סמל מכביסטי? בדיוק להפך: עודד קטש הוא צהוב או אדום בנשמה?

    מבחינת אוהדי מכבי תל אביב עודד קטש הוא נסיך, ווינר ותמיד יישאר צהוב בנשמה, אבל אוהדי הפועל טוענים שזה בדיוק הפוך: אם הוא רגשן, חביב ונינוח - מה לעזאזל הקשר של זה למכבי, הרי הוא אדום במהותו. אוהד גרינוולד מנתח את הסוגיה לפני הדרבי, ומוצא את התשובה

    • עודד קטש
    אוהד גרינוולד
    one

    בווידאו: תקציר הדרבי מהסיבוב הראשון

    אנשים בהפועל תל אביב אוהבים להסתלבט עם עודד קטש על החולמניות שלו. "תגיד", אמר לו שלשום אחד מחברי ההנהלה, אחרי שחזה בקטש מעביר אימון בנונשלנטיות טיפוסית, "אתה זוכר שביום שני יש דרבי, לא משחק אימון, כן?". קטש חייך. "אני מוכן כבר שבועיים", השיב.

    אחרי ה-20 הפרש ההיסטורי בסיבוב הקודם התהלך קטש במסדרונות יד אליהו עם חיוך מאוזן לאוזן. "אין לכם מושג כמה אני מאושר", אמר המאמן לבוסים בהפועל. מי שחשב שקטש, אחד הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב, יהיה מעט נבוך אחרי משחק בו הנחיל לצהובים את הפסד הדרבי הביתי הקשה בתולדותיהם – התבדה: לא רק שלקטש מודל 2015 אין סנטימנטים כלפי מועדון האם שלו – הוא מרגיש לגמרי בנוח במדים האדומים.

    כמה שעות לפני שיוביל קטש את האדומים בדרבי שייכנס בכל מקרה להיסטוריה – כראשון במתחם הדרייב-אין, ביתה החדש של הפועל – מעלה הרומן בין המאמן לאדומים שאלה בלתי נמנעת: האומנם היה ביסוס להכתרתו של קטש כסמל מכביסטי?

    את ההישגים הגדולים שלו בקריירה לא רק שעשה מחוץ למכבי, אלא אף לקח אותם ממכבי, ועדיין האוהדים מאוהבים בו. קטש אחרי הדרבי הקודם (צילום: ברני ארדוב)

    יש שטוענים: מיתוס מכבי – ייתכן; סמל מכביסטי – ממש לא.

    "מה זה מכביזם?", שואל רמי כהן, יו"ר הפועל תל אביב בכדורסל, ומיד משיב: "זה סוג של ווינריות, אבל בעיקר סוג של אופי. עודד הוא ווינר, אבל באופי שלו הוא הרבה יותר הפועל ממכבי. אצלנו לא תופסים אותו בכלל כמכביסט. אנחנו קבוצה שניזונה מהקהל שלה, ואני לא מתבייש להגיד שכשיש התלבטויות לגבי דמויות מסוימות אני מתקשר בשקט לאוהדים ושואל לדעתם. אבל במקרה של עודד לא הייתה בכלל התלבטות".

    אורי שלף, המנהל המקצועי של הפועל, מסכים. "מבחינת מבנה האישיות עודד יותר מתאים להפועל מאשר למכבי", אומר שלף – בנו של עמי שלף ז"ל, מסמלי העבר הגדולים של הפועל תל אביב ואחיו של גור, שהפך לקפטן מכבי תל אביב. "קודם כל, עודד הוא בנאדם נינוח. הכל אצלו ב'איזי', בלי לחץ. הוא לא מתחבר לטירוף הזה שקיים במכבי. תשאל כל מי שעבר כאן והוא יגיד לך שהאווירה הכי טובה לשחק ולאמן היא בהפועל – מבחינת הנפש שלך, מבחינת הלחץ שמפעילים עליך, מבחינת האנשים שאתה עובד איתם ומבחינת מה שאתה מרגיש. לכן עודד התחבר להפועל ממש מהרגע הראשון".

