פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ריימון הלם: מארסיי המשוגעת של ריימון גוטאלס וברנאר טאפי

        מטירוף לשיגעון. ה-0:7 של ריימון גוטאלס על ריימון דומנק מליון היה קריטי ב-1990/1, העונה המטלטלת של מארסיי. הצצה לנפשו המעורערת של המועדון בעידן ברנאר טאפי, שזרק את פרנץ בקנבאואר ואריק קנטונה, אבל הפסיד בפנדלים את הגשמת החלום

        ברנאר טאפי, ריימון גוטאלס, ז'אן פייר פאפן במארסיי של 1991 (GettyImages)
        שלושת המייצגים של התקופה הכי משוגעת של מארסיי. מימין: פאפן, גוטאלס וטאפי (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        כאשר בעיתונות הצרפתית סוקרים את מפגשי העבר בין מארסיי לליון – והם אוהבים לעשות זאת, קל וחומר לפני משחק חשוב כמו קרב הצמרת הגורלי ביום ראשון הקרוב – לשביעייה של מארסיי לרשת יריבתה בינואר 1991 שמור מקום של כבוד. במובן מסוים, הייתה זו תוצאה גורלית עבור האימפריה שבנה הנשיא ברנאר טאפי, ועונת 1990/91 היא דוגמה מטריפה לדרך ניהולה בעידן הבעלים השערורייתי, שרצה להצעיד את המועדון לצמרת בעולם כולו והצליח, אך בו בזמן גם דרדר אותו לתהום.

        כשרכש את מארסיי ב-1986, הצהיר טאפי קבל עם ועדה: "אני נותן לעצמי חמש שנים כדי לזכות בגביע האלופות". הכסף נשפך בכמויות מדהימות, והקבוצה השתלטה במהרה על הליגה הצרפתית. ב-1989 היא שברה בצורת בת 17 שנה וזכתה באליפות תוך שהיא מקדימה במאבק צמוד את פריז סן ז'רמן. המאמן הצעיר ז'ראר ז'ילי, יליד העיר ושוער עבר במועדון, היה יקיר האוהדים, וכולם היללו אותו כאשר הגן על התואר ב-1990 בעונה מבריקה עם 75 שערי זכות, וגם הצעיד את מארסיי לחצי גמר גביע האלופות, שם הודחה בידי בנפיקה בגלל שער מאוחר שהובקע עם היד בגומלין בליסבון.

        לכולם חוץ מטאפי היה ברור שמדובר בחוסר מזל, אך הבעלים לא היה מרוצה. עונתו החמישית עמדה לצאת לדרך, וההבטחה לזכות בתואר האירופי עמדה בעינה. בקיץ 1990 החליף טאפי חצי סגל וביצע החתמות מרעישות. הגאון הגנאי עבדי פלה הגיע מליל, הפליימייקר היוגוסלבי דרגן סטויקוביץ' הוחתם מהכוכב האדום, בלם הקשוח באזיל בולי נרכש מאוקזר, וגם אריק קנטונה הוחזר אחרי עונת השאלה מוצלחת במונפלייה. הילד הרע של הכדורגל הצרפתי, אותו רצה בזמנו טאפי לשלוח למוסד פסיכיאטרי, הפגין באותה תקופה יכולת נהדרת וכיכב בנבחרת, ולכן הושב למועדון בניגוד לרצונו. הם הצטרפו לז'אן פייר פאפן האימתני בחוד, התחבולן האנגלי כריס וודל, וגם ז'אן טיגאנה הוותיק. היתה זו קבוצת חלומות של ממש.

        שחקן מארסיי כריס וודל (GettyImages)
        חלק מקבוצת חלומות. כריס וודל לאחר שחתם במארסיי (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        הקייזר מפסיד לזידאן

        בעוד העונה החלה ברגל ימין עם רצף ניצחונות, טאפי כבר תכנן במרץ את הצעד הבא. הוא חשק להנחית על הספסל מאמן נוצץ במקום ז'ילי שהיה אלמוני מחוץ לצרפת. מי יכול להיות כוכב גדול יותר מאלוף העולם הטרי? הפוליטיקאי הממולח הפעיל מכבש של לחצים על פרנץ בקנבאואר, שהצעיד זה עתה את מערב גרמניה לזכייה במונדיאל, והשיג את מבוקשו לקראת אמצע ספטמבר. ז'ילי נזרק הביתה על לא עוול בכפו, וטאפי הכריז באופן ביזארי: "מובן שאני לוקח סיכון עם שינוי כה קיצוני כאשר הכול הולך טוב. אבל פרנץ הוא מאמן על, ולכן מבחינתו הסיכון הזה שווה לאפס".

        ברנאר טאפי עם פרנץ בקנבאואר ב-1990 לאחר החתימה של הקייזר במארסיי (GettyImages , Bongarts)
        סבלנות הייתה מילת מפתח - וסבלנות לא בדיוק הייתה תכונה שטאפי התברך בה. הנשיא עם בקנבאואר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        כבר במשחק הבכורה של הקייזר התברר עד כמה האמירה היתה הזויה. מארסיי אירחה את קאן הצנועה, בשורותיה עשה זינדין זידאן בן ה-18 את צעדיו הראשונים, והפסידה 1:0. כעבור חודש הגיעו גם ההפסדים לסושו ולנאנסי, בעוד בשמינית גמר גביע האלופות נכנעה מארסיי ללך פוזנאן במשחק הראשון. היא אמנם הביסה את הפולנים 1:6 בגומלין, אך היה ברור שלגרמני לוקח זמן להתרגל למדינה החדשה ולמשרת האימון הראשונה שלו בקבוצה – עד אז הוא עבד אך ורק בנבחרת. במקרים כאלה, מילת המפתח היא סבלנות.

        מאמן מארסיי פרנץ בקנבאואר (GettyImages , Bongarts)
        נשאר בקבוצה, אבל לא על הקווים. בקנבאואר בתבוסה 4:0 לאוקזר שסיימה את דרכו כמאמן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        קאנטונה שנא את גוטאלס

        לטאפי מעולם לא היתה סבלנות, וגם האווירה סביב הקבוצה השתנתה באופן קיצוני. ז'ילי המקומי היה חביב העיתונאים, בעוד בקנבאואר סלד מהם, סגר את האימונים בפני תקשורת וסירב לחלק ראיונות. כניסת מקורבים למיניהם לחדר ההלבשה נאסרה, ובתגובה נפוצו הדלפות ושמועות רבות על הנעשה בסגל. התחושה השלילית הזו הקלה על טאפי לשלוף מהמותן. בעקבות התבוסה 4:0 באוקזר הוא החליט לפטר את הקייזר, שלושה חודשים אחרי הגעתו. ההחלטה בוצעה הלכה למעשה בפגרת חג המולד, וכדי לא להפר את החוזה אתו הוסט בקנבאואר לעמדת יועץ בהנהלה, בעוד את מקומו תפס הבלגי המזדקן ריימון גוטאלס.

        עבור קאנטונה, שנפצע באוקטובר והיה בתהליך שיקום כאשר התרחש השינוי בעמדת המאמן, היו אלה חדשות קשות. "נהניתי מאוד לעבוד עם המאמן הגרמני המוכשר שהביא למארסיי הרבה מקצועיות ומוסר. האמנתי בו, אבל עם גוטאלס הבנתי מיד שצפויים לנו ימים רעים. תהום היתה פעורה בינינו", כתב הגאון הצרפתי באוטוביוגרפיה שלו, תוך שהוא מסביר כיצד סירב ליישר קו ולשבח את טאפי מדי בוקר. כתוצאה מכך, נכלל קאנטונה ברשימה השחורה והועזב בסוף העונה, יחד עם טיגאנה שהסתכסך אף הוא עם טאפי ותלה את הנעליים.

        שחקן מארסיי אריק קאנטונה (אתר רשמי)
        הבין שצפויים ימים רעים. קאנטונה (אתר האוהדים של מארסיי)

        הטיל המדהים של פאפן

        אבל לא נקדים את המאוחר. האוהדים זעמו על ההתרחשויות במועדון – הם לא אהבו את פיטוריו של ז'ילי, ואהבו עוד פחות את עידן בקנבאואר ואת הדרך בה הגיע לסיומו. גוטאלס היה חייב להוציא את הקבוצה לדרך חדשה, ובמשחק הבכורה על הקווים אירח את ליון של המאמן הצעיר והמבטיח ריימון דומנק. ליון, שחזרה לליגה הבכירה ב-1989, לא היוותה אז גורם משמעותי בצמרת, אך נהנתה מעונה חיובית במקום החמישי. היא סיימה את השנה האזרחית במצב רוח מצוין, והגיעה לאצטדיון ולודרום ב-13 בינואר עם תקוות גדולות לחולל סנסציה. חניכיו של דומנק אפילו פתחו באופן חיובי, והמשחק היה שקול בחצי השעה הראשונה. הם לא העלו בדעתם מה מצפה להם.

        זה התחיל עם שער של פיליפ ורקרויס בדקה ה-31 אחרי מסירת רוחב של המגן השמאלי ברנאר קאזוני, ואז בא הרגע הגדול של פאפן. הסקורר הנהדר חלף על פני השוער ז'יל רוסה, אך נדמה היה כי לא יספיק להגיע לכדור שברח ממנו. באופן מדהים, הוא הקדים בכל זאת את ברונו אנגוטי ושלח טיל אדיר לרשת הגבוהה, באחד השערים היפים ביותר שנכבשו אי פעם לרשת חשופה.

        מאמן נבחרת צרפת לשעבר ריימונד דומנק (GettyImages , Clive Rose)
        בהתחלה זה עוד נראה מבטיח, אחר כך הוא חטף תבוסה משפילה וסיפק תשובה דומנקית קלאסית. דומנק (צילום: AP)

        דומנק חושב על עיראק

        אחרי ההפסקה זה כבר לא היה כוחות. פאפן המשיך עם שלושה שערים בחגיגה פרטית, השלים רביעייה שניה בחייו, ואף חצה תוך כדי כך את אף 100 הכיבושים במדי המועדון. ברונו ז'רמן הוסיף שתי נגיחות משלו, וודל עשה ככל העולה על רוחו עם מסירות אמן, עבדי פלה כידרר להנאתו, וההגנה כמעט לא הוטרדה. 0:7! ביציעי ולודרום לא יכלו לבקש התחלה מבורכת יותר לשנה החדשה. גוטאלס קנה את ליבם.

        ליון היתה הרוסה. רוסה לא ידע איפה לקבור את עצמו, והקשר האחורי רמי גארד, לימים שותפו של ארסן ונגר בארסנל וגם מאמן ליון בזכות עצמו, זוכר את הפיאסקו הזה כרגע השפל בקריירה. רק דומנק סירב להשפיל מבט. "זה רק משחק. יש מלחמה מול עיראק במפרץ הפרסי, יש חסרי בית במדינה, ויש אנשים שגוועים ברעב. לא מדובר כאן באירוע של ממש, ההפסד הזה הוא בסך הכול רגע חולף", אמר המאמן.


        OM Lyon 91 by JLA13

        סטויקוביץ' לא בועט מול האקסית

        את התנופה הזו המשיך גוטאלס למה שעשוי היה להפוך לעונה הטובה ביותר בתולדות מארסיי. הקבוצה דהרה לאליפות, תוך שהיא משיגה ניצחונות גדולים נוספים, כמו 0:6 על נאנט ו-2:6 על נאנסי. קאנטונה ישב לרוב מתוסכל בחוץ, אבל המזל האיר פנים לגוטאלס גם באירופה. פאפן כבש שער שוויון קריטי בסן סירו מול מילאן ברבע הגמר, ובגומלין גרמה הפסקת חשמל לעצירת משחק בזמן פציעות כאשר אלופת צרפת הובילה 0:1 משער של וודל. הרוסונרי סירבו לחזור לדשא כאשר התקלה תוקנה וספגו הפסד טכני. בחצי הגמר כבש פלה בשני המפגשים בניצחון כפול על ספרטק מוסקבה, וכך עלתה מארסיי לגמר המיוחל.

