פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מקפיצים את הדופק: טים שרווד ונביל פקיר במדור נבחרי השבוע

        טים שרווד החזיר את חדוות החיים לאסטון וילה וסיפק חגיגה ייחודית של מדידת דופק. נביל פקיר מככב במדי ליון, גורם לשתי מדינות לריב על שירותיו ולנשיא המועדון לכנותו "מסי שלי". מדור נבחרי השבוע, כולל הרגע המרגש של סמואל אטו והשחקן שסובל מתווית "הבן של"

        שחקן השבוע

        נביל פקיר - ליון

        אלג'יריה או צרפת? אחרי זינדין זידאן, קארים בנזמה ואחרים, עכשיו הגיע תורו של נביל פקיר לענות על השאלה הרת הגורל. הכישרון הנפלא של ליון, יליד העיר ובן לאב ממוצא אלג'ירי, קיבל בשבוע שעבר זימון רשמי למשחק ידידות של נבחרת אלג'יריה, ולטענת אנשי ההתאחדות אף שוחח עם המאמן כריסטיאן גורקוף והביע בפניו את רצונו ללבוש את החולצה של שועלי המדבר. אלא שיומיים לאחר מכן פרסמה ליון באתר הרשמי שלה הצהרה מפי פקיר, שהודיע כי יחשוף את בחירתו רק בסוף החודש. באלג'יריה האשימו את ליון בניסיון להשפיע על החלטתו של פקיר, שלפתע ניצב בעין הסערה. בין שתי מדינות שגם כך נמצאות במערכת יחסים נפיצה.

        מי שחשש כי הרעש הסביבתי יסיח את דעתו של פקיר, קיבל במשחק החוץ במונפלייה תשובה מוחצת מהקשר ההתקפי הנפלא. המארחת עלתה ליתרון מהיר, אבל פקיר השתלט על העניינים ונתן את האות להצגה. הוא סחט פנדל, השלים מהפך עם שער יפה והוסיף את השני שלו לפני שזכה לכבוד ממאמנו הובר פורנייה והוחלף בתוספת הזמן. ליון ניצלה את דקות הסיום כדי להביס את יריבתה 1:5, כשאלכנסדר לקאזט משלים גם הוא צמד ויוהאן גורקוף מסיים משחק נהדר עם שני בישולים וללא פציעות. ועדיין, כולם דיברו רק על פקיר, שמלבד רגל שמאל נהדרת וראיית משחק משובחת מספק גם מספרים מרשימים. 11 שערים, שבעה בישולים וחמש סחיטות פנדלים יש לו ב-24 משחקי ליגה. פשוט פנטסטי.

        "לפעמים אני אומר שזה מסי שלי", התגאה נשיא המועדון ז'אן מישל אולאס בטאלנט הצעיר שלו, שקיבל את הציון 9 במרבית כלי התקשורת בצרפת ונמצא חזק על הכוונת של ארסנל. "כשאני רואה אותו משחק, אני נהנה לפחות כמו נשיא ברצלונה כאשר הוא צופה במסי. הוא עבר ימים לא פשוטים בגלל סיפור הנבחרת וזכה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים, במיוחד עבור ילד בן 21. אני אקבל בשמחה כל החלטה שלו". דקות לאחר מכן, התראיין גם היועץ המקצועי ברנאר לאקומב וטען כי פקיר קיבל החלטה. "הוא אמר לי ששינה את דעתו והחליט לשחק בנבחרת צרפת", גילה לאקומב. אם זו אכן החלטה סופית, הרווח כולו של דידייה דשאן.

        נביל פקיר שחקן ליון (מימין) עם אלכסנדר לקאזט (AP)
        מסי של ליון בחר בצרפת? נביל פקיר (צילום: AP)

        מאמן השבוע

        ביום שלישי שעבר, רגע אחרי הפנדל של כריסטיאן בנטקה שקבע 1:2 דרמטי על ווסט ברומיץ' בתוספת הזמן, המצלמות הופנו לעבר טים שרווד, שחגג בצורה יוצאת דופן את ניצחון הבכורה שלו כמאמן אסטון וילה. שחקן העבר של בלקבורן וטוטנהאם הצמיד שתי אצבעות לצוואר, באקט של מדידת דופק, כדי לסמן לכולם: אנחנו עדיין בחיים.

        בשבת הוא עשה זאת שוב. אסטון וילה פגשה את ווסט ברומיץ' לדרבי נוסף, הפעם ברבע גמר הגביע, וניצחה אותה 0:2 כדי להבטיח חזרה לוומבלי אחרי חמש שנים. בלי בנטקה הפצוע, אבל עם פביאן דלף הנהדר ועם סקוט סינקלייר, שתוך שבועיים כבש יותר שערים מאשר בשתי העונות הקודמות גם יחד. אמנם הפלישה המיותרת של האוהדים המקומיים לכר הדשא הסיטה את תשומת הלב והזכירה לרבים מחזות איומים משנות ה-80', אך שרווד ניצל את הרגע כדי למדוד דופק בשנית. האיש הצליח להחיות תוך שבועות ספורים את הגוויה שנקראה אסטון וילה.

        יכולותיו של שרווד כמאמן עדיין מוטלות בספק. הרי הקדנציה שלו בטוטנהאם לא הייתה מבריקה והוא זכור בעיקר בגלל קוריוז כמו ההצדעה לעמנואל אדבאיור כאשר החלוץ הבקיע. הוא אמנם לקח קרדיט על השארתו של הארי קיין בקבוצה וטען כי אלמלא התעקשותו המועדון היה מפסיד את הכוכב הלוהט שלו, אבל התרנגולים לא ממש מתגעגעים. בווילה פארק, לעומת זאת, היו זקוקים למאמן בדמותו כמו אוויר לנשימה. שרווד הנלהב החזיר את חדוות החיים לשחקני וילה הכבויים ונתן לאוהדים סיבה להתגאות שוב בקבוצה. הכדורגל האנמי מתקופת פול למברט התחלף בסגנון משוחרר יותר ותזזיתי למדי - בדומה להתנהלות של שרווד על הקווים.

        עכשיו, עם הדרייב המחודש הזה ומאמן שחי את המשחק, אסטון וילה צריכה לשים לרגע את פנטזיות הגביע בצד ולהתרכז במלחמת ההישרדות. שרווד כבר הצהיר כי זכייה בגביע לצד ירידה תהווה כישלון, ובכך הבהיר לכולם מהו סדר העדיפויות. את כיבוש לב האוהדים הוא השלים בעזרת מחווה מרגשת, כשהודיע כי בכוונתו לבקש מסטיליאן פטרוב, הקשר הבולגרי שהתגבר על מחלת הלוקמיה וחזר למועדון כחבר בצוות האימון, להוביל את הקבוצה בעת כניסתה לאצטדיון וומבלי בחצי הגמר. פטרוב עמד בפני אתגר קשה יותר ונשאר בחיים. שרווד לא יכול היה לבקש לשחקניו מקור השראה טוב יותר.

        טים שרווד מאמן אסטון וילה (GettyImages , Clive Mason)
        החזיר דופק לאסטון וילה. טים שרווד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        פלופ השבוע

        גרגואר פואל - ניס

        קשה להיות מתויג כ"בן של". קשה עוד יותר להיות שחקן בקבוצה בה אביך הוא המאמן. גרגואר פואל, המגן הימני של ניס ובנו של קלוד, מתמודד עם הסיטואציה הזו בשלוש השנים האחרונות. בשבת הוא כבר הגיע לנקודת רתיחה והתבטא לראשונה נגד כל מי שטוען כי הוא משחק רק בזכות אבא שלו. "יש אנשים רעים שמנסים לפגוע בי, ולא מבינים שהעובדה שאבא שלי הוא המאמן גורמת לי יותר נזק מתועלת", אמר הכדורגלן בן ה-23 בראיון ל"לאקיפ". "לא מגיע לי לקבל שריקות מהקהל שלי, אני לא מאחל את זה לאף אחד. קשה לחיות עם הביקורות האלה מהתקשורת והקהל. אני מרגיש שאני הולך להתפוצץ".

        כמה שעות לאחר פרסום הראיון, הפיצוץ הגיע. גרגואר פתח בהרכב של אבא קלוד נגד באסטיה, אבל בדקה ה-44 איבד את העשתונות ופגע בברוטאליות בגאל דאניק. העבירה הגסה הדליקה את המשחק הטעון ממילא, עלתה למגן בכרטיס אדום ראשון בקריירה ולקבוצתו בהפסד 2:1 אחרי שהובילה בפתיחה. פואל הבן לא יכול היה למצוא תזמון אומלל יותר. הוא ירד מהמגרש חפוי ראש, עם החולצה על פניו וספג בוז צורם. הוא יכול להתנחם בכך שלפחות הפעם, השריקות לא הגיעו מכיוון הקהל שלו.

        זלאטן איברהימוביץ' שחקן פריס סן ז'רמן מול גרגואר פואל שחקן ניס (רויטרס)
        תזמון אומלל. גרגואר פואל, משמאל (צילום: רויטרס)

        מהלך השבוע

        שער הבכורה של סמואל אטו במדי סמפדוריה

        בהמשך היום, באירוע חגיגי בארמון קנסינגטון בלונדון, תעניק המועצה האירופית לסובלנות ופיוס את מדליית הסובלנות לסמואל אטו. החלוץ הקמרוני יגיע לקבל את הפרס בפעם השלישית, אבל זה לא יהיה הרגע האמוציונלי ביותר שלו השבוע. זה קרה בשבת, לאחר שהבקיע את שערו הראשון במדי סמפדוריה. אטו עשה את הספתח במהלך שהזכיר נשכחות, כשעצר כדור על החזה בתוך הרחבה, הסתובב ומזווית אלכסונית ירה בימין כדור לרשת העליונה. אחרי כארבע שנים, אטו שב לכבוש בסרייה A וכדי לייצר מזכרת לקח את אחת המצלמות ותיעד את הקהל. אטו לא הסתפק בהברקה הזו, ובמהלך אחת העצירות במשחק ניגש לסייע לשוער קליארי ז'ליקו ברקיץ' וקשר לו את השרוכים. סמפדוריה מדורגת חמישית בליגה האיטלקית וחזק במאבק על המקום השלישי. אטו עוד יכול לחזור לליגת האלופות.

        סמואל אטו שחקן סמפדוריה חוגג שער (GettyImages)
        כמה שהוא חיכה לרגע הזה. סמואל אטו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ה-11 של השבוע

        שוער: רומן ויידנפלר (דורטמונד) - שתי הצלות גדולות בקרב התחתית
        מגן ימני: אלמאמי טורה (מונאקו) - התגלית הכי טרייה של לאונרדו ז'ארדים
        בלם: רגנאר קלבאן (אוגסבורג) - האיש שעצר את באס דוסט
        בלם: שקודראן מוסטפי (ולנסיה) - מלך השערים של שחקני ההגנה
        מגן שמאלי: מאסימו גובי (פארמה) - נלחמים על הכבוד
        קשר: ויטולו (סביליה) - צמד, סחיטת פנדל ובישול שער עצמי
        קשר: נביל פקיר (ליון) - שחקן השבוע
        קשר: מקס מאייר (שאלקה) - צמד ראשון בקריירה לכישרון הנפלא
        חלוץ: אריץ אדוריץ (אתלטיק בילבאו) - ניצח את ריאל בכוח ובמוח
        חלוץ: הארי קיין (טוטנהאם) - מתקרב ל-30 השערים של קלינסמן
        חלוץ: ליאונל מסי (ברצלונה) - השתווה לרונאלדו, עקף את ריאל

        הארי קיין טוטנהאם חוגג שער (GettyImages)
        26 שערים העונה בכל המסגרות. הארי קיין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)