"הסתכלתי על האוהדים החוגגים וידעתי שנוכל לבנות כאן משהו חשוב"

"המקום שבו הכול התחיל", צייץ ביום חמישי אוסקר גרסיה, בצירוף תמונה מבלומפילד האהוב. עד אותו ביקור, הוא לא היה בבלומפילד הרבה זמן, כולל בקדנציה השנייה שלו בצהוב - שהסתיימה בעזיבה על הבאזר של המלחמה.

גרסיה שוהה בישראל לרגל חתונה של חבר. מאז עזב, במשחק של מכבי עוד לא היה. בראיון הקודם שלו בוואלה ספורט התוודה שאולי היה פזיז במעט, סיפר שאם פאקו לא היה מתמנה מהר, בדיעבד, היה מבקש לחזור בו מהחלטתו לעזוב. הביקור הזה בישראל, ובמיוחד החיבה שקיבל מהאוהדים ברחוב, המשיך את הקו הזה. "בהחלט היה חסר לי מזל", אמר שוב על הפסקת האש שנכנסה לתוקף בערך בזמן שהמטוס של גרסיה יצא מגבולות המזרח התיכון. על פניו אותה חרטה, אבל הפעם התכנסנו למשהו אחר לגמרי. "המקום שבו הכול התחיל".

כי ביום ראשון מכבי תל אביב תפגוש את מכבי חיפה, זוהי הזדמנות מצוינת לחזור לאן שהכול התחיל באמת. מכבי תל אביב נגד מכבי חיפה, 27 באוגוסט, 2012. המשחק הראשון של אוסקר כמאמן הצהובים, המשחק הראשון שלו כמאמן מקצועני, המשחק הראשון של עונת האליפות הראשונה לאחר עשור. המשחק הראשון של מכבי של קרויף.

אורח: אוסקר גרסיה.
עונג שבת. מתחילים.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

אוסקר נמצא בחדר בבית המלון, ובאייפון תקציר המשחק ההוא. דקה לתוך היוטיוב הוא מכבה את העסק ואומר: "אין צורך להמשיך. אני זוכר". ואז הוא מעדן: "האמת, את המשקוף שלהם שתי דקות לאחר הגול שלנו - את זה לא זכרתי".

הצהובים עברו עד לסוף אוגוסט שלושה משחקי גביע טוטו, "אבל זה היה המשחק הראשון שלי בבלומפילד מלא, לעיני כל האוהדים, וזה היה מרגש", אוסקר נזכר. "משחק גדול מול קבוצה גדולה. אני זוכר שלא הרבה אנשים חשבו שננצח במשחק הזה; אמרו לי שבשנים האחרונות חיפה תמיד ניצחה (ב-7 מתוך 8 מפגשי הליגה שקדמו למשחק הזה, הירוקים גברו על הצהובים, א"י)".

משחק ראשון שלך בישראל. כמאמן בוגרים, בכלל. איך התכוננת? עד כמה ידעת מי עומדת מולך?

"ראיתי את כל המשחקים של חיפה בטוטו קאפ וכמה משחקים מהעונה שעברה. ידעתי הכול, אבל שיחקו שם שחקנים טובים מאוד. התרגשתי שהתחלנו את העונה מולם. רציתי להתחיל חזק, ידענו שאם ננצח את מכבי חיפה, אז השחקנים והאוהדים יוכלו לתמוך בעבודה שלנו ובמה שאנחנו עושים. ידענו שאם נעשה את מה שעבדנו עליו, יהיה טוב".

שיחקת באצטדיונים נהדרים, ואז הגעת לבלומפילד הקטן יחסית. כבר ממבט ראשון התלהבת כל כך?

"כן. כי כמאמן זו היתה הפעם ראשונה שלי לעיני אצטדיון מלא. בברצלונה הצעירה שיחקנו באצטדיונים גדולים, אבל בלי קהל. בטח שלא כמו הקהל של בלומפילד. זו היתה חוויה. אני זוכר את המשחק הזה כמו שאני זוכר את המשחק הרשמי הראשון שלי כשחקן".

זה היה ב-1992/93, בגביע, עם ברצלונה נגד אתלטיקו מדריד. "כבשתי, וניצחנו 0:6. באמת".

אז הגיע שלב הבוחן, אם הוא כל כך זוכר. מה היה ההרכב נגד חיפה?

עברו כמעט שלוש שנים, וגרסיה עושה קולות של מדפסת. "מממ…", נאנח. "נראה לי ששיחקנו עם…. רגע, אני זוכר. אניימה, ורד… שרן, קרלוס… יואב? יואב. ראדי, גל, מיכה… מונס, גונסאלו אנד אלירן".

בינגו. רואים את ההרכב, ואת המחליפים, וברור שזו היתה מכבי אחרת. מכבי טרום אימפריה. שלושת השחקנים שנכנסו לדשא - רפי דהן, משה לוגסי, בן בן יאיר - לא שווים מקום בסגל הנוכחי של מכבי, כל אחד מסיבותיו.

בכנות - לפני המשחק, חשבתם שזו קבוצה לאליפות?

"לא. המטרה שלנו היתה לעשות טוב יותר ממה שמכבי עשתה בעונה הקודמת".

אף אחד לא אמר לך שאתה צריך לקחת אליפות?

"לא. גם האוהדים לא דיברו על אליפות. הם רק אמרו לי 'תנצח את הדרבי'. רק דרבי. אם אתה זוכר, אחרי כל משחק בעונה ההיא אמרתי שאנחנו מפוקסים רק במשחק הבא, וזה השתלם. זו היתה עונה פנטסטית".

דאבור כבש, 0:1, מה אתה זוכר?

"זוכר, זוכר, בטח. עומר ורד הסתנן, מסר דרך ההגנה לתנועה בלי כדור של מונס. דאבור סיים טוב, ו-0:1. עבדנו קשה על התנועות האלה אבל מן הסתם היה קשה לשחק בדיוק כמו שרציתי כבר בהתחלה. בחצי השני של העונה שיחקנו מצוין, וברור שבכל החודשים הראשונים עבדנו חזק כדי שנראה יכולת כמו שהראנו בחצי השני".

לקראת המחצית, עזרא השווה בוולה. הוא היה לבד לגמרי. לא התעצבנת?

"זו לא הטעות היחידה במהלך הזה. משומר שיחק עם ורד של חיפה בקלות בצד, והעביר בקלות לעזרא שהיה לבד. זו היתה שרשרת של טעויות. כעסתי קצת, כי זה היה משהו שעבדנו עליו הרבה בקדם-עונה - המיקום שלנו בהגבהות של היריב. וזה היה לפני סוף המחצית. במחצית דיברנו על זה, ואמרתי לשחקנים שאנחנו חייבים לעבוד קשה יותר, כי נקבל עוד הזדמנות. למרות השער, חשבתי שבחמש דקות בטים-טוק במחצית נעודד את השחקנים וננצח. היינו חייבים לא לאבד את הכדור. למכבי חיפה היו שחקנים טובים, אבל בלי הכדור אין להם מה לעשות. האובססיה שלי, כרגיל, היתה שהכדור יהיה אצלנו ורק אצלנו".

"ובדקה ה-55", הוא ממשיך, "רפי דהן הגביה מצוין, ודאבור כבש. המשחק נגמר, ואני זוכר את החיבוקים. ואז הסתכלתי על האוהדים החוגגים ביציע וידעתי שנוכל לבנות כאן משהו חשוב. ברור שלא חשבתי על אליפות אז, זה היה מוקדם, אבל אחרי המשחק מול חיפה ידעתי שהצעד הראשון הושלם. הם הגיעו עם הרבה ביטחון, והניצחון עליהם היה הצעד הראשון שלנו בדרך לאליפות".

ממי פחדת במיוחד אצלם?

"ברור שעזרא וקטן היו הבולטים בהכנות שלנו. אצל עזרא התמקדתי באחד-על-אחד, אסור היה לתת לו לעשות את זה, וקטן, רצינו שיהיה מישהו קרוב אליו בכל זמן. אני חושב שהצלחנו".

עזרא היה נהדר במשחק הזה.

"אבל את קטן עצרנו".

בוא נתמקד בכמה מגיבורי המשחק. רפי דהן, למשל, נאלץ להודיע לא מזמן על פרישה מכדורגל.

