שווי שוק: מי הם שחקני ההתקפה הבולטים בשוק החופשי העונה?

קומביין זה נחמד, אבל התכלס ב-NFL יחזור בעוד קצת פחות מחודש, כאשר עונת 2015 תצא לדרך באופן רשמי עם פתיחת שוק השחקנים החופשיים, שנחשב לאורך השנים לתקופה משוגעת במיוחד וכולל לא מעט שחקנים שמקבלים חוזים מנופחים מקבוצות שחוששות להישאר מאחור במרוץ המסחרר הזה. לקראת פתיחת השוק, ננסה לבחון מי הם השחקנים הבולטים בו, משני צדי הכדור ומהו היעד המומלץ עבורם. כמו כן, יוצג שחקן אחד שאינו חופשי, אך יש סיכוי סביר שחוזהו יותר והוא ייכנס לשור וישפיע עליו. מתחילים עם ההתקפה.

התופס הנפלא חווה עונת פריצה מדהימה וסיים את 2014 עם 88 תפיסות ל-1,320 יארד ו-16 טאצ'דאונים, שיא מועדון. האיכות שלו התבטאה גם בממדים המורכבים יותר, שם דז ניצב בטופ של הליגה (חמישי ב-DYAR ושישי ב-DVOA לתופסים). על אף התפיסה כי התקפת דאלאס התבססה העונה בעיקר על משחק הריצה וקו ההתקפה, בריאנט הוכיח שהוא נשק אדיר וכנראה בטופ 5 התופסים, אם לא הטוב ביותר.

Best Fit: קשה לקבוע מהו היעד הטוב ביותר מבלי לקחת בחשבון את המרכיב הכספי. קבוצות עם הרבה כסף לבזבז יכולות להציע לבריאנט חוזה גבוה שיהיה לו קשה לסרב. אוקלנד, ג'קסונוויל וקליבלנד הן כאלה, אולם בכולן ייאלץ דז לשחק עם קוורטרבק צעיר ולא מוכח (קאר באוקלנד ובורתלס בג'קסונוויל) או להגיע לקבוצה בלי קוורטרבק ברור (הבראונס). דאלאס נמצאת קרוב לתקרת השכר ויהיה לה קשה מאוד להציע לבריאנט חוזה מקסימלי, אולם יש בידיה את קלף הפרנצ'ייז טאג (לא אידיאלי, בעיקר לדז) וסביר להניח כי תעשה הכול כדי להציע לבריאנט חוזה שישאיר אותו בטקסס לטווח הארוך.

גזר הדין: הקאובויס נותנים לבריאנט את הפרנצ'ייז טאג, הוא לא מגיע עד מחנה האימונים ובסוף חותם על חוזה ארוך טווח, שנמצא קצת מתחת לדרגת השכר של קלווין ג'ונסון.

הצלע השנייה במשולש ההתקפה של דאלאס נתן גם הוא עונת קריירה, לא מעט לאור העובדה שסופסוף נותר בריא ושיחק מאחורי קו ההתקפה הטוב בליגה. מארי שבר את שיאי המועדון במספר הנשיאות והיארדים (392 ל-1,845 יארדים ו-13 טאצ'דאונים) והיה המרכיב המרכזי במשחק הקרקע של ג'ייסון גארט. השאלה המרכזית בסוגיית מארי היא האם ההצלחה שלו על הקרקע הייתה תוצר של יכולותיו או נגזרת של קו ההתקפה. אחת הדרכים לבחון זאת היא באמצעות המדדים המורכבים, כגון DVOA, שמנתחים כל מהלך קצת יותר לעומק. אולם דווקא במקרה זה קשה לגבש מסקנה ברורה: בעוד מארי סיים ראשון במדד DYAR וחמישי ב-DVOA, קו ההתקפה של דאלאס סיים ראשון בשקלול המדדים וטופ 5 בכל הקטגוריות המרכזיות, כך שמדובר על שילוב בין השניים שהוביל להצלחה.

Best Fit: לאור ההצלחה ב-2014 תהווה דאלאס את היעד הטוב ביותר למארי מבחינה מקצועית, כלומר באיכות משחק הקרקע והקבוצה בכלל. מצד שני, החוזה שהוצע לו (16 מיליון לארבע שנים) אינו גבוה יחסית. יעד מעניין יכול להיות הקולטס. לאחר הכישלון של ריצ'רדסון, באינדיאנפוליס זקוקים לרץ איכותי, באופן יחסי יש להם לא מעט כסף תחת התקרה ובעיקר, מארי יזכה לשחק לצד אחד הקוורטרבקים הטובים בליגה, אנדרו לאק, שיוריד ממנו את העומס.

גזר הדין: מארי עוזב את הקאובויס וחותם על חוזה גבוה יותר ביעד אחר.

עונה מרשימה שלישית ברציפות לתופס הנהדר, שהסתייע בפייטון מאנינג וסיים עם 111 תפיסות ל-1,619 יארדים ו-11 טאצ'דאונים. ההתקפה האווירית של הברונקוס הייתה מגוונת וכללה מספר כלים אבל תומאס היה הדומיננטי שבהם ובעיקר הראה את יכולתו להשיג יארדים אחרי תפיסה (647 יארדים, מקום רביעי בליגה ושני בין התופסים).

Best Fit: גם במקרה הזה, מדובר על ההבחנה בין הרבה כסף לאפשרות לעוד עונה עם קוורטרבק איכותי. המשך הקריירה בדנבר יאפשר לתומאס למקסם את היכולות שלו עם התמיכה של מאנינג. מצד שני, מתרבים הסימנים כי עונת 2015 תהיה האחרונה של פייטון ולכן מצבו של תומאס בטווח הארוך משתנה. ייתכן תרחיש קצת יוצא דופן, לפיו תומאס יקבל את הפרנצ'ייז טאג ללא יותר מדי ביקורת ויעדיף לצאת שוב לשוק בקיץ הבא (אחרי הודעת הפרישה הצפויה של מאנינג). מצב כזה עשוי להעניק לו את ההזדמנות להעלות את ערכו גם העונה (עם יותר מ-13 מיליון דולר מובטחים) וגם בעתיד.

גזר הדין: תומאס משחק העונה על הפרנצ'ייז טאג.

עונתו הרביעית של קוב הייתה גם עונת הפריצה שלו, כאשר חצה לראשונה את רף אלף היארדים (1,287 ב-91 תפיסות) ותפס כמות דו ספרתית של טאצ'דאונים (12). חשיבותו למערך ההתקפה של גרין בי הייתה בוורסטיליות שלו, היכולת לשחק בסלוט, על קו האורך או לקבל כדורים לריצות מהבק פילד. התרומה המגוונת התבטאה בדירוג הגבוה של קוב במדדים המורכבים: מקום 4 ב-DYAR וראשון ב-DVOA לתופסים.

Best Fit: השילוב בין השימוש המגוון שעושה בו צוות האימון להזדמנות להמשיך ולשתף פעולה עם הקוורטרבק הטוב בליגה הופך את גרין ביי ליעד המועדף מנקודת מבט מקצועית. אולם פיננסית, יזכה קוב להתעניינות לא מעטה מקבוצות שלהן כסף תחת תקרת השכר. הבראונס או הג'טס יכולים לראות אותו משחק אצלם לפי המודל של ויקטור קרוז בג'איינטס, תופס שמוגדר כסלוט אבל הינו בפועל התופס מספר אחד של הקבוצה (למרות שחסר לשתיהן מרכיב חשוב, קוורטרבק סביר).

גזר הדין: מודל בניית הסגל של הפאקרס מבוסס על שמירת השלד הקיים כמה שאפשר. קוב צעיר יחסית (עוד לא בן 25) ולכן סביר כי הצעת הפאקרס תהיה נמוכה מעט מהשוק, אבל מספיק משכנעת.

לינץ' אינו חלק מהשוק ויש לו חוזה לעוד עונה, אולם הערך של החוזה מבחינת תקרת השכר לסיאטל עומד על 8.5 מיליון דולר, סכום גבוה מאוד לקבוצה שצריכה להתחיל לעבוד על הארכת חוזים לכוכביה הצעירים ובראשם, ראסל ווילסון. אם סיאטל תחליט לשחרר את לינץ', היא למעשה תצרף אותו לשוק ובמקרה כזה, הוא יקפוץ לראש רשימת הרצים מנקודת מבט של איכות. לינץ' סיים רביעי ביארדים העונה (1,306) ודורג בטופ 2 במדדי DYAR ו-DVOA לרצים. חשוב לזכור כי הוא כבר בן 28 ועם הרבה מיילים על הרגליים שלו (יותר מ-2,000 נשיאות בתשע עונותיו בליגה, שני שליש מתוכן בחמש העונות בסיאטל) והתפוקה שלו נבעה גם מיכולת הריצה של ווילסון, שהיוותה איום נוסף להגנות.

Best Fit: לינץ' רואה עצמו כרץ הטוב בליגה ומעוניין בשדרוג החוזה, סיאטל תתקשה לעמוד בכך ולכן יש שתי אפשרויות מרכזיות: או שהוא ינקוט בשיטת ההולד-אאוט ולא יגיע לתכנית האופ-סיזן, מה שיגרום לסיאטל לשדרג קלות את החוזה שלו ויחזיר אותו למחנה האימונים לקראת סיומו (תרחיש דומה התרחש לפני שנה), או שלינץ' אכן ישוחרר ובמקרה כזה, לא בטוח שהשוק יקפוץ עליו כל כך מהר. אפשרות שלישית, שנראית פחות סבירה כרגע, היא פרישה.

גזר הדין: בדומה ל-2014, לינץ' יושב בחוץ במחנה האימונים ובסופו, זוכה לשדרוג החוזה לעונה אחרונה בסיאטל.