שרי ההגנה: שחקני ההגנה הבולטים שייכנסו לשוק החופשי

בשבוע שעבר בחנו כאן מי הם שחקני ההתקפה שיכולים להשפיע יותר מכל על השוק החופשי, שייצא לדרך בעוד כמה ימים. כעת, הגיע תורם של שחקני ההגנה. ג'סטין יוסטון, מלך הסאקים של קנזס סיטי צ'יפס וג'ייסון פייר פול, אחד מעמודי התווך בהגנת ניו יורק ג'איינטס, היו אמורים להופיע כאן, אבל קיבלו את תג הפרנצ'ייז של קבוצותיהם ברגע האחרון ויצאו מהמשוואה. ובכל זאת, נשארנו עם כמה שמות מסקרנים במיוחד ומעניין יהיה לראות לאיפה הם יגיעו ותחת אילו תנאים.

התאקל של הליונס מסיים חוזה ענק ויוצא לשוק, לאחר שדטרויט לא הצליחה לסכם עמו על חוזה חדש. חלק מהסיבה לכך היא שני חוזי ענק נוספים שיושבים לליונס על תקרת השכר, מהצד ההתקפה, אלו של מת'יו סטאפורד וקלווין ג'ונסון. סו עצמו עשה העונה הכול כדי להצדיק את מעמדו כשחקן מהטופ של הליגה בתפקידו. הוא סיים את 2014 עם 53 תאקלים ו-8.5 סאקים (מקום שלישי מבין התאקלים ההגנתיים). הדומיננטיות של קו ההגנה של דטרויט, בראשותו, הקפיצה את הגנת הקבוצה אל צמרת הדירוג בליגה: מקום שני ביארדים כוללים, יארדים למשחק ונקודות למשחק ובטופ בכל המדדים המורכבים של ההגנה בכלל ושל קו ההגנה בפרט. למרות הכל, נותרו שאלות של אופי ובגרות, שכן סו הוכיח לא פעם בשנים האחרונות כי הוא נוטה להתנהגות ילדותית ובעונה שעברה הוא אף הורחק לאחר שדרך על שחקן יריב.

Best Fit: שחקן ברמתו של סו יכול להתאים לכל קבוצה בליגה וסביר להניח כי המרכיב הפיננסי יהיה מרכזי בשאלת היעד שלו לעונה הבאה. מסיבה זו, קשה לראות איך דטרויט מצליחה להחזיר אותו לשורותיה (גם תג הפרנצ'ייז שלו לא היה בא בחשבון, בגלל עלות של כמעט 26 מיליון דולר). סו יכול להיות העוגן של הגנת אוקלנד המתחדשת תחת המאמן ג'ק דל ריו (למרות שהוא נוטה לעלות במערך 3-4 ובמקרה כזה, סו ישחק בתפקיד האנד בדומה, לג'יי ג'יי וואט ביוסטון) או להפתיע ולבחור בקבוצה עם ניסיון פלייאוף כמו הקולטס או הבנגאלס, שם יוכל לחבור לג'ינו אטקינס, ליצירת צמד התאקלים המפחיד בליגה.

גזר הדין: סו חותם על חוזה ענק באחת מנמושות הליגה ומסייע לה לשפר את ההגנה באורח ניכר.

מקורת'י סיים עונה מצוינת נוספת בפוקסבורו, עם טבעת אליפות ראשונה ומומנטום נהדר לשוק החופשי. הוא מהווה את התגלמות השחקן האהוב על הפטריוטס, כזה שעובד קשה, מנהיג אמיתי ובעיקר, שחקן ורסטילי, שיכול לתרום במגוון עמדות. לאחר עונת רוקי מצוינת כמגן פינה (הוא נבחר לאול פרו ב-2010), סבל מקורת'י מדעיכה ביכולתו בשנתיים הבאות, עד שהסטתו לעמדת הסייפטי החופשי בעונת 2013 הובילה לשינוי ולניצול מקסימלי של יכולותיו בקריאת המגרש ובכיסוי העומק (נבחר בפעם השנייה לאול פרו ב-2013).
הוורסטיליות והיכולת הגבוהה של מקורת'י מגבירים את הסיכוי שבניו אינגלנד יעשו הכול כדי להשאירו. מצד שני, הצלחת סייפטים אחרים, דוגמת ארל תומאס, הגבירה את המודעות בליגה לגבי חשיבותו של Center Fielder איכותי בקו האחורי של ההגנה.

Best Fit: קבוצות כמו אטלנטה (בה מקורת'י יוכל למלא תפקיד דומה לזה של תומאס תחת המאמן החדש, שהיה עד עכשיו מתאם ההגנה בסיאטל) או קבוצות צעירות כמו אוקלנד וג'קסונוויל, בהן הניסיון ויכולת המנהיגות שלו יהוו ערך מוסף (בנוסף לכך שיש להן כסף רב מתחת לתקרת השכר) נראות כמתאימות עבורו.

גזר הדין: הפטריוטס השתמשו בתג הפרנצ'ייז על הבועט סטיבן גוסטקובסקי, מה שישלח כעת את מקורת'י לקבוצה בה הוא יאמין שהיכולות ההגנתיות שלו ימוצו. אולי אטלנטה, אולי וושינגטון, אולי הג'איינטס.

