בווידאו: תקציר ה-1:4 של ארסנל על ליברפול
שחקן השבוע
פטריק הרמן - בורוסיה מנשנגלדבאך
ביום רביעי האחרון, בצל הדיווחים על סעיף שחרור מסתורי בחוזהו ואפשרות שיעבור בקיץ למנצ'סטר יונייטד או ארסנל, פטריק הרמן חתם על חוזה חדש בבורוסיה מנשנגלדבאך. עד 2019. "שחקנים עשו במועדון הזה קריירות אדירות, שהפכו לכאלה גדולות גם בזכות הנאמנות שהראו", כתב שחקן הכנף בן ה-24 בדף הפייסבוק שלו. "אני חושב על ברטי פוגטס והרברט וימר, אבל גם על ריינר בונהוף, יופ היינקס ואלן סימונסן, ששירתו את המועדון במשך שנים רבות, גם אם לא לאורך הקריירה כולה. אני רוצה ללכת בדרכם".
שלושה ימים חלפו, מנשנגלדבאך יצאה למשחק ליגה בהופנהיים, והרמן פרע שטר ראשון מהחוזה המשודרג כשהוביל את קבוצתו לניצחון היסטורי בריין נקר ארנה. מקס קרוזה שבר בצורת ארוכה עם פנדל מדויק (שנשרק בזמן שהרמן הבקיע ולמעשה גרע ממנו שער) וגם בישל פעמיים, אבל הרמן התזזיתי היה כוכב ההצגה. הוא עבר מימין לשמאל, השאיר אבק למגני המארחת וגם כבש צמד שלישי העונה ב-1:4 המשכנע. שניים מהצמדים, אגב, נגד הופנהיים. 10 כיבושים העונה בליגה יש למלך שערי גלדבאך, שבשלוש העונות הקודמות נעצר על שישה שערים. כעת הוא מקווה שכושרו הנוכחי יזכה אותו גם בזימון לנבחרת גרמניה (צורף לסגל במרץ 2013, אך לא שיחק).
"חוזה חדש, ניצחון, צמד - אפשר להגיד שהולך לי קלף", חגג הרמן בסיום. ובורוסיה מנשנגלדבאך חוגגת איתו. אחרי חודשיים ללא הפסד, כולל ניצחון באליאנץ ארנה על באיירן מינכן לפני הפגרה, הקבוצה ניצבת במקום השלישי וכבר מריחה את ליגת האלופות. הרמן זוכר היטב את הפספוס בשלב הפלייאוף ב-2012/13 ומקווה הפעם להביא את גלדבאך לארץ המובטחת. למקום בו לא הייתה מאז תקופת גביע האלופות. אי שם ב-1978, שנה אחרי הגמר ההיסטורי. אז לבשו את מדי הקבוצה וימר ופוגטס ובונוהוף וסימונסן והיינקס. הכוכבים המיתולוגיים בעקבותיהם הרמן רוצה ללכת.
מאמן השבוע
סטפנו פיולי - לאציו
בקיץ 2011, כאשר רומא עברה לידיים אמריקאיות, סטפנו פיולי היה המועמד האיטלקי המוביל לתפקיד המאמן. אלא שהמנהל הטכני פרנקו באלדיני לחץ להחתמת לואיס אנריקה, וההמשך של שני הצדדים בשידוך הקצר הזה ידוע. פיולי, על תקן החתן שננטש לפני החופה, חש שפספס את הרכבת. הוא חתם בפאלרמו והחזיק מעמד בקושי 90 יום אצל המפטר הסדרתי מאוריציו זמפאריני, ולאחר מכן שרד פעמיים בליגה עם בולוניה. בעונה שעברה המזל נטש אותו ואת בולוניה, כשהוא פוטר בינואר והקבוצה ירדה. למרות זאת, בקיץ הגיעה ההזדמנות הגדולה. לאציו קראה לו.
רבים פקפקו במהלך של קלאודיו לוטיטו ואיגלי טארה. האוהדים התרעמו על המינוי נטול השארם, התקשורת ראתה בכך הנמכת ציפיות ובצד האדום של בירת איטליה לגלגו. בטרום העונה, בזמן מחנה האימונים של הקבוצה בחודש אוגוסט, כינס פיולי את שחקני לאציו ואילץ אותם לשיר יחד את המנון הקבוצה. אחרי פתיחת עונה שכללה שלושה הפסדים בארבעה מחזורים, הגימיק הזה היה הבדיחה הכי גדולה באיטליה. היום, בהתאם לתוצאות, מדובר בהברקת השנה. פיולי, שהתקבל כאמור בחשדנות, התגלה כמאמן יעיל בעלות נמוכה, שמספק כדורגל מהנה ומקדם צעירים דוגמת דנילו קטאלדי. "זו לאציו הכי טובה מאז האליפות ב-2000", החמיא דינו זוף האגדי. "הקבוצה משחקת באינטנסיביות ומציגה דומיננטיות מעוררת השתאות. היא מהנה מאוד. לא ראיתי משחקים כאלה מרגשים בליגה כבר שנים".
איזון - זה סוד ההצלחה של לאציו העונה. זו הקבוצה היחידה בחמש הליגות הבכירות שמציגה לפחות חמישה שחקנים עם שבעה שערים ומעלה. פליפה אנדרסון הוא היהלום הנוצץ (9 שערים), אך גם מירוסלב קלוזה (9), סטפנו מאורי (8), פיליפ ג'ורג'ביץ' הפצוע (7) ומרקו פרולו הנהדר (7). אין כוכב אחד, לכל אחד יש את פרק הזמן שלו. גם אנטוניו קנדרבה המלהיב (6) ולוקאס ביגליה תורמים את חלקם, ועל ההגנה מפקד סטפן דה פריי ההולנדי, כשמאחוריו השוער פדריקו מארקטי שחזר לחיים (ולסגל נבחרת איטליה) בזכות פיולי. וכך, כמעט אותו סגל שצבר בעונה שעברה 56 נקודות שהספיקו למקום התשיעי, השיג 55 נקודות וניצב במקום השלישי כשנותרו תשעה מחזורים לסיום העונה. על סף חזרה לליגת האלופות, לראשונה זה שמונה שנים.
בשבת החבורה הזו התגברה גם על פגרת הנבחרות שבאה מבחינתה בזמן רע, לא התחשבה בזדנק זמאן וניצחה 1:3 את קליארי, כדי להאריך את רצף הניצחונות לשבעה ולשפר את מאזן השערים ל-54 (רק יובנטוס כבשה יותר). זהו הרצף הארוך ביותר של לאציו מאז שמונת הניצחונות באפריל 2007, מה שמאפשר לה להמשיך לנשוף בעורפה של רומא המדורגת שנייה. "אין להם טאבו על המקום השני", הציב פיולי את היעד, והסמל לשעבר אלסנדרו נסטה הדגיש: "ההחלטה להחתים את פיולי התבררה כמהלך מבריק. הוא מאמן נפלא ואני מאוד אוהב את סגנון העבודה שלו. המקום השני יהווה תמורה נאה לעבודה המצוינת שלו ויהיה דבר גדול מבחינת האוהדים. אני מקווה שזה יקרה".
פלופ השבוע
קולו טורה - ליברפול
עם כל הכבוד להיעדרותו של סטיבן ג'רארד, החיסרון הכי משמעותי של ליברפול בשבת היה של מרטין שקרטל. הבלם הסלובקי ריצה עונש הרחקה, ומי שנבחר למלא את מקומו היה קולו טורה, שהועדף על פני הרכש המאכזב דיאן לוברן. ההחלטה הזו של ברנדן רוג'רס לא הייתה מהמוצלחות שלו, אם נתנסח בעדינות. הבלם בן ה-33, שפתח בהרכב לראשונה מאז 1 בינואר, כנראה שכח שהוא לא נמצא בארסנל מאז 2009 ופשוט שיתף פעולה עם התותחנים. וכשכך נראה הבלם המרכזי בשלישיית ההגנה שלך, הפסד 4:1 הוא עוד בגדר הסביר. כל איבוד כדור של טורה - והיו כמה וכמה כאלה - הפך מיד למצב הבקעה של המארחת. אם זה לא מספיק, אז אלכסיס סאנצ'ס הביך אותו בשער השלישי ואוליבייה ז'ירו סחרר אותו בדרך לרביעי בתוספת הזמן. מופע בלהות.
מהלך השבוע
השער של בלס מטוידי - פריס סן ז'רמן
37 שערים הובקעו במחזור ה-31 של הליגה הצרפתית - הכי הרבה מאז מחזור הנעילה של עונת 2007/08. שער השוויון של בלס מטוידי בסטאד ולודרום, עשוי להתגלות כמשמעותי מכולם. חמש דקות אחרי שער היתרון של אנדרה פייר ג'יניאק, כשסטאד ולודרום געש והקלאסיקו הצרפתי נטה לכיוונה של מארסיי, האנרג'ייזר של פריס סן ז'רמן דאג להשתיק את 65 אלף הצופים. קשר נבחרת צרפת העביר משמאל לימין, זרק את השומר שלו ואז סובב מ-16 מטרים לפינה הרחוקה. החבר סטיב מנדנדה רק נגע בכדור ששייט לקורה ופנימה. בסך הכול שער ליגה שני העונה, אבל באיזה תזמון. הראשון שלו בקלאסיקו, ועוד עם הרגל החלשה. תגמול ראוי להופעת MVP. "לא היה ראוי ממנו לכבוש את השער הזה", פרגן גם טיאגו מוטה. פריס סן ז'רמן ניצחה לבסוף 2:3 והיא שוב ראשונה. אליפות שלישית ברציפות?
ה-11 של השבוע
שוער: אורסטיס קרנזיס (אודינזה) - סדרת הצלות שהביאה נקודה
מגן ימני: מריאנו (בורדו) - העליות התכופות הניבו שער ראשון זה שנתיים
בלם: ג'רום בואטנג (באיירן מינכן) - ניצח את הומלס בקרב בלמי הנבחרת
בלם: קוסטאס מנולאס (רומא) - הציל שני שערים מול נאפולי
מגן שמאלי: ריקרדו רודריגס (וולפסבורג) - שבר את השיא האישי
קשר: אנדר הררה (מנצ'סטר יונייטד) - מסירות נפלאות וצמד ראשון
קשר: גונסאלו קסטרו (לברקוזן) - אנדרייטד
קשר: מסוט אוזיל (ארסנל) - ד"ש לראחים סטרלינג, ולמייקל אואן
חלוץ: פטריק הרמן (בורוסיה מנשנגלדבאך) - שחקן השבוע
חלוץ: מודיבו מאיגה (מץ) - שלושער ראשון בקריירה
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו (ריאל מדריד) - באמת כבר אין מה לומר