    עוד באותו נושא

    גודס: "אמרתי לשחקנים שיהיו מוכנים לקללות, מהנשים ועד לילדים"

    לכתבה המלאה
    ארי שמאי: "יש בו משהו בלתי מכביסטי באופי. האדישות, הקלילות. הוא אף פעם לא היה מכביסט 'רע'". קטש (צילום: יוסי ציפקיס)

    מבחינה היסטורית דומה שהזיהוי של קטש עם מכבי מקורו בהיותו של קטש אחד ממתי-המעט שגדלו במועדון החל מקבוצת הילדים וזכו להפוך לכוכבים בקבוצה הבוגרת. הרשימה המצומצמת הזו כוללת, מלבד קטש, אולי רק את מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי (אם כי קטש, לעומת ברקוביץ' וארואסטי, לא עבר ישירות מהנוער לבוגרת, אלא עבר קודם לכן שנות התחשלות בגליל-עליון ובמכבי רמת גן); מיתוסים מכביים אחרים כמו דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל, נדב הנפלד וגיא גודס אומנם הגיעו למועדון בגיל צעיר, אבל גדלו בקבוצות אחרות.

    מבחינה אובייקטיבית, קטש שיחק בקבוצה הבוגרת של מכבי הרבה פחות מכל יתר השמות ברשימה המכובדת הזו: ארבע עונות בלבד (ליתר דיוק, שלוש עונות מלאות ושלושת רבעי: בעונתו האחרונה, 98/99, חזר לשורות מכבי רק במהלכה, אחרי שכבר עזב בקיץ לניו יורק ניקס, אבל לבסוף החליט לשוב מארה"ב בשל התעכבות פתיחת העונה לאור שביתת השחקנים). ברקוביץ' וארואסטי שיחקו במכבי 17 שנה; ג'מצ'י והנפלד 12; דניאל 9; גודס 7.

    מעבר לכך: קטש, אומנם, זכה עם מכבי בארבע אליפויות, אבל שיחק במועדון באחת מתקופות השפל העמוקות בתולדותיו ולא הצליח להרחיק עם המועדון מעבר לשמינית גמר גביע אירופה – בעוד שכל האחרים רשמו עם הקבוצה אליפויות אירופה, הופעות במשחק הגמר ובפיינל פור. בכלל, את הישגיו הגדולים בקריירה – הן כשחקן (אליפות אירופה) והן כמאמן (אליפות ישראל) – השיג במדי קבוצות אחרות (פנאתינייקוס, גליל/גלבוע) על חשבונה של מכבי.

    כך שהשאלה רק מתחזקת: קטש כסמל מכבי – על שום מה ולמה?

    "אוהדים מחפשים דמויות להזדהות איתן. מבחינת אוהדי מכבי קטש הוא יציר המערכת, והעובדות לא משנות", אומר ד"ר יאיר גלילי, סוציולוג ספורט ומרצה בכיר לתקשורת ולניהול במרכז הבינתחומי ובמכון וינגייט. "אין לו DNA מכביסטי, הוא לא אדם כוחני, כשחקן הוא שיחק במכבי הכי לוזרית שהייתה ועוד לקח ממכבי גביע אירופה. אבל אתה לא יכול לבלבל אוהדים עם עובדות. זה לא משנה להם שקטש שיחק רק ארבע שנים בקבוצה חלשה מאוד ואימן קבוצה עוד יותר חלשה. מבחינתם קטש הוא אדם שהיה במכבי מגיל הילדים, הפך לכוכב בקבוצה הבוגרת ושימש כמאמן, וככה הם תופסים סמל".

    "כשהציגו אותו באסיפת העמותה הוא קיבל מחיאות כפיים. בכל זאת: הוא לקח למכבי גביע אירופה, לקח להם אליפות בתור מאמן, מה אפשר לבקש יותר מזה?". אוהדי הפועל (צילום: ברני ארדוב)

    האוהדים של הפועל תל אביב קיבלו את קטש מהרגע הראשון.