        טאפי ניצב במרחק נגיעה מהגשמת החלום. הוא כבר ראה את עצמו מחייך למצלמות וטוען: "אמרתי לכם. הבטחתי וקיימתי". לכוכב האדום היו תוכניות אחרות בקרב הקשה בבארי, ובתום 120 דקות ניצחו היוגוסלבים בפנדלים. הדרמה הגדולה התרחשה כאשר סטויקוביץ', שהחמיץ כמעט את כל העונה בגלל פציעה, סירב להיכלל ברשימת הבועטים מול קבוצתו לשעבר. מנואל אמורוס, המגן הימני הנהדר, החמיץ את הפנדל היחיד.

        שחקן מארסיי כריס וודל בגמר גביע האלופות ב-1991 (GettyImages , David Cannon)
        מרחק נגיעה מהגשמת החלום. וודל בגמר גביע האלופות מול הכוכב האדום (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        פעם שלישית גלידה

        הפנדל הזה חרץ (זמנית) את גורלו של גוטאלס. תאמינו או לא, אבל טאפי העיף את הבלגי לכל הרוחות אחרי שהפסיד גם בגמר הגביע הצרפתי למונאקו של ונגר, 1:0 משער של ז'ראלד פאסי בדקה ה-90. כך פיטרה מארסיי שלושה מאמנים בעונה שהיתה מוגדרת כהצלחה כבירה בכל מועדון שפוי. אין מה לעשות – מארסיי של טאפי לא היתה שפויה מכל בחינה שהיא.

        עובדה – טומיסלאב איביץ' היוגוסלבי שמונה בקיץ 1991 שרד בתפקיד רק עד אוקטובר, וגוטאלס מונה במקומו כדי לזכות באליפות נוספת. כישלון נוסף באירופה גרם לטאפי להדיח אותו שוב ולהביא את ז'אן פרננדז בקיץ 1992. גם המאמן הזה פוטר בנובמבר, וגוטאלס הוזעק בפעם השלישית. האובססיה לזכות בגביע האלופות רק הלכה וגברה, והפעם גוטאלס חגג את הגביע. בולי, שהתייפח ללא מעצרים אחרי ההפסד לכוכב האדום שנתיים קודם לכן, היה זה שנגח את שער הניצחון המיתולוגי מול מילאן והפך את מארסיי לקבוצה הצרפתית הראשונה שמניפה תואר אירופה. חבל רק שבדרך לשם טאפי קנה את המשחק מול ולנסיין.

        ברנאר טאפי לשעבר בעלי מארסיי (AP , Jacques Brinon)
        הרס את המועדון מבפנים, למרות ההישגים. טאפי (צילום: AP)

        נקמה עם שמיניה

        הפרשה המפורסמת הזו סיימה את עידן האיש הרע והמושחת הזה במארסיי. הוא הביא הרבה שמחה לאוהדים, אך גם הרס את המועדון מבפנים, וגרם להורדתו לליגה השניה. לקח לו הרבה זמן כדי להשתקם, וכך התאפשר לליון לנקום על השביעיה המחפירה שספגה. ב-1997 היא אירחה את מארסיי ופירקה אותה 0:8 בניצוחו של לודוביק ז'ולי. היתה זו התבוסה הגדולה ביותר בתולדות מארסיי.

        שביעיות ושמיניות לא ישוחזרו ביום ראשון, אבל לא נתנגד לתיקו 5:5 כמו ב-2009. אין שנאה תהומית בין ליון למארסיי, ולכל אחת מהן יריבה מושבעת אחרת, אך למשחקים האלה יש היסטוריה מרתקת, ויש לקוות שפרק נפלא נוסף יירשם בסוף השבוע.