האפרו חוזר לאופנה: מרואן פלאיני מגיע לישראל בכושר מצוין

באמצע המחצית השנייה בשבת בערב, קיבל מרואן פלאיני כדור על שפת הרחבה הקפריסאית ושיחרר בעיטה מסובבת נהדרת לפינה הרחוקה שלא הותירה לשוער סיכוי. זה היה ביצוע מלוטש ברמה הגבוהה ביותר, וגם אדן הזאר וקווין דה בראונה היו מתגאים בו. היה זה שערו השני של הקשר בניצחון 0:5 קליל, והמאמן מארק וילמוטס נשמע מאושר בסיום: "פלאיני היה עצום, עם משחק מרחבה לרחבה, כמו שהוא יודע".

וילמוטס תמיד היה משוכנע שזה התפקיד הנכון ביותר עבור פלאיני. בעונה שעברה, כאשר כולם באנגליה נהנו לחבוט ב"פלופ היקר" של מנצ'סטר יונייטד, האשים מאמן בלגיה את הקבוצה בכך שהיא לא מנצלת נכון את כישוריו של השחקן: "למה לשים אותו בצמד קשרים אחוריים? זו לא העמדה שלו, לא כדאי להגביל אותו כך", הוא טען. כיום, כאשר לואי ואן חאל נותן לפלאיני לשחק בדיוק כמו בנבחרת, רואים באולד טראפורד את התוצאות. הוא אולי עדיין לא שווה 27 מיליון ליש"ט, אבל בהחלט הפך לשחקן המשתפר ביותר של הקבוצה בהשוואה לעונה שעברה. בקיץ היו בטוחים האוהדים שיש למכור אותו לכל המרבה במחיר. הדעה הזו השתנתה.

זה מביא אותנו לאכזריותה של תופעת העדר. עיתונאים ואוהדים רבים בימינו מחלקים את העולם לשחור ולבן. אם אתה לא עילוי, אתה בהכרח זבל. הם אוהבים לשפוט אנשים, במיוחד לשפוט אותם לשלילה. פלאיני לא קיבל יום אחד של חסד במנצ'סטר אחרי שנרכש כברירת מחדל כמעט אחרונה בשלהי חלון ההעברות בקיץ 2013. זו לא הייתה אשמתו שהנהלת השדים האדומים כשלה במאמציה להחתים שחקנים בהם חשק המנג'ר החדש דייויד מויס – הרשימה הזו כללה את ססק פברגאס, אנדר הררה וסמי חדירה.

הסקוטי, שהביא את פלאיני לאברטון מסטנדרד ליאז' והכיר אותו טוב מכולם, לחץ לרכוש מקבוצתו לשעבר דווקא את המגן השמאלי לייטון ביינס. סעיף השחרור של פלאיני עמד על 23 מיליון עד סוף יולי, ולא נעשה בו שימוש. זו הסיבה בגללה נאלצה יונייטד לשלם בסופו של דבר יותר. מויס סבר, ככל הנראה, שהבלגי הוא לא הפתרון האידיאלי עבורו, אולם כשחקן הרכש המשמעותי היחיד שלו, זוהה פלאיני באופן ישיר עם הבוס. כאשר התברר שמויס לא עומד בציפיות, הדבר השליך מיידית על הקשר. הלחץ הפסיכולוגי היה בלתי נסבל. תוסיפו לכך רצף מתסכל של פציעות, ותקבלו סיוט מתמשך.

זה לא אומר שפלאיני הוא כוכב על. גם היום, כאשר הוא מספק את הסחורה במשחקים רבים, זו לא הוכחה כי ההחלטה המקורית להחתים אותו באולד טראפורד הייתה בהכרח נכונה. זה רק אומר שכל שחקן ראוי ליחס הוגן. אף אחד לא אוהב להרגיש שעיר לעזאזל. קל מאוד להדביק למישהו תווית כזו, קל עוד יותר להצטרף למקהלה. דרוש חוסן נפשי כדי לא להישבר אל מול התופעה השפלה הזו, ושפת הגוף של פאליני אשתקד הסגירה מצוקה. באברטון הוא היה רגיל לשחק עם ראש למעלה, לדרוש את הכדור ולשלוט במגרש. כך הוא הביס לא פעם את יונייטד עצמה, במיוחד במשחק הכביר שלו באוגוסט 2012. בעונה שעברה הוא העדיף לא פעם להימנע מתיקולים ולברוח מהכדור. אפשר להבין אותו.

הנבחרת הייתה זו שהחזירה לפלאיני את שמחת החיים. וילמוטס ניבא כי הקשר יענה למבקרים במהלך גביע העולם, וכך אכן היה. הוא נכנס כמחליף במשחק הראשון נגד אלג'יריה, נגח את שער השוויון, ומאז נותר בהרכב, כחלק משלישיית הקישור לצד אקסל ויטסל ודה בראונה. קשר זניט מתופקד בעמדה נסוגה יחסית, כוכב וולפסבורג בונה את המשחק, ואילו פלאיני מקבל יד חופשית לרוץ מרחבה לרחבה. כך הוא אוהב את זה, וכך הוא בא לידי ביטוי, גם אם מהירות היא לא הצד החזק שלו. בינינו, קצת מגוחך לדרוש ממישהו לרוץ מהר יותר ממה שהוא מסוגל.

בקיץ היו פרשנים שקבעו כי סילוקו של פלאיני דרוש כדי להעלים כל זכר מעידן מויס. בפועל, ההיפך הוא הנכון. הבלגי אמנם אהב את שיתוף הפעולה עם המנג'ר, אך לפיטוריו היו השלכות חיוביות עבורו. בעוד בעונה שעברה עצם העובדה שהוא דרך על הדשא נתפסה כהחלטה שגויה של מאמן גרוע, הרי שעם לואי ואן חאל על הקווים זה כבר לא כך. ההולנדי לא חייב לו כלום. אם הוא בהרכב, סימן שהוא ראוי לכך באמת לדעת המנג'ר. סוף פסוק.

ואן חאל לא רצה למכור את פלאיני, למרות שהררה נחת בסופו של דבר באולד טראפורד באיחור של שנה. "תוכיח את עצמך, ואז נראה", הוא אמר לבלגי. אז הוא ניגש לעבודה, וגם פציעה בקרסול בתחילת העונה לא פגעה במסלול הנסיקה.

"העונה שעברה הייתה קשה, אבל לרגע לא איבדתי את האמונה בעצמי. בכדורגל צריך להיות חזק מנטלית, וזה משהו שמאפיין אותי. זה אפשר לי להסתכל קדימה ולהשתפר, והמשפחה תמכה בי. אחר כך הגיע המונדיאל, בו שיחקתי טוב, וגם הנבחרת שיחקה טוב. חזרתי ליונייטד לקראת העונה החדשה עם הרבה בטחון. המאמן אמר לי שאצטרך להילחם אם ברצוני לשחק. אז נלחמתי והתאמנתי היטב, וזה כל הסיפור", סיפר לא מכבר פלאיני.

מרץ היה חודש נהדר מבחינתו, ובולטות במיוחד לטובה ההצגות שסיפק בניצחונות על יריבות צמרת. הבלגי הבקיע את שערו הרביעי העונה בליגה ב-0:3 על טוטנהאם, ואז שלט ללא עוררין במרכז המגרש גם באנפילד נגד ליברפול, תוך שהוא נוטל חלק פעיל במהלך שהוביל לשער הראשון של חואן מאטה בניצחון 1:2. אפשר להגיד הרבה דברים על ואן חאל, אבל הוא לא עושה חשבון לכוכבים, וגם לא תמיד יודע להסתדר איתם. רדאמל פלקאו, שנזרק לקבוצת המילואים ומזיל דמעות בשיחות עם סוכנו, מרגיש זאת על בשרו. על הבלגי אומר השכן ההולנדי נחרצות: "פלאיני משחק כי יש לו איכויות שתורמות לנו. הוא מאזן את הקבוצה, וגם מסוגל להתגבר על לחץ שמפעילה עלינו היריבה".

הכושר הטוב ומצב הרוח המרומם של פלאיני לא מהווים בשורה משמחת עבור נבחרת ישראל. לו המשחק היה נערך כמתוכנן בספטמבר, היה הקשר מחמיץ אותו בשל פציעה. כעת הוא עומד לרשותו של וילמוטס, כבאנקר בהרכב, והמאמן מסביר: "ההבדל בהשוואה לעונה שעברה מסתכם בכך שאין לו יותר פציעות. הוא כשיר לחלוטין, ומשחק נהדר כרגע. מרואן יכול לשחק במגוון תפקידים – קשר אחורי, קשר קדמי, וגם חלוץ שני. הוא רב גוני, אבל יעיל במיוחד מרחבה לרחבה. הוא תמיד היה בסגל שלי ושותף במשחקים רבים. הוא שחקן חשוב מאוד עבורנו, מבחינה מקצועית וחברתית. הוא תמיד נותן את כולו למען הנבחרת, ותמיד האמנתי בו".

כשחקן שאוהב להשתלט על הקישור, פלאיני משלב יכולת טכנית סבירה עם נוכחות עצומה. גם בפרמיירליג מתקשים השחקנים להתמודד עם 194 הסנטימטרים שלו. לישראל, מולה כבש ארון ראמזי (177 סנטימטרים) בנגיחה, אין תשובה לכוח הפיזי הזה, שלא לדבר על כריסטיאן בנטקה בחוד. אלי גוטמן יצטרך למצוא פתרון יצירתי על מנת להצר את צעדיו של פלאיני, וזה בהחלט אתגר מעניין.