יוליוס הירש היה הכדורגלן היהודי הראשון בנבחרת גרמניה, אי שם בתחילת המאה ה-20. במרץ 1943 הוא גורש לאושוויץ, ומאז איש לא ידע מה עלה בגורלו, כאשר אות החיים האחרון ממנו התקבל באמצעות גלויה שהשליך מחלון הרכבת בזמן שעברה ליד דורטמונד.
מחר, 9 במרץ 2015, 72 שנים אחרי, תנציח בורוסיה דורטמונד את זכרו של הירש במוזיאון של המועדון, כאות הערכה על מחויבותו במלחמה נגד גזענות ואנטישמיות.
הירש נולד ב-1982 למשפחה יהודית בעיירה הגרמנית אכרן, למד בבתי ספר בקרלסרוהה והחל את קריירת הכדורגל שלו בקבוצה המקומית שהייתה אז אחת החזקות בכדורגל הגרמני. לקבוצה הבוגרת עלה ב-1909 והיה שותף לשלוש זכיות באליפות הדרום גרמנית, כשב-1911 זומן לראשונה לנבחרת גרמניה. ב-5:5 נגד הולנד הוא כבש רביעייה, וב-1912 השתתף בשניים ממשחקי הנבחרת באולימפיאדת שטוקהולם.
בקרלסרוהה שיחק הירש עד 1925 ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא הגרמני ולחם במשך ארבע שנים, עד שהגיע לדרגת סמל משנה. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הועסק בעבודות כפייה, וכאמור במרץ 1943 גורש לאושוויץ. לאחר שלא נודע מה אירע לו, ביקשו ילדיו מבית המשפט בקרלסרוהה להכריז על 8 במאי 1945 כתאריך פטירתו.
בשנים האחרונות ניסתה ההתאחדות הגרמנית לבצע תיקון בנוגע לעברה בתקופה הנאצית. ב-2005 החלה בחלוקת פרס יוליוס הירש לארגונים ויחידים המקדמים את החירות, הסובלנות וההומאניות, כשבנוסף על שמו של הירש נקרא מגרש כדורגל בברלין. ב-2010 אף נטע יו"ר ההתאחדות הגרמנית עץ לזכרו ביער עמינדב כאן בישראל. עכשיו גם דורטמונד תנציח את שמו.