רשימה משונה של משחקי ידידות היתה אתמול (שלישי) באירופה. לא לגמרי ברור מדוע הם התקיימו, כי כוכבי קבוצות צמרת ממש לא זקוקים למעמסה מיותרת נוספת לקראת סיום עונה מפרכת, לפני רבע גמר ליגת האלופות ומחזורים מכריעים בליגות.
כריס סמולינג הוא אולי לא השחקן החשוב ביותר במנצ'סטר יונייטד, אבל לואי ואן חאל היה ודאי מתוסכל כאשר ראה אותו מוחלף במחצית הראשונה באיטליה עם פציעה. רוי הודג'סון אמר אחרי המשחק שמדובר במחלה, אבל זה אפילו חמור יותר מדוע לעזאזל צריך שחקן חולה לעלות למגרש בהתמודדות חסרת ערך? מצד שני, מפגשים כמו איטליה-אנגליה והולנד-ספרד יוצרים עניין מסוים, כי בין הטורנירים הגדולים אנחנו יכולים לראות אותן זו מול זו אך ורק במשחקי ידידות. משחקים רשמיים כאלה חסרים לנו, וזו בעיה.
שוטר צריך לשחק מול גנן
לא שמתם לב, אבל היה אתמול משחק ידידות שקול נוסף, כאשר ליכטנשטיין ניצחה את סן מרינו 0:1. איזה כיף לשתיהן! מתי עוד ליכטנשטיין יכולה להרגיש פייבוריטית? מתי סן מרינו יכולה לכוון למשהו יותר משמעותי מאשר לא לספוג שמיניה? במוקדמות הן הרי לא יכולות להיפגש.
וזה מביא אותנו לבעיה המרכזית השנייה של טורניר המוקדמות יותר מדי משחקים מיותרים מול אנדורה ודומיה, שנועדו בעיקר לשפר את מאזן הכיבושים של לוקאס פודולסקי בנבחרת. האם שחקני אנדורה באמת נהנים להיות מובסים? ואם כן, האם הם באמת ראויים לפרס שכזה על בסיס קבוע רק בגלל שנולדו במדינה זעירה עצמאית? האם השער "ההיסטורי" שהבקיע השוטר מגיברלטר מול סקוטלנד הוא גימיק לגיטימי, או אולי הוא מבזה את הכדורגל שאנחנו כה אוהבים? ב-NBA הרי לא שולחים את לברון ג'יימס למשחק רשמי מול נבחרת הנערים של הוואי. אולי עדיף לשוטר הזה לשחק מול המסעדן מסן מרינו? כולם רק ירוויחו.
נא להכיר ליגת האומות
באופ"א מבינים היטב את שתי הבעיות האלה, וניסו למצוא להן פתרון. כרגיל באופ"א, מדובר בפתרון אומלל וגרוע שיוצר בעיות רבות נוספות, אבל כדאי להכיר אותו. קוראים לו ליגת האומות (Nations League), והוא ייצא לדרך בסתיו 2018. סביר להניח שלא התעמקתם בטורניר שיתקיים בעוד יותר משלוש שנים, וגם דורש ריכוז מקסימלי כדי להבין את השיטה ההזויה. אבל תאמינו לי זה שווה. אנא התאזרו בסבלנות.
54 הנבחרות יחולקו לארבעה דרגים, ובתוך כל דרג יוגרלו למספר בתים. כלומר, החזקות ישחקו מול החזקות, והחלשות מול החלשות, במשחקים רשמיים. עד כאן זה נפלא. בטורניר הראשון, ייקבעו הדרגים על סמך דירוג אופ"א, אך בהמשך הנבחרות יעלו ויירדו על סמך התוצאות. 12 הנבחרות בדרג א', למשל, יחולקו לארבעה בתים של שלוש נבחרות. בכל בית, הראשונה תעלה לשלב הגמר שישוחק בשיטת פיינל פור, בדיוק כמו ביורוליג, בעוד השלישית תרד לדרג ב'. במקביל, גם 12 הנבחרות בדרג ב' יחולקו לארבעה בתים של שלוש נבחרות. הראשונה בכל בית תעלה לדרג א', השלישית תרד לדרג ג'. וכך הלאה הנבחרות שיסיימו במקומות השלישיים בבתים בדרג ג' יירדו לדרג ד', הדרג האחרון שיכלול 16 נבחרות.
זה אומר שבמהלך השנים, השיבוצים לדרגים השונים לא יהיו קשורים ישירות לניקוד בדירוג אופ"א לפי מתבצעת הגרלת מוקדמות אליפות אירופה. לא יהיה ביניהם קשר של ממש. תיאורטית, גרמניה יכולה לרדת פעמיים ולהתדרדר לדרג ג' בליגת האומות, ובמקביל לזכות במונדיאל ובאליפות אירופה ולשמור על ניקוד גבוה בדירוג אופ"א. זה לא טריוויאלי, אבל אני מקווה שהצלחתי איכשהו להסביר את השיטה, כי כעת זה יהפוך למסובך עוד יותר.
הנבחרות החלשות שולחות נציגה ליורו
תאמינו או לא, אבל החל מיורו 2020 יעפילו לטורניר רק 20 נבחרות ממוקדמות הטורניר עצמו. ארבעה כרטיסים נוספים יישמרו לנציגות כל אחד מהדרגים בליגת האומות. כן, זו לא טעות לאליפות אירופה תגיע בהכרח לפחות נבחרת אחת מדרג ד' החלש (וגם נבחרת אחת לפחות מדרג ג' ומדרג ב'). כדי לקבוע את העולות, יתחרו ארבע הנבחרות הבכירות בכל דרג שטרם העפילו מטורניר המוקדמות עצמו, אשר יתקיים בנפרד ב-2019 בשיטה הרגילה, ללא כל קשר לליגת האומות. אני יודע שזה נשמע אבסורדי וקשה להבנה. זה באמת אבסורדי. אבל, לצערנו, זה מה שיהיה.
לצורך העניין, נניח שבלארוס, ליטא, מקדוניה וקפריסין תסיימנה במקומות הראשונים בבתים שלהן בדרג ד' בליגת האומות ב-2018. הנבחרות האלה יתמודדו ביניהן בפלייאוף ב-2020, והמנצחת תיסע הישר לאליפות אירופה, בעוד נבחרות חזקות וראויות הרבה יותר יישארו בחוץ. תמיד חלמתם לראות את המקדונים ביורו? יופי, החלום הזה עשוי להתגשם.
לסיים אחרונים כדי להגשים חלום
כל הכבוד לקוראים ששרדו את הטקסט עד כה. אני מסיר בפניכם את הכובע, ואתם זוכים בצ'ופר ענק אתם הראשונים לדעת כיצד ננצל את השיטה לטובתנו ונשלח סוף כל סוף את נבחרת ישראל לאליפות אירופה. נכון לסוף 2013, דורגה ישראל במקום ה-23 באירופה, אשר מעניק כרטיס לדרג ב', אבל המרחק מסלובקיה במקום ה-25 שמוביל לדרג ג' היה זניח ביותר. בקיצור, אם נשחק מספיק גרוע עד 2018, נוכל למצוא את עצמנו ברמת סבירות גבוהה בדרג ג' בליגת האומות.
כאן יהיו לפנינו שתי אלטרנטיבות. הראשונה היא להיאבק בכל הכוח מול יריבות לא רעות שנקבל בהגרלה בבית שלנו (למשל, בולגריה ופינלנד), לסיים במקום הראשון, להעפיל על הדרך לדרג ב' לקראת ליגת האומות ב-2022, ואז ללכת לפלייאוף העלייה ליורו 2020 מול יריבות ראויות נוספות שתסיימנה במקומות הראשונים בבתיהן בדרג ג' (למשל, רומניה, אוסטריה ופולין). הסיכויים לעשות זאת קיימים, אבל רחוקים מלהיות ודאיים. בשביל זה יש אלטרנטיבה שניה.
במסגרת מאמצינו לשבור את הנאחס, אנחנו יכולים לשלוח בכוונה סגלים חלשים למשחקים מול בולגריה ופינלנד, לסיים במקום השלישי והאחרון בבית ולרדת לדרג ד' לקראת ליגת האומות ב-2022. כאשר משימה זו תושלם בהצלחה, דרכנו ליורו 2024 תהיה סלולה. נראה לליטא, בלארוס ומקדוניה מאיפה משתין הדג ונעפיל באדיבותם הרבה של מישל פלאטיני ופקידיו הגאונים לאליפות אירופה.
אל תספרו לפינים!
צריך להפנים (וזה בהחלט לא פשוט להפנמה) שאת התרגיל הנפלא הזה נעשה מבלי לפגוע בעצמנו בטורניר המוקדמות הרגיל, הן לפני יורו 2020 והן לפני יורו 2024. נוכל להמשיך להילחם גם בחזית זו כמו תמיד, בכל הכוח, ואולי נצליח. פשוט יכאב לנו פחות כאשר ניכשל, כי ליגת האומות המהוללת יאפשר לנו נתיב חלק וישיר.
הבעיה תתחיל כאשר מישהו יתרגם את הכתבה הזו לפינים ולבולגרים. כשזה יקרה, הרי שגם הם ישלחו סגלים חלשים למשחקי ליגת האומות, במטרה לסיים במקום הארון בדרג ג', לרדת לדרג ד' ולעלות ממנו ליורו 2024. זה הלך להיות מרתק. הנבחרות ייאבקו על המקום האחרון. כל אחת תשאף להפסיד כמה שיותר. זו לא בדיחה. זה עלול לקרות. ותודה לאופ"א.