וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקועים בפקק: ניתוח ההפסד של מכבי תל אביב לריאל מדריד

28.3.2015 / 8:00

מכבי תל אביב לא מצליחה לפתוח לפארגו את הדרך לסל, רנדל תוקע את ההתקפה, והסנטרים סובלים מהיעדר הריווח. שי האוזמן מנתח את ההפסד של מכבי תל אביב במדריד ותוהה: האם דווין סמית' הוא בכל זאת הברומטר של הצהובים?

אימג'בנק GettyImages

החמישיות הפותחות של מכבי תל אביב וריאל מדריד אמש (שישי) הבליטו שני גארדים שרגילים לעלות דווקא מספסל המחליפים. אחד מכל קבוצה. גיא גודס העלה בעמדה מספר 2 את נייט לינהארט בפעם השניה העונה. גם פאבלו לאסו העלה שפן משלו, בפעם הרביעית בסך הכל העונה ביורוליג. את ג'יי. סי קארול. בכך, דומני, ניתן לסכם את המשחק. כשמכבי רוצה להפתיע, היא שולפת את לינהארט. ריאל מסתפקת באחד כמו קארול. אפשר לעצור כאן?

בפתיחת המשחק הקודם בין שתי הקבוצות השמיד ביג סופו, מיד בהתחלה, את המאצ'אפ ההגנתי שלו גוסטבו איון. לאסו, אשר הפקת לקחים היא כנר לרגליו, הגיב בהתאם והציב כשומר ליווני הגדול, לשם שינוי, את גוסטבו איון. אבל אם נהיה הוגנים לרגע, נציין שינוי הגנתי שכן בוצע על ידי מדריד. פיליפה רייס, שהמשימה ההגנתית שלו בפתיחה היא בריאן רנדל, תודרך פשוט להתעלם מקיומו. לא רק שרייס הגיע כדי לעזור לאיון ברגע שסופו קיבל מסירה, אלא שהעזרה שלו למקסיקני (שבינינו, מזכיר קצת דמויות מצוירות של היספנים), התחילה עוד בשלבים שלפני ניסיון המסירה של מכבי פנימה. ריאל לקחו בחשבון שזה עלול לעלות בזריקות או נקודות קלות של רנדל. ולא חששו לקחת את ההימור.

שחקן מכבי תל אביב נייט לינהארט מול ריאל מדריד. Emilio Cobos, GettyImages
זה שפן? נייט לינהארט/GettyImages, Emilio Cobos

התכנית ההגנתית של גודס, מהצד השני, דמתה באופן מפתיע למדי לסכמה ממשחק התבוסה הביתית להפועל ירושלים. כשהוא מעודד מהסייז המשמעותי שמתקבל ברגע שעולים עם 3 פורוורדים בחמישיה (רנדל, סמית' ולינהארט), הלך גודס מפתיחת המשחק להגנת חילופים מתוך האישית. התוצאה הייתה דומה למדי לזו שהתקבלה מול ליאור אליהו והחבורה: מכבי נחשפה להרבה נקודות קלות של יריבתה. כולל 8 נקודות מהירות של צמד הגבוהים איון את רייס. והאמת? לא בטוח שהבעיה הייתה רק בהחלטת המאקרו באשר לטקטיקה ההגנתית. הרבע הראשון (והשלישי) של מכבי הציג לא מעט בעיות ברמת הביצוע והתקשורת ההגנתית בין השחקנים. פעם בריאן רנדל שומר גארד כדי להחליף לאחר חסימה של ההתקפה. ופעם רנדל נתקע. פעם פארגו (והרבה יותר מפעם) מחליף אוטומטית ומיד מנסה להתמודד עם גבוה שמתקיף אותו עם הגב אל הסל. ופעם פארגו מנסה לעבור בכוח ולהישאר צמוד לציוות ההגנתי שלו. ולא, לא מדובר רק על החלפת הגנות או טקטיקה מהספסל. מדובר גם על רמת ביצוע נמוכה, שמעידה על היעדר תרגול, חוסר משמעת או על הנחיות שאינן ברורות מספיק.

בשלבים שונים של המשחק נראתה ההגנה הצהובה טוב יותר. גם ברגעים של הגנת מאסקינג (אזורית שמתחלפת לאישית) וגם בציוותים אחרים שיצאו לפועל בהרכב נטול הסנטרים, כלומר כשטיוס וסופו נחו. אבל גם כשזה קרה, מכבי לא הצליחה לגרום לבלאנקוס לאבד יותר מ-7 כדורים במהלך כל המשחק, הרבה פחות מהממוצע שלה למשחק. לשם האיזון, צריך לומר שגם לא מעט חוסר מזל ניכר אתמול. במיוחד כשמכבי חטפה 2 שלשות דווקא ממצ'יוליס.

עוד באותו נושא

מכבי תל אביב הפסידה לריאל מדריד בחוץ 86:75

לכתבה המלאה
שחקן ריאל מדריד גוסטבו איון מטביע מול מכבי תל אביב. Emilio Cobos, GettyImages
רמת ביצוע נמוכה בהגנה. ג'רמי פארגו/GettyImages, Emilio Cobos

ועדיין, למרות הבעיות ההגנתיות שנחשפו שוב לעיני כל, עדיין התחושה היא שהבעיה הקרדינלית במכבי היא דווקא בצד שבו אמורים לעשות נקודות. למכבי תל אביב יש שני שחקנים שיכולים לשחק בעמדת הסנטר. האחד, ביג סופו, תלוי ביכולת של הקבוצה למסור לו את הכדורים במקום ובזמן הנכון. ולאחר שהוא מקבל את הכדור, הוא צריך ריווח התקפי (ויכולות קליעה) של האחרים, כדי לספק לו מספיק זמן ומקום לעבוד בפנים. השני, אלכס טיוס, תלוי כל כולו ביכולת ביצוע התרגילים של הגארדים. כשהם מבצעים היטב, יש ריקודים ואלי הופים. כשהם לא – אז אין. שני הסנטרים של מכבי שיחקו אמש 20 דקות משותפות. טיוס סיים 10 דקות עם 1 סל שדה, 0 ריבאונדים ו- 0 השפעה. ביג סופו לא תרם הרבה יותר.

בנושא הגארדים המצב לא טוב בהרבה. כפי שהוכיח אודי הירש במשחק מקדים, מרקיז היינס הוא מועמד מוביל לתואר הגארד הזר הגרוע ביותר ששיחק במכבי. אתמול סיים האיש שהגיע מסיינה למעלה מ-33 דקות משחק (!!) עם 0 זריקות ל-2 נקודות ו-0 זריקות עונשין. שזה הרבה יותר מהתרומה של יוגב אוחיון המותש, שסיים משחק שלם עם 0 נקודות ו-0 במדד היעילות. רגע, חושבים שזה גרוע? תמיד יש יותר. נייט לינהארט, סוג של מאמי לאומי חדש, הצליח לסיים את המשחק גרוע אפילו יותר. עם מדד של מינוס אחד. ברכות חמות.

שחקן מכבי תל אביב אלכס טיוס עולה להטביע מול שחקן ריאל מדריד רודי פרננדס. Emilio Cobos, GettyImages
אפס השפעה. אלכס טיוס/GettyImages, Emilio Cobos

אז אם אין סנטרים ואין גארדים, הגיע הזמן לדבר על מה שנשאר. נתחיל מדווין סמית'. עד לא מזמן היה ברור לכולם שסמית' הוא הכל חוץ מהברומטר של מכבי. למה? כי ברומטר הוא שחקן שהצטיינות שלו=ניצחון, וההיפך. בשלב הבתים, סמית' הצטיין באופן קבוע. מדד היעילות שלו, להמחשה, עמד על 19.2. אז זהו, שזה כבר לא כך יותר. מעבר לעובדה שמדד היעילות של סמית' ירד בטופ 16 ל 13.8 בלבד, רצוי להתייחס גם לאחוזי הקליעה שלו. בחמשת המשחקים הראשונים בטופ 16 עמדו אחוזי הקליעה שלו לשלוש נקודות על 50%. בששת המשחקים האחרונים ירדו אחוזי הקליעה מבחוץ ל- 24% בלבד. כולל 0 מ-4 אתמול במדריד. כולל כמה החטאות לייאפ מרגיזות. אז רגע, אולי בכל זאת הוא הברומטר?

