העוקץ: מגרש השדים על מייקל מקינדו, שרימה את כל הכדורגל האנגלי

זה לא קרה היום או אתמול או השנה או אפילו בשנה שעברה, אבל בשבוע שעבר, סיפורו הפך לאחד המרכזיים בכדורגל האנגלי. מספר תמונות משנת 2011 פורסמו בצהובונים הבריטיים והציגו אותו במלוא תפארתו: בגד ים שחור נוצץ, ללא חולצה, מוקף בנשים יפות בביקיני ובקבוקי שמפניה על החוף במרבלה, ספרד. יחד עם התמונות פורסמו גם פרטים חדשים על אחד מסיפורי העוקץ הגדולים בתולדות הכדורגל האנגלי, סיפור שבוודאי יהפוך לספר או לסרט שיקראו או יראו הרבה אנשים.

אבל בינתיים, יש משהו כמו מאה אנשים בכדורגל הבריטי שלא משועשעים כלל. ככה זה כשאתה מפסיד מאות אלפי ליש"ט.

והכל בגלל בחור אחד בשם מייקל מקינדו.

הוא נולד לקראת סוף 1979 בסייטהייל, פרבר של אדינבורו, והחל את הקריירה בלוטון טאון ב-1998. כשמסתכלים על האדם שמייקל מקינדו גדל להיות, קשה שלא להתעכב קצת על האדם שפעם היה - פעם, בשנים הראשונות בקבוצה ששיחקה אז בליגה השלישית. בסיום עונתו השנייה בלוטון טאון שוחרר בחינם לכל קבוצה שרק תרצה, בשל תחביב שענה לשם אלכוהול. "זה לא היה בגלל מה שקרה על המגרש, אלא מה שקרה מחוצה לו, וזה כאב לי", אמר ב-2006 ל'סאנדיי מרקורי'. "זה לא שאמרו לי שאני לא מספיק טוב כדי להצליח. הייתי בן 18 או 19 וחגגתי יותר מדי - שלושה או ארבעה לילות בשבוע".

בלית ברירה, פנה מקינדו לאדם נוסף שידע דבר או שניים על כדורגל והטיפה המרה: פול מרסון, קשרה הנפלא של ארסנל ונבחרת אנגליה, שבימים ההם דעך באסטון וילה. "פול עזר לי לעבור את זה לפני שבע שנים", אמר מקינדו. "כולם יודעים מה הוא עבר והוא נתן לי עצות טובות על איך להתמודד עם מצבים מסוימים ולהחזיר את הקריירה שלי לתלם. אם הייתי ממשיך באותה דרך, כנראה שהייתי משחק היום בליגת פאבים". באותו ראיון, שבע שנים אחרי התקופה הקשה, סיפר מקינדו שכעת הוא מתפקד על תקן מרסון - מייעץ לשחקנים צעירים איך לצאת או כלל לא להיכנס למצבים בעייתייים בעצמם.

ואכן, לפני הסוף העגום, לסיפורו יש אמצע לא רע בכלל. לאחר שהצטיין בהירפורד יונייטד נרכש תמורת 25 אלף ליש"ט על ידי יאוביל. 22 שערים ב-91 משחקים ביאובל גרמו לקשר שבדרך כלל שיחק בכנף שמאל, להאמין שהוא נועד לדברים גדולים וטובים יותר, ובקיץ של 2003 דרש לעזוב. המנג'ר גארי ג'ונסון השתמש במילה "שבור" כשהתבקש לתאר את רגשותיו בנוגע לעזיבה של כוכבו, ובקיץ של 2003, מייקל מקינדו נמכר תמורת 50 אלף ליש"ט לדונקסטר.

בחודש מרץ יצא למגרש בו הצטיין עד לא מזמן, והתחלחל מקבלת הפנים שקיבל במהלך הניצחון של דונקסטר 0:1 על יאוביל: "רציתי לאחל להם את הטוב ביותר, אבל זה היה בושה וחרפה. נתתי שנתיים וחצי טובות מהחיים שלי למועדון הזה ועזרתי לו לעלות ליגה. הכדורגל יכול להיות מוזר מאוד לפעמים". אף על פי כן, סיים את העונה ההיא כסגן מלך השערים של קבוצתו, נבחר לשחקן העונה של הליגה השלישית וסייע לדונקסטר לסיים ראשונה ולהעפיל לליגה השנייה. גם בעונתו השנייה בדונקסטר נכלל בנבחרת המצטיינים של העונה, רשם שתי הופעות בנבחרת סקוטלנד ב', כבש מול מנצ'סטר סיטי, אסטון וילה וארסנל בגביע הליגה, וזומן לנבחרת סקוטלנד הראשונה.

בקיץ של 2006 נמכר לבארנסלי תמורת 125 אלף ליש"ט, בינואר של 2007 נמכר לוולבס תמורת 250 אלף ליש"ט, וביולי של אותה שנה נמכר שוב, הפעם לבריסטול סיטי, תמורת סכום שיא של 500 אלף ליש"ט. העובדה כי ערכו פחות או יותר הכפיל את עצמו מדי עונה גרמה למקינדו עצמו והקבוצות ששילמו עליו פעם אחר פעם להאמין כי ביכולתו להשתפר עוד יותר. בימים ההם, לא היה מופרך להאמין שהתחנה ההגיונית הבאה תהיה הפרמיירליג.

גם העובדה שלא הפסיק להחליף קבוצות - 10 ב-12 שנותיו ככדורגלן מקצועי - בוודאי צריכה להגיד עליו משהו. ובכל זאת, בכל פעם שהצטרף לקבוצה חדשה, נשמע, כמו האנשים החתימו אותו, אופטימי מתמיד. ב-2009, למשל, צורף לקובנטרי וגרם למנג'ר דאז כריס קולמן להגיד: "פספסנו כמה שחקנים בקיץ הזה, אבל כשאתה מצליח לתפוס מישהו עם האיכויות של מייקל מקינדו, זה מביא חיוך לפרצוף של כולם. אני מאושר שהוא כאן, זה שחקן שאהבתי כבר הרבה זמן. יש לו הרבה ניסיון בליגה הזאת והוא שחקן מלהיב שיכול להבקיע וליצור שערים". הפעם, לשם שינוי, מקינדו לא הצליח לעמוד בציפיות: שערו הראשון הגיע רק ב-12 במרץ 2010, אחרי הרצף העגום בקריירה - כמעט שנה ללא כיבוש. אף שהצליח לשמור על מקומו בהרכב של כריס קולמן, עזיבתו של שחקן העבר הוולשי לטובת איידי בות'רויד בקיץ של 2010 שינתה הכל. בות'רויד לא חפץ בשירותיו של מקינדו, שכמעט חתם בסאות'המפטון אך פיטוריו של אלן פארדיו, שחשק בקיצוני השמאלי, קטעו את העסקה שאולי היתה מביאה אותו, בסופו של דבר, לפרמיירליג (הקדושים עוד היו אז בליגת המשנה).

אף שפחות או יותר הוקפא ובקושי ראה דקות, מקינדו מצא בקובנטרי את הבית שלא היה לו בכל הקריירה והתעקש להישאר. "אני רעב כמו שמזמן לא הייתי", טען בספטמבר 2010 לתקשורת המקומית, אך החודשים נקפו, והקשר הוותיק ראה את הדשא מהיציע. לאחר תקופת השאלה קצרה ב-MK דונס שב לקובנטרי ושמע את מאמנו אומר: "יש לי כאן שניים או שלושה שחקנים שלא מתאימים. מייקל מקינדו הוא אחד מהם. אני מקווה שנמצא את העסקה שמתאימה לו ולנו בחלון ההעברות כי מייקל רוצה לעזוב ולהתניע מחדש את הקריירה שלו. הוא צריך לעזוב ולשחק, לעבור הלאה". המעבר הלאה קרה, למעשה, באותו מועדון בדיוק: רק כשאיידי בות'רויד הוחלף באנדי ת'ורן, מקינדו שב לקבל דקות משחק. "דיברתי עם בות'רויד 25 פעמים, אבל זה לא הביא אותי לשום מקום. זה מאוד מוזר שמקפיאים אותך כשלא עשית שום דבר רע", אמר מקינדו על הימים ההם. ובכל זאת, למרות שסיים לא רע את עונת 2010/11, חוזהו בקובנטרי לא הוארך.

הוא לא כינס מסיבת עיתונאים, לא הוציא הודעה לתקשורת, לא הודיע על פרישה ולא ברור אם באותם רגעים חשב שאכן קריירת המשחק שלו הסתיימה לה, אך העובדות מלמדות שמאז סוף 2010/11, מייקל מקינדו לא עלה על כר הדשא. ואם בעובדות עסקינן, הנה עוד כמה: בעונתו האחרונה כשחקן (ואולי עוד לפני כן), מייקל מקינדו החל להמר על משחקים. הרבה משחקים. לפי 'אקספרס&סטאר', הוא הוציא 17 אלף ליש"ט על 17 משחקים של וולבס, וסכום כסף דומה על 30 משחקים של ווסט ברומיץ'. למשך שמונה ימים בפברואר 2011 הפקיד בחשבון ההימורים שלו באינטרנט 2,000 ליש"ט שבע פעמים שונות.

למשך כשנה וחצי - מנובמבר 2010 עד מאי 2012 - הימר על לא פחות מ-561 משחקים, בסכום מצטבר של למעלה מ-391 אלף ליש"ט. רווחיו היו כ-309 אלף ליש"ט, מה שאומר שמשהו כמו 82 אלף ליש"ט הלכו לעזאזל. פעם אחת, בפברואר 2011, שם 15 אלף ליש"ט שאינטר תנצח את בארי ושקרולי תנצח את קטרינג באחת הליגות הנמוכות באנגליה, והפסיד. שבועיים קודם לכן הימר ב-13 אלף ליש"ט שצ'סטרילד תנצח את סטוקפורט, במשחק שהסתיים בסופו של דבר ב-1:1. ולא רק על כדורגל מקינדו הימר: היו שם הימורים על קרבות אגרוף, מרוצי סוסים, ואפילו על 'אקס פקטור'.

החוק שאוסר על שחקנים, מאמנים ועובדי מועדונים באנגליה להמר על משחקי כדורגל נכנס רק באוגוסט 2014. קודם לכן, נאסר על הנ"ל להמר על משחקים של קבוצותיהם השונות. על פי כל העדויות, מייקל מקינדו לא הימר על משחקים של קבוצתו - כלומר, הוא לא מכר משחקים, רק נכנס לסערה אינטנסיבית שלעתים מאפיינת חולים במניה דפרסיה. אין לדעת מה משך אותו פנימה - אילו חסכים גרמו לו לסכן (ולאבד) כל כך הרבה כסף, אבל דבר אחד ידוע גם ידוע: בערך בנקודת הזמן הזו, מייקל מקינדו כבר היה עמוק בתוך הלא-חוקי, כשעבר להמר גם על החיים של אנשים אחרים, ולעשות על חשבונם המון, המון כסף.

הרישומים השונים שנחשפו לאחרונה מלמדים שמקינדו הפך לבעלים של מספר עסקים קטנים כבר ב-2011. אחד מהם אמור היה להבטיח לכדורגלנים אחרים גישה למועדוני לילה ומטוסים פרטיים. כמו כן, השקיע במספר מועדונים ומסעדות. דרך מעטה אמיתי או שקרי של איש עסקים מצליח, הצליח שחקן ההווה שעוד רגע יהפוך לשחקן עבר להפיל עמיתים למקצוע בפח. הפח הזה נקרא "הונאת פונזי" - על שם צ'ארלס פונזי, שהיגר מאיטליה לארצות הברית והגה את שיטת הונאה שמתבססת על הבטחה למשקיעים תמימים שיקבלו החזר גבוה מאוד תוך זמן קצר, בלי לדעת שההחזר הזה מגיע מהמשקיעים החדשים. מדובר בקרוסלה שמתישהו נעצרת, ומותירה המון אנשים - בדרך כלל לא אלה שעומדים בראשה - בהפסדים. ברני מיידוף עשה כך משהו כמו 50 מיליארד דולר, וגם מייקל מקינדו קיווה לשלשל לכיסיו כמה ג'ובות.

בקובנטרי, למשל, ניגש לחבריו לקבוצה וסיפר על "שיטת השקעה עם רווחים מובטחים". אחד השחקנים שנפלו בפח סיפר ל'דיילי מייל': "היתה לו יכולת מופלאה לדבר אבל הוא גם היה מאוד מעורפל בנוגע לשיטה. הוא אמר שהכסף הגיע מהשקעה בנכסים, זהב או נדל"ן עירוני. אנשים השתכנעו כשראו שהוא משלם". זו, פחות או יותר, היתה כל התורה על רגל אחת: אדם משכנע ומצליח ואמין למראה שמבטיח עשרות או מאות אלפי ליש"ט, ועומד בהבטחותיו - לפחות בהתחלה. כך דג מקינדו עוד ועוד דגים. ולתקופה מסוימת, הדיג הזה השתלם - ועוד איך השתלם. בתחילת 2012 שחקן העבר בן ה-32 התגורר ביחד עם חברתו, הדוגמנית אמה פריין, בדירה בשווי 2.9 מיליון ליש"ט בבלגרביה, מהאזורים הנחשקים ביותר בלונדון, באותה שכונה עם רומן אברמוביץ' וג'ואן קולינס. לפני שנכנס לדירה, שילם מקינדו 3,000 ליש"ט לחברת אבטחה שתוודא שאין האזנות על קווי הטלפון או מצלמות נסתרות במתחם. בחנייה שלו נחו בנטלי קונטיננטל ומייבאך - שתיים מהמכוניות היקרות ביותר בשוק, והכל, פחות או יותר, שידר יוקרה והצלחה.

וזה היה חלק מכריע מהעניין: כל תרמית סייעה למייקל מקינדו לחזק את התדמית, שסייעה לו להצליח בתרמית הבאה. באפריל של 2012, למשל, ערך מסיבה נוצצת אליה הזמין את זוכת אקס פקטור אלכסנדר בורק בתוספת שלל לקוחות פוטנציאליים, שהופיעו, רצו גם, ושלפו חבילת שטרות. בנוסף לדירת הפאר, מקינדו שכר גם סוויטה בשווי 4,000 ליש"ט בשבוע במלון חמישה כוכבים בלונדון ובית בשווי 11 אלף ליש"ט לחודש במערב העיר. הוא לבש בגדים יקרים, הפיק מסיבות יוקרתיות במועדונים הנחשבים ביותר, ופעם אחת, הוציא למעלה מ-80 אלף ליש"ט על חופשה בת שלושה שבועות במרבלה, ספרד, כולל יום אחד מופרע במיוחד, במהלכו רכש שמפניות בשווי 40 אלף ליש"ט. "היו הרבה בחורות ומשקאות. הוא בזבז כסף כמו שמעולם לא ראיתי", אמר שחקן אחד ל'דיילי מייל'.

מלבד כדורגלנים, מקינדו הפיל בפח גם דוגמניות: אחת מהן, בשם ג'ורג'יה אידן, טענה ששכר אותה ו-30 מחברותיה להיראות יפות באחת ממסיבותיו, ואז לא שילם את החשבון (12 אלף ליש"ט). כשסוכן הדוגמניות פנה לשחקן העבר כדי לקבל את הכסף, שמע מהקו השני בעיקר איומים.

"הוא היה מאוד משכנע, איש המכירות הטוב ביותר שיש", אמר אחד המשקיעים ל'מירור'. "הכדורגלן הסודי" - שחקן פרמיירליג (לכאורה) שכתב מספר ספרים ושלל טורים ל'גרדיאן' בשם בדוי על הצדדים הפחות נוצצים של הענף - סיפר בשבוע שעבר: "מייקל מקינדו. שמעתם עליו? כל שחקן, מהפרמיירליג ולמטה, שמע עליו. לא תמצאו אדם אחד שיכול להגיד עליו מילה טובה. גודל ההונאה שלו מראה, לדעתי, כמה קל להוציא כסף מכדורגלנים. אני זוכר את היום בו מקינדו הופיע בחדר ההלבשה שלנו. חבר לקבוצה אמר לי שמקינדו הציע לו להשקיע 20 אלף ליש"ט כהשקעה מינימלית, כדי לראות שזה עובד. זה השלב בו בונים אמון, כי שבועיים אחר כך, בדיוק כמו שמקינדו אמר, חבר שלי קיבל 30 אלף ליש"ט. הוא הרוויח 10,000 ליש"ט בשבועיים. אמרתי לו להפסיק, אמרתי לו לקחת את הכסף ולא להגיד לאף אחד מאיפה הגיע. בו בזמן, מקינדו אמר למשקיעים המקוריים שאם הם יכניסו פנימה עוד לקוחות, הם ירוויחו. הדרך המהירה ביותר לגרום לכדורגלן לשלוף כסף מהכיס היא כדורגלן אחר שהרוויח כסף מעסקה כלשהי".

שחקן אחר אמר ל'אקספרס&סטאר': "זה היה ידוע במעגלי הכדורגל. אני זוכר ששמעתי על זה. ראית את החברים שלך לקבוצה מקבלים את התשלומים, ורצית גם להיות בפנים. זה היה הנושא החם. רוב הסגל של וולבס וקובנטרי היה מעורב". מחבריו לקובנטרי הוציא מקינדו משהו כמו 1.3 מיליון ליש"ט - 750 אלף מתוכם הגיעו משחקן בודד וחסר מזל במיוחד.

ההסכם, פחות או יותר, אמר שבכל תחילת חודש, המשקיעים אמורים היו לקבל כ-20 אחוז מההשקעה הראשונית שלהם. אלה שרצו לצאת בשלב מסוים לכאורה היו יכולים, אך נתקלו בבעיה אותה היטיב לתאר סוכן שחקנים ל'דיילי מייל': "אי אפשר ללכת למשטרה. מה, שחקן יעמוד בבית משפט ויגיד - סליחה, כבודו, הפסדתי 50 אלף ליש"ט מהחסכונות שלי? הם ייראו כמו אידיוטים ובקבוצות ישאלו מה הם עשו". אז הם נשארו. משהו כמו מאה מהם, לפי הערכות - מרביתם אנונימיים גם היום, אבל חלקם ידועים: נניח, כוכב נבחרת אירלנד רובי קין, שהשקיע כ-20 אלף ליש"ט, או ג'ימי בולארד, כוכב ק.פ.ר והאל לשעבר, שאיבד משהו כמו 600 אלף ליש"ט ונאלץ להירשם לתכנית ריאליטי כדי להימנע מפשיטת רגל. כוכב בינלאומי אחר, ששמו לא נחשף, סיפר שהפסיד מיליון ליש"ט.

בערך בנובמבר של 2011, הבאר החלה להתייבש. להונאות פונזי ופירמידה יש שעון שמתקתק לאחור בקצב מהיר, ובשלב מסוים, גם זה של מקינדו צפצף בחוזקה. באוקטובר שעבר הכריז חגיגית על פשיטת רגל, וטען שהוא נמצא בחובות של 3 מיליון ליש"ט. לטענתו לא היתה לו הכנסה כלל, והוא מתגורר עם אימו באדינבורו, לאחר שמכר את הבית הקודם שלה ברווח קטן מאוד. על פי הערכות, בשנים האחרונות סחט לא פחות מ-30 (!) מיליון ליש"ט מכדורגלנים שונים, ובממלכה היו שטענו כי גם ההצהרות על חובות של 3 מיליון ליש"ט לא מדויקות כלל; האמת, ככל הנראה, מדברת על חובות של 15 מיליון ליש"ט, אולי אפילו 25 מיליון, ולא ברור האם היא לוקחת בחשבון את כל האזרחים הפרטיים שעדיין מחכים לכסף - כסף שככל הנראה כבר לא ישוב.

בחודשים האחרונים נעשו מספר מאמצים להתחקות אחר מקינדו, אך לשווא. שחקן העבר לא נמצא בבית שרשום על שמו, והוא אמור לשוב לבית המשפט ב-25 במרץ, לדיון בנושא פשיטת הרגל שלו. אחד החוקרים שאמורים לעסוק בנושא המשיל בפני 'אדינבורו ניוז' את כל המאורע ל"תאונת דרכים", וסיפר בתחילת ינואר: "יש לנו צו בית משפט לתשאל אותו ב-11 בפברואר תחת שבועה, אבל אנחנו לא מצליחים להגיש לו אותו. הוא לא אומר לנו איפה הוא מתגורר". כשזה יקרה, מייקל מקינדו ככל הנראה יואשם בשלל סעיפים שונים, בעיקר זיוף והונאה, ויובא לפני שופט. הצדק בסופו של דבר ייעשה.

ספק אם עשרות השחקנים הבריטים שנפלו בפח והפסידו עשרות, מאות ומיליוני ליש"ט יתנחמו בכך.

לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il