לא מעט לחץ יהיה על שני הגולשים הישראלים בעוד קצת למעלה מ-500 יום בריו. לא די בעובדה שמרבית הז'יטונים של הוועד האולימפי מונחים על כתפיהם של מעין דוידוביץ' ושחר צוברי או נמרוד משיח, הרי שגם באיגוד השייט יודעים שללא מדליה אולימפית, אולי תור הזהב של הענף יתקרב לסיומו. אחרי הארד של פרידמן באטלנטה והזהב באתונה וכן הארד של צוברי בבייג'ינג, לכולם ברור ששמונה שנים רצופות ללא מדליה מהענף ישנו את כל ההסתכלות עליו. למרות זאת, בנקודת הזמן הזו ברור ששני הספורטאים שייצגו את ישראל במשחקים בברזיל הם קנדידטים אמיתיים לעמוד על הפודיום. "ההתמקדות שלנו ברורה מאוד: להגיע בכושר שיא על מנת להביא מדליה", מצהיר המנהל המקצועי של איגוד השייט, אלי צוקרמן (42), מי שהיה שייט 470 בסידני עם אלעד רונן (מקום 13), בראיון לוואלה ספורט.
כמו ללונדון, גם לריו מקווים באיגוד השייט לשלוח הרכב של שבעה שייטים/גולשים: שני גולשי RSX, צוות בנים וצוות בנות ב-470 וגולשת נוספת בלייזר רדיאל. אלא שעוד לפני המאבקים הפנימיים, ישראל תצטרך להבטיח לעצמה קווטות, שאלו הן המכסות למדינה, וזה עוד לפני הבטחת הקריטריון האישי. "אנחנו מכוונים לשבעה נציגים בסך הכול, ואני חייב להאמין שאנחנו נגיע לזה", אומר צוקרמן. "בגדול אני חושב שאין כזה דבר אף פעם מדליה בטוחה, זה לא מושג שקיים בשום ענף ספורט, וגם אצלנו לא, ולכן זו תהיה טעות לרתום את העגלה לפני הסוסים. מי שיגיע בגלישה לריו, הוא יגיע עם יכולת מוכחת כמועמד למדליה. בדגם 470 ובלייזר אנחנו מטפחים יותר את הצעירים כי זו תהיה אולימפיאדה ראשונה שלהם, ואי אפשר להשוות בינם לבין אחרים שעבורם זו אולימפיאדה שנייה או שלישית".
בשלב הזה אם מסתכלים על נמרוד משיח ושחר צוברי, הרי ששנת 2014 שעברה עליהם לא תיזכר בצורה טובה כל כך. משיח, שזכה בעבר במדליית כסף באליפות העולם ב-2009 ובשנתיים הבאות הוסיף לעצמו שתי מדליות ארד, לא הצליח להרשים באליפות האחרונה שנערכה בספטמבר וסיים רק במקום ה-11 ועוד קודם לכן בתחרות הקדם אולימפית הוא הגיע רק למקום ה-14. לצוברי יש נסיבות מקלות יותר בגלל הפציעה שחווה והשביתה אותו במשך חודשים ארוכים כשרק לאחרונה הוא חזר לעניינים בדרכו להסתער על ריו.
"שניהם עובדים בפול גז לקראת המטרה", מציין צוקרמן. "הם עורכים אימונים אינטנסיביים מאוד, כל אחד עם המאמן שלו. נמרוד עובד עם תום קורזיץ בצורה מאוד צמודה ושחר עובד עם רפא בלילוס ושלמה זקס, מאמן הכושר שלו. זה הצוות שליווה אותו מאז בייג'ינג. שחר ערך חודש של אימונים אינטנסיביים בברזיל ולאחר מכן במיאמי ובווינה והוא נראה טוב. השנה שעברה על שניהם לא הייתה טובה, אבל זה טוב שזה קרה בשנה שעברה. לשניהם יש יכולת מוכחת ועכשיו הם צריכים להוציא אותה".
אלא שבזמן שהשניים יחפשו לשדרג את עצמם במאבק על ריו, שייסגר הפעם חצי שנה לפני המשחקים האולימפיים ולא בשנייה האחרונה כפי שקרה לקראת לונדון, נראה שלפחות בתקשורת ינסו לצוד את הסיפור הבא, העימות שיעשה כותרות בין מי שזכורים מהקדנציה הקודמת כשניים שהכניסו למאבק הספורטיבי ביניהם הרבה יצרים ודם רע. הפעם, מעריך צוקרמן, זה הולך להיות שונה. "מדובר בשני ספורטאי על שעובדים אחד עם השני כל כך הרבה שנים", הוא מציין. "יש ביניהם קווים דומים באופי וכל אחד מהם מעריך את השני מאוד. מה שהיה היה, וזה טבעי. זה לא בא מתוך רוע אלא ממצב שהביא אותם לזה. הם שניהם התבגרו והבינו כל אחד את הטעות שלו, והתקדמו הלאה. ספורט הוא מלא אמוציות. תמיד יש תסריט שמשהו כזה יקרה שוב, אבל אני חושב ששניהם יותר חכמים וספורטיביים מאז. אני מאמין באמונה שלמה שהכול יישאר בגבולות הספורטיביים".
לדברי המנהל המקצועי, היתרון של השניים הוא בעובדה שהם הצליחו להיות יותר ורסטיליים. "מילות הקסם הם ניסיון ודיוק. אם בשנים האחרונות המטרה הייתה לסמוך על כוח הנעורים, עכשיו כולם כבר יודעים שיש להם את היכולת, וגם היריבים שלהם מכירים אותם. החוכמה היא להביא את היכולת הזו בזמן הנכון וברמות החשובות. לכל אחד מהם הייתה התמחות ספציפית לפני המשחקים הקודמים, וכעת המטרה היא להצטיין במגוון הכי רחב של תנאים. ברור שלא משנה כמה הם ישפרו תחום מסוים, עדיין תהיה להם עדיפות מסוימת כשלשחר יהיה קל יותר ברוחות חלשות בגלל מבנה גופו, ולנמרוד יהיה קל יותר ברוחות חזקות".
אז מה צריכים השניים לעשות כדי להשיג מקום בריו? לגבי הנושא הזה, הסיפור קצת יותר מורכב. באיגוד השייט סימנו חמש תחרויות מפתח: גביע העולם בהייר (בחודש הבא), אליפות אירופה (יוני 2015), התחרות הקדם אולימפית (אוגוסט 2015), אליפות העולם (אוקטובר 2015) ואליפות העולם (פברואר 2016). כל אחד מהשניים יצבור ניקוד בהתאם לדירוג שבו הוא יסיים באותן תחרויות, כאשר באליפויות העולם, הניקוד שיוענק יהיה המשמעותי ביותר וזכייה במדליית הזהב, למשל, תסדר 50 נקודות לזוכה. כל אחד מהשניים יזרוק את התחרות הגרועה ביותר שלו, ובסופו של דבר בפברואר 2016 נדע מי ייצג אותנו בריו.
"הפעם השתדלנו שהמבחנים יהיו חלק מההכנה למשחקים האולימפיים. לא יצרנו פיקים מלאכותיים שעלולים להפריע לתהליך", מציין צוקרמן. אחת התחרויות מבין החמש היא התחרות הקדם אולימפית, שאליה יוכל להגיע רק אחד מהם, מה שאוטומטית עשוי להעניק לאותו גולש ניקוד משמעותי. למרות זאת, צריך לזכור שרק מדליה בתחרות הזו תעניק ניקוד, וכן שבסופו של דבר הגולשים נמדדים על פי ארבע תחרויות מבין החמש. "השקענו בזה המון מחשבה, כאשר איגוד השייט עבד עם ועדה מקצועית ואנשי המקצוע מהטובים ביותר בענף", מציין צוקרמן. "הגענו למסקנה שיש קורלציה ברורה בין הצלחה בתחרות הקדם אולימפית לאולימפיאדה, ואחוז גבוה מהספורטאים שהביאו מדליה בקדם אולימפי, שחזרו את זה גם במשחקים האולימפיים. כמו כן, שוחחנו גם עם הגולשים עצמם על זה, והם קיבלו את הכיוון הזה".
מי שבשקט בשקט ניצלה את השנתיים האחרונות כדי לשדרג את מעמדה מספורטאית מהשורה לכזו שהפכה לחוד החנית של הספורט האולימפי בישראל היא מעין דוידוביץ'. אחרי שבבייג'ינג היא סיימה במקום העשירי, אבל ללונדון היא לא הגיעה, קיבלנו ממנה מדליות ארד באליפות העולם ב-2013 ובקיץ האחרון היא שחזרה את אותה מדליה בסנטאנדר. באופן טבעי, בוועד האולימפי רואים בה ובירדן ג'רבי כשתי המועמדות העיקריות לסחוב על הצוואר את המדליה הנכספת.
"מעין שדרגה את עצמה בעזרת הרבה עבודה קשה, כמובן שהיא מאוד מוכשרת וחרוצה", מציין צוקרמן. "היא עובדת קשה, לא משחקת ולא מפחדת מאתגרים. רואים שהיא נותנת את כל כולה ואני בטוח שההתחככות שלה עם לי קורזיץ הוסיפה לה המון ושדרגה אותה. בכך היא בעצם העלתה את הרמה של עצמה, ככה זה כשיש תחרות. יש הערכה רבה אליה ואל מה שהיא עושה, לא רק בארץ אלא גם מבחינת היריבות שלה שרואות בה כספורטאית צמרת".
ובכל זאת, עולה השאלה כיצד היא תתמודד עם הלחץ שהיא תסחב על הכתפיים בריו מתוקף מעמדה החדש. לצוקרמן אין ספק: "אחד היתרונות הבולטים של מעין זה שהיא ספורטאית בוגרת וזו תהיה אולימפיאדה שנייה שלה. הלחץ הוא לא זר לה. זה נכון שהיא באה הפעם במעמד שונה, אבל גם היא וגם אנחנו נצטרך להתכונן לזה כמו שצריך. אף אחד לא אמר שלחץ זה דבר רע. עם ישראל יכול לדחוף אותך, וזה יכול לתת לך המון מוטיבציה וכוח. זה הכיוון שצריך ללכת אליו".
ובכל זאת מי שעדיין חסרה בנוף הספורטיבי היא אלופת העולם ארבע פעמים (2003, 2011, 2012, 2013), לי קורזיץ. למרות שהיא לא הודיעה על כך רשמית, הסיכויים שלה להתייצב לריו נראים כרגע נמוכים מאוד לנוכח העובדה שהיא ממשיכה להתמודד בימים אלו עם מחלתה. לא מעט השערות עולות האם לקורזיץ יהיו את הכוחות לחזור ולהתחרות פעם נוספת, כפי שכבר הוכיחה שהיא מסוגלת לעשות בעבר, אבל בשלב הזה צוקרמן מבהיר שכרגע לא מדברים על קאמבק. "לי עדיין לא במצב בריאותי מספיק טוב לחזור, וזה קשור לעניינים בריאותיים. לי מחוברת בכל נים ונים בגוף שלה לים ולספורט, אבל הבריאות היא מעל הכול. גם לה וגם לנו חשוב מאוד קודם כל שהיא תהיה בריאה, ורק אחרי זה הספורט".
ואם יש תחום שבכל זאת צפוי להישאר מעט מאחור הוא דגם ה-470, שם התרחש בשנתיים האחרונות תהליך של חילופי דורות, ובשלב הזה אין שום הערכה שמדברת על כך שאחד הצוותים יעשה הישג יוצא דופן בברזיל. אצל הנשים יתחרו שלושה צוותים על מקום במשחקים: נויה ברעם ורימון שושן, שהשיגו מדליית ארד באליפות העולם לנוער וכסף באליפות אירופה לנוער. גם יהל וולך וסתיו ברוקמן וצוף זמט וסער תמיר ייאבקו על אותה מטרה. אצל הבנים המאבק יהיה בין גל כהן ובן ברק לאייל לוין, מי שהיה מאמנו של גידי קליגר וערן סלע באולימפיאדה, ודן פרויליך.
"החבר'ה הוותיקים סיימו את דרכם מבחינה ספורטיבית, ולצערי הרב לא הושקע מספיק מאמץ לגדל חבר'ה צעירים, אבל אנחנו צריכים להמשיך לגדל את הצעירים כדי לסייע לכישרונות הגדולים לעלות ולצלוח את המרחק בין הנוער לבוגרים כי יש קפיצת רמה", מסביר צוקרמן. "בלייזר רדיאל לקחנו מאמן אנגלי (ג'ון אמט, א.ק) שנמצא עם אורן יעקב ודניאל ממן 200 יום בשנה באירופה, והם עובדים בצורה אינטנסיבית מאוד. באליפות העולם האחרונה אורן יעקב פספסה את הקווטה האולימפית במקום אחד, וכמו ב-470, גם כאן המטרה היא לעשות קווטה השנה ולהשתדרג לקראת האולימפיאדה".