ב-12 במאי 2013, יום ראשון בערב לפני קצת פחות משנתיים, ארגנטינה הייתה מרותקת אל מסך הטלוויזיה. העיתונאי החשוב והוותיק חורחה לנאטה הציג בתכנית הטלוויזיה הסופר-פופולארית שלו תחקיר בו האשים את נשיאת ארגנטינה המכהנת, כריסטינה פרננדס קירשנר ואת הנשיא לפניה, בעלה המנוח נסטור, בהעברות כספים לא חוקיות על סך 50 מיליון יורו ו-65 מיליון דולר, אל חשבונות הבנקים שלהם. שבוע חלף ובתכנית הבאה לנאטה המשיך לפרסם את ממצאיו המאוד בעיתיים. זה הספיק לכריסטינה.
ביום שלאחר התכנית השנייה, הודיעה הנשיאה כי משחק הכדורגל המרכזי של המחזור, בו אירחה ניואלס אולד בויס את בוקה ג'וניורס, נדחה בשעה וייפתח, ביום ראשון הבא, ב-21:30 במקום ב-20:30. השעה הבלתי שגרתית והמאוחרת מאי פעם הזו עבור הכדורגל הארגנטינאי, שמעולם לא הייתה משבצת השידור של המשחק המרכזי של הליגה (או למעשה של אף משחק בליגה), נועדה להביא דבר אחד בלבד: פגיעה ברייטינג של התכנית של לנאטה, שמתחילה בשעה 22:00 בערוץ המקביל.
כריסטינה החליטה אז לא רק על הזזת השעה של המשחק המרכזי, אלא גם על הצבתה של אחת משתי האימפריות הגדולות בארגנטינה, בוקה או ריבר פלייט, בכל משחק כזה. בעיתון "פרו 21" נכתב באותו יום: "כריסטינה והאנשים שלה מאמינים שהכדורגל הוא סם הנגד שלהם ללנאטה ולכן הם העבירו הוראה להתאחדות הארגנטינאית לגבי בוקה וריבר. הקבוצות האחרות הביעו מחאה, אבל היא לא תשנה כלום".
ואכן, בערב יום ראשון, ה-26 במאי 2013, נשיאת ארגנטינה הצליחה להשתמש בכדורגל המקומי, לא בפעם הראשונה ולא בפעם האחרונה, ככלי פוליטי. אלא שלנאטה עצמו בא מוכן. בזמן שהוא הקריא את חלק ג' מהתחקיר שלו ואף האשים כמה משחקני ראסינג קלוב וסוכן שחקנים ארגנטינאי בשם מיגל אנחל פירס במעורבות בפשעים של משפחת קירשנר, ישבו לצדו שני שדרים. בכל פעם שנכבש שער במפגש בין ניואלס לבוקה, השניים פרצו לשידור ותיארו את האירועים בהתלהבות. התעלול של לנאטה עבד מצוין וכאשר פורסמו נתוני הרייטינג, התברר שהמשחק המרכזי זכה בשיא ל-20.5 אחוזים, אך תכניתו לא נפגעה כמעט בכלל והגיעה ל-26.4 אחוזים, זאת למרות שניואלס דרסה את בוקה 0:4. במהלך התכנית לנאטה אף אמר: "אם נשיג יותר רייטינג מהם (מהממשל), מה כבר יישאר להם לעשות לנו? עדיף שהם כבר יגידו את האמת".
קרב האימתנים הזה בין עיתונאי דעתן לנשיאת ארגנטינה הוא רק דוגמה אחת לדרך בה כריסטינה קירשנר מנצלת בצורה צינית לאורך השנים האחרונות את הכדורגל הארגנטינאי על מנת לבסס את כוחה בשלטון ולהשתיק את המבקרים. העונה, בליגה הבכירה בארגנטינה משחקות לא פחות מ-30 קבוצות. לא, אין כאן טעות. 30 קבוצות בליגה אחת. בכל העולם לא תמצאו מספר כזה. בעונה שעברה הליגה הורכבה ממספר שגרתי של 20 קבוצות, אלא שהירידות בוטלו ועשר קבוצות עלו. העונה, שהחלה ב-13 בפברואר, תגיע לסיומה כמעט עשרה חודשים לאחר מכן, בשישי בדצמבר. אם תהיתם, הרי שאין כאן ניסיון לסדר מבנה ליגות חדש. שתי יורדות, שתי עולות וכל העסק יחזור על עצמו בשנה הבאה.
בסך הכול, הליגה תורכב העונה מסיבוב אחד של מפגשים בין כל הקבוצות, 29 מחזורים ועוד "מחזור יריבויות קלאסיות", שישלים ל-30 משחקים לכל קבוצה. אחר כך יגיעו עוד כל מיני משחקים על מקום בגביע הליברטדורס ובקיצור, מי שחשב שהשיטה שהייתה עד עכשיו, עם שתי עונות בכל שנה ויורדות שנקבעות על פי טבלה משוקללת של שלוש שנים היא מסובכת, כדאי שיקנה מחשבון משוכלל יותר.
בכל מחזור העונה בליגה הארגנטינאית יש 15 משחקים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, משודרים בערוץ פתוח ובחינם. אופיום להמונים. ב-2009, הממשלה תחת כריסטינה יצאה יחד עם ההתאחדות הארגנטינאית לכדורגל בתכנית משותפת בשם "כדורגל עבור כולם" וקנתה את הזכויות על שידורי הכדורגל מהליגה הראשונה (והחל מ-2011, גם מהליגה השנייה). הממשלה שילמה לא פחות מ-600 מיליון פסו (קרוב ל-300 מיליון שקלים) על הזכויות, יותר מכפול ממה שהן עלו לערוץ הטלוויזיה שהחזיק בהן עד לאותו רגע. האופוזיציה לא התלהבה כמובן וטענה כי "התעמולה דרך שידורי הכדורגל היא בושה לארגנטינה והשידורים עצמם הם מפלצת שואבת כסף". זה לא עזר כמובן. בארגנטינה הנוכחית, שום דבר לא ממש עוזר מול ה"קירשנריזם".
אחד הקרבות העזים ביותר של כריסטינה הוא מול העיתון הגדול "קלארין", אשר גם בו ללנאטה יש טור. לפני כמה שנים, הנשיאה האשימה את העיתון בליבוי האלימות אחרי עוד קרב בין מחנות אוהדים שהסתיים בשני הרוגים. בעיתון מנגד, מיהרו למצוא ציטוט שלה מהעבר, בו היא מהללת את יכולות העידוד של ה"ברה בראבה", אותן קבוצות אוהדים קיצוניות וללגלג על יוזמת המלחמה באלימות שלה. טור אחר, שהתפרסם בקיץ האחרון, נשא את הכותרת: "'כדורגל עבור כולם', העסק שמחלק מיליונים ללא כל שליטה". פאבלו דה לאון, שהיה חתום על הטור, כתב בו: "חוליו גרונדונה כנראה לא ראה את 'בית הקלפים', אבל הוא הלך בדרכו של פרנק אנדרווד, שתמיד אומר שיש שתי אפשרויות, לצוד או להיות ניצוד. ברגע שהקירשנריזם עלה, גרונדונה ידע באיזה צד כדאי לו להיות. בחמש השנים ש'כדורגל עבור כולם' פועלת, בוזבז כל כך הרבה כסף על פרסומות ותעמולה ותמיד הפנים של כריסטינה במרכז".
מאז הקמתה של תכנית "כדורגל עבור כולם", הממשלה לא רק שולטת על שידורי הכדורגל, אלא גם על ענף הכדורגל עצמו בארגנטינה למעשה. מי שיזם את התכנית יחד עם כריסטינה היה נשיא ההתאחדות המיתולוגי, חוליו גרונדונה, שהלך לעולמו ביולי האחרון אחרי 35 שנות כהונה בתפקיד. גרונדונה, שידע לא מעט פרשיות מפוקפקות לאורך השנים, בוודאי לא התלונן על הכסף הרב שזרם לפתע לקופת ההתאחדות אחרי קניית השידורים, אולם המעבר ל-30 קבוצות נעשה דווקא אחרי מותו. למה? בגלל הבחירות.
ב-25 באוקטובר יתקיימו בארגנטינה הבחירות לנשיאות. למרות לחצים שהופעלו, כריסטינה קירשנר לא תוכל לרוץ לתפקיד בפעם השלישית ברציפות. היא כן תוכל לבחור את היורש שלה, מישהו שימשיך את דרכה ואולי, גם מישהו שניתן יהיה לשלוט בו ביתר קלות. הקירשנרים שולטים בארגנטינה כבר 12 שנים. ב-2003, נסטור קירשנר קיבל רק 22.2 אחוז מהקולות, לעומת הנשיא לשעבר קרלוס מנם, שזכה ל-24.5 אחוזים. אלא שמנם פרש לפני הסיבוב השני מחשש לתבוסה וה"קירשנריזם" יצא לדרך.