    "עודד זה עודד. עודד זה לא מכבי", טוען עו"ד ארי שמאי, אוהד מפורסם של הקבוצה. "יש בו משהו בלתי מכביסטי באופי. האדישות, הקלילות. הוא אף פעם לא היה מכביסט 'רע' כזה כמו ברקוביץ' וארואסטי וג'מצ'י ודניאל. עודד לא מתלהם, ויש בו איזה יושר ורוגע. עצם העובדה שלא הייתה התנגדות מראה שרוב הקהל של הפועל לא תפס אותו כמכביסט".

    מאז אותו ערב עם פנאתינייקוס, מודה שמאי, שמרו לו אוהדי הפועל חסד. "כולם זוכרים לו את המשחק ההוא. יום אחד פגשתי את עודד ואמרתי לו: 'אתה יודע, אחרי המשחק ההוא סימסתי לך'. הוא אמר לי: 'היית אחד מ-200 אוהדי הפועל שסימסו'".

    "זה שעודד רצה לשחק במכבי כי היא הטופ של הכדורסל הישראלי לא הופך אותו למכביסט", מבהיר גל סוקולובסקי, מאוהדיה הוותיקים של הפועל ומקובעי הטון ביציעים. "מבחינת האופי הוא ההפך הגמור מהם. הוא בנאדם צנוע, שקט. יכול להיות שהיו כמה קיצוניים שלא קיבלו אותו, אבל אף אחד לא קילל אותו מעולם. כשהציגו אותו באסיפת העמותה הוא קיבל מחיאות כפיים. בכל זאת: הוא לקח למכבי גביע אירופה, לקח להם אליפות בתור מאמן, מה אפשר לבקש יותר מזה?".

    "מנקודת המבט של מכבי עודד הוא סמל שלהם, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להסתכל על זה ככה", מוסיף אורי שלף. "השאלה היא איך הם מקבלים את זה שהוא בהפועל".

    חיבקו אותו, גם אחרי שלקח להם את גביע אירופה. אוהדי מכבי (צילום: ברני ארדוב)

    יש שאומרים: עידן הסמלים תם מזמן; יש שטוענים: האמוציות בכדורסל פחותות מאשר בכדורגל (עוד בשנות ה-80' החליפו שחקנים כמו ארל וויליאמס ולבן מרסר צדדים – לא כל שכן מיקי ברקוביץ', שסיים את הקריירה בהפועל); יש שמטעימים: אם אפילו רלף קליין וצביקה שרף – מהדמויות המזוהות ביותר עם מכבי בכל הזמנים – אימנו בהפועל, לקטש בוודאי מותר. מכל מקום, זו איננה השאלה. השאלה היא האם האגדה הקטשית-מכבית איננה אלא פיקציה.

    אז שאלתי את ראובן ויסמן, מכביסט ידוע זה עשרות שנים. "יש אנשים שחושבים שעודד הוא סמל של מכבי. אני לא חושב", אומר ויסמן. "לקרוא לו 'סמל' זה קצת מוגזם. סמל זה מי שנמצא במכבי שנים. שמעון מזרחי הוא סמל. אם כבר, בתקופה של פעם היו סמלים. ברודי פרש אחרי שעזב את מכבי. כשבארי לייבוביץ' עזב את הפועל הוא לא חשב לעבור למכבי, למרות שבמכבי היו שמחים לקלוט אותו. יכול להיות שחלק מהאוהדים ראו בקטש שחקן בית שהגיע לבוגרים אחרי הרבה שנים. הקהל חיפש ישראלים להתחבר אליהם, ומכבי הייתה בתקופה קשה, וקטש היה ווינר ענק. אני יכול להבין למה הוא קיבל את ההילה הזאת, אבל אני לא בטוח שזה מוצדק".

