עומרי אפק ב"עונג שבת": היתה לי הצעה מהפועל תל אביב, אבל ראיתי מה קורה שם

אז בעצם, אתה עשית פיו פיו הרבה לפני ערן זהבי.

עומרי אפק צוחק.

השנה היא שנת 2000, 13 במאי. בני יהודה הובילה 0:1 על הפועל תל אביב (חזי שירזי), ובדקה ה-46 דרור הכניס את אחד מתינוקות קשטן. בן 21 היה הבחור, ו-13 דקות לאחר מכן הכניע את יניב והבה, רץ למצלמה ונישק את ידיו המאוקדחות.

זה תפס?

"אז זו היתה הפעם הראשונה", הוא נזכר. "המשכתי עם זה קצת, אבל בשלוש השנים שלאחר מכן לא כבשתי כמו ערן זהבי בעונה אחת, אז יזכרו את זה פחות".

אורח: עומרי אפק.
עונג שבת. מתחילים.

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר

ברזומה של הקריירה (הקצרה יחסית - פרש בגיל 32 בגלל פציעה) שלוש אליפויות, גביע וחמישה שערי נבחרת. מה האליפות הכי הכי?

"הפועל תל אביב", הוא אומר. "זה היה הדאבל היחיד שזכיתי בו. היה משהו במועדון הזה - זו לא היתה עוד אליפות. בבית"ר זה היה ברור, עם הכסף, ובמכבי חיפה רגילים לזכות. בהפועל קראו לנו תינוקות קשטן, אבל כל המועדון נולד אז מחדש. גדל דור אוהדים שלם".

אבל הוא גדל על מכבי חיפה, והופעת קמאו בחלום עליכם של עוזי חיטמן ז"ל סידרה לו מפגש עם אליליו. "גדלתי בקרית אונו, אבל התחברתי לצבע הירוק. תקופת איל ברקוביץ'. הוא זה שגרם לי לרצות להיות כדורגלן. הוא השחקן הכי מושלם שראיתי כילד. הגעתי לתוכנית, ביקשתי לפגוש את מכבי חיפה ונשלחנו לקצף. לפני ששיחקנו מולם עמד רפי כהן (השוער) בשער, התחיל להקפיץ. ביקשתי ממנו להקפיץ, ואז התחרינו בינינו. אף אחד לא הפיל את הכדור. פתאום ברקוביץ' הגיע, ראה אותי, צחק ואמר לגיורא שפיגל: 'תחתים, תחתים עכשיו'. פתאום, בגיל 27, אני מוצא את עצמי עומד ליד איל באצטדיון רמת גן, ושנינו בנבחרת".

ומה אתה חושב עליו היום?

"יחסית לנתונים מסביב, זו היתה התקדמות שלו מבחינת ההתנהלות. בהפועל הזו אין בן אדם שבאמת יכול להצליח".

אתה מגן עליו בגלל ההערצה?

"גם עבדתי איתו בערוץ הספורט", הוא מוסיף. "אבל האיש תמיד היה פצצת כריזמה, עם זה אי אפשר להתווכח. תיזהר איל, זה חם", הוא אומר באופן אירוני לאיל שלו, בן השלוש, וממשיך: "ברקוביץ' לא נכשל מהותית בשום דבר שעשה בהפועל. בהתנהלות התקשורתית היתה בעיה, אני מסכים, אבל זו לא בעיה רק של איל אלא של כל המועדון הזה".

מסכים, רק שבעיניי הכישלון הגדול הוא בעזיבה הברורה מאליה והצורה הוולגרית שבה עזב.

"כשמינו אותו, איחלתי לו בהצלחה ואמרתי שאני לא חושב שזה יחזיק. כי הפועל זה מקום שאין בו טיפת יציבות. גם בלי איל זה המערב הפרוע. איל צריך מקום שיוכל לקחת אותו ולהפוך אותו לפנים של המועדון".

יש מקום כזה?

"כן, אבל לא מועדון גדול".

סלמנקה. יש מקום יפה יותר?

"ואוו, אין ספק שזה אחד היפים".

אנשים שהיו שם יומיים מוקסמים. אתה היית שם שנה (2004-05).

"זה מקום מדהים. התברכתי לשחק בשתי ערים נפלאות - סלמנקה וסנטנדר. סלמנקה זו עיר צעירה, עיר של חילופי סטודנטים. יש אמרה ששחקנים שהולכים לשם - זה המקום האחרון בקריירה. זו ירושלים העתיקה, רק בענק".

מגיאוגרפיה לתרבות: אתה כותב שירים. אפשר לקרוא אחד?

"אני בתהליכים של פגישות עם כמה וכמה אמנים שאני מאוד מעריך. אם זה ייצא מהמגירה, זה רק דרכם".

מתי כתבת את השיר האחרון?

"לפני חודשיים. זה בנשמה שלי כמו כדורגל".

כמה כבר כתבת?

"עשרות".

לא עבר הרבה זמן מאז הפרישה, והופ - לטלוויזיה. הסטיגמה המיידית היתה - שקט, חנון, רגוע.

"נהדר. אני לא מוצא בזה שום דבר שלילי. רציתי להביא פן שהיה חסר לי מבחינתי. משהו יותר רגוע, יותר מעמיק. זו היתה המטרה".

אף בוס לא אמר לך שאתה עדין מדי?

"לא. אבל לאורך זמן, ככל שאתה רוצה להיות שייך ליותר תוכניות, אתה צריך להתפתח ברמה הטלוויזיונית".

בגלל זה עברת משער השבת לשבת ביציע?

"הציעו לי את האופציה הזו, כדי להיות יותר ורסטילי בסוג הדיונים".

זו תוכנית הרבה יותר אגרסיבית. אתה מרגיש שגם אתה הופך ליותר אגרסיבי?

"מבחינה טלוויזיונית, היה לי מאוד חשוב לעשות את זה. אני אותו דבר. כל אחד מביא את הצד שלו, ואני את שלי".

אין הרבה אנשים כאן שיודעים לקבל ביקורת. איך זה עבורך, לבקר חברים?

"לא פשוט בכלל, זה מאוד בעייתי. אני משתדל שהביקורת תהיה מאוד מנומקת. אבל אין מה לעשות. לקחתי את זה בחשבון. אם לא אגיד את האני מאמין שלי, אני לא צריך להיות פרשן. אם אהיה נחמד מדי, אני חוטא לתפקיד שלי. או שאני חבר של כולם, או שאני פרשן שאומר מה שהוא חושב".

תסביר את מערכת היחסים שלך עם גיא לוזון.

"הוא היה מאמן שלי בבני יהודה. הוא אחד האנשים שאני הכי מעריך בכדורגל. גם כבן אדם. הוא ישר ואמיתי. אני יכול לדבר ולהגיד לו מה שאני חושב. יש לנו מערכת יחסים כנה".

וכשתצטרך לבקר אותו, תבקר?

"כן, וזו אחת מהסיבות לכך שאני מסוגל להיות בקשר איתו".

אז תבקר. מה הוא צריך לשנות?

"היו לא מעט פעמים שאמרתי לו שאם הייתי יועץ התקשורת שלו, הייתי מחזיק אותו חזק-חזק ולא נותן לו לעשות כמה דברים".

הוא יצא לחו"ל בלי לזכות באליפות או גביע בישראל. בלי סוכן כזה או דושאטלה כזה הוא היה מגיע לאן שהגיע?

"יש סיכוי שמאמן ישראלי יגיע לסטנדרד ליאז' בלי קשרים של סוכן? אין סיכוי. גיא מאמן מעולה, בלי קשר לכך שהסוכן שלו מחזיק בקשרים מצוינים. זה לא היה קורה בלי זה, בטח למאמן שלא זכה בתואר. גם הזדמנויות צריך לקחת".

מה דעתך על הרמה שלו כמאמן?

"הוא עונה במגרש".

ועדיין נראה שהוא לא מוערך כמו שהוא היה רוצה להיות.

"כי הוא תמיד יהיה קשור למשפחת לוזון. ההתנהגות שלו לפעמים וולגרית, ולאנשים קשה להשלים איתה, אבל זה משהו שהוא יצטרך ללמוד לחיות איתו".

מה הג'וב הבא שלו?

"תשאל את דושאטלה", הוא צוחק.

עוד סיבה שלשמה התכנסנו - קורס המנהלים הספורטיבים. בינואר דווח על כך בוואלה ספורט, ואפק הוא מיוזמיו ושייך לצוות ההקמה.

"זה רעיון שהתבשל אצלי הרבה מאוד זמן", הוא אומר. "מאז שהייתי בחו"ל וחוויתי את זה. עצם זה שג'ורדי קרויף הגיע לארץ הראה לי שאפשר לשנות את תרבות הניהול כאן. זה מאוד בער לי לנצל את הרגע, ולשמחתי פגשתי באנשים הנכונים שידחפו את הרעיון קדימה". אפק מתכוון לד"ר איציק בן מלך, ניב נחליאלי ורונן הרשקו, שינהלו את הקורס, ולמתאמת ענבל דרוקר. הקורס יעלה 7,000 שקל לראש, וייצא לדרך ביום ראשון.

אז תענה לאנשים כמו יעקב שחר, שנראה שלא ממהרים לאייש משרה כזו.

"לפעמים אפשר להעסיק מאמן מספיק חזק, אבל לאורך זמן, לדעתי, זה לא הדבר הנכון לעשות. בין המשרדים של יענקל'ה, הבוס הישראלי הכי מצליח שהיה, לבין השטח, יש פער. יש דמות חסרה, חתיכה בפאזל. גם מאמן טוב ואיכותי צריך מישהו שינהל סקאוטינג, שיקשר בין הבעלים למאמן, שייצר סביבת עבודה נוחה מול התקשורת, שיתווה מדיניות ארוכת טווח. בחיפה החליפו הרבה מאמנים וכמויות של שחקנים, כי כל מאמן בא עם האג'נדה שלו. מנהל מקצועי זו משרה חשובה ויקרה שבטווח הארוך תחסוך הרבה כסף".

וכרגע, בכל זאת, רק במכבי תל אביב יש.

"גם ברקוביץ' היה. עומר גולן לדעתי הולך בכיוון. אליניב ברדה זו הדמות המושלמת לתפקיד בבאר שבע. האיש שליד אלונה. הוא מייצג את העיר, חווה את העבודה הזו בחו"ל. לכל מועדון ולכל מדינה יש את ה-DNA שלה. אין הגדרה מדויקת לתפקיד. אתה צריך לתת כמה שיותר רעיונות ושיטות, וכל מועדון יעבוד לפי המרקם הנכון לו".

בקורס עצמו תהיה על תקן חניך. בקרוב פרידה מהמצלמות?

"לא פוסל לחזור לכדורגל, אבל לא יודע בוודאות עדיין. לעשות את קורס הפרו עכשיו ולהתחיל את קורס המנהלים הספורטיביים אלו דברים שמאוד חשובים לי בשביל לעשות את הצעד חזרה".

1. שחיים סילבס יאמן קבוצה גדולה ב-2015/16.

2. שהמצב בהפועל תל אביב לא יכול להיות יותר גרוע. אז המצב נהיה הרבה יותר גרוע.

3. שכשאליניב ברדה מופיע, אז הוא מופיע ועוד איך. רק שיופיע יותר.

"לפני שנתיים היתה לי הצעה להצטרף לצוות המקצועי בהפועל תל אביב", חושף אפק. "אבל ראיתי מה קורה מסביב למועדון, ולא האמנתי שזה יכול להצליח - לא משנה מי יהיה שם. בלתי אפשר לייצר שם דרך. עד שהמועדון הזה לא יעבור שנה-שנתיים של לעמוד מול המראה ולהבין מה יש ומה אין, לא יקרו שם דברים טובים. הם צריכים לגרד את התחתית בשביל להתאושש".

בא בטוב: דודו ביטון. ההנחה הזו מסתמכת על הרגשה נטו, אבל נראה שביטון ימצא מזור לבצורת במשחק הזה.

בא ברע 1: השריף. "אפשר היה לצפות ממנו להרבה יותר. יש הצבות והחלטות שקשה לי להבין".

אז מה ההרכב האידיאלי שלך?

"כשלוקאס סאשה יהיה כשיר:
אפולה;
ליאור לוי, מתן אוחיון, קולין, אבו אל היג'א/גולדברג;
אוחיון/אבוטבול, רייכרט, סאשה;
ספורי, זגורי;
ביטון/אזולאי".

בא ברע 2: ניר קלינגר. "אשדוד אכזבה גדולה, וגם קלינגר יגיד את זה. ציפה להילחם על פלייאוף עליון ונלחם נגד הירידה. אין פה סוד". והיחסים? "הכול חזר להיות אותו דבר כמו לפני כן. זה היה עימות מיותר, וזהו".

אי אפשר להפריז בחשיבות המשחק הזה. קרית שמונה על סף יציאה ממאבק האליפות, מכבי חיפה על סף דשדוש בפלייאוף התחתון. "את הדעיכה של קרית שמונה רואים כבר הרבה זמן", אפק אומר. "הם פתחו בפול פאוור ויחסית לסגל שלהם הוציאו 120 אחוז".

ו-100 זה לא מספיק.

"במכבי תל אביב והפועל באר שבע יש אינסוף אפשרויות וחילופים. בקרית שמונה, מתישהו, זה נגמר".

איפה ברק בכר צריך לאמן בעונה הבאה? לדעתי בבאר שבע.

"בהפועל תל אביב. כן, כן. לעבור למועדון גדול, בבנייה, בלי ציפיות. להרגיש תחושה של מועדון גדול בלי שהוא מועדון גדול. יש קהל, אבל בלי לחץ של תואר. אם יעבור למקום טוב יותר, הוא הרוויח את זה ביושר".

בא בטוב: יוסי בניון. סוף סוף הביא ניצחון במו רגליו. אז מה גס יותר - הביקורת על היכולת או המחמאות על הבכי?

"ישבתי לידך בסמי עופר ושנינו התרגשנו מהשער ומהדמעות. אבל זה לא פשוט. מכבי חיפה צריכה דמות מפתח מחוץ למגרש, לא פחות מאשר במגרש. אם לא הייתי מעריך את יוסי ברמה הכי גבוהה - בספרד הוא תמך ועזר לי מאוד - לא הייתי חושב שהוא צריך להיות המנהל המקצועי של חיפה. מסכים שבשבועיים-שלושה האחרונים, עם עטר ושכטר, זה נראה טוב יותר. ועדיין, בגלל הפציעות החוזרות, הוא צריך לעשות מחשבה בקיץ".

למה או בהרכב או מחוץ לכדורגל? למה שלא יהיה על תקן חברך לקבוצה לשעבר, שלום תקווה? שניהם נקראו "היהלום" אפילו.

"שלום גאון כדורגל, והיתה לו השפעה ענקית על הדאבל. יוסי מנהיג, רוצה להשפיע, יש לו דרייב בלתי נגמר, לא נתקלתי בזה בחיים שלי, ולכן גם להיות על תקן שלום תקווה זו החלטה לא פשוטה בשבילו. השאלה אם הוא מסוגל. אם הוא יצליח להוביל את מכבי חיפה בחזרה לצמרת, על המגרש, אני הראשון שיוריד בפניו את הכובע".

בא ברע: ההגנה של קרית שמונה. יותר מדי טעויות לאחרונה, טעויות שלא ראינו בעבר.

אם מכבי חיפה לא תפסיד בקרית שמונה, והאלופה תנצח את בית"ר, פאקו עוד יגיע לפלייאוף עם פור דומה שהיה לפאולו סוזה (7 נק'). "במשחק נגד קרית שמונה ראינו את הפער בין הפוטנציאל של מכבי לבין הקבוצה של העונה", אומר אפק. "ראיתי מגנים יוזמים, תנועה בקישור. לא פשוט לקחת אליפות שלישית. יחד עם זאת, כשהמנטרה שלך כמאמן היא להחזיק כדור, צריכה להיות הרבה יותר תנועה בלי כדור של קשרים ומגנים, אחרת אין לך איך להפתיע את ההגנות. נגד קרית שמונה ראינו את העוצמה שחבויה במכבי תל אביב".

וממול - בית"ר שרוצה פלייאוף עליון, ועוד אקס פרשן שישב לידך, גיא לוי. ימשיך בעונה הבאה?

"לא הבנתי למה פיטרו את קורצקי, ואני לא חושב שהיה צריך לפטר אותו. ואני חושב שאם גיא יגיע לפלייאוף העליון הוא חייב להמשיך. אין פה סימן שאלה".

בא בטוב: "להפתיע?", שואל אפק. "ערן זהבי. התשובות שהוא נותן במגרש… היה לו חודש פחות טוב, ניסו להגיד 'משבר', ואז נגד קרית שמונה הוא כובש שלושה מארבעת השערים. אתה מבין מה זו תגובה של שחקן? זה בלתי נתפש".

בא ברע: עדן בן בסט. נראה שמצבו רק מידרדר, בטח עם הכוח העולה ברק בדש. "זה נראה שעדן לא ממש מרגיש שהוא נמצא במקום הנכון בשבילו. הוא סבל מפאקו בהתחלה, וזה עד היום לא עוזב אותו, בטח לפני משחק נבחרת. הוא צריך למתן את התגובות שלו, עם כל זה שאפשר להבין אותו".

אז אולי קרויף טעה כשלא החזיר את עטר?

"לא חושב שהסיבה שעטר לא הגיע היא מקצועית. מכבי משוועת לשחקנים זולת זהבי שיכולים לייצר גול מעצמם. מה שבטוח - מכבי חיפה עשתה עסקה ענקית. זו התפתחות של שחקן. הוא הפך גם לשחקן שמייצר את המצבים. כולם זוכרים שחקן שרק מקבל כדור, מטעה וחותך לשער. אם לא יוזמן לנבחרת, זה יהיה רק בגלל עניין לא מקצועי".

הפועל חיפה - הפועל באר שבע (שבת, 17:00, סמי עופר)

הבטן של יוסיפון: 2:1 להפועל באר שבע.

הבטן של עומרי: 2:2.

בא בטוב: פנדל-החלל של מאור בוזגלו יזכה לתיקון. צפו למשחק טוב של מספר 11.

בא ברע: לאן נעלם ז'רקו קוראץ'? עוד לא כבש שער ליגה ב-2015, ואנחנו כבר במרץ.

בני סכנין - הפועל רעננה (שבת, 18:00, דוחא)

הבטן של יוסיפון: 0:0.

הבטן של עומרי: 0:1 לרעננה.

בא בטוב: שובל גוזלן. ברוך הבא למועדון הכמה-כיף-שעזבתי-את-הפועל-תל-אביב (TM), שובל. שלושה שערי ליגה עם רעננה, שהשכיחו את התקופה הדלוחה בחודורוב.

בא ברע: איסמעיל ריאן המוכשר איבד את מקומו בהרכב בשלושת משחקי הליגה האחרונים (1, 14 ו-29 דקות משחק). בארבעת משחקי הליגה האחרונים לא כבש.

הפועל פתח תקוה - מכבי פתח תקוה (שבת, 19:00, המושבה)

הבטן של יוסיפון: 0:1 למכבי פתח תקוה.

הבטן של עומרי: 0:2 למכבי פתח תקוה.

בא בטוב: עוז פרץ. גם בהדחה העגומה מהגביע (מול עפולה. בשני משחקים. עפולה!) כבש. גם בדרבי.

בא ברע: השיטה של קורצקי. "עם הפציעה של שחר הירש, וחוסר המחץ בחוד, קשה לי לראות את הקבוצה כובשת".

מכבי נתניה - הפועל עכו (שבת, 19:00, נתניה)

הבטן של יוסיפון: 0:2 לנתניה.

הבטן של עומרי: 0:0.

בא בטוב: אריאל הרוש. יותר מדי בעיות שיבצו אותו בדרך כלל בקטיגוריה השנייה. מול עכו, שחוץ מאשר נגד הפועל תל אביב לא כובשת ולא מנצחת, הרוש יוכל להמשיך את המומנטום מהמשחק (הנהדר) מול מכבי חיפה.

בא ברע: אלי שגב. "משכורות ינואר ישולמו אולי אף לפני המשחק מול מכבי חיפה", טענו הדיווחים. יום שני עבר, והמשכורות איה?

שבת שלום.