"ראיתי את הפציעה, ואני ממש מצטער בשבילו. בחור טוב, חרוץ, מנטליות טובה. הוא שיחק כמה משחקים תחתיי ואני מאחל לו את כל הטוב בחיים".

מונס דאבור.

"הוא הראה שהוא אחד השחקנים הצעירים הכי מבטיחים בישראל. אם יעבוד קשה, וימשיך להתמיד, יתפתח לשחקן נהדר".

מה לגבי לוגסי? אתה המאמן היחיד במכבי שהשתמש בו. אצלך שיחק יותר מ-1,000 דקות ליגה. אצל סוזה 15. אצל פאקו 12.

"בעיניי הוא שחקן טוב, מסירה טובה, רגל שמאל טובה. במכבי עכשיו יש הרבה תחרות, ולא קל להשתלב. אבל כל אוהד של מכבי יזכור לעד את לוגסי בגלל הגול נגד בני יהודה, ואני שמח שיש לו את זה".

את הניתוח הקצר של גרסיה למה שנקבל ביום ראשון שמרנו להמשך, "אבל מה שבטוח", הוא אומר, "זה אחד המשחקים הכי טובים שאפשר לראות בישראל". הפעם, הוא לא יצפה בו. בשבת ימריא חזרה לביתו, ובראשון, בזמן שבבלומפילד יהיה לוהט, גרסיה יישב בקמפ נואו, מול אחד המשחקים הכי טובים שאפשר לראות בעולם.

1. שמ.ס. אשדוד כבר ירדה, ועכשיו נראה האם הפועל אשדוד תצטרף אליה.

2. שמכבי נתניה, מקצועית, נשארה בליגה. עכשיו נראה האם תישאר גם פיננסית.

3. ששרצקי ובכר אולי קיבלו את ההחלטה כמה שבועות מאוחר מדי.

4. שהפועל תל אביב טעתה שלא המשיכה עם רב"ש.

5. שגם 0:5 של פאקו ייחשב ל-0:5 קטן.

בא בטוב: שלומי דורה. לא הצליח לגרום לשינוי בתחילת דרכו, ועכו היתה בצניחה חופשית. אבל מאז שפגש את הפועל תל אביב - ניצח אותה, השיג שוויון מול נתניה וניצח את קרית שמונה. האם המומנטום יימשך?

בא ברע: שי אבוטבול. הפועל תל אביב, מאז ומעולם, היתה גן עדן לחדשות מרעישות והכחשות נוקשות - ולך תדע מה נכון ומה לא. העובדה היא שכרגע לא שקט, והקפטן אבוטבול לא תורם לשקט. ואם כבר תרומות, לקשר רק שער אחד ובישול אחד ב-21 משחקים. בלתי מספיק.

קביעת המשחק הכי מוזרה בחצי הזה של הכדור. בערב של קלאסיקו עולמי וישראלי. פחות אוהדים שיסעו לקרית שמונה, פחות אוהדים בכלל, פחות רייטינג, פחות באזז. הלו? מישהו מוכן להסביר מדוע?

בא בטוב: איזי שרצקי. שוב הצליח לשמור על יציבות בצפון. לא קל לשמור על נכס עולה כברק בכר, ולא משנה כיצד - איזי הצליח. הבוסט הזה אמור לעזור לקריה לעצור את הסחף ואולי לסיים את העונה בסטייל.

בא ברע: אחמד עאבד. לעאבד היתה הזדמנות להוכיח את עצמו במיוחד במשחקים שמחזיקת הגביע היוצאת חסרה את דויד מנגה. אבל 12 משחקי ליגה בלי שער זה לא דבר שאפשר להבליג אודותיו. לעאבד רק שני שערי ליגה - הראשון בבית, מול בית"ר. אולי המפגש יצית את הדמיון.

אוסקר מפרשן העונה את ברצלונה, גם בטלוויזיה וגם בעיתון. אז שייתן השלמת הכנסה על הקלאסיקו שלנו:

"מכבי חיפה במומנטום, ולשתי הקבוצות יש על מה לשחק. זה משחק חשוב מאוד. אני בטוח שאם מכבי תל אביב תנצח במשחק, היא תזכה באליפות".