    "מבחינת אוהדי הפועל, קטש עקץ את מכבי בגביע וזה דבר שהופך אותו לאחד שלא צריך להוכיח שהוא נאמן למקום שהוא נמצא בו", אומר מוטי דניאל – מסמליה הגדולים ביותר של מכבי תל אביב, שבערוב ימיו כשחקן ערק להפועל ירושלים וזכה איתה בגביע המדינה על חשבונה של מכבי. "מבחינת עודד כמאמן, אחד הדברים שצריך לקחת בחשבון זה שאין הרבה אופציות בכדורסל. אתה רוצה להיות בקבוצות המעניינות והטובות ביותר, ועודד כבר היה בירושלים, במכבי ובאילת, אז נשארה לו הפועל. זה שוק קטן עם מעט אפשרויות ולכן זה נראה לי טבעי שהוא ילך לאמן שם. אם צביקה (שרף) אימן בהפועל – ואין יותר מכביסט מצביקה – אז הכל לגיטימי. חוץ מזה, לעודד יש אופי של נסיך. איפה שהוא לא יהיה, אנשים אוהבים לחבק אותו ולעטוף אותו. זה קרה לו בגליל וגם יכול לקרות לו בהפועל. עודד הוא אחד שמתחבר לאיפה שהוא לא הולך, אנשים מפרגנים לו, וזהו".

    הרי גם הוא שיחק בהפועל, אז גם הוא לא סמל מכביסטי? מ.י.ק.י (צילום: לע"מ)

    ד"ר גלילי מסכים עם הנקודה האחרונה של דניאל. ייתכן, טוען גלילי, שקטש נתפס כסמל מכבי לא רק בגלל היותו שחקן בית, אלא בשל אופיו הייחודי – שהפך אותו למזוהה גם עם מקומות אחרים שעבד בהם בעבר. "קל להזדהות עם מבנה האישיות שלו", אומר גלילי. "הוא אדם נחמד שלא השתלח באף אחד ונתפס כילד טוב, מישהו שלא היה מעורב באף שערורייה. זו תדמית שתמיד הייתה לו, למרות שהוא לא התאמץ לטפח אותה. ספורט הוא עולם של ניצחונות והפסדים ובעולם כזה תמיד יש מישהו שמחכה לך בפינה, אבל קטש הוא דמות נדירה במובן הזה שאין לו אף אויב – לא ברמת השחקנים ולא ברמת המאמנים. אף פעם לא חיכו לו בפינה".

    אחד הסיפורים האהובים על קטש הוא מליל הזכייה בגביע אירופה עם פנאתינייקוס. אחרי החגיגות במגרש נסעה הקבוצה לשדה התעופה בסלוניקי, בדרכה חזרה לאתונה. בשדה נכחו גם מאות אוהדי מכבי שהמתינו לטיסה לתל אביב. "המאבטחים שלנו נכנסו ללחץ", סיפר ב-2005, במסיבת העיתונאים המרגשת בה הודיע על פרישה מכדורסל בעקבות הפציעה ההיא בברך. "הרי אם זה היה הפוך, מי יודע מה היה קורה. אמרתי שאני לא צריך אבטחה ונכנסתי לבד לתוך ההמון הצהוב. פתאום מצאתי את עצמי על הכתפיים של האוהדים, כשהם מעודדים אותי בשירה אדירה. השחקנים האחרים הסתכלו עליי בהלם ולא האמינו. זה היה רגע עוצמתי".

    האירוע הזה, אומר חגי סגל, היום דובר איגוד הכדורסל ומי שסיקר את קטש לאורך הקריירה ככתב הכדורסל של "מעריב", מייצג את האדם והאישיות. "עודד זה תופעה", אומר סגל. "בפנאתינייקוס הוא שיחק רק עונה אחת, והוא אליל שם. הוא מזוהה עם גליל ועם אילת. בכל מקום שהוא נמצא הוא הופך למוביל. יש לו אישיות נדירה. הוא בכדורסל כמה שנים – עשרים ומשהו? – ואין לו אויבים. גם היריבים שלו מכבדים אותו. הוא ג'נטלמן, יריב הוגן שיודע לנצח ויודע להפסיד. הייתי השנה בשני הדרבים בהיכל, ולא ראיתי אף אחד שקילל אותו, גם אחרי ה-20 הפרש. הוא איש שובה לב ואנשים נופלים בקסמו, כך שזה לא משנה בכלל מה הצבע של החולצה שהוא לובש. אני לא יודע אם עודד מכביסט או אדום, אבל עודד הוא כוכב, ולכוכבים מותר לעשות דברים שאנשים אחרים לא יכולים לעשות. אני אומר את זה רק לטובה, והלוואי שהיו לנו עוד עשרה עודד קטשים בכדורסל הישראלי".

