פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השד מאשקלון: סיפורו של ברק יצחקי כנער צעיר

        הצליעה שאיימה על הקריירה, הצמיחה המהירה ("הוא הלך לישון 1.45 מטר וקם בוקר אחד 1.75 מטר"), הכישרון והפספוס ("יכול היה להגיע יותר רחוק"). רגע לפני שהוא פוגש את קבוצת נעוריו, בהפועל אשקלון מספרים על הפרק של ברק יצחקי הצעיר, זה שמעולם לא הכרתם

        השד מאשקלון: סיפורו של ברק יצחקי כנער צעיר
        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        ברק יצחקי הצעיר

        "אני תמיד אמרתי לאנשים שהקטן הזה יהיה ממזר. זה הרבה מעבר לכישרון, רק עם כישרון הייתי מוותר עליו. הוא היה חרוץ מאוד כבר בגילאים האלה, וזה מה שנתן לי את הדרייב להשקיע בו. הוא תמיד רצה ללמוד, היה שאפתן, הצמא שלו להשתפר, האכפתיות מהפסדים, הוא חי את המשחק בגילאים האלה, ואי אפשר היה שלא לראות את זה".

        הדובר הוא הרצל עיני, שאימן את הפועל אשקלון בגילאים 9-13. ה"ממזר" שעליו הוא מדבר הוא ברק יצחקי. כולם מכירים את ההיסטוריה של יצחקי מבית"ר ירושלים, פה ושם מזכירים שפעם, כשהיה נער, שיחק בהפועל אשקלון. הערב (21:00, 5+ לייב) יפגוש יצחקי הבוגר לראשונה את קבוצת נעוריו. זה בדיוק הזמן לסגור מעגל ולהכיר לכם את הפרק המוקדם של חייו של אחד השחקנים המוכשרים שצמחו כאן בשני העשורים האחרונים. סיפור על ילד שלא ויתר כדי להגשים חלום.

        חלוץ מכבי תל אביב ברק יצחקי (קובי אליהו)
        עומד לפני מפגש מרגש. יצחקי (צילום: קובי אליהו)

        בכל שלב בגילאים הצעירים באשקלון ברק יצחקי היה מזוהה עם מאמן אחר. את גילאים 9-13, משלב ההתפתחות ועד הנערים, עשה יצחקי אצל עיני. כשעיני שומע על שחקנו לשעבר הוא מלא בהתרגשות: "ברק הוא אחת הגאוות הכי גדולות שלי. שום כסף בחיים לא יכול לתת סיפוק כמו זה שאני מרגיש שאני רואה את ברק. אני זוכר את הרגעים האלה כאילו קרו היום. הרבה לא הבינו למה אנחנו נותנים לו לשחק כי הוא היה פצלוח קטן, צנום באופן בולט וקטן יותר משמעותית מאחרים, הכדור היה בגודל שלו".

        בגיל 13 סיים יצחקי את הפרק עם עיני ועבר לנערים אצל המאמן חזי עדן. לא היה פשוט לברק באותן השנים. עיני מספר: "היה שלב שברק התייאש. היה קשה לו עם שינוי מאמן והעובדה שלא נתנו לו במה. באיזשהו שלב הוא הפסיק לבוא. המשפחה שלו באה ודיברה איתי כדי שאחזיר אותו. הלכתי לחזי עדן ואמרתי לו שהוא עושה טעות וזה יהיה השחקן הכי טוב שלו. הוא סמך על המלה שלי ואחר כך גם בא ואמר לי 'הרצל, טעיתי'".

        עדן זוכר את הדברים קצת אחרת: "חייבים להבין שברק היה אצלי בנערים ג', ב' ו-א', אלה שלבי התפתחות והתבגרות של שחקן. היו תקלות, אבל אלה היו דברים קטנים שפתרנו . ההיעדרות הארוכה שלו בכלל הייתה על משהו אחר. הוא פתאום התחיל לצמוח לגובה בנערים ג' ושמתי לב שהוא צולע. ראינו את זה בבירור. באחד המשחקים הוצאתי אותו בגלל זה והוא נפגע ואמר שהוא לא בא יותר. אבא שלו בא לדבר איתי, הסברתי לו שאני מכיר את המקרה הזה של הצליעה בגלל הגובה והם חייבים ללכת לראות רופא. יום למחרת הם היו אצל הרופא, שאמר להם שבגלל הצמיחה העצם יושבת על הפיקה ובגלל זה הוא צולע. הוא אמר להם שברק ינוח כמה חודשים או שיהיה עם גבס לחודשיים. יומיים אחרי זה ברק בא לאימון עם גבס והבין שזה מה שהיה צריך לעשות".

        גם עדן מציין את השאפתנות של יצחקי באותן שנים ומוסיף: "הוא היה חרוץ בצורה בלתי רגילה. שאפתן עם אישיות. כולם היו סביבו. תמיד שמר על סביבה חברתית טובה, הוא רצה להרוויח את ההזדמנות להצליח וידע שלא פשוט לבוא מאשקלון ולהיות שחקן, צריך להילחם על זה. הוא נלחם על זה כל שלב בקריירה".

        שחקן מכבי תל אביב ברק יצחקי (אתר רשמי , עמוד הפייסבוק של מכבי תל אביב)
        חוסר המזל החל כבר בילדים. יצחקי (צילום: עמוד הפייסבוק של מכבי תל אביב)

        לאחר שסיים את גיל הנערים עבר יצחקי לקבוצת הנוער. מאמנו אז היה ללו ביטון. ביטון כבר אינו מאמן כיום, אבל הוא רק שומע על יצחקי ומתמלא בהתלהבות: "ילד הפלא של אשקלון. האמת שהוא כבר בשנה הראשונה בנוער בלט בנוכחות שלו, מעבר לכדורגל. כדורגל היה ברור שיש לו, אבל בדרך כלל אלה שעולים בשנה הראשונה בדרך כלל נחבאים אל הכלים. הוא היה דומיננטי, תמיד דאג לשמור את עצמו עם החברים האיכותיים והאנשים הטובים, לא התערבב עם בעייתיים, ידע מה נכון בשבילו".

        ללו מספר על המשחק והרגע שאולי הביא את ברק יצחקי לתודעה של זאב זלצר וקבוצות ליגת העל ומסביר: "כשאני אומר אישיות, אפשר היה לראות את זה עליו מול הגדולות. הגענו באותה עונה בנוער לחצי גמר גביע המדינה נגד מכבי תל אביב. שחקנים אצלנו חששו אז בכלל מההגרלה בחצי הגמר, אמרו 'למכבי יש את תמיר כהן, לחיפה יש את ערן לוי', נתנו הרבה כבוד. אני אמרתי להם: "לנו יש יותר טוב, את ברק יצחקי". בחצי הגמר נגד מכבי ברק היה אדיר. הפסדנו 2:1 והוא כבש את השער, הוא נתן שם הצגה שכל אנשי המקצוע מכל המועדונים דיברו עליה אחרי זה". אגב, תמיר כהן היה זה שכבש את שער הניצחון למכבי תל אביב באותו המשחק.

        ביטון מנסה להסביר כמה האישיות של יצחקי הייתה שונה אז: "אלירן אסאו היה יותר מהיר ומנוסה, אבל ברק יותר בוגר. גם אסאו יכול היה להגיע רחוק, אבל האישיות זה ההבדל. ברק כיוון מטרה להצלחה, היה שאפתן ומוכן לעבוד קשה ולתת את כל מה שיש לו כדי להגיע לזה. הוא לא ויתר ולא נשבר בשום שלב. אחרי שנה וחצי בנוער כבר העלו אותו לבוגרים. היה תנאי שהציב המאמן אורי אלקבץ, שאביא תעודה מבית הספר שלו על כך שהוא תלמיד טוב וממושמע. זאת הייתה אז דרישה שהציב עבור כל שחקן שעולה לבוגרים. מכאן אלקבץ טיפל בזה".

        זאב זלצר בכנס מפעלות חינוך במכון וינגייט (קובי אליהו)
        גילה את הנער הכשרוני כששיחק מול הגדולות. זלצר (צילום: קובי אליהו)

        אנחנו עוברים לאורי אלקבץ. גם הוא כבר פרש מאימון, אבל יצחקי מעורר אצלו געגועים: "אי אפשר היה לפספס את הכישרון שלו, אבל הוא היה צריך לפתור את העניינים עם בית הספר. סיפרו לי באותה תקופה בנוער שיש לו בעיות והבנתי שחייבים להתערב כאן. הלכנו אני והוא לשבת עם המנהלת ופתרנו את הדברים. היא אמרה שיש לו פוטנציאל גדול לעשות בגרויות ולהצליח גם בלימודים, וסיכמנו שהוא ישקיע יותר בלימודים ואני אקדם אותו בקבוצה הבוגרת. סוכם שנהיה בקשר ונמצא את הזמנים הנכונים לשני הדברים, כי באמת קשה להשקיע בכדורגל וגם בלימודים בשנים בהן אתה מתפתח".

        את חצי השנה עם אלקבץ סיים יצחקי עם תואר: גביע הטוטו של הליגה הארצית. במרץ 2002 פגשה אשקלון בגמר את קרית שמונה וניצחה בהארכה 0:1. את שער הניצחון כבש יצחקי. עונה לאחר מכן אשקלון זכתה שוב בגביע הטוטו לארצית, אך יצחקי, שסבל מדלקת ריאות באותה תקופה, נעדר ממשחק הגמר נגד הפועל מג'דל כרום (בשורותיה שיחקו אז אחמד סבע ומהראן ראדי). את אותה עונה סיים יצחקי עם 11 שערים ובקיץ כבר עשה את המעבר לבית"ר ירושלים.


        מרבית השחקנים ששיתפו פעולה עם יצחקי בבוגרים של אשקלון פרשו מזמן. היחיד שהצלחנו למצוא הוא דודו בן שושן, שכיום משחק במכבי שעריים. בן שושן מבוגר מיצחקי שיחק עם ברק יצחקי מגיל ילדים ועד העלייה לבוגרים.

        בן שושן סיפר: "גדלנו כל החיים ביחד, היינו חברים טובים. שיחקתי עם ברק מגיל תינוקים ועד העלייה לבוגרים, לאורך כל מחלקת הנוער. זה מצחיק שאתה מתקשר אליי בשביל הכתבה, כי לפני שבוע וחצי, כשברק חזר לשחק, אמרתי לחבר שלי שעשיתי קריירה לא רעה. שיחקתי עם הרבה שחקנים, אבל יצחקי הוא הכי מוכשר ששיחקתי אתו. אם הייתי מאמן, הוא השחקן הראשון שהייתי לוקח לקבוצה שלי. אני פשוט חושב שהוא שחקן ברמה גבוהה ביותר. לדעתי יצחקי הוא בכלל פספוס. היה לו חוסר מזל עם הפציעות, והוא יכול היה להתקדם הרבה יותר מליגת העל או מהקטע הקצר בבלגיה.

        "הוא לא התפתח ישר מבחינת הפיזיות והגודל, נשאר קטן יחסית לכולם. פתאום הגענו לגיל נוער, הוא הלך בלילה לישון בגובה 1.45 מטר והתעורר בבוקר 1.75 מטר, זה היה בסביבות גיל 17-18, בקבוצת הנוער. מחוץ למגרש ברק היה שקט, מופנם, ביישן. במגרש הוא היה השחקן הכי חוצפן שהכרתי, חוצפה חיובית כמובן. הוא נחשב לכשרון הכי גדול בהפועל אשקלון בשנים האלה, הוא וקובי אבדייב, שאחר כך עבר למכבי תל אביב בנוער ושיחק בנבחרות ישראל. שניהם היו מסיימים עונה עם 95-100 גולים כל אחד וידענו שהם יגיעו רחוק. אני זוכר את המשחק שהיה לנו לפני שהוא עבר לבית"ר. שיחקנו בבית, לא זוכר מול מי, ובאו מבית"ר לעקוב אחריו. הוא עשה סיבוב מ-30 מטר ונתן פצצה לחיבורים. שם היה ברור שזו החותמת למעבר שלו".

        שחקן בית"ר ירושלים ברק יצחקי (מגד גוזני)
        "הוא עשה סיבוב מ-30 מטר ונתן פצצה לחיבורים. זו הייתה חותמת למעבר שלו". יצחקי בבית"ר (צילום: מגד גוזני)

        מי באמת גילה את יצחקי? להצלחה אבות רבים. כמעט כל מאמן זוקף זאת לזכותו. אחד זוכר שהוא המליץ לזלצר, השני זוכר כיצד קישר את אביו של ברק לבית"ר, השלישי טוען שהמליץ לאלי כהן השריף והרביעי מספר שהמנהל המקצועי של אשקלון דאז, גיגי כהן, דאג שזלצר יראה אותו ויצרפו לנבחרת הנוער. מכאן, מספר קבוצות שמו עין על הילד הצנום מהדרום.

        ללא קשר, יצחקי הוא עדיין הגאווה הגדולה ביותר של הפועל אשקלון. התמונה שבראש הכתבה היא מהבודדות שיש למועדון מהתקופה בה שיחק בשורותיו, והיא תוענק לו היום לפני המשחק בחדר ההלבשה. מי יודע, אולי הרגשנות תגרום לו לעשות הנחות למועדון בו גדל.