העקרונות שהציב נסטור קירשנר מתבססים על התנגדות לכלכלה הניאו-ליברלית שהייתה בעבר בארגנטינה ולסחר החופשי מול ארצות הברית, מה שהוביל לעימותים עזים מול ג'ורג' בוש לפני כעשור. לפני הבחירות ב-2003, קירשנר הקים את מפלגת "החזית לניצחון", שלמעשה יצאה מתוך "המפלגה החוסטיסיאלית" (מלשון ג'סטיס, צדק), שהייתה מפלגתו של חואן פרון, אחד הצוררים הגדולים שידעה דרום אמריקה. ארבע שנים לאחר זכייתו של נסטור, הוא שם את כריסטינה כמחליפתו והיא זכתה בקלות בבחירות של 2007 ושוב באלה של 2011, שנה לאחר מותו של בעלה בגיל 60 בלבד. בבחירות האחרונות, כריסטינה קיבלה לא פחות מ-54.1 אחוז מהקולות ומי יודע לאן המפלגה תוכל להגיע הפעם.
בטור שלה ב"טלגרף" הבריטי מינואר שעבר, חצי שנה לפני המונדיאל, כתבה מרסלה מורה: "הממשל בארגנטינה מתפלל להצלחה של מסי, היגואין וחבריהם במונדיאל. הכדורגל המקומי בארגנטינה בבלגן בגלל ההתערבות של הממשלה במשחק, שהפכה את כל העסק לקרקס. הכדורגל הפך לחלק עצום מהאג'נדה הפוליטית של כריסטינה וההשתלטות על השידורים הייתה המהלך הכי קיצוני מתוך שורה של מהלכים. הצלחה של הנבחרת במונדיאל, קרוב לבית, תתן לממשל משהו לרכב עליו". אז ארגנטינה הצליחה לא רע והגיעה עד הגמר וכריסטינה, למרות שהודתה שלא ראתה אפילו דקה אחת מהטורניר, בהחלט רכבה על הסוס המנצח החדש שלה ודאגה להצטלם עם כל שחקן ושחקן בנבחרת.
אנשי אסכולת פרנקפורט הציגו לפני שנים רבות את המונח "לחם ושעשועים" כהסבר לכך שהמעמדות הנמוכים אינם מתמרדים כנגד מי שמנצל אותם. לפי תיאוריה זו, ההגמוניה, השולטת על אמצעי התקשורת להמונים, מספקת למעמדות הנמוכים צרכים בסיסיים (הלחם) ובידור זול ולא מורכב (השעשועים), מה שמסיח את דעת הציבור מהדיכוי והניצול. כאשר גרונדונה נשאל, רגע לפני מותו, על תכנית "כדורגל עבור כולם" והשידורים החיים בחינם, הוא ענה: "העשירים, אלה שיש להם, צריכים לשלם על צפייה במשחקי כדורגל. אנחנו נדאג למי שאין לו, כדי שגם לו יתאפשר לצפות. אם צריך, אני אלך בית בית ואבדוק מי לא יכול לשלם".
בעזרת הכדורגל והתקשורת, קירשנר שולטת בדעת הקהל. זו לא רק הזזת המשחק כדי להוריד את הרייטינג של לנאטה. זו האפשרות לדחוף המון מסרים לטובת הממשל בכל אחד ממאות משחקי הכדורגל שמשודרים העונה מהליגה. בשנת בחירות, תעמולה כל כך עוצמתית יכולה להתברר כיתרון קריטי. גם סוכני ההימורים לא מתלוננים מכך שכמות המשחקים בעונה צמחה ל-450.
מעבר לכך, המתמטיקה היא די פשוטה: יותר קבוצות בליגה הראשונה שווה יותר ערים ושכונות עם אוהדי כדורגל שמחים. פתאום, גם במקום שכוח אל כמו גארופה, בפינה הצפון-מזרחית של ארגנטינה, על הגבול עם פרגוואי, יכול הקהל המקומי לראות את קבוצתו קרוסרו דל נורטה מארחת את ריבר, בוקה ושאר הגדולות. פתאום, מועדון קטנטן מלב העיר בואנוס איירס כמו טמפרלי חוזר לליגה הראשונה אחרי 27 שנים. וכשהאוהדים שמחים, הם מודים למי שעזר להם להיות שמחים. הם מודים לכריסטינה. לחם ושעשועים.
האינפלציה בארגנטינה בשמיים והביטחון ברחובות ברצפה, אבל כריסטינה לא נותנת לכל זה לבלבל אותה בשנת בחירות. הביקורת על ה"קירשנריזם" רבה. על השחיתות בה נגוע הממשל ועל השליטה שלו במדיה לטובתו ולמען העלמת שערוריות כאלה ואחרות. כל הביקורת הזו גואה שוב מאז ה-18 בינואר האחרון, אז נורה למוות בביתו התובע הפדרלי היהודי אלברטו ניסמן.
המשפטן, שעמד בראש חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, בו נהרגו 85 אנשים (חקירה בה נטל חלק גם לנאטה, אגב), אמור היה להעיד בקונגרס נגד נסטור וכריסטינה קירשנר ולטעון כי הממשלה שלהם טייחה את מעורבותה של איראן בפיגוע בתמורה להקלות בייבוא הנפט. הוא מצא את מותו בלילה לפני ובחיפוש בביתו התגלה צו מעצר בן 26 עמודים שהוא הכין נגד כריסטינה ושאותו התכוון להגיש לקונגרס. לאחר חקירה מזורזת ושלא במפתיע יש לומר, הממשל נוקה מכל חשד בנוגע לרצח וטענותיו של ניסמן נגד כריסטינה נדחו. מאז נפילתה של החונטה ב-1983, אחרי מלחמת פוקלנד המיותרת, אין בארגנטינה דיקטטורה. גם היום לא, אבל המצב לא רחוק מספיק מזה.
במאי 2012, כריסטינה הגיעה לחגיגות יום ההולדת ה-25 לעיתון "עמוד 12", אותו ייסד לא אחר מאשר שנוא נפשה, לנאטה. העיתונאי כבר מזמן לא שם ובאירוע החגיגי, שמו הוסר לחלוטין והוא לא הוזכר במילה. בתכנית הבאה שלו, הוא תקף: "המשטר שלנו כותב את ההיסטוריה כמו שהוא אוהב. הוא מוסיף אנשים לתמונה, או מוחק אותם, כמו שהסובייטים עשו. זה פתטי ועצוב לראות את נשיאת ארגנטינה עושה את זה. היא לא תצליח. כי זה לא קשור לרצון או לכסף, שני דברים שאת טובה בהם. צאי לרחוב ותשאלי מי המציא את 'עמוד 12' ותראי שאת לא יכולה להעלים אותי. זה לא רק המצב, את פתטית".
לפני כמה שבועות, ב-22 בפברואר, אירחה אינדפנדיינטה את סרמיינטו. שחקני המארחת עלו אל כר הדשא עם שלט תמיכה במשפחות הרוגי "הטרגדיה של האונסה", אסון רכבת שאירע בתחנת אונסה בבואנוס איירס ב-2012 ובו מצאו את מותם 51 אנשים. הממשלה של כריסטינה הואשמה באחריות לאירוע ובטיפול לקוי בתחזוקת הרכבות. באי האצטדיון ראו את השלט שהחזיקו שחקני אינדפנדיינטה, אבל צופי הטלוויזיה ממש לא. המצלמות, בהוראה מגבוה, זזו לכיוונים אחרים.
בעוד כמה ימים, אולי יהיה מהפך בפוליטיקה הישראלית. בעוד שבעה וחצי חודשים, כנראה שלא יהיה מהפך בפוליטיקה הארגנטינאית. בקצב הזה, כנראה שגם ב-2019 לא יהיה. ככה זה כששולטים בציבור הארגנטינאי דרך אמצעי התרבות מספר 1 שלו, הכדורגל. מקסימו קירשנר, הבן של, כבר מעורב חזק בפוליטיקה המקומית והוא אף מציג עמדה קיצונית יותר מזו של הוריו. אולי הוא ירוץ לנשיאות יום אחד. בינתיים, אחת היוזמות המרכזיות בהן הוא מעורב? "כדורגל עבור כולם". איך לא.
