מניות חמות
סטף קרי
שבועיים אחרי שקליי תומפסון קולע 52 נקודות, סטף קרי קולע 51. שבועיים אחרי שתומפסון קולע 37 נקודות ברבע אחד, קרי קולע 26. שבועיים אחרי שתומפסון מופיע פה בטור, סטף קרי עושה את הופעת הבכורה שלו. הגיע לו קודם, בתור אחד משני המועמדים המובילים ל-MVP. הוא לא התעלה על ההופעה ההיא של קליי, אבל בהחלט נתן הופעה מיוחדת. דאלאס פתחו את אותו משחק בבליץ התקפי וקלעו 42 נקודות ברבע הראשון. קרי לא מתרגש וקולע 26 ברבע השלישי, כדי להוליך את גולדן סטייט לרבע של 43 נקודות. כמו קליי, גם קרי משחק פחות דקות העונה מעונות קודמות. הוא מסתפק ב-33:10 דקות בממוצע, שהן 3:20 דקות פחות ממה ששיחק בעונה הקודמת. בניגוד לקליי המספרים שלו קצת ירדו. קולע קצת פחות, מוסר פחות, וגם מאבד פחות. מצד שני, כשמסתכלים על המספרים שלו מנורמלים ל-36 דקות משחק, ניכר שיפור משמעותי. קרי של השנה לא רק קלע מדהים. הוא ממשיך לקלוע 3.2 שלשות למשחק, אבל עושה את זה באחוז טיפה נמוך יותר מעונות קודמות. באופן מפתיע אחוזי השדה שלו דווקא עלו, מה שמעיד על השיפור ביכולת הסיום מתחת לסל. קרי שיפר גם את ההגנה שלו, ועם 2.1 חטיפות למשחק, הוא מדורג שלישי בליגה.
40 נקודות וניצחון לג'יימס הארדן, עוד דאבל דאבל לשני האחים גאסול
לברון ג'יימס: "יהיה נפלא אם ריי אלן יחליט לחתום אצלנו"
בלוג המעקב: לבלאט יש צ'אנס להפוך לכוכב שלו את הראש
קיירי אירווינג
אם 51 נקודות במשחק זה מיוחד, 55 זה יותר מיוחד. קיירי אירווינג ניצל את ההיעדרות של לברון כדי לקבוע שיא קריירה נגד פורטלנד. הוא פתח את המשחק עם 7 החטאות שלא רמזו על מה שהולך לבוא. בהמשך אי אפשר היה לעצור אותו. בשלבי הסיום זה היה קיירי נגד פורטלנד, וקיירי ניצח. הוא קלע 24 מתוך 28 הנקודות האחרונות של פורטלנד, כולל את השלשה שנתנה לקליבלנד את היתרון האחרון. במצב של 94:94 קיירי הלך אחד על אחד עם ניק באטום וקבר לו שלשה על הראש. זו הייתה השלשה ה-11 שלו במשחק. המהלך מאוד מזכיר מהלך דומה שראינו בעבר באולם בקליבלנד. במקרה או שלא, זו גם הייתה פורטלנד, רק שאז זה היה דמיאן לילארד שלקח שלשה על הראש של קיירי בשוויון 116:116 וניצח את המשחק. קיירי מוכיח שלמד משהו מאז. גם בלי המשחק הזה, קיירי רושם שיפור משמעותי העונה. מעבר לזה שהוא שותף לקבוצה מנצחת, הוא קולע יותר נקודות, והאחוזים שלו מהשדה עשו קפיצה משמעותית. 47% מהשדה, לעומת 43% בעונה שעברה, ו-41.1% לשלוש, לעומת 36% בעונה שעברה. מספר האסיסטים ירד. אפשר לקשר הכול ללברון, כיוון שקיירי מחזיק פחות בכדור, אבל מקבל יותר חופש מההגנה שמתרכזת במלך. בינתיים אפשר לדבר על צמד הכוכבים של קליבלנד, ולקוות עבורם שקווין לאב יצטרף אליהם מתישהו.
ג'ימי באטלר
למרות המשחק הלילה, המועמד המוביל לתואר השחקן המשתפר משחק מצוין, ומאפשר לדרק רוז לנצנץ במשחקים. באטלר יהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ הקרוב, אחרי שבקיץ הקודם הבולס לא הצליחו להגיע איתו להארכת חוזה. על פי הדיווחים הבולס הציעו 12, באטלר דרש 13, ושם נגמרו השיחות. בקיץ הקרוב הבולס יצטרכו לתת לו חוזה מקסימום. באטלר קפץ ממעמד של בולדוג הגנתי לכוכב לכל דבר ועניין. איכשהו תום תיבודו הצליח למצוא דקה נוספת לשחק עם באטלר, שמוביל את הליגה בדקות משחק עם 39:41. שימו לב לקפיצה הגדולה מעונה שעברה: הוא קפץ מ-13.1 ל-20.7 נקודות למשחק. אחוזי השדה קפצו מ-39.7 נוראיים ל-46.3 מעולים. גם אחוזי השלוש ראו עליה של 6%. הוא מגיע לקו 7.5 פעמים במשחק וקולע משם ב-83%. גם עם השיפור ביכולת ההתקפית, באטלר נשאר שומר הפרימטר הכי טוב של הבולס, וממשיך להשקיע 100% אנרגיה בהגנה, ללא הנחות. לשמור על הכוכב של היריבה, לשחק כמעט 40 דקות למשחק, ולעשות את מה שהוא עושה בהתקפה, זה מרשים מאוד. צריך לזכור שלבאטלר יש אופי של לוחם. אחרי שנזרק מביתו על ידי אימו בגיל 13 ובילה את תקופת הנעורים בשינה אצל חברים, הוא יודע מה זו מלחמה אמיתית. אחרי החוזה הבא שלו, הוא כבר לא יצטרך לישון אצל אף אחד.
מניות קרות
גוראן דראגיץ'
עונה שעברה הייתה עונה חלומית עבור הדרקון. 20.3 נקודות למשחק, 50.5% מהשדה, 40% משלוש. הפרשנים כבר דיברו על איזו קבוצה תחתים אותו כשיהפוך לשחקן חופשי בקיץ הקרוב. אולי דראגיץ' שכח שלפני שמדברים על הקיץ, צריך לעבור את העונה הנוכחית. הירידה בדקות לא משמעותית, אבל הוא הצליח לאבד 4 נקודות ו-1.8 אסיסטים מהממוצעים של העונה שעברה. בנוסף, אחוזי השלוש ירדו מ-40 ל-34. בשבעת המשחקים האחרונים המספרים אפילו רעים יותר. האם זה קשור לאייזיה תומאס? אולי. הגארד הנמוך מאוד אוהב את הכדור אצלו ביד, והפך לבורג מרכזי ברבע הרביעי של פיניקס. מצד שני, אי אפשר להאשים את תומאס ב-46% מהעונשין של דראגיץ'. בשבעת המשחקים האחרונים גוראן מגיע לקו רק 13 פעמים, אבל קולע משם רק 6. אחרי אליפות עולם מעולה, מגובה באחיו, ובעונת חוזה, דראגיץ' היה אמור לפרוח. במקום זאת הוא נובל. אם דראגיץ' יצליח לשחזר את היכולת מעונה שעברה, הסיכוי של פיניקס להישאר במקום השמיני במערב עולה. אם הוא ימשיך להראות כמו צל של השחקן מעונה שעברה, פיניקס שוב עלולה למצוא את עצמה בחוץ. כנראה שגם לדראגיץ' זה יעלה בכמה מיליונים.
טוני פארקר
כמו הרכז הסלובני, גם לרכז הצרפתי היו תנאים מושלמים בפתיחת העונה. אחרי קייצים רבים שבהם הוביל את נבחרת צרפת באליפויות השונות, פארקר לקח הפסקה. הוא ויתר על אליפות העולם, כדי לנוח, ולהגיע לעונה הנוכחית רענן. התוצאות של המנוחה? פארקר כבר החמיץ העונה 14 משחקים בגלל פציעות, וגם כשהוא משחק הוא נראה לא בכושר. בשוך חגיגות אלף הניצחונות של פופוביץ', הספרס במקום השביעי במערב עם 19:33. בגיל 32, פארקר צריך לבקש מטימי שיארגן לו מים ממעיין הנעורים שיש בסן אנטוניו. אחרי עונה מצוינת לפני שנתיים (20.3 נקודות, 7.6 אסיסטים), פארקר ממשיך את הירידה ביכולת. בעונה שעברה פארקר זכה באליפות כשרשם ממוצע של 16.7 נקודות, 5.7 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים ב-29.4 דקות. העונה הוא תורם בממוצע 14.4 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-1.8 ריבאונדים ב-29.1 דקות. המספרים גם רחוקים ממוצעי הקריירה שלו. זה לא מקרי שבמשחקים שבהם הוא רע, סן אנטוניו מפסידה. כך היה נגד טורונטו, נגד הקליפרס, וגם נגד שיקגו. לפארקר יש יותר מדי דקות שבהם הוא נעלם, ויותר מדי משחקים שבהם הוא לא תורם את מה שמצופה ממנו.
טאג' גיבסון
עד שגיבסון ראה את בוזר הולך, הוא נאלץ לראות את פאו גאסול מגיע. גיבסון היה פותח בחמישייה בהרבה קבוצות בליגה, אבל לא בשיקגו שיש לא את פאו גאסול וג'ואקים נואה. גיבסון נאלץ להמשיך לעלות מהספסל. הבעיה היא שגאסול ונואה משאירים לו מעט מאוד דקות. כל זמן שבוזר היה בשיקגו, גיבסון היה שדרוג משמעותי בהגנה, וככה זכה במירב הדקות שלו. עם גאסול, גיבסון בעיקר מהווה שנמוך בהתקפה, וכתוצאה הדקות שלו ירדו משמעותית. השמועות הן ששיקגו מדברת על גיבסון עם קבוצות אחרות. הלייקרס, פיניקס, טורונטו, דטרויט וקבוצות נוספות מוזכרים כמועמדים לקלוט את גיבסון. מי לא תרצה גבוה הגנתי מוכשר? מבחינת גיבסון הוא צריך לקוות להגיע לקבוצה שבה יוכל לפתוח, ולקבל את מרב הדקות בעמדה מספר 4. לא ברור איפה בדיוק זה יכול לקרות, אבל הוא לא יכול להמשיך לשבת על הספסל ולקוות לטוב.
