פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מיליארד סינים לא טועים: המהפך בקריירה של סטפון מארבורי

        עם תווית של טרבלמייקר וקריירה דועכת, סטפון מארבורי הידרדר ל"שפל הגדול של חייו", שהביא למחשבות אובדניות. אבל אז הגיעה הצעה מסין, ומה שהחל כשידוך בלית ברירה התגלה כתרופת פלא. אחרי שזכה השבוע בעוד אליפות, הוא ממשיך לכתוב מחדש את האגדה. הבלוג של יהונתן אליהו

        סטפון מארבורי, בייג'ינג דאקס (AP)
        לא מי שחשבתם שהוא. מארבורי בסין (צילום: AP)

        בסין מתרגשים בכל פעם מחדש מהדמעות של סטפון מארבורי. זה קרה ב-2012, אחרי שהעפיל לגמר הפלייאוף. זה התרחש בשנית שנתיים אחר כך, עם הזכייה באליפות. השבוע, אחרי שהוביל את בייג'ינג לאליפות שלישית בארבע שנים, התמונות חזרו על עצמן, הפעם בתוספת נאום תקיף נגד כל מי שהעז לפקפק בו.

        יש שיאמרו שפרצי האושר הללו אינם אלא חותמת סופית לכישלון הקריירה של סטפון מארבורי. שהשמחה הזו רק מגחיכה אותו. שכל התארים האלה הם אפילו לא פרס ניחומים. בכל זאת, עם כישרון כמו שלו, רק טבעת NBA יכולה הייתה להכתיר את המסע שלו למוצלח. מרגע ששחקן כה כישרוני נפלט מהליגה הטובה בעולם - ולא משנה באילו נסיבות - מדובר בהכרח בכישלון. והרי תארים בליגה הסינית לא באמת ישנו דבר.

        הם כנראה צודקים. קריירת ה-NBA של סטפון מארבורי היא אכן אכזבה עצומה. והליגה הסינית, עשירה ופופולארית ככל שתהיה, אינה פסגת מאוויו של כדורסלן מקצועני.

        אבל השנים של מארבורי בסין הן הרבה מעבר להצלחה מקצועית. הן תרפיה לנפש מסובכת ומסוכסכת. הן הכרה מאוחרת. הן חיבור בלתי מוסבר שצמח דווקא מתוך נקודת השפל הגדולה ביותר.

        כמה מהביצועים של מארבורי העונה

        מעלליו של סטפון מארבורי במהלך שנותיו ב-NBA ידועים. הוא הגיע לליגה בתור הבטחה גדולה ונבחר בבחירה הרביעית בדראפט 1996 הזכור לטובה, לפני ענקים כמו קובי בריאנט, סטיב נאש וריי אלן (וכן, גם לפני דורון שפר). כבר מהרגע הראשון בו דרך על הפרקט במדי מינסוטה, קבוצתו הראשונה בליגה, היה ברור שמדובר בכישרון על, אך באותה מידה גם בטרבלמייקר מדופלם, עם חיבה גדולה לכדור וחיבה קטנה מאוד למשחק קבוצתי. כשקווין גארנט קיבל חוזה מנופח, הוא קינא ודרש לעבור בטרייד. אך גם כשעבר לניו ג'רזי, ובהמשך לפיניקס, הקריירה לא נסקה. אמנם המספרים נותרו מרשימים כשהיו, וב-2001 ו-2003 הוא אפילו נבחר לאולסטאר, אך בו בזמן לא הצליח להצעיד אף אחת מקבוצותיו להישגים מרשימים במיוחד. תדמית הלוזר התחזקה עוד יותר באולימפיאדת אתונה 2004, אז מארבורי היה שותף בכיר לכישלון הסנסציוני של ארצות הברית.

        ואז הגיעה הקדנציה בניקס, שכבר הייתה אסון קולוסאלי. מארבורי, שגדל בקוני איילנד ואהד את הניקס מילדות, אמור היה להחזיר את המדיסון סקוור גארדן לימיו הגדולים, אבל עד מהרה הפך לדמות מאוסה ובלתי נסבלת בתפוח הגדול. במשך חמש עונות בניו יורק, הוא הספיק להסתכסך עם שלושה מאמנים: את לארי בראון הוא ביקר באופן קבוע מול המצלמות, עם אייזיאה תומאס הוא החליף מהלומות במטוס בדרך למשחק חוץ ותחת מייק ד'אנטוני הוא סירב להיכנס כמחליף והושעה לתקופה ארוכה (במהלכה, אגב, הופיע לפתע במשחק חוץ נגד הלייקרס אחרי שרכש כרטיס בשורה הראשונה, על אף שהקבוצה אסרה עליו להגיע למשחקים). הוא נתפס כאשם הבלעדי בפיטוריהם של שני הראשונים.

        "כשמארבורי חזר לניו יורק והצטרף לניקס, האוהדים האמינו ששחקן כמוהו, שנחשב לכוכב גדול עוד מימי התיכון בברוקלין, יצית מחדש את הקבוצה והאוהדים. היו כאלה שאפילו האמינו שמארבורי סוף סוף יעניק לניקס את האליפות שכולם כל כך מחכים לה", נכתב ב'ניו יורק דיילי ניוז' ב-2007. "עכשיו ברור לכולם שמארבורי רחוק מלהיות המושיע של הניקס. מי שהיה גיבור מקומי כבר בתיכון הפך כעת לספורטאי השנוא ביותר בניו יורק. האוהדים כבר לא מריעים לו. הם רואים בו סרטן בחדר ההלבשה, שחצן שמקבל הרבה יותר מדי כסף ומעדיף לריב עם מאמנים וחברים לקבוצה במקום לעשות את מה שצריך כדי לנצח. המילים 'מצוינות' ו'מחויבות', שמקועקעות על גופו הם תזכורת כואבת לכל הדברים שהוא לא היה וכנראה לא יהיה לעולם".

        סטפון מארבורי שחקן ניו יורק ניקס (AP , Mike Groll)
        מגיבור מקומי לפרסונה נון גרטה. מארבורי במדי הניקס (צילום: AP)

        לימים, סיפר מארבורי כי בתקופה ההיא מצבו הנפשי הלך והידרדר. מותו הפתאומי של אביו, במהלך משחק בין הניקס לניו ג'רזי ב-2007, סימן את תחילתו של השפל הכי גדול בחייו האישיים. "רציתי למות. תכננתי להרוג את עצמי יום אחד", חשף. "זה לא היה קשור לכדורסל, זה התחיל אצלי. כשאבא שלי מת, הרגשתי שגם אני מתחיל לאט לאט לאבד את חיי. זה כאב לי אפילו יותר מלראות לאיזה כיוון הקריירה שלי ככדורסלן התפתחה. הייתי לכוד בתוך המחשבות של עצמי, שקעתי ברחמים עצמיים".

        בעודו שקוע במשבר האישי, וכשבתווך גם נסיון השיקום בבוסטון לא עוזר, קיבל שיחת טלפון פתאומית מסוכן שחקנים סיני, יאנג יי שמו. מארבורי כבר לא היה צעיר, בן 33. לאור העובדה שכבר כמעט נחשב למוקצה בקרב מנהלי הקבוצות בארצות הברית, שקל לתלות את הנעליים מוקדם מהצפוי. "בשיחה הראשונה שלנו סטפון בכה במשך כמעט שעה", סיפר הסוכן. "הוא כבר סבל מכדורסל, לא רצה שום קשר לזה יותר. השתדלתי מאוד לשכנע אותו. אני מודה, בהתחלה כולנו היינו בטוחים שמדובר במפלצת. רצינו להביא אותו לסין כי הוא היה שם גדול, אבל פחדנו".

        סביר להניח שהצ'ק השמן והאפשרות לשחק בליגה שבה הגנה היא בגדר המלצה בלבד הם שפיתו את מארבורי להיעתר לתחינות של יי ולארוז לקראת מעבר ליבשת אסיה. מארבורי, שהגיע לסין בלית ברירה, לא שיער בנפשו עד כמה תהיה זו חוויה משמעותית. כשמארבורי והסוכן החרד נפגשו, לעיני שניהם נגלתה מציאות שונה לחלוטין מכפי שדמיינו.

        "סטפון התגלה כעדין ורגיש, אפילו קצת שברירי הייתי אומר. בסין העניקו לו אהבה מהרגע הראשון, אז הוא למד להעריך את זה", סיפר הסוכן. ההתחלה, אגב, הייתה כמעט העתק מדויק של השנים ב-NBA. הוא ניפק מספרים אך לא הישגים, ושוחרר משאנג'י ופושאן השאפתניות. כמו רבים וטובים שעשו זאת לפניו, גם אצל מארבורי נראה היה שהשהות בסין תהיה לא יותר מאפיזודה חולפת בשלהי הקריירה.

        סטפון מארבורי, בייג'ינג דאקס (AP)
        קיבל אהבה מהרגע הראשון. מארבורי חותם למעריצים בסין (צילום: AP)

        ואז הגיעה ההצעה מבייג'ינג, קבוצה עם עשרות אלפי אוהדים והרבה מזומנים, אך ללא אף תואר בארון. החיבור היה מיידי. "בבייג'ינג מצאתי אנשים מלאי אהבה, חמלה ודאגה עבורי. אתה לא יכול להישאר אדיש לזה. מהרגע שהגעתי לכאן, הרגשתי שזה המקום להישאר בו. אני מרגיש שאני חייב לאנשים האלה את החיים שלי", אמר. עם החיבוק, בא גם התיאבון. ועם התיאבון, הגיעו סוף סוף גם הצלחות. מארבורי סחף את בייג'ינג עם 45 נקודות בממוצע למשחק בחצי הגמר, ובגמר ניצח כמעט במו ידיו את הסדרה מול גואנדונג החזקה, שזכתה באליפות שבע פעמים בעבר.

        "את מה שמארבורי אמור היה לעשות בניו יורק, הוא עשה שבע שנים אחר כך בבייג'ינג. הוא סחף אחריו עיר שלמה והפך לאגדה כאן", נכתב בעיתונות הסינית יום לאחר האליפות הראשונה. ב-2012 הוצב בכניסה לאולם הביתי של בייג'ינג פסל בדמותו של מארבורי. אחרי זמן קצר הוא גם קיבל תואר אזרח כבוד מעיריית בייג'ינג, מחווה שאף זר לא זכה לה לפני כן.

        מרגע שהגיעה האליפות הראשונה, הפקק השתחרר. מארבורי קשר את עתידו בקבוצה וחתם על חוזה לשלוש עונות, דבר נדיר מאוד בליגה הסינית. שכרו צמח בהדרגה לשני מיליון דולר לעונה. סכום לא רע בכלל, אבל עדיין לא מתקרב לחוזי העתק שקיבל בארצות הברית. גם כשקיבל בשנתיים האחרונות הצעות לחזור ל-NBA לאור היכולת הטובה שגילה, אמר לא החלטי והמשיך בבייג'ינג.

        "זה לא עניין של כסף. ה-NBA שונה לחלוטין מהליגה הסינית. לשחקני NBA אין שום רגשות, הם כמו אבן. אולי אנשים חושבים שה-NBA היא הליגה הטובה בעולם, אבל אני הייתי שם ואין לי שום כוונה לחזור. עזבתי מקום בו שנאו ותיעבו אותי, אמרו שאני לוזר, שאני לא יכול לזכות בכלום. עכשיו הגעתי למקום בו אוהבים ומעריכים אותי. למה שאעזוב? אין בזה שום הגיון", אמר מארבורי.

        בסין הוא זוכה לא רק למעטפת צמודה ולכמויות של אהבה, אלא גם מקבל דיבידנדים נוספים: 'סטארברי', מותג הנעליים שניסה לקדם ללא הצלחה בארצות הברית, נמכר בקצב מסחרר ברחבי סין. ב'סינה ווייבו', המקבילה הסינית לטוויטר, יש לו למעלה מ-2.5 מיליון עוקבים, כמעט כמו ליאו מינג.

        וזה לא נגמר כאן: אחרי שהוציא אוטוביוגרפיה בסינית שהפכה לרב מכר, אחרי שהשתתף כשחקן בכמה סרטים מקומיים, לאחרונה רץ גם מחזמר המשחזר את סיפור חייו. אלפי תושבי בייג'ינג כבר נהנו וסיפרו לחבריהם. לפני אחד המשחקים הוא אפילו טבע ביטוי – "אהבה היא אהבה" – וסיפק אלפי חולצות עם הסלוגן הקליט לאוהדי הקבוצה, סטייל עדי גורדון בהפועל ירושלים.

        אם ב-NBA כינו אותו זאב בודד, בסין כבר מצאו לו כינוי אחר - 'ז'נגווי', שפירושו אדם המאחד בין חלקים שונים בחברה ומחנך לנתינה לזולת. הילד הרע של ה-NBA נהיה מודל לחיקוי. "סטפון מארבורי נשאר אותו סטפון מארבורי. הוא עדיין אדם סוער שאומר הרבה דברים שחורגים מגבולות הפוליטקלי קורקט. הוא עדיין מאוד מאמין בעצמו. זו רק הסיטואציה שהשתנתה והיטיבה עמו", נכתב ב-USA TODAY לפני כמה חודשים. "הוא מצא מקום שבו הוא המלך הבלתי מעורער, וזה מה ששחרר אותו. עכשיו הוא יכול להרשות לעצמו להיות מנהיג אמיתי, לחבר את הקבוצה שלו, להביא תארים".

        סטפון מארבורי עם פסל בדמותו (אתר רשמי)
        בסין סוגדים לו. הפסל של מארבורי (צילום: אתר רשמי)

        בסצינת הסיום של המחזמר על חייו, מגיח מארבורי עצמו לבמה וחותם בשורת מחץ.

        "אני מארבורי. אתה מארבורי. כולנו מארבורי. אני אלוף. אתה אלוף. כולנו מחוברים. היינו למטה, הכי למטה שיש. אבל התגברנו. כולנו יחד התגברנו".

        צפו בסרט קצר על החיים החדשים של מארבורי בסין