ציוני נבחרת ישראל: ביטון ומרציאנו 7, נאתכו 4, גוטמן 6

השוער הציל מספיגות נוספות במחצית הראשונה, קשר סלטיק הצטיין במרכז המגרש וקנה מקום בהרכב במשחק הבא. חמד ונאתכו איכזבו, בן חיים הוכיח שהוא הבלם הישראלי הטוב מכולם

קובי אליהו

שוער

אופיר מרציאנו – 7

לא שכח את גארת' בייל וכבר אסף כדור ראשון מהרשת. אבל דקה אחרי זה, עצר שער בטוח עם הרגל ועד ההפסקה עשה את העבודה עם יציאות די בטוחות להגבהות ולכדורי העומק. במחצית השנייה נתן הרבה שקט מאחור והיה מאוד בטוח. מי שיכולה להרוויח ממנו הכי הרבה אחרי המשחק זו מ.ס. אשדוד שתקבל שוער יותר טוב אחרי שני המשחקים האלה.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
הספיגה המוקדמת לא שברה אותו. מרציאנו (צילום: ברני ארדוב)

הגנה

אוראל דגני – 5

קיבל את המשימה הכי קשה ופתח מול אדן הזאר. אחר כך קיבל על הראש את קווין דה בראונה כשמארק וילמוטס החליף אגפים בין שני נערי הזהב שלו. לא תמך התקפית והצהוב המוקדם שספג בעקבות עבירה מאחור על הקשר של צ'לסי, הפכה אותו גם פחות אגרסיבי בהגנה.

טל בן חיים – 6

אף שהיה הכי טוב מול ויילס, פתח משום מה בהססנות עם שני איבודי כדור נוראיים ברבע השעה הראשונה. במחצית השנייה דחף הרבה מאחור, עלה למעלה לתמוך בהתקפה וניסה לסחוף את החברים לשוויון שלא הושג. רצה ודאי לחגוג יום הולדת 33 עם תוצאה חיובית, אבל משני המשחקים האלה הוא יוצא שוב כבלם הכי טוב שיש לכדורגל הישראלי.

רמי גרשון – 5.5

לא בשר ולא חלב. רוב הכדורים גם כך עברו ברגליים של השחקנים עליהם לא שמר ובמחצית הראשונה כמעט שלא הייתה לו עבודה. ניצל כנראה מנגיעת יד ברחבה שהייתה מפרקת אותנו לפני ההפסקה. במחצית השנייה נגח אקסל ויטסל מעליו ובנס לא ספגנו את השני.

עומרי בן הרוש – 5

כשהיה מרוכז, עשה עבודה טובה אבל היה לו קשה מול דה בראונה במחצית הראשונה. הכדורים הארוכים שהעיף ללא כתובת היו סמן הלחץ הכי גדול שלנו ב-45 הדקות הראשונות. במחצית השנייה נשאר הרבה מאחור כדי לא לחשוף אותנו לשער שני ולא עזר מספיק לטל בן חיים באגף השמאלי.

השחקן הבולט בחוליית ההגנה. בן חיים (צילום: ברני ארדוב)

קישור

שרן ייני - 6

מהבודדים שיוצא טוב בסיכום שני המשחקים. לאיש לא היו ציפיות ממנו, כך שכל מה שנתן היה בונוס. היה לו יותר קל ליד ניר ביטון. הוחלף בדקה ה-66 כשהבלגים נותרו בעשרה שחקנים, אבל בהחלט התמודד על תואר שחקן הנשמה של הנבחרת.

ביברס נאתכו – 4

הישראלי שמרוויח הכי הרבה ומשחק בקבוצת פאר, לא תרם דבר לנבחרת. המשיך את המשחק הרע מול ויילס עם מחצית ראשונה חלשה מאוד. בדקה ה-50 בעט כדור מסוכן שהיווה סיפתח לדקות הטובות שלנו, אבל בסך הכל היה לא מדוייק ואיבד הרבה כדורים. מתחרה על המאכזב הגדול בסיכום השבוע הזה.

ניר ביטון – 7

פתח רע את המשחק עם איבוד כדור ממסירה רעה של אופיר מרציאנו לכיוונו, אבל ככל שהדקות עברו נכנס למשחק ושיחק עם הרבה ביטחון. ההופעה אתמול לימדה כמה היה חסר נגד ויילס. קנה לעצמו מקום בהרכב במשחק הבא.

אחד המאכזבים הגדולים של השבוע. נאתכו (צילום: קובי אליהו)

התקפה

ערן זהבי – 6.5

שבע דקות הזהב שלו בין הדקה ה-57 ל-64, יישבו לו עוד הרבה זמן על הלב. בניגוד למרבית חבריו להתקפה שמשחקים באירופה, ערן זהבי כאן בביצה איתנו והמשחקים האלה היו ההזדמנות שלו ללמד שהוא כאן מבחירה ושיש לו את היכולת להיות גם שם, אם היה רוצה. במחצית הראשונה היה שוב הססן בצורה לא ברורה והירבה למסור לאחור. המחצית השנייה כבר היתה סיפור אחר. בליגת העל הוא בטוח היה גומר עם שער, אבל קורטואה לא נתן.

בן שהר – 6

פתח את המשחק עם הזדמנות פז וכבר בדקה הראשונה היה יכול לסיים עם שער, אם היה חכם מספיק להגביה מעל השוער הבלגי. היה מהבודדים בנבחרת שהיה טוב במחצית הראשונה אבל דווקא בשנייה נחלש.

תומר חמד – 4.5

תרומתו הסתכמה בסחיטת כרטיס צהוב במחצית הראשונה. לא הורגש, אבל גם לא קיבל כדורים כדי לייצר מהם משהו. מעולם לא שמח יותר לחזור הביתה לספרד. הוחלף בהפסקה.

בליגה הוא היה מסיים משחק כזה עם שער. זהבי (צילום: קובי אליהו)

מחליפים

טל בן חיים – 6

נכנס בפתיחת המחצית השנייה לדקות הטובות של הנבחרת, אבל לא הצליח לגמור את המהלכים שלו עד הסוף. כמי שרוצה לצאת בסוף העונה לאירופה, קיבל שיעור בשני המשחקים על איכות המגנים והבלמים ברמות הגבוהות של אירופה. עם הביטחון העצמי שיש לו בדרך כלל, הוא לבטח משוכנע שיש לו מקום גם באירופה.

ליאור רפאלוב – 4

נכנס בדקה ה-66. מתחרה בביברס נאתכו באגף המאכזבים. הפריצה שלו מצד ימין בתוספת הזמן היתה המהלך הכי טוב שניפק במשחק וחצי ואחרי כל הציפיות שהיו ממנו, הגיע לנבחרת יותר מהבלגי.

אליניב ברדה – נכנס בדקה ה-85 ולא הספיק להשפיע על המשחק.

מאמן

אלי גוטמן – 6

באיצטדיון שעוד זכור מבחינתו לרעה מימי בית"ר ירושלים הקשים, היה צריך להתאושש מהבומבה של ווילס. אחרי פחות מעשר דקות ראה בטח איך התסריט מסמי עופר חוזר על עצמו, אבל הגיע להפסקה ואז עשה את החילוף הנכון של תומר חמד וחילק כנראה הוראות יותר התקפיות. הגיב הרבה יותר טוב למשחק מאשר מול ויילס ויוצא עם טעם של החמצה.

טעם של החמצה. גוטמן (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully