טורקים את הדלת: הקשיים שמחכים לג'ורדן פארמר בדרושפאקה

מעט מאוד פעמים, אם בכלל, מפתחת מכבי תל אביב אובססיה כלפי שחקן כלשהו. לרוב, היא משמרת ומתחזקת את התדמית שנוצרה לה בקרב סוכני העל באירופה: קשוחה, עיקשת, ממולחת. כזו שלא יוצאת מגדרה כמעט עבור אף שחקן. שלא חודלת מהנסיונות להוזיל בעוד כמה עשרות אלפי דולרים את עסקאות שאליהן היא מכוונת. שלעולם, אבל לעולם, לא תרד על ברכיה.

את טייריס רייס, שהוביל אותה לזכייה סנסציונית באליפות אירופה, היא משכה עד שהלך לה לאיבוד; על ריקי היקמן, עוד בורג מפתח בעונה הבלתי נשכחת ההיא, היא לא היססה לוותר כשמחירו האמיר; לליאור אליהו, שהצליח באופן נדיר לקבל ממנה חוזה הגבוה מערך השוק שלו, היא אפשרה לעבור אפילו ליריבה מספר אחת שלה בישראל, ובלבד שלא "יעשוק" אותה; ואלו רק דוגמאות בודדות מהשנים האחרונות.

רק אחרי יחידי סגולה היא מחזרת בלא תנאי. שאראס היה דוגמא לשחקן כזה, אבל בשנים האחרונות התווסף שחקן נוסף לקטגוריית המבוקשים האקסקלוסיבית של הפדרמנים: ג'ורדן פארמר. הקדנציה של הרכז האמריקאי-יהודי ביד אליהו אי שם עונת 2011/12 הסתכמה בחודשיים בלבד, אבל מאז הצהובים לא מרפים. כמו מחזרת כפייתית שמנסה להחיות רומן קצר מפעם, מנסה מכבי תל אביב להשיב אותו שוב ושוב אל זרועותיה.

בקיץ האחרון היא כמעט הצליחה. "אנשים לא מבינים בכלל עד כמה פארמר היה קרוב לחתום. רק כשהעסקה נפלה ג'רמי פארגו נכנס לתמונה", מספר גורם במכבי תל אביב. פארמר החליט לבסוף לתת צ'אנס נוסף לקריירת ה-NBA המדשדשת, ובמקום לחזור לישראל עבר לקליפרס. הניסיון הזה התפוצץ לו בפנים.

אז עכשיו הוא שוב בטורקיה. הפעם, למרבה ההפתעה, בקבוצה קטנה יותר – דרושפאקה. מכבי תל אביב רחרחה וגיששה גם הפעם, אפילו הייתה מוכנה להתגמש עבור שחקן ודמות בעל שיעור קומה כמוהו, אבל לא התקרבה לסכומי העתק שהוצעו לו. אחרי שהצהיר השבוע כי יהיה מוכן לשחק בנבחרת טורקיה, ברור שהחלום המשותף של הצהובים ושל איגוד הכדורסל להפוך אותו למזוהה עם ישראל הולך ונגוז.

אבל אם תשאלו אנשים בטורקיה, אפשר שפארמר ירגיש בקרוב ישראלי מתמיד. או, אם לדייק, ישראלי בעל כורחו.

זה, כאמור, יהיה הסיבוב השני של פארמר בטורקיה. בקיץ 2012 חתם על חוזה גדול לשלוש עונות באנדולו אפס, רשם פתיחת עונה מעולה, אך ספג כמה פציעות ברצף, שגרמו לו להגיע לשלבים המכריעים של העונה מושבת, והפכו את העונה לחמצמצה. כמו אז, גם היום – פארמר נע בין התשוקה להיות כוכב באירופה לבין הדרייב להוכיח את עצמו ב-NBA. הוא מגשש את דרכו בין שני הקטבים הללו, ולא ממש מצליח להגיע להכרעה.

בזמנו זה גרם לו בצעד חריג לשלם לאנדולו אפס 500 אלף יורו עבור יציאה מהחוזה, רק כדי לחתום בלייקרס על חוזה מינימום, נמוך בהרבה מכפי שאמור היה להרוויח בטורקיה. פארמר עדיין לא השתכנע סופית במקומו ביבשת הישנה, משוכנעים בטורקיה. הפעם, לשם שינוי, הוא עשה צעד כלכלי נטו.

חוזהו בדרושפאקה מוערך בכ-900 אלף דולר עד תום העונה, שכר של כמעט 250 אלף דולר לחודש. "היו לו הצעות מסין, שם כידוע משלמי טוב מאוד, אבל בדרושפאקה הכסף נשפך כמים. אם הם רוצים שחקן מסוים, הם יכולים להציע יותר כסף מכל אחד אחר", אומר העיתונאי הטורקי קאן קוראל. על אף היותה קבוצה קטנה וללא הילה מיוחדת, לדרושפאקה יש פוטנציאל להפוך לאחד המועדונים העשירים ביבשת בקרוב מאוד. היא נתמכת על ידי תאגיד הענק 'דוגוש גלובו', שנחשב לאחד משלושת הקונגלומרטים הגדולים בכל טורקיה. הונו של הבעלים מוערך במיליארדים.

פארמר מצא בדרושפאקה חוזה גדול, אולי גם חבר חדש-ישן (התאחד עם ג'אמון גורדון, עמו שיתף פעולה באנדולו אפס), אבל פרט לכך, גם בטורקיה לא ממש מוצאים סיבה הגיונית למהלך. הרי בינו לבין המאמן אוקטאי מחמוטי, שהדריך אותו גם בעונה ההיא באנדולו אפס, שוררים יחסים איומים.

"אף אחד לא מסתדר עם אוקטאי מחמוטי. לידו ז'ליקו אוברדוביץ' נראה כמו פיית קסמים עדינה. הוא בקלות המאמן הכי פסיכופט באירופה, ופארמר הרגיש את זה על בשרו בפעם הקודמת שהם עבדו יחד", אומר העיתונאי קאן קוראל. "פארמר הגיע לטורקיה בזמנו אחרי שעבד עם דיוויד בלאט, מאמן עם נימוסים אמריקאיים וגינונים מכובדים. כשהוא פגש את מחמוטי הוא נכנס להלם, אבל כנראה שיש דברים שאפשר לבלוע כל עוד משלמים לך טוב ומעניקים לך הזדמנות להיות כוכב. הוא שונא את מחמוטי, אבל מוכן לעבוד תחתיו לאור הנסיבות".

בסיבוב הקודם פארמר התאונן לא אחת על סגנון הכדורסל האיטי הנהוג בטורקיה, שלטעמו לא תאם את יכולותיו ולא אפשר לו להראות את מלוא הפוטנציאל. ובכל זאת, הוא חזר. "בטוח שבמכבי תל אביב או באחת הקבוצות הספרדיות, לדוגמא, היה יכול להיות לו הרבה יותר קל. הוא שחקן שבנוי לריצה, למשחק מהיר, ופה המאמנים מסרסים אותו", אומר עיתונאי נוסף, גוקאן טורה.

במקרה או שלא, בא הריאיון השבוע לטלוויזיה הטורקית, בו פארמר אותת לאיגוד הכדורסל הטורקי על רצונו לשחק בנבחרת טורקיה. "אם אקבל הצעה, אשחק בנבחרת. כבר דיברו איתי על זה בעבר ואני פתוח להצעות", חשף, והותיר לא רק את אנשי איגוד הכדורסל מופתעים, אלא את כל חובבי הכדורסל בטורקיה.

מאז אותו ריאיון, מספר העיתונאי קאן קוראל, מתחולל בטורקיה מחול שדים. הספורט בטורקיה כבר מזמן הפך לכלי שרת בידי הממשלה, כפי שהוכח בסיפורו של ג'נק אקיול מגלאטסראיי, שהתבטא נגד רג'יפ טאיפ ארדואן ומצא את עצמו מחוץ לנבחרת באורח פלא. כעת, כשעלתה האפשרות שיהודי כמו פארמר ייצג את טורקיה, שוב עלו קולות קיצוניים. לאחרונה אף נפתחה עצומה אשר תוגש לאיגוד הכדורסל, ובה קריאה נחרצת נגד האפשרות שפארמר ישחק בנבחרת.

"שנאת היהודים בטורקיה הולכת ומחריפה מיום ליום, אז תאר לך מה יקרה עם כדורסלן שמזוהה עם ישראל יייצג את הנבחרת? זה ייצור כאוס מוחלט. אין ספק שההממשלה לא תיתן לזה לקרות, והאיגוד יירד מהר מאוד מהעץ הזה. אולי לפני שש שנים זה היה יכול לקרות. הרי חיים רביבו היה אגדה כאן, אנשים סגדו לו. אבל היום? היום פארמר צריך להצניע את העובדה שהוא בכלל יהודי. לדעתי הוא קיבל הוראה לא לדבר על זה בכלל במשך השהות שלו בטורקיה. לכולם נוח עם זה שהוא נתפס כאן כאמריקאי לפני שהוא נתפס כיהודי. זה רק ממחיש עד כמה התעמולה של הממשלה עובדת", אומר קאן קוראל, עיתונאי טורקי.

בינתיים הכל מתנהל על מי מנוחות. פארמר ימתין למשחק הבכורה שלו במדים החדשים, וינסה להצעיד את הקבוצה, המדורגת במקום השלישי בליגה הטורקית, היישר ליורוליג על חשבון גלאטסראיי המקרטעת. בראיון הבא, כך נראה, הוא יהיה הרבה יותר זהיר בלשונו.

אחרי שחטפה 27 נקודות מזוראן ארצג, עלתה שוב הטענה המוכרת לפיה מכבי תל אביב מתקשה באופן מסורתי עם פאוור פורוורדים, ובפרט כאלה עם מסוגלות לדייק בזריקות מבחוץ. גם הערב מול אלבה הצהובים ייתקלו במספר 4 דומיננטי, גם אם סגנון משחק שונה, ג'אמל מקלין. תיאורטית הוא אמור שוב לחגוג על הגבוהים של גיא גודס, אבל לפני שקופצים למסקנות, נדרשת תשובה מעמיקה לטיעון המפורסם. האם יש לו ביסוס מציאותי?

הנתונים מהשנים האחרונות מראים שדווקא ההפך הוא הנכון. בחמש העונות שקדמו לעונה הזו, בה הלכה והתהוותה התיאוריה, מכבי תל אביב ידעה לגונן היטב על הפאוור פורוורדים שניצבו מנגד. למעשה, כמות הנקודות שחטפו הצהובים משחקנים בעמדה 4 היא הנמוכה ביותר ביחס לשאר העמדות. הצרות של מכבי תל אביב בשנים האחרונות באו, למעשה, דווקא מהגארדים היריבים.

הטבלה הבאה מאגדת את הנתונים מחמש העונות הקודמות, לא כולל הנוכחית (מיד ההסבר מדוע).

על פניו, נוכחותו ההגנתית המופלאה של בריאן רנדל אמור הייתה להמשיך את המגמה מהשנים האחרונות. אבל מתברר כי דווקא עכשיו, כשמכבי תל אביב מתהדרת בשומר מצוין בעמדה 4, התיאוריה הנושנה מקבלת צידוק. כ-24% מסך הנקודות שנקלעות על מכבי תל אביב מגיעות מהפאוור פורוורדים היריבים – האחוז הכי גבוה ביורוליג. ארבע התצוגות הכי מרשימות ששחקנים יריבים סיפקו מול מכבי תל אביב העונה באו מעמדה מספר 4 (פליפה רייס - 35 נקודות מדד; זוראן ארצג - 33; פאוליוס ינקונאס - 30, אנדריי ורונצביץ' - 29).

אולי זו טקטיקת החילופים. אולי זו סתם סטיית תקן שתתיישר בהמשך. כך או אחרת, זה נתון שצריך להדאיג את גיא גודס לקראת המשך העונה.

מכבי תל אביב מגיעה למשחק מול אלבה הערב כשעומדת מאחוריה נתון מעודד: בכל 12 מפגשי העבר מול קבוצות גרמניות ביד אליהו היא ניצחה. מול אלבה ברלין, היריבה הערב, המאזן עוד יותר מוחץ. מתחילת שנות ה-2000, רשמו הצהובים 0:9 מוחץ על היריבה מבירת גרמניה. זה המאזן הכי טוב של מכבי תל אביב מול כל יריבה אירופית במילניום החדש. החדשות הטובות? גם ז'לגיריס, יריבה נוספת של הצהובים בטופ 16, מושפלת כמעט כבדרך קבע מול הצהובים (מאזן 5:13 משנת 2000). כך גם פנרבחצ'ה אולקר, שהולכת ומסתמנת כיריבה אפשרית בשלב ההצלבה.

לגודס יש למה לחכות.

* הנתונים מתייחסים ליריבות שמכבי תל אביב פגשה לפחות חמש פעמים