ואם החטאות לייאפ, אז בריאן רנדל. המספרים של רנדל אתמול טובים ומטעים. מצד אחד, 17 נקודות ו-7 ריבאונדים. מצד שני, מכבי הפסידה בדקות שלו ב-17 הפרש. בעיקר בגלל פקק התנועה שהוא מייצר בהתקפה. בעיקר בגלל שמכבי, כשהוא על המגרש, נתקלת בשומר נוסף שמגיע למצבי עזרה בכל הזדמנות. כשג'ו אלכסנדר משחק, הבעיה הספציפית הזאת נפתרת. אחרות, חמורות לא פחות, צצות.

עכשיו פארגו, שקיבל כשומר בתחילת ובמהלך המשחק את קארול, שבשום וריאציה לא אמור להצר את צעדיו. והוא הצר. הרבה מזה באחריותו של פארגו עצמו. ייתכן שלא מעט בגלל האופן שבו מכבי משחקת בהתקפה. לקראת תום העונה שעברה, זנח דיוויד בלאט את התאוריות ההתקפיות שלא התאימו, נתן את הכדור לטייריס רייס ושיחק בידוד אחר בידוד. לשיא זה הגיע בפיינל פור. העונה, קליבלנד של בלאט, אותו מאמן שהתהדר בהתקפה א-לה פרינסטון, מוליכה את הליגה בכמות ההתקפות שבהן מריצים תרגילי בידוד פשוטים. בעברית קוראים לזה אופן (open). מכבי של גודס בשבועות האחרונים לוקה בריווח ההתקפי. בספייסינג. ומשהו שם לא מאפשר לשחקן האחד על אחד היחידי שלה להיות מסוגל לקבל נתיב נוח כדי לקחת שומר חלש לטיול עד לסל. לא בפיק אנד רול – בבידוד. כי אם משחק ההתקפה התנועתי לא קיים, לא בטוח שיש אופציות התקפיות טובות יותר מאשר מהלכים פרימיטיביים אך יעילים.

שחקן ריאל מדריד רודי פרננדס. Emilio Cobos, GettyImages
עשו הכל כדי לחרב את המשחק. רודי פרננדס/GettyImages, Emilio Cobos

ולמרות כל זאת מכבי נראתה, בחלקים מסוימים, כשהיא ליד. כשהיא כמעט. בעיקר בזכותו של חתן פרס ישראל פאבלו לאסו, שהצליח להעמיד ברבע השני הרכבים משונים. שסכמת החילופים שלו מביכה. שמשחק ההתקפה של הקבוצה שלו לא מנסה אפילו לנצל את הפוטנציאל שיש שם. ששני כוכביו הגדולים, סרחיו רודריגס ורודי פרננדס עשו כל אשר יכלו על מנת לחרב את המשחק של ריאל מדריד אמש. ולא בפעם הראשונה.

כל זה לא משנה עכשיו. בהנחה שמכבי תצליח להתגבר על גלטאסראיי בשבוע הבא, כל העיניים הצהובות יופנו לאולם האואקה באתונה. ניצחון של פאו על אלבה ברלין, ואפשר להתחיל להתכונן (כנראה) לפנרבחצ'ה של אוברדוביץ' הגדול (וללא היקמן). נצחון גרמני – ומכבי תעמוד בפני משחק הדחה. ועוד בשבוע של דרבי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully