פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עכשיו אתם מאמינים לו? לואיס סוארס השתיק סופית את כל המבקרים

        ריאל פתחה היטב בקאמפ נואו, אבל אז נגמר לה הכוח והשגיאה של אנצ'לוטי בחלוקת הכוחות שוב הייתה בעוכריה. סוארס, שחטף בתחילת הדרך ביקורות לא מוצדקות, הזכיר למה היה שווה להביא אותו. הבלוג של יוכין על קלאסיקו מרתק והכתם הענק על הרזומה של סטיבן ג'רארד

        לואיס סוארס ברצלונה חוגג שער (AP)
        הגיע לו כבוד גם בהתחלה, בטח שעכשיו. סוארס (צילום: AP)

        זה לא היה ההפסד המתסכל ביותר בחייו של קרלו אנצ'לוטי. התואר הזה יהיה שמור לנצח לערב המדהים ההוא מול ליברפול בגמר ליגת האלופות על ספסל מילאן ב-2005. אבל אולי הקלאסיקו מליל אמש (ראשון) יתחרה על המקום השני בדירוג. במשך דקות ארוכות, תכנית המשחק של המאמן האיטלקי עבדה נהדר, אולי אפילו מעבר לציפיות המוקדמות. הבלאנקוס היו יכולים ויש שיגידו כי היו צריכים, לקחת את מלוא שלוש הנקודות בקאמפ נואו. הגיע להם פרס יקר על השליטה במרכז המגרש אותה השיגו במבצרה של היריבה הקטלאנית. זה לא הולך ברגל.

        המחצית הראשונה הייתה שלהם. טוני קרוס ניווט את המשחק כאילו לבש את חולצת גרמניה במונדיאל. לוקה מודריץ' רץ לכל מקום בו היו זקוקים לו וחיבר את כל החלקים של הקבוצה יחדיו באחת המחציות הטובות שלו מאז הגיע למדריד. קרים בנזמה סיפק הופעה פנומנלית, פינה שטחים לחבריו בחוסר אנוכיות האופיינית לו בשנים האחרונות והעניק לחובבי האסתטיקה את אחד הבישולים המרהיבים ביותר שנראו בקלאסיקו, עם העקב האמנותי לכריסטיאנו רונאלדו. הוא הזכיר לאוהדים בלבן את העקב המופלא של גוטי שהוביל לשער של בנזמה עצמו מול לה קורוניה ב-2010. מרסלו היה ענק אף הוא, בתפקיד טקטי מעניין ולא שגרתי, תוך שהוא חותך פעמים רבות למרכז המגרש ומשתתף בבניית ההתקפות. באופן חריג, הוא גם הספיק לחזור להגנה ולסגור את האגף שלו.

        ברצלונה נראתה לעתים אובדת עצות אל מול החוצפה של האורחת, שבאה במטרה ברורה לכפות את קצב המשחק הרצוי לה, לנצח ולחזור למקום הראשון. חסרונו של סרחיו בוסקטס הורגש יותר מתמיד. עוד בימי פפ גווארדיולה הוא הפך לשחקן האינטגרלי, כמעט חסר תחליף. חאבייר מסצ'ראנו הוא קשר אחורי נהדר ואיבן ראקיטיץ' תורם המון, אבל בוסקטס הוא איש המפתח, לא משנה מי המאמן שעומד על הקווים.

        קרלו אנצ'לוטי, ריאל מדריד (רויטרס)
        מההפסדים הכואבים בחייו. אנצ'לוטי (צילום: רויטרס)

        קרוס ומודריץ' הותשו

        אולם, במובן מסוים, היה התסריט בקלאסיקו אתמול דומה לעונה של ריאל כולה. אחרי פתיחה מעט מהוססת, יצאה המכונה של אנצ'לוטי לרצף שכלל 22 ניצחונות, הלהיבה והפכה לפייבוריטית ברורה לזכות בתואר, עד שנגמר לה הסוס. דסקסנו על הסיבות לכך אחרי הפיאסקו בבילבאו לפני שבועיים והערכנו כי העייפות המצטברת של השחקנים שהותשו על ידי המאמן עלולה לעלות לריאל ביוקר רב בקאמפ נואו. זה בדיוק מה שקרה מרגע השער של לואיס סוארס ועד לסיום.

        ריאל לא נשברה מנטלית, אך כוחם של הכוכבים הקריטיים ביותר אזל. קרוס העייף היה חלש להחריד בחצי השעה האחרונה, איבד כדורים רבים ולא הצליח להנהיג את הקאמבק. מודריץ', שחזר לא מכבר מפציעה ארוכה, לא עמד בקצב לקראת הסיום. גם איסקו היה צל של עצמו אחרי שהשקיע רבות לפני ההפסקה. מרסלו נעלם כלא היה בכל הקשור לתרומה התקפית ועשה לא מעט חורים בעורף. המומנטום המטורף נעצר ושריקת הסיום מצאה את ברצלונה מניעה את הכדור להנאתה באין מפריע. לא ברור מי שמח לשמוע את השריקה הזו יותר.

        ניתן, לפיכך, לטעון כי אנצ'לוטי שגה גם במשחק ספציפי זה. הוא לא העריך נכונה את כושרם של השחקנים, שנתנו מעבר ליכולתם לפני ההפסקה, רק כדי לגלות שלא נותר להם דלק אחריה. בדיוק כמו בעונה כולה, חלוקת הכוחות לא הייתה נכונה. בארסה אמנם הובכה בהתחלה, אך הפגינה יכולת פיזית טובה הרבה יותר ונראתה רעננה למרות שדווקא היא זו ששיחקה באמצע השבוע בליגת האלופות. סוארס, ניימאר ובמיוחד ג'ורדי אלבה, יכולים היו להמשיך לרוץ עוד ועוד, לו היו נדרשים לכך.

        גארת' בייל שחקן ריאל מדריד (שמאל) מול ניימאר שחקן ברצלונה (GettyImages)
        הבלאנקוס הותשו ככל שהמשחק התקדם (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        סוארס קבוצתי, ניימאר עדיין אנוכי

        סוארס, שנכנס לרשימה ארוכה ומפוארת של כוכבים שהבקיעו בקלאסיקו הראשון שלהם בקאמפ נואו, הוא גיבור השעה. בשבועות האחרונים נהוג לדבר על השינוי ביכולתו, אחרי שספג ביקורת קשה בתחילת דרכו בקבוצה ואין חוסר צדק גדול יותר. בפועל, החלוץ האורוגוואי השתלב נהדר באופן מידי מאז ערך את הופעת הבכורה הרשמית, בקלאסיקו בברנבאו באוקטובר. טעות קשה היא לאמוד את ביצועיו אך ורק לפי מספר השערים. בתחום זה באמת חל שיפור מרשים בחודש האחרון, עם שבעה כיבושים בשבעה משחקי, אלא שזה כלל לא העיקר. הנשכן לא הוחתם בבארסה רק על מנת לכבוש, אלא בעיקר כדי לתרום למשחק הקבוצתי ולעזור לנצח ואת זה הוא עשה מהרגע הראשון.

        בשלהי 2014 לא ממש הלך לו מול השער, אבל האסיסטים בהחלט באו לידי ביטוי. לא לחינם מדורג כיום סוארס במקום השלישי בטבלת הבישולים בליגה הספרדית, עם תשעה, אחרי ליאו מסי ורונאלדו, שהופיעו במספר משחקים רב הרבה יותר ממנו. לשם השוואה, ניימאר בישל עד כה ארבעה שערי ליגה בלבד. את ההבדל התהומי הזה ניתן היה לראות בבירור גם אתמול.

        הברזילאי להט אחרי ההפסקה ופריצותיו חוללו מהומה בעורף המותש של היריבה, אבל הוא לא ידע למסור בזמן ובזבז הזדמנויות לסגור את המשחק הרמטית הרבה לפני הדקה ה-90. אולי הוא ילמד עם הזמן. בגיל 23, יש לו עוד הרבה מאוד זמן. גם סוארס היה פעם אנוכי, אך בגיל 28 הוא מנוסה הרבה יותר. התקופה בליברפול של ברנדן רוג'רס הפכה אותו בהדרגה לשחקן קבוצתי מאוד, שמחפש תמיד את ההמשך האופטימלי לכל התקפה, בין אם מדובר בבעיטה או במסירה. זה לא פגע בחדות שלו מול השער ולראיה הסיומת הנהדרת אתמול. הוא פשוט לא רוצה לזכות בכל תשומת הלב ויודע שהסטטיסטיקה מתאזנת עם הזמן. הביקורת ממש לא הגיעה לו, אבל הוא בהחלט ראוי למעמדו כיום. זה היה משחק קלאסי.

        שני שחקנים מושמצים נוספים תרמו לניצחונה של בארסה. ז'רמי מתיו אמנם לא שווה 20 מיליון יורו, אבל אחרי המשחק הבעייתי בקלאסיקו הקודם בעמדת המגן השמאלי, בעקבותיו הסתכסך עם לואיס אנריקה, הוא נגח את שער היתרון היקר. הבעיות של בהגנת ריאל במצבים נייחים ממשיכות ביתר שאת גם אחרי שובו של סרחיו ראמוס, שלמעשה היה זה שאיבד את הצרפתי ברחבה. דני אלבס, אותו כבר שלחו בתקשורת לפריס סן ז'רמן, בישל במסירה נהדרת את השער של סוארס וגם הוא טרם אמר את המילה האחרונה בקאמפ נואו.

        ז'רמי מתיו שחקן ברצלונה (ימין) מול ריאל מדריד (ברני ארדוב)
        שער יתרון חשוב. מתיו (צילום: AP)

        הדריכה של ג'רארד בלתי נסלחת

        עם כל הכבוד לקלאסיקו, 22 במרץ 2015 יירשם בדפי ההיסטוריה בעיקר כיום הבזיון הגדול של סטיבן ג'רארד. קפטן ליברפול התנצל על הכרטיס האדום הביזארי ולקח אחריות, אבל על מעשה מסוג זה אין מחילה. הדריכה הברוטלית והאכזרית על רגלו של אנדר הררה לא בוצעה בלהט הרגע. היא תוכננה היטב כפעולה הראשונה של סטיבי ג'י על המגרש, במטרה להפחיד. הכתם שהיא משאירה על הרזומה של ג'רארד גדול הרבה יותר מהמעידה המפורסמת מול צ'לסי בעונה שעברה, שעלתה לאדומים באליפות. הוא נפרד מהמשחקים מול מנצ'סטר יונייטד כשחקן נבזי וזו לא הייתה תדמיתו, עד אתמול.

        יש לציין כי לא כל שחקן מלוכלך מוכר ככזה. לא כולם מכריזים על עצמם כבריונים קבל עם ועדה כמו דייגו קוסטה. מיכאל באלאק נהג לדרוך על שחקני יריב ולהכאיב להם בכל משחק ומשחק, אך עשה זאת בסתר, מאחורי גבם של השופטים, כאשר המצלמות הופנו למקום אחר. אתם לא מכירים את קפטן גרמניה לשעבר כשחקן אלים במיוחד, אבל תשאלו את אלה שפגשו אותו על הדשא ותקבלו את התשובה. ג'רארד נכנס אתמול לקטגוריה הזו והעבירה שלו מעלה תהיות לגבי התנהלותו בעבר. אתה לא מתחיל לדרוך על שחקנים בגיל 34.

        סטיבן ג'רארד שחקן ליברפול מתקל את אנדר הררה שחקן מנצ'סטר יונייטד (רויטרס)
        מה עשית, סטיבי? (צילום: רויטרס)

        השיא הנצחי של גילספי

        ג'רארד הורחק אחרי 43 שניות על המגרש ואתם בוודאי רוצים לדעת אם זה הכרטיס האדום המהיר בהיסטוריה. כמובן שהתשובה שלילית ובפרמיירליג שייך השיא לקית' גילספי, שהיה בצעירותו קיצוני מבטיח במנצ'סטר יונייטד. כאשר שיחק בשפילד יונייטד ב-2007, נכנס הצפון אירי כמחליף בדקה ה-53 במשחק החוץ מול רדינג וחבט בסטיבן האנט עוד לפני שהמשחק חודש. מעשית, אם כך, הוא הורחק אחרי אפס שניות על המגרש. המעשה הוביל לקטטה המונית בין הספסלים ושפילד הפסידה בלעדיו 3:1. אתם מוזמנים לראות הכול כאן.

        בזכות ג'רארד נזכרתי גם באירוע אבסורדי במיוחד שהתרחש לפני זמן מה בליגת החובבים בסקוטלנד. בחור בשם לי טוד עמד קרוב מדי לשופט לפני שריקת הפתיחה. השריקה הכאיבה לו באוזניים, והוא אמר לעצמו: "פאק, זה היה חזק". השופט שמע, נעלב והרחיק את טוד האומלל בגין שימוש בשפה לא נאותה. שתי שניות בלבד עברו על השעון. איפה הסקוטי ואיפה סטיבי ג'י!