בא בטוב: אלירן עטר. "זה לעולם לא קל לשחק נגד הקבוצה ששיחקת בה הרבה שנים, נגד קבוצה שהיית אחד השחקנים הכי טובים בשורותיה, והיית מלך השערים שלה", מנתח אוסקר. "זה לא יהיה קל עבורו, אבל אני חושב שהוא התבגר. היתה לו תקופה טובה בצרפת. אולי לא שיחק הרבה, אבל טעם את הכדורגל האירופי והוא יוכל לשאוב הרבה השראה משם. לדעתי, רק ישתפר בכל עונה". ולמה בכל זאת ה'בא בטוב' קצת מטעה? כי עטר של המשחקים הגדולים כל כך רוצה, עד שלפעמים זה לא ממש יוצא. אם יהיה אפשר להדביק מצלמה אליו, רק עליו, למשך 90 דקות - זה יהיה מרתק. ואם יכבוש, זה יהיה מרתק יותר.

בא ברע: פאקו אייסטרן. בגלל שהשבוע ראינו סופית מה שווים סקרים וסוקרים, ניזהר בקביעה הבאה: רוב אוהדי מכבי תל אביב לא אוהבים את פאקו, ולא ירצו שימשיך גם אם יזכה בקוואדרופל. אבל שווה להתעכב לרגע על הבוז לאחר כמעט כל החלטה של הבאסקי. אפשר לייחס את זה לשובע אם ממש מתעקשים, אבל שווה לשמור על ראש פתוח ולהבין שמדובר באנשים ששילמו כסף כדי ליהנות. זו לא רק הערה למצב הנוכחי ביציעי מכבי תל אביב אלא בכלל הטריבונות: האוהדים משלמים כסף כדי לראות את הקבוצה שלהם; הם לא עובדים בשורותיה ולא מקבלים ממנה כסף. זכותם לתמוך, לא חובתם. עבור פאקו, מה שבטוח - ניצחון במפגש הזה יהיה הניצחון הכי גדול שלו העונה, ויוריד כמה קופים ובוזים מהגב. וכל עוד מבחן התוצאה מאיר לו פנים, שום בוז לא יפריע לו.

הפועל באר שבע - מכבי פתח תקוה (שבת, 19:20, וסרמיל)

הבטן: 0:1 להפועל באר שבע

בא בטוב: אוסטין אג'ידה. לא ספג בשני המפגשים הקודמים מול המלאבסים.

בא ברע: מאור מליקסון. הפעם לא בשל הישגיו המקצועיים אלא בשל תשובותיו השבוע. מליקסון המוכשר יצטרך להילחם בביקורות בעזרת הכישרון שלו ולא בעזרת הפה. כשזה יבוא, זה יהיה טוב יותר מכל תשובה.

מכבי נתניה - הפועל פתח תקוה (שבת, 20:00, נתניה)

הבטן: 1:2 למכבי נתניה

בא בטוב: רוני לוי. עזבו את ההצלחה המקצועית; בראיון ב"הארץ" השבוע, יום לפני הבחירות, חזה שהמהפך הדמיוני יביא למהפך בסקרים. לא מקבל שכר מנתניה? כל מערכות החדשות צריכות להעסיק את הפרשן הפוליטי היחיד שפגע.

בא ברע: אנדר בווינר. שתי הקבוצות שספגו הכי הרבה שערים (43, 45) - ראש בראש.

בני סכנין - הפועל חיפה (שבת, 19:00, דוחא)

הבטן: 1:1

בא בטוב:מהראן לאלה. יחזור לכבוש.

בא ברע: חאלד חלאילה. לא ראה הרכב מאז 21 בפברואר. נגמר?

הפועל רעננה - מ.ס. אשדוד (שבת, 16:00, נתניה)

הבטן: 0:2 לרעננה

בא בטוב: צ'אם ממאדו. החזרה של אנתוני וואקמה תעזור. גם לו.

בא ברע: ג'קי בן זקן. אהלן, ג'קי, תכיר - וינסנט טאן, הבוס של קרדיף סיטי. איש העסקים המלזי שינה את צבעי קבוצתו לאדום, ובעונה שעברה ירד ליגה. ג'קי, נראה שאתה כל כך מתעקש לשחזר את צעדיו של טאן, ונראה שבקצב הזה אכן תצליח.

שבת שלום.


orenjos@walla.co.il