריה, הורדתי את החולצה ואמרתי לו: 'תן לחברים שלך האשכנזים לשחק. תודה ולהתראות'. יכולתי להישאר עשור בנבחרת, אבל הרגשתי שאין צדק. אני מציע למאור להתרכז בכדורגל, כי הוא הכי טוב במדינה אחרי ערן זהבי. גוטמן עושה טעות שהוא לא נותן לו לשחק. בבאר שבע הוא מקבל את הכבוד שראוי לו".
אז מה מכעיס יותר מהכל את משפחת בוזגלו? בעיקר הפרשנים. בשבוע שלפני המשחק מול ויילס, בוזגלו לא באמת נספר כמי שצריך לפתוח בהרכב, אולי משום שהסוגיה שבנוגע אליה התלבט המאמן קשורה בעיקר לשגרירים רפאלוב, בן חיים ושהר היו השחקנים שגוטמן החליט מראש להשתמש בהם. אלא שדווקא במקרה הזה, נראה כי הפרשנים צדקו. כאן, על הרקע הזה, אנחנו מגלים מחדש עד כמה המתיחות בין הקשר לנבחרת היא עצומה. "אף אחד לא ספר את מאור. מהרגע הראשון שהוא בנבחרת, היה ברור שהוא לא ייקח חלק בשני המשחקים", סיפר לנו השבוע גורם בנבחרת. "אלי לא עושה איפה ואיפה, מה פתאום, אבל יש לו את השחקנים שלו, שהוא מאמין בהם. ובבוזגלו הוא מאמין פחות".
לקשר היו תקוות להיכנס כמחליף אחרון מול בלגיה, אבל המאמן הלאומי החליט לשתף דווקא את חברו הטוב ברדה. "הוא שחקן שיודע לבוא מאחור, וזה מה שגוטמן חיפש. למרות שמכירים אותו בבלגיה, הוא חשב באותו רגע שזה החילוף הנכון לעשות", הסבירו בנבחרת, שם גם בחרו להשיב לאכזבה של בוזגלו מאי שיתופו בקמפיין: "הטענה שהוא שני מבחינת מספרים בישראל לא מוכיחה כלום. מאמן לא תמיד משתמש בשחקנים הכי טובים, אלא באלו שהכי מתאימים לו. ולדעתו של אלי, שהר, בן חיים ורפאלוב נמצאו מתאימים יותר ובכושר טוב יותר. אנשים שוכחים שמאור לא הבקיע שלושה חודשים לפני השער האחרון".
אז מה עוד מונע משחקן שמחזיק ב-64 הופעות ו-38 שערים בכל הנבחרות הצעירות וששבר את שיאו האישי העונה (פתח על הספסל במשחק אחד מאז תחילת העונה שעברה) לבוא לידי ביטוי רק בבאר שבע? "גם בתקופות שהיו לו תתי משברים, כשלא הבקיע שלושה חודשים, מאור היה טוב מאוד ברוב המשחקים", מסבירים במועדון. "נגד הפועל תל אביב הוא סיכן שש פעמים לפחות את השער, כשעד היום אפולה אדל לא מבין איך הוא עצר את הכדורים שהוא בעט. אלישע מוכן שהוא יהיה במשבר כזה, מבחינת יכולת, כל העונה. לרגע לא היה לו ספק שהוא יחזור להבקיע".
בעונה שעברה חשפנו כי בוזגלו חתם על הסכם חדש בקבוצה. ההסכם הזה משדרג את שכרו בצורה משמעותית ומאריך את ההסכם בעונה נוספת. מכיוון שלבוזגלו יש שנתיים נוספות בחוזה, הצדדים סיכמו כי אם ימשיך ביכולת דומה הם ייפגשו שוב בעונה הבאה, מתוך ניסיון להאריך את ההסכם בעונה נוספת, הסכם ש"יכבול" אותו לאיצטדיון טרנר עד קיץ 2018. "אין לי ספק שמאור יישאר בבאר שבע גם בעונה הבאה", היה המשפט היחיד שהסכים בוזגלו האב לומר לנו השבוע, אולי כדי להשתיק מעט את הספקולציות בעניין הזה. "אז כבר יהיה מאוחר לצאת לאירופה", ענינו. "עם היחס הזה שהוא מקבל?", ענה בוזגלו. "אל תתפלא אם הוא יפרוש באדום".
ומהנבחרת?