פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אומנם אוהדי כדורגל, אבל לאו דווקא מטומטמים: עד מתי יזלזלו בקהל?

        לא היינו מצביעים לשום מפלגה רק כי אוחנה צורף אליה, לא האמנו לברקוביץ' גם אם המראיינת היללה אותו, וכולנו ראינו את בניון צולל וחוגג והרגשנו מבוכה. פז חסדאי, עוד בחור עממי, מוחה על הזלזול בקהל הרחב

        נפתלי בנט ראש הבית היהודי עם כדורגלן העבר אלי אוחנה (יח"צ , עמוד הפייסבוק של נפתלי בנט)
        חשב שהעם מורכב ממיליוני אוהדי בית"ר כסילים שתכננו להצביע לבית היהודי רק כי אוחנה שם כמה גולים יפים לפני 20 שנה (צילום: הפייסבוק של נפתלי בנט)

        כשמפלגת הבית היהודי קיוותה לפנות לקהל רחב יותר ועבור זה בחרה לצרף את אלי אוחנה, היא גרמה גם לאדם העממי ביותר להרגיש מנותק מהעם. מה, ככה מושכים קהל בימינו? זה מה שהעם דורש? עבור כמה "קולות צפים" הצטרפותו של אוחנה אמורה היתה להכריע את ההתלבטות? מה לעזאזל פופוליסטי בו? ואדם יודע, זו לא החלטה שהתקבלה בלי מחשבה מוקדמת. היה פה ניתוח ופילוח של נתונים, היו יועצים ומומחים שהמליצו על אוחנה, יודעי דבר אמרו שהוא כובש וקונצנזוס, שהוא יביא את הקולות של הליכודניקים הישנים, של העם. אולי אני כבר לא עממי?

        ופעם הייתי. או לפחות החשבתי את עצמי בחור עממי. איש רגיל, בינוני, אחד מכולם. אוהב פלאפל וחומוס, לשכב עם סדין על החוף, נהנה לפצח גרעינים. רוכב על אופניים ישנים, מתעקש על תחתונים מרוטים, תנו לי בירה מהקיוסק על ספסל ברחוב ואני מרוצה. וכמובן, תמיד היה את הכדורגל. מי שהתחנך על כדורגל של שנות ה-80 וה-90 הוא עממי בין אם ירצה או לא. מי שישב על טריבונות לוהטות, נדחף בתורים חסרי סדר, חזר הביתה עם קליפות גרעינים בקפוצ'ון והתחבק אחרי גולים עם פרחחים בלי חולצה ונהגי משאיות בלי שיניים - הוא אמ-אמא של העממיים. הוא אדם חסר כבוד עצמי, נטול יומרות, איש פשוט.

        המנהל המקצועי של הפועל תל אביב, איל ברקוביץ' (ברני ארדוב)
        נתן ראיון אצל הדוברת שלו, וקיבל רק מחמאות. ברקוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

        ואז אומרים לאדם שהוא מתנשא, שהוא תל אביבי מנותק, שהוא חי בבועה ולא מכיר את המציאות, אבל חטאו היחיד הוא הכבוד שעדיין יש לו ל"אחיו" הישראלים. תחושת שייכות נאיבית. מבחינתו, או לפחות בעיני רוחו, הרוב המוחלט לא מתרשם מאלי אוחנה. הרוב המוחלט, מי שרואה יציע העיתונות, מי שמכיר את האופי שלו, את ההתנהלות שלו, את העבר שלו - לא רצה אותו בתור חבר כנסת. יש במדינה הזאת שכבה נמוכה של פרימיטיבים נבערים, גזענים חשוכים, אבל הם אחוז קטן. יותר מדי אנשים, אבל מיעוט. הרוב המוחלט אינו עיוור. אנשי המאסה אינם טיפשים. העם לא מורכב ממיליוני אוהדי בית"ר כסילים שתכננו להצביע לבית היהודי כי אוחנה שם כמה גולים יפים לפני 20 שנה. יש עממיות, אבל היא פחות זולה משנדמה לכם.

        נכון, כולם נכנסים לוואן, כולם שומעים את אופירה ואייל גולן ברדיו, אבל הם מבינים מה הם שומעים. הם כלואים באוטו, או מחפשים בידור, אבל אף אחד לא שמע השבוע את הראיון של אופירה עם ברקוביץ' וחשב שמדובר בעיתונות לגיטימית, שלא לומר איכותית. לא צריך להיות דוקטור לתקשורת כדי לזהות בעיות אתיקה. גם אחרון המאזינים שמע את השפה הנמוכה, את הצגת הדרכים המעוותת, את התמיכה העיוורת של אופירה ב"מלך". הרוב הגדול, העם, גם מסעודה משדרות וכל שאר כינויי הגנאי, כולם שמעו את אופירה צוחקת בקול רם ואומרת "איזה נשמה אשתך טלי, בדיוק היא מסמסת לי", והכל באמצע ראיון ראשון עם מנג'ר הפועל תל אביב שעזב אחרי סערה תקשורתית, בשיחה חשובה שאמורה להיות בעלת ערך עיתונאי. יש שנחרו בבוז, יש שגיחכו בהנאה ואמרו "איזה שכונה", אבל כולם, כולם, כולם יודעים שזה תת רמה.

        יוסי בניון שחקן מכבי חיפה מאוכזב (אדריאן הרבשטיין)
        באנגליה הוא לא היה מעז לעשות את זה, בישראל זה בסדר. בניון (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        ולא, לא צריך להיות גאון מיוחד כדי לראות את חיים רמון ולהבין מה הולך שם. לא צריך להיות יועץ תקשורת כדי לזהות ספין. כל מי שרואה אדם שמדבר כמעט שעתיים ללא הפסקה, נואם ונואם בחוסר מודעות עצמית, מכור למצלמה ולא מסוגל להתנתק ממנה, מציג תמונה חלקית ולא תמיד אמינה, שם את עצמו במרכז באגוצנטריות תמוהה - כל מי שרואה את זה מביט בו בעין עקומה, כמעט נעלב מהניסיון השקוף למכור לו לוקשים, כמו אומר "די עם בלבולי הביצים, קח אחריות פעם בחייך".

        ואולי אלי טביב חשב שהוא עובד על הקהל בעיניים, אבל כולם יודעים למה הוא פיטר את קורצקי. ואולי גיא לוי חושב שאנשים לא שמים לב לזה, אבל כולם הבחינו שדווח על מינויו הצפוי עוד לפני שקורצקי עזב, כולם ראו פרשן שנהג לדבר על עקרונות ועכשיו ויתר עליהם במחי חתימה עם טביב. ואולי יוסי בניון חושב שזה יעבור בשתיקה ושלאף אחד לא אכפת מהצלילה שלו ברחבה מול קרית שמונה, אבל כולם קלטו את האושר שעל פניו אחרי שהצליח לרמות את השופט. ואולי הוא חושב שלאנשים יש זיכרון קצר, אבל כולם יודעים שבאנגליה הוא לא היה מעז להתנהג כך כי מיד היה מוקע, אבל מבחינתו בישראל זה לגיטימי, ודי, יהיה בסדר, בקטנה. יש נטייה לזלזל בציבור כי הציבור מטומטם, במיוחד אוהדי כדורגל, ובאמת, רובנו תמימים ומתנהגים בילדותיות, ומרחוק אנחנו נראים כגוש גדול של בבונים נוהמים, אבל העם פחות טיפש משנדמה לאלה שמנסים להתל בו. זה מה שקורה כשבמשך שנים מזלזלים בציבור ומזניחים אותו, והוא מקבל הכל בהשלמה. זה רק מחמיר.