11.34 - בכל מאה החזקות כדור, גולדן סטייט מביסה את יריבותיה בהפרש של 11.34 נקודות, לאחר שמשקללים את כוחה של היריבה. זהו נתון דומיננטי באופן בדיוני בעליל. הקליפרס, הבאים ברשימה משתרכים הרחק מאחור עם 6.74 נקודות, ושאר הקבוצות נעות בין ההפרש הזה לבין מינוס 12.31 (תגידו שלום לפילדלפיה).
העומק של הלוחמים נראה כמעט לא הוגן. בתבוסה 79:122 שהנחילו לדנבר השבוע, כל 13 השחקנים שעלו לשחק סיימו במאזן פלוס-מינוס חיובי ודו-ספרתי. מה ששמעתם. בניצחון 102:117 מול אינדיאנה, במשחק שנערך ב-7 בינואר, העלה סטיב קר את השחקנים הבאים מהספסל: אנדרו בוגוט, דיוויד לי אנדראה איגודלה, ג'סטין הולידיי ושון ליווינגסטון. החמישיה הזו יכולה להתחרות בהרבה חמישיות פותחות ברחבי הליגה, רובן, כמובן, בצדו המזרחי של גולובוס ה-NBA.
הכישרון, האתלטיות וחוכמת המשחק מבדילים את הווריורס משאר הליגה, ולראיה מאזן הבית הקרוב לשלמות שלהם (1:18). ג'סטין הולידיי הוא הפרס האחרון שנפל בחלקם. אחיו של רכז הפליקנס ג'רו הוא סווינגמן ארוך ואתלטי, שחיפש את מקומו בליגה עד עכשיו, ומתגלה כגניבה אמיתית. הוא מאפשר להגנה הנפלאה של גולדן סטייט לתסכל יריבות עם החילופים האוטומטיים שלה. המושג ורסטיליות קיים גם בצד הפחות מסוקר של המשחק - בהגנה. קר סומך על שחקניו לדעת מתי צריך לעשות מה, והשחקנים שומרים על תיאום טלפתי. תודות לכך גולדן סטייט מחזיקה בהגנה הטובה בליגה, שעוצרת יריבות על 100.32 נקודות לכל מאה החזקות כדור. מה אכזר גורלם של הלוחמים האדירים, שככל הנראה יאלצו לנצח ארבע פעמים את האלופה מסן אנטוניו, את אוקלוהומה סיטי, או קבוצה ברמתן, רק כדי לעבור סיבוב בודד בפלייאוף. זאת אם בכלל יצליחו להיאחז במקום הראשון, שהפך לסמל סטטוס יוקרתי במיוחד, יותר מאשר תגמול אמיתי בפלייאוף.
52 נקודות! מו וויליאמס היה תחת כישוף במשחק באינדיאנה, וקלע שיא עונתי ב-NBA למשחק בודד. בגיל 32, וויליאמס לא הולך להתפתח לשחקן אחר ממה שