קומדיית מצבים

דברים שרואים בסטטיסטיקה: אלירן עטר כבר עם 3 שערים ב-299 דקות ליגה. מלך השערים של מכבי חיפה, חן עזרא, כבש 6 ב-1893 דקות. נראה שהכרמל עומד להכתיר גיבור חדש.

קהל הפועל תל אביב: השיווק האגרסיבי לשער 8 עזר ובגדול. הנה, אולי כי חיים רמון הלך, אבל האדומים סוף סוף הראו שיש שם יכולות ניהול, וגם חזון. 25 שקל לראש, ודומיננטיות ביתית. מברוק. ציון: 9

קהל מכבי חיפה: אחרי שבלומפילד האיר פנים בשבוע שעבר, 2,000 הגיעו ותרמו לאווירה הצבעונית. וזהו, חוזרים לסמי עופר. ציון: 8

2:2 מרתק בין הפועל תל אביב למכבי חיפה

בלבול בא בטענות לעזרא על בזבוז המצב בתוספת הזמן

השריף: "שחקנים נפלו מהרגליים". רייכרט סירב להתראיין

הבורסה:

עולה: שלומי אזולאי. הביקורות חתכו, ובצדק, והיום צריך להחמיא, ובצדק. פוקס, לא פוקס, זה לא משנה. שער נהדר, ועכשיו נדרשת המשכיות.

יורד: חן עזרא. מהמשחקים הכי פחות פרקטים שלו. כל כך הרבה כישרון, כל כך הרבה החלטות פזיזות ולא נכונות, בלי רגע של חשיבה.

ציוץ המשחק:

תמונת המשחק: התקבל בחום

סצנה 1

לוקיישן: מרכז המגרש
משתתפים: איתי שכטר, אביחי ידין, מורדי

הערב המוזר החל מוזר. שכטר, שהיה רשום ב-11 של מכבי חיפה, חש ברע ולא יכול היה לשחק במשחק המרגש מול האקסית. אירוני שזהבי וורמוט, שהיו הרבה יותר אדומים ממנו, עזבו למקום ובדרך שבה לא קיבלו וכנראה לא יקבלו פרחים. שכטר קיבל. הטענה הרשמית היתה שהוא סובל מחום גבוה, אבל ייתכן מאוד שזה היה עוד מקרה של מחווה הומניטרית.

גם ידין קיבל פרחים. נראה שעזב את הפועל לפני שני עשורים וחצי, אבל טקס זה טקס. ואולי הפרחים בכלל היו מקבוצת המנודים, עוד אקסית.

לוקיישן: הרחבה של הפועל תל אביב
משתתפים: אברהם צ'קול, אלירן עטר

כדור קל קיבל צ'קול, רק להחזיר לאפולה אדל. אבל צ'קול נכנס למועדון החברים הלא כל כך אקסלוסיבי. מועדון שבו חברים אותו אפולה, וגם פלאח, ועד לא מזמן גם אוראל דגני. מועדון הטעות-למשחק. אז ברוך הבא למועדון, מר צ'קול, שחקן צעיר שגם תיקן במקצת עם בישול, אבל הפעם תפס את הראש הרבה לפני שהכדור של אלירן עטר מצא את הרשת.

עזבו את העניין הפרסונלי. הפועל תל אביב שווה גול במשחק. ליריבה. אם אני מאמן יריבת הפועל תל אביב, אני בונה על זה. "ראיוס, אתה רץ לפה, מחליף דאבל פס עם קולין, ושם את זה ברשת. זוז".

לוקיישן: הרחבה של מכבי חיפה
משתתפים: שלומי אזולאי

שתי החמצות, אפילו שלוש, היו מנת חלקו של אזולאי, שהעונה שלו היא החמצה. ואז, בדקה ה-37, הוא קיבל כדור מצ'קול, ונראה הכי חלוץ שהוא אי פעם נראה. סיבוב במקום, 17 מטר, יאוזה בשמאל ולסטויקוביץ' אין מה לקפוץ. שער נפלא. לא כל כך אמין, אבל בכל זאת נפלא.

לוקיישן: רחבת ה-5 של הפועל תל אביב
משתתפים: טאלב טואטחה, רובן ראיוס, אפולה אדל, סארי פלאח, מתן אוחיון, אלירן עטר

טואטחה העביר רוחב נפלא לראיוס - רק שים את זה ברשת. אבל אפולה הציל בחייתיות, ואז הכדור הגיע לעטר. באותו זמן, באמת, תיקל פלאח את אוחיון, וניתן היה לראות באופן מרשים כיצד בניון, ראיוס ועטר נמצאים לבד מול אדל. הכדור הגיע לעטר, שהספיק להקפיץ על הרגל, להשוויץ בז'רגון הצרפתי, להכין טוסט, לראות את העונה השלישית של ברייקינג בד ולתקוע את הכדור ברשת.

ואז בטח חשב לעצמו:
כמה התגעגעתי לישראל.
כמה התגעגעתי לכבוש.
כמה התגעגעתי להגנה של הפועל.

לוקיישן: הראש של אברהם פאס
משתתפים: אברהם פאס, בן רייכרט

המושאל ממכבי תל אביב שלח ימנית וסטויקוביץ' הבין שהוא נכנס ליוטיוב בפעם השנייה. רייכרט שוב היה נהדר, והטיל היה רק בונוס. איזה שד מרכז מגרש הוא, כל כך טוב בלהיות רע, כל כך מה שהיה חסר לקבוצה החלבית הזו. לקראת הסיום גלש לעבר חן עזרא ומתח את השריר. במשך יותר מ-10 דקות היה בדיוק כמו פצוע בפלייסטיישן - ביכולתו רק לדדות ולמסור, לא לבעוט ולא לתקל. ותתפלאו, הוא היה נהדר גם ככה. בסיום שוב קיבל את פרס השחקן המצטיין, ושוב סירב להתראיין. עד תום העונה יהיו להפועל, כנראה, עוד 10 משחקים. בחלקם יהיה המצטיין של הפועל, ובחלק השני המצטיין של המשחק כולו. איזה סוס קיבל השריף.

לוקיישן: בלומפילד
משתתפים: כולם

הדקות האחרונות הציגו 22 טאזים רצים אחרי כדור. החמצות מקיר לקיר, ואז הכדור הגיע לחן עזרא, הטאז הראשי. כמה דקות קודם עזרא הפליא ביכולתו לרוץ למתפרצת ואז לדרבל לאחור, והפעם רץ עשרות מטרים ובמקום למסור לחבר שיעשה 2:3 פשוט בעט החוצה. דגל טסמניה ירד לחצי התורן.

לוקיישן: בין שערים 7 ל-8
משתתפים: מרקו בלבול


"תוכנית המשחק היתה לשלוט ולהניע את הכדור", הרצה מאמן מכבי חיפה. "חטפנו שני גולים יפים מבעיטות מרחוק, לא גולים מול שוער. אנחנו כן הגענו למצבים כאלה". כשנשאל לאן פני הקבוצה, ענה: "הכול צפוף, כמעט לכל הקבוצות צפוף, גם למטה ולגם למעלה. עברנו משחק חוץ קשה נגד קבוצה שנלחמת בשיניים…". ושם אפשר להפסיק, כי הברבורים לא יעזרו ולא יסתירו את התהום התקציבית בין שתי הקבוצות. הסגל של הירוקים נוצץ, הסגל של האדומים הוא צנרת עם חורים. זה היה משחק מבדר, מאוד מבדר, אבל כשהעשן התפזר חייבים להיות כנים: הפועל תל אביב הענייה היתה טובה יותר ממכבי חיפה המפוצצת, וה-2:2 הזה הוא כישלון של הירוקים. לקבל מתנה וחצי כאלו ולא לנצח? לא לעניין בכלל. סיבוב שלם עבר מאז שמכבי חיפה חיברה שני ניצחונות רצופים - דבר שעשתה רק פעם אחת ב-2014/15. 86 מיליון שקל תקציב. איזה פיאסקו.

לוקיישן: כמו בסצנה 7
משתתפים: ישראל זגורי

"חבל שלא ניצחנו, אבל תיקו זה גם בסדר", אמר ישראל זגורי. "אנחנו צריכים להסתכל על הפועל עכו", חשב קדימה. "אם ננצח שם, יהיה בסדר", אמר וחייך.

מה זה בסדר, נשאל.

"בסדר", ענה.

להישאר בליגה זה בסדר?

"אפשר עוד להיות בפלייאוף העליון".

זה לא תלוי בכם.

"קצת מזל, ובעזרת השם - יהיה בסדר".

אז בסדר.

לוקיישן: כמו בסצנה 8
משתתפים: אלי כהן, השריף

"מהדקה ה-70 כולם צעקו לי שהם רוצים להתחלף, ולא ידעתי מה לעשות. אני מבקש מאחד תמשוך, והשני אומר לי לא יכול", סיכם השריף את משבר משאבי האנוש בהפועל תל אביב. "שלומי נתן גול יפה, החמיץ שניים קלים יותר וקרס בדקה ה-70… סארי פלאח הקיא את הנשמה הרגע, הוא חולה. גם שון [גולדברג]".

ואז נשאל על הטעויות הנוראיות האלו.

"אין מה לעשות", הגן. "אנחנו צריכים להוציא את המיטב. יש לנו שחקנים לא רעים ונישאר בליגה, אבל הייתי רוצה להיות בפלייאוף העליון. לא דיברנו על תיקו. רק על ניצחון. אם תתרגם את היכולת של חיפה מה-0:5 נגד אשדוד, זה כאילו הם שיחקו נגד קבוצה מהליגה לנוער. שלוש מתנות הם קיבלו שם. השחקנים שלי ראו את הווידאו, והתכוננו לזה בהתאם". אולי בגלל זה חילקו רק שתי מתנות?

"התכוננו לשכטר", המשיך השריף. "זה שהוא יצא למעשה נתן לעטר את היתרון. אם עטר היה צריך לרדוף אחרי שחקן הוא לא היה רענן לעשות את מה שעשה. בלי שכטר הוא עמד כחלוץ, לא עשה הגנה, לא רץ. לתת גולים הוא יודע, הוא מוכשר. חסר לי איזה עטרון קטן…".

סטטיסטית, השריף עדיין לא מראה מספרים של שינוי. מכל שאר הבחינות, הוא מראה ועוד איך. כמו אוויר לנשימה, הוא היה נחוץ למערכת הזו. אבל עכשיו הוא יצטרך גם אחוזי הצלחה. עכו. אשדוד. מכבי פתח תקוה. המבחן מתחיל.

לוקיישן: רחוב שארית ישראל פינת שדרות ירושלים.
משתתפים: 7 ניצבים.

ואז, סמוך לחצות, שבעה אוהדים של הפועל תל אביב שרו את שיר השחקן של יגאל אנטבי, ועלו לאוטובוס מספר 18 - תחנה סופית בת ים.

זה היה המשחק הכי טוב ששתי קבוצות רעות יכולות לנפק. 90 דקות של טעויות, חצי קומדיה חצי טרגדיה. גליצ'ים והחלקות והחמצות וגולאסוז. אפשר לנסות לנתח, אבל באמת שזה לא מעניין. אחרי כל מה ששתי הקבוצות האלה עוברות העונה, כל מה שנותר לנו הוא לפחות ליהנות מהדרך. אתמול נהנינו. נהנינו מאוד.

* שידור נוסף של הפרק, בלי נדר, עשוי להיות משודר במסגרת פסטיבל הפלייאוף התחתון

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

orenjos@walla.co.il