זו הייתה שנה רעה להארדי. רעה מאוד. כמה חודשים בלבד אחרי שקיבל מקרוליינה את הפרנצ'ייז טאג, הוא הואשם באלימות כלפי בת הזוג שלו ולאחר המחזור הראשון, הושעה מהליגה ולא שיחק יותר כל העונה. בחודש שעבר, האישומים בוטלו וכעת, הארדי חוזר, רעב להצליח ורעב להוכיח, אבל גם לא ממש בכושר, שכן במהלך ההשעייה נאסר עליו אפילו להתאמן עם הקבוצה או לבוא בכל מגע עמה. האנד ההגנתי הקשוח עוד צעיר, רק בן 26 וכיוון שהוא בוודאות לא יישאר עם הפנת'רס, השאלה כעת היא לאן הוא כן יגיע.

Best Fit: הארדי צריך, יותר מהכסף אפילו, מישהו שיעזור לו לחזור לתלם לאט לאט ויעשה לו סדר בראש. אם ימצא מישהו כזה, הוא יכול להפוך את הקבוצה אליה יצטרף למפלצת הגנתית, כפי שעזר לקרוליינה לעשות בריצה שלה לפלייאוף לפני שנתיים, אז הייתה קבוצת ההגנה הטובה בליגה. אטלנטה החבולה, שסיימה במקום הלפני אחרון בליגה עם 22 סאקים בלבד, נראית כמו אופציה טובה, אבל הפאלקונס, במצבם לא ממש צריכים עוד כאבי ראש. הקבוצה היחידה שסיימה עם פחות סאקים מאטלנטה היא סינסינטי, שמחזיקה במתאם ההגנה פול גונת'ר, אחד שבהחלט יכול לעשות קצת סדר להארדי. גם אינדיאנפוליס ופילדלפיה יכולות להיות אופציות מעניינות ושם, גם אם לא ממש זקוקים למישהו בעמדה שלו, יש שקט תעשייתי, שיהיה חשוב לא פחות כשהארדי יגיע לרגע ההחלטה שלו.

גזר הדין: הארדי ישלב בין כל הדברים, קבוצה שזקוקה לפאס ראשר איכותי (אולי אפילו דאלאס), אבל גם כזו שתוכל לעזור לו להתאושש מהבלגן.

בשנה שעברה נפל דבר, כאשר טמפה ביי שלחה את ריוויס בטרייד לניו אינגלנד (לאחר שהיא הביאה אותו עונה קודם לכן מהג'טס תמורת בחירת סיבוב ראשון). עונת 2014 הייתה חלומית עבור מגן הפינה הוותיק. הוא סופסוף חזר לכושר מלא מאז פציעת הברך, הוא זכה להערכה מחודשת כשחקן הטוב בליגה בתפקידו והוא השלים את העונה עם זכייה בסופרבול הראשון שלו. כאשר ריוויס חתם בפטריוטס במרץ 2014, זה היה על חוזה לשנתיים, אבל למעשה, השנה השנייה, 2015, נועדה לסייע לניו אינגלנד לשלב את החוזה תחת תקרת השכר, שכן ריוויס אמור להרוויח בעונה הקרובה יותר מ-20 מיליון דולר. בפועל, סביר להניח כי לקראת העשירי במרץ, יום פתיחת השוק באופן רשמי, הפטריוטס יוותרו על העונה הקרובה בחוזהו וייכנסו עמו למשא ומתן מחודש. בכך, יהפוך ריוויס לוווילד קארד נדיר, שחקן מספר אחת בעמדתו, שיכול לצאת לשוק החופשי (מאז מאנינג ב-2012 לא היה אירוע דומה) וכמובן שלא חסרים קונים.

Best Fit: שאלת ההתאמה של ריוויס היא כפולה. תחילה, כלכלית. לאורך הקריירה הוא הוכיח כי הוא יעשה כל שביכולתו על מנת למקסם את ערכו. הוא נקט בהולד אאוט גם לפני עונת הרוקי וגם פעמיים נוספות בניו יורק ג'טס במטרה לשדרג את חוזהו. מבחינה זו, סביר כי הפטריוטס לא יוכלו להציע לו את החוזה המקסימאלי (סביב 15-16 מיליון דולר לעונה) ולכן, יעדים פוטנציאליים עשויים להיות חזרה לג'טס (חזרה הביתה וכסף רב מתחת לתקרה) או מעבר לבפאלו בילס, שגם לה יש יותר גמישות מאשר ניו אינגלנד בממד הפיננסי ומאמן, רקס ריאן, תחתיו פרץ ריוויס. השאלה השנייה היא מקצועית ובמקרה זה ההתאמה האידיאלית היא ניו אינגלנד. לריוויס יהיה קשה למצוא עוד מאמנים כמו ביל בליצ'יק, שיעשו בו שימוש כה נבון, ימקסמו את כישוריו ויתנו לו את הגיבוי בתור שאטדאון קורנר אמיתי. השילוב של ריוויס אל הסקנדרי של הפטריוטס העונה היה מרכיב קריטי בהצלחה ובזכייה בסופרבול. המחיר מבחינתו יהיה ויתור על חוזה מקסימום בשביל הזדמנות לטבעת נוספת.

גזר הדין: ריוויס חותם בניו אינגלנד על חוזה לטווח בינוני (שלוש שנים) במחיר נמוך יותר מהמקסימלי בשוק, בניסיון להשיג טבעת אליפות נוספת.