פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הקרקס הגיע לבגדד: איך מצא עצמו כוכב המכללות בליגה העיראקית?

        עם משחקים של 23 ניסיונות מחוץ לקשת, קוקאין ומוחצנות נדירה, הפך מארשל הנדרסון לשחקן המכללות המדובר ביותר בארצות הברית. אבל מה שהעלה אותו לגדולה גם הגלה אותו למזרח התיכון. מגרש השדים

        בובה של הכדורסלן מארשל הנדרסון (AP)
        לא בטוח שהרבה אנשים מתגעגעים אליו בארצות הברית. בובת קרטון של מארשל הנדרסון (צילום: AP)

        היתה תקופה בה נדמה היה כאילו כל עולם הכדורסל האמריקאי דיבר אך ורק עליו. הדיבור הזה הגיע לשיא בפתיחת טורניר המכללות היוקרתי של 2013, כשמארשל הנדרסון החטיא 12 מ-13 הזריקות הראשונות שלו מול וויסקונסין, המדורגת בכירה יותר. כל שחקן נורמלי היה מוריד הילוך בנקודת הזמן הזו, מבין שאולי זה לא הערב שלו, אולי הגיע הזמן למסור את הכדורים שמגיעים אליו במקום להשליכם אל עבר הטבעת הקטנטנה. אבל מארשל הנדרסון מעולם לא היה שחקן נורמלי. במחצית השנייה בכלל וברגעי ההכרעה בפרט החל להתחמם, קלע 17 מ-19 הנקודות שלו בריצה מכרעת של 10:27 של מכללתו, והוליך את אול מיס האנדרדוגית ל-46:57 על המדורגת חמישית.

        עם תום המשחק ההוא, צ'ארלס בארקלי, קני סמית' וגרג אנתוני שישבו באולפן התמוגגו מהגארד האמוציונלי והסכימו ששלושתם היו שמחים מאוד לשחק עם הנדרסון. אבל לא רק הם: גם לברון ג'יימס התרשם מהגאנר נטול המצפון. "לבחור הזה הנדרסון מאול מיס יש את האור הכי ירוק בהיסטוריית הכדורסל!! האהאהא!" צייץ קינג ג'יימס בחשבון הטוויטר שלו בהתייחסו לחופש היצירתי הבלתי נגמר שמקבל הנדרסון, ובחירת הזריקות המפוקפקת שלו. כוכב אול מיס לא חיכה זמן רב כדי להגיב בדיוק כפי שניתן היה לצפות שיגיב - רק באותיות גדולות: "אני גרוע ולברון מצייץ עלי!!! האהאהאהא אני לא רוצה לשמוע אף אחד אומר כלום. עשיתי את זה!!!"

        באותם רגעים, בוודאי לא יכול היה לדעת שאותם אלמנטים בדיוק שהפכו אותו לאחד השחקנים המדוברים ביותר בארצות הברית - כל הטוב הזה, כל הרע הזה - יביאו אותו תוך פחות משנתיים לאחר מכן לא ל-NBA, כי אם לליגה העיראקית.

        שחקן מכללת אולה מיס מארשל הנדרסון (AP)
        מי יודע, אולי התחנה הבאה במזרח התיכון תהיה ישראל. הנדרסון (צילום: AP)

        הוא שיחק בתיכון בפורט וורת', טקסס, תחת אביו, ווילי הנדרסון, ואף שבשנתו האחרונה נבחר ל-MVP של המחוז עם ממוצעים של 25.8 נקודות, 5 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים ו-3.8 חטיפות, הקשר עם הנדרסון סיניור הפך מתוח מרגע לרגע. כל כך מתוח, עד שמארשל הגדיר אותו פעם אחת כ"אומלל במיוחד", ובפעם אחרת פשוט קם ועזב את הבית. עוד לפני שסיים את בית הספר התיכון, רשם את ההסתבכות הפלילית הראשונה מתוך רבות שעוד יגיעו: זה קרה כשהנדרסון השתמש ב-800 דולרים מזויפים כדי לקנות 60 גרם של מריחואנה. "לא ידעתי שזה הולך להיות כל כך ביג דיל", אמר על כך ב-2013 ל'לקסינגטון הראלד לידר'. "כשהייתי בתיכון הייתי משוגע, ללא ספק על השביל הלא נכון. זה ממש פתח לי את העיניים ועזר לי להבין כמה אני אידיוט".

        על אף המעצר ההוא, דורג הנדרסון כשוטינג גארד ה-57 בטיבו בארצות הברית ב-2009 על ידי ESPN וקיבל הצעות למלגה משלל מכללות, ביניהן גונזגה, סטנפורד, בראדלי ונורטדאם, לפני שהעדיף את יוטה. שם, החל ללטש בו בזמן את כישרון הכדורסל הגולמי שלו והכישרון לעצבן אנשים, שהיה פחות או יותר גמור. "אחרי כל שלשה שהוא קלע ידו הימנית היתה באוויר למשך עשר שניות לפחות", נכתב ב'לאס וגאס סאן' בשלהי עונתו הראשונה. "הפה שלו לעולם לא עצר. ואז, כשחבריו לקבוצה הלכו ללחוץ ידיים ליריבה אחרי הניצחון המפתיע, הוא הסתכל ליציע, דפק על החזה שלו שלוש פעמים עם ידו הימנית, וצרח: "על זה אני פאקינג מדבר!"" זמן קצר לפני כן הושעה למשחק אחד לאחר שחבט בשחקן BYU ג'קסון אמרי, כשעל לוח התוצאות נותרו 34 שניות וקבוצתו של הנדרסון הובילה בבטחה. עם תום עונתו הראשונה ביוטה (11.8 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 0.9 אסיסטים למשחק) נטש את המכללה משום שחש שהסגנון הקשוח של ג'ים בויילן לא מתאים ל"אינדיבידואליזם" שלו, ומצא בית חדש בטקסס טק.

        אלא שהמעבר המדובר דרש תקופת צינון בת שנה בה ישב בחוץ, וכשטקסס טק פיטרה את מאמנה פאט נייט עם תום עונת 2010/11, החליט הנדרסון שהוא מעוניין לעבור שוב, בלי לשחק ולו דקה אחת בטקסס טק, הפעם לסאות' פליינס הקטנה. גם ההתחלה שם לא היתה חלקה: בתחילת פברואר 2012 כשל בבדיקת סמים שגילתה בדמו מריחואנה, קוקאין ואלכוהול, ונשלח לכלא לארבעה חודשים לאחר שהפר את תנאי המבחן שהושמו עליו בתיכון בשל המעצר ההוא עם המריחואנה. הנדרסון שוחרר בחלוף 25 ימים, ויצא לחופשי פחות או יותר אותו האדם שנכלא. עונש המאסר בגיל 21 לא גרם לו להוריד הילוך על הפרקט או מחוצה לו. מאמנו, סטיב גרין, סיפר לרשת NBC שבשלב מסוים, מאס במנהג המעצבן של כוכבו - להיתלות על הטבעת אחרי כל הטבעה, עד קבלת עבירה טכנית. גרין החליט שבכל פעם שהנדרסון ייתלה על הטבעת, הוא יושעה ממשחק אחד. זה לא עצר את הכוכב הגדול מלחזור על השטיק הזה בערב אחר, ולקבל השעיה מהמשחק הבא, זה אותו אמורים היו הוריו לפקוד. באחד המשחקים האחרים, סיפר גרין, אוהדי היריבה ניסו להוציא את הנדרסון מהכלים, והצליחו. "הוא זרק כמה מהשלשות המחרידות ביותר שראיתי", אמר ל-NBC. "זה היה על גבול המביך. כמעט ניתן היה לשמוע אנשים צוחקים ביציעים ".

        אבל לצד השלשות המחרידות היו גם שלשות מוצלחות, לצד האופי המחורבן היה גם ילד נחוש יותר מכל אחד אחר לנצח. בעונתו היחידה בסאות' פליינס הוליך הנדרסון את מכללתו הקטנה לזכייה באליפות ה-NJCAA וקטף כמעט כל תואר אישי שיש על הדרך. עוזר מאמן מכללת אול מיס אל פינקינס פקד את אחד המשחקים, והספיקו לו 43 שניות כדי להבין שהוא צופה במשהו מיוחד. "עשיתי משהו שלא עשיתי מעולם", סיפר ל'קומרשל אפיל'. "התקשרתי לבוס שלי במחצית ואמרתי לו - ראיתי את הקלע הכי טוב במכללות. אתה צריך לקחת מטוס פרטי ולבוא לראות את הילד הזה כמה שיותר מהר ולהציע לו להצטרף אלינו". זה עבד: הנדרסון עבר למכללה רביעית במספר, והתפנה לשגע את הכדורסל האמריקאי – והפעם, על הבמה המרכזית.

        שחקן מכללת יוטה מארשל הנדרסון (GettyImages , Ethan Miller)
        משוגע עם תעודות. הנדרסון במדי יוטה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "אם, כמוני, אתם אוהבים כדורסל מכללות, אתם צריכים לתפוס את המופע של הבחור הזה מארשל הנדרסון באול מיס. הוא אשף הקליעות הכי מבריק מאז שבובי סורה וסם קאסל השליכו זריקות בפלורידה סטייט. טווח מגוחך, היעדר כל מצפון שהוא, ונוכחות מטורפת על הפרקט". את המילים הללו כתב העיתונאי האמריקאי צ'רלי פירס אחרי שנחשף להנדרסון, והעובדה שהשתמש במילה "מופע" לא צריכה להפתיע: למשך החודשים הבאים ימשילו פרשנים רבים את מארשל הנדרסון ואול מיס למעין מופע קרקס נודד. כי באול מיס, קיבל השוטינג גארד הצנום (1.88 מ', 79 ק"ג) חופש אמנותי נדיר לעשות ככל העולה על רוחו. בכל אחד משמונת משחקיו הראשונים במכללתו החדשה, למשל, השליך לפחות 10 שלשות.

        "הוא נכנס לתשומת הלב הארצית כשזרק גזיליארד שלשות, ובעיקר, כפי שהודה, בשל היותו משוגע", נכתב ב-ESPN. "הנדרסון צרח על עצמו ועל שחקנים יריבים, התגרה באוהדים באופן קורע מצחוק. הרבה מזה היה מכעיס מאוד טיפוסים מבוגרים ונטולי חוש הומור, וכמובן שמיד היו מלעיזים, אבל מסגנונו הפזיז והזעם שלא הצליח להסתיר במשחק שלו היה בלתי אפשרי להתעלם. באקלים שמבקש להעלים כל ניצוצות של אישיות, הנדרסון היה רגש נא. זה היה מלהיב". גארי ניואל, בנו של המאמן האגדי פיט ניואל, אמר לאתר 'דה שאדו ליג': "למארשל יש את ה-Swag של לארי בירד עם חלק מיכולת המסירה והסטייל של פיט מארביץ', והתשוקה כאילו כל משחק עלול להיות המשחק האחרון שלו. הוא ילד לבן שמשחק משחק של שחורים, והוא בולט כי הוא משחק כמו שחור. אני מת על זה כמו שאהבתי את ג'ייסון וויליאמס, אבל לילד הזה יש יותר Swag מוויליאמס". באותה כתבת פרופיל המשיכו את הקו הזה, של ילד לבן שמשחק במשחק של שחורים, ופחות או יותר המשילו את מארשל למעין ראפר: "המגרש הוא הבמה שלו, והוא לא צריך מיקרופון כדי שישמעו אותו. הוא בולט כמו רשתות חדשות במגרש רחוב, וניצב איתן, כחפץ שאי אפשר להזיז, עם הלשון בחוץ, העיניים בחוץ, חזה מנופח וידיים מתנופפות".

        כמעט כל הנקודות שמארשל הנדרסון קלע בחייו הגיעו בג'אמפ שוט מטווח רחוק או רחוק יותר, מכדרור, אחרי חסימה או ממסירה שהותירה אותו חופשי או לא חופשי. חדירות לסל לא ממש עניינו אותו, וכך גם אספקטים אחרים של המשחק, והוא לא פחד ליפול על אותה החרב שפילסה לו את הדרך לגדולה: לצד ערבי קליעה מרשימים (8 מ-12 מחוץ לקשת מול אובורן, 7 מ-11 מול פלורידה) היו גם לא מעט תצוגות נפל, כגון ערב פרוע של 3 מ-18 ל-3 מול מיסיסיפי סטייט. ובכל זאת, הפלוסים עלו על המינוסים, והנדרסון הצעיד את אול מיס לזכייה ראשונה במחוז ה-SEC מאז 1981, והשתתפות ראשונה בטורניר ה-NCAA היוקרתי מאז 2002. "מערכת היחסים שלי עם המאמן אלכס קנדי מדהימה", אמר במרץ 2013. "אנחנו בדיוק אותו בנאדם, חוץ מזה שהוא בן 45 ואני 22 והוא מאמן ואני שחקן". קנדי אמר שאכן היה משוגע - אבל לא כמו הנדרסון, והוסיף: "אנחנו כמו קרקס נודד. למעלה, למטה, יש לנו את זה שהולך על חבל פה, סוסי הפוני שם, יש לנו המון שטויות, ומארשל מושך הרבה תשומת לב".

        השונות היא זו שגרמה לכל תשומת הלב הזו. אחרי ניצחון על ג'ורג'יה בהארכה ו-25 נקודות (עשר מהן רצופות במחצית השנייה), נכנס למסיבת העיתונאים וסיפק לתקשורת האמריקאית המבולבלת עשר מילים בלבד - עשר מילים, אחריהן קם והלך הביתה: "If it's all the same, it's Saturday night. I'm out." ערב טורניר ה-NCAA, אמר לתקשורת האמריקאית כי המטרה העיקרית שלו היא (ואין לזה תרגום מושלם בעברית) To Get Paid: "נמאס לי לעשות את כל זה בחינם. כאן מרווחים את הכסף, בטורניר ה-NCAA. בשנתיים האחרונות ראיתם את סטפן קרי וג'ימר פרדט, אני מנסה להיות כמוהם ולעשות לעצמי שם כדי שאוכל לקבל את הכסף". בתקופה ההיא, רגע לפני הטורניר המדובר, העניק שלל ראיונות בהם, בין היתר, אמר: "אבא שלי תמיד אמר לי שאתה צריך לעשות משהו שיפריד אותך מהשאר. לכל קבוצה יש בחור לבן קטן שיכול לזרוק שלשות. אתה צריך לעשות את ההבדל. זה משגע אותי שאנשים לוקחים את המשחק הזה כל כך ברצינות. אני פשוט רוצה ליהנות מהרגע. כל מי שאני משחק מולו בורך בגוף טוב יותר, הם לא צריכים לצאת ולשחק כמו הבחור ההיפר-אקטיבי, המשוגע. אני משחק לאנשים עם הראש. זה מצחיק לראות איך בחור לבן קטן עושה טראש טוק עם השחקנים והקהל ואנשים לוקחים את זה כל כך ברצינות".

        וכך, פחות או יותר, זה נראה

        אף שסיים את עונתו הראשונה באול מיס עם 20.1 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים לערב, כולל שבירת שיא SEC עם 138 שלשות מוצלחות, שיא מכללות כללי עם 394 ניסיונות מחוץ לקשת (בממוצע, לקח הנדרסון 10.9 זריקות לשלוש, מתוכם 3.8 הלכו פנימה), ושלשה מוצלחת בכל אחד מ-36 משחקיו, את עונתו הראשונה במכללתו החדשה הנדרסון סיים, כדרכו, עם מספר רגעים מעוררי מחלוקת. זה קרה בהפסד ללה סאל בסיבוב השני של טורניר ה-NCAA: תחילה, חגג שלשה מוצלחת עם תנועת עישון שהיכתה גלים בארצות הברית, ולאחר מכן, לאחר השריקה לסיום, ירד עצבני מהפרקט, בעט במיכל מים, ורגע לפני שנמלט לחדר ההלבשה הרים שתי אצבעות משולשות אל עבר הקהל. לאחר מכן טען שאחד האוהדים צעק לו "אמא שלך זונה", בעוד אחד אחר צעק משהו על קוקאין. כך או כך, ההתנהגות הזאת - בצירוף כל ההתנהגות שלפני כן, ההתבטאויות החריפות, וגם סגנון משחקו - הפכו אותו למעין גיבור-או-נבל, אנתי-תזה מוחלטת לאיך שכדורסל התיכונים שוחק והתנהל לאורך השנים.

        צפו בתקרית בסיום המשחק מול לה סאל

        ואז, בקיץ של 2013, נתפס שוב עם מריחואנה וקוקאין, והושעה עד הודעה חדשה מהמכללה. עבור חלק מהאנשים, היה זה הקש ששבר את גב הגמל. "האם הכישרון של הנדרסון שוקל יותר מהבעיות שלו?" תהו ב-ESPN בטור בעל הכותרת 'הנדרסון הולך על קרח דק'. "במובנים רבים הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לאול מיס המון זמן - שחקן שחובה לצפות בו... אבל באיזו נקודה הפרסום שלו מצייר את כל המכללה במברשת מכוערת? באיזו נקודה כל תשומת הלב הזו חותרת תחת כל הדברים החיוביים שיכולים לבוא איתה? איפה הקו? אם הנדרסון עדיין לא חצה אותו, הוא קרוב בצורה מפחידה".

        בטור אחר באותו אתר, כתבה ג'מל היל: "אני לא רואה תשוקה כשהנדרסון מתנהג כך. אני רואה פוזה ושחצנות. למען האמת, אני לא יכולה להאשים רק את הנדרסון על התנהגותו. התקשורת והקהל גם ראויים לאשמה על יצירת המוסר הכפול. כן, תאהבו את זה או לא, לעניין הגזע יש חלק בצורה בה מביטים על הנדרסון. אני לא יכולה לדמיין את הנפילה שהיה חווה אתלט שחור אם היה מתנהג כמו הנדרסון. למעשה, אני לא צריכה לדמיין את זה, כי זה כבר הוכח. ספורטאים רבים לא יכולים להרחיק עצמם לגמרי מהעבר הקשה שלהם, בעוד להנדרסון מתייחסים כאל סוג של גיבור. אני מתערבת שחלק מהאנשים שחושבים שהנדרסון הוא בסך הכל נפש חופשית בטח קראו לאלן אייברסון פרחח. יש לו כל זכות שישפטו אותו בלי קשר לעברו, אבל הרבה יותר קשה לעשות את זה כשהוא נראה נחוש לחזור על אותן טעויות".

        מאמן אול מיס אלכס קנדי אמר אחרי ההשעיה: "מאז שהעונה נגמרה דיברנו עם מארשל על לקחת יותר מנהיגות בקבוצה שלנו, ואיתה מגיעה גם אחריות גדולה יותר והוא חייב לעמוד טוב יותר במה שאנחנו מצפים ממנו, ובמה שהוא מצפה מעצמו". במכללה הפצירו בהנדרסון ליצור עם כריס הרן - פעם כוכב תיכונים, שזרק את כל הכישרון שלו על סמים וכעת מסתובב בארצות הברית בניסיון למנוע מכישרונות אחרים לחזור על אותן טעויות - אך הנדרסון לא ממש רצה. ההשעיה אמנם הוסרה, אך גם העונה האחרונה במכללות לא היתה חפה משערוריות: במהלך אחד המשחקים, תפסו מצלמות הטלוויזיה את מאמן מיסיסיפי סטייט צועק על הנדרסון "פאק יו". גם על הפרקט, כוכב אול מיס רק הפך פרוע יותר: בשבעה משחקים זרק 15 פעמים או יותר לשלוש, כולל משחק פסיכי של 10 מ-23 מחוץ לקשת, בדרך ל-39 נקודות בהפסד דרמטי לאורגון. באותה עונה היו גם ערבים של 8 מ-19 ל-3 מול טנסי, 7 מ-19 מול מיסיסיפי סטייט, וגם 2 מ-16 מול ג'ורג'יה ו-2 מ-13 מול קנזס סטייט. בעונתו השנייה ממוצע הזריקות מחוץ לקשת הראה 12.6 למשחק (!), מתוכן קלע 4.3 שלשות (34 אחוז). ממוצעיו הכוללים עמדו על 19 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-2 אסיסטים.

        את עונתו האחרונה במכללות סיים עם רגע מגעיל במיוחד. זה קרה לאחר שצפה בטלוויזיה במייקל סם, שחקן הפוטבול הפעיל הראשון שיוצא מהארון, מנשק את בן זוגו. "אני מחרים את ספורטסנטר עד שגועל הנפש הזה עם מייקל סם ייגמר... האחים שלי בני 7 ו-11 וראו את זה!!" לציוץ ההומופובי צורף האשטאג "מבחיל", והוא אכן היה מבחיל למדי. הנדרסון מיהר לטעון שבסך הכל היה מדובר בניסוי פסיכולוגי שנועד לעזור לחבר הומוסקסואל, אך מעט מאוד אנשים קנו את זה, ומעט עוד יותר היו מוכנים להמר עליו בדראפט ה-NBA. אם בקיץ של 2013 עוד היו כאלה שצפו לו בחירה בסיבוב השני, ובמהלך עונת 2013/2014 סיפק מספר הצגות שתמכו בכך, הרי שהציוץ הנ"ל, פחות משנה אחרי הקוקאין והמריחואנה, חיסל כל סיכוי שמארשל הנדרסון יגיע לליגה הטובה בעולם. ביוני של 2014 צייץ: "אמרתי לסוכן שלי שישים עלי פצצה ואלך לשחק באפגניסטן", ומיד התנצל שוב, וטען שלא התכוון לפצצה, אלא לווסט חסין לפצצות.

        מייקל סם שחקן מיזורי טייגרס (AP)
        קיבל תמיכה כמעט מקיר לקיר, אך לא ממארשל הנדרסון. מייקל סם (צילום: AP)

        "כשסיימתי לשחק באול מיס התחלתי לרדוף אחרי החלום להפוך לשחקן כדורסל מקצועני", כתב בבלוג שלו. "הקיץ החל להיגמר ועדיין נותרתי בלי הצעה, או אפילו רמז להצעה. כל מיני רגשות הציפו אותי, אף אחד מהם חיובי. הסוכן שלי כל הזמן שאין כלום, כל מי שהכרתי שאל אותי את אותן שאלות, וזה התחיל להשפיע עלי ובפעם הראשונה בחיים התחלתי להרגיש לחץ. מה שקרה אחר כך היה אחד הדברים הכי מעוררי השראה שקרו לי. ירדתי על הברכיים והתפללתי לאלוהים, לא היה לאן ללכת. החלטתי שכדורסל הוא לא התשובה, ואמרתי לאלוהים שאני רוצה לחיות בשבילו, אפילו אם לכדורסל לא יהיה בזה חלק. היה מדהים לראות איך החיים, לפתע, החלו להתחבר. סוף סוף יכולתי להתחיל לחיות ללא דאגות, כי ידעתי שהדברים לא בידיים שלי". הדברים, למעשה, היו בידיים של הסוכן שלו, שסידר לו חוזה בפורלי מהליגה השנייה באיטליה - חוזה שפוצץ בחלוף שבוע בלבד. משם נדד מארשל לטורטונה, גם כן מליגת המשנה האיטלקית, שוב נחתך, ואז חתם בווארזה לזמן קצר. "לא הרווחתי אפילו דולר או יורו אחד בתקופה שלי באיטליה", כתב בבלוג שלו. "אני יושב במלון בשדה התעופה במילאנו מחכה לטיסה שלי הביתה, קורא בתנ"ך, ואז, לפתע, משום מקום, אני מקבל שיחה מהסוכן שלי שאומר שאני טס לדוחה. אמממ... מה?!"

        כן, בנובמבר 2014 חתם באל ריאן מהליגה הקטארית, ולצד הצלחות על הפרקט, נפתחו עיניו מחוצה לו. "דבר אחד חיובי אצלי זה שאני פורח במקומות בהם רוב האנשים לא היו מצליחים להתמודד", כתב בבלוג שלו. "כמובן שהיו לי דגלים אדומים, אבל ידעתי שאחתום על חוזה לשמונה חודשים שיהיה גבוה יותר מכל חוזה שהייתי יכול להשיג כרוקי באירופה. בכל לילה היינו נוסעים מעבר לאוטובוסים מלאים בעובדים והם נראו פשוט אומללים. בכל יום עובדים מתו, בין אם מיותר מדי עבודה או מהתאבדות. יכולנו להתאמן רק פעם ביום, או יותר נכון פעם בלילה, כי לשחקנים המקומיים היתה עבודה במהלך היום". בפברואר האחרון עזב לניפט-אל-ג'אנוב מהליגה העיראקית, ומשכורת חודשית של 10,000 דולר הרגיעה את חששותיו. ושם, דווקא שם, בין הירי והפיצוצים שלא מאפשרים לו לעזוב את בית המלון מלבד לאימונים, מארשל הנדרסון מצא קצת שקט נפשי. בכתבה שנעשתה עליו ברשת 'יאהו' סיפר שלא השתמש בסמים ובאלכוהול מאז יצא לחו"ל. "אני מאוד גאה בו", אמר מאמנו לשעבר אלכס קנדי. "הוא עשה שינוי של 180 מעלות בחיים שלו, בקטע טוב, ואני מאושר עבורו".

        ימים יגידו האם מארשל הנדרסון באמת השתנה. הוא עצמו אמר שהמבחן האמיתי יהיה כשישוב לארצות הברית עם אלפי דולרים לבזבז. עד אז, אין לנו אלא להסתפק בדברים שאמר ל'לקסינגטון הראלד לידר' בתחילת 2013: "יש אנשים שפשוט לא אוהבים את מי שאני. אני מרגיש שהם מיושנים. ובכן, אני מצטער, אני שונה. אני חייב להיות שונה כדי להצליח".

        שחקן מכללת אולה מיס מארשל הנדרסון (GettyImages , Kevin C. Cox)
        עוד נשמע עליו. הנדרסון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

        לתגובות:
        nimrodofran@walla.co.il