    ד"ר גלילי מוצא מקבילה אחת לקטש בספורט הישראלי – ראובן עטר. "זה בדיוק אותו סוג של בנאדם, אותה אישיות", אומר גלילי. "מישהו שמקרין רוגע ושקט, שאיכשהו, עם כל האמוציות שקשורות לספורט, בטח לספורט הישראלי, מצליח שלא לעורר אנטגוניזם. אף פעם לא הצלחתי להבין את סוד הקסם שלו, ובכל פעם אני מופתע ממנו לטובה. רק קטש יכול להפוך לסמל במכבי ובהפועל בכדורסל, ורק עטר יכול להפוך לסמל של מכבי חיפה והפועל חיפה בכדורגל".

    קסם אישי נדיר, שמאפשר לו להיות מלך בכל מקום אליו הגיע. קטש (צילום: ברני ארדוב)

    לחבריו הקרובים של קטש מתקופתו במכבי, המעבר הזה להפועל קשה. "בראייה שלי", אומר אחד מהם, "לא מגיע לקהל שלהם מאמן כזה ואדם כזה. המשחק הראשון שעודד אימן היה באוסישקין, הפועל נגד גליל/גלבוע. הקהל של הפועל שר לו 'עודד לא קופץ' ו'עודד בן זונה'. אבל בוא נגיד שאחרי מה שקרה בגביע אירופה, עודד לא היה שנוא עליהם. איך עודד הרגיש עם זה? הוא לא אדם פנאט והוא לא אוהב לריב. ויכול להיות שכל הקטע עם ההתפטרות/פיטורים ממכבי גרם לו להתרחק מהמועדון. עודד התאכזב והבין שהוא לא באמת 'הבן המועדף', מה שנקרא. הוא בסדר גמור עם אנשי מכבי, אבל אין לו סנטימנטים. הוא מאוד אוהב לנצח אותם".

    אפילו היה סמל מכבי – מיקי ברקוביץ', שספג במשך שנים אינספור נאצות באוסישקין וסיים את קריירת המשחק שלו באדום, מבין ללבו של קטש. "לא הצטערתי על ההחלטה לסיים את הקריירה בהפועל", הוא אומר. "רציתי לסיים במכבי, אבל זה לא הסתדר. רציתי לשחק ומכורח הנסיבות הלכתי להפעל. אוהדי הפועל קיבלו אותי באהבה ונתנו לי הרגשה מאוד טובה. אני זוכר ששיחקתי דרבי ביד אליהו, אני בחולצה אדומה, ושני המחנות עודדו אותי. האם עודד הוא סמל ברמה שלי? אני לא יכול לענות על זה. יחסית אליי עודד היה במכבי תקופה קצרה מאוד, אבל הוא בהחלט מזוהה איתה".

    "עודד הוא לא סמל של מכבי", חורץ ידידיה רפפורט, בעל מניות נוכחי בהפועל וחבר הנהלה בשנות ה-80' וה-90'. "לא היה היסוס, אפילו אחד קטן. הוא אחד המאמנים הטובים שעבדתי איתם בכדורסל, אם לא הטוב ביותר. אני אוהב את השקט שלו, את השלווה. אנחנו צריכים אחד כזה עם כל הטירוף שיהיה הערב. המשחק הזה מזכיר לי את המשחק הרביעי בגמר הפלייאוף של 92'. מכבי הובילה 1:2 והגיעה לאוסישקין, וכבר תכננתי עם שחור איך מיד שנגמר המשחקים אנחנו מכבים את האור ולא נותנים למכבי לגזור רשתות. מכרנו כרטיסים מתחת לאדמה, רק למי שתרם ושילם ושדרג. ילדים בני 18 יצאו עם כרטיס ב-500 שקל. רמי כהן אומר לי: 'מאז אותם ימים קיללתי אותך'. המשחק של היום יהיה משהו דומה. לכן אני מאוד שמח שעודד הוא זה שמוביל אותנו במשחק הזה".

    ohad@walla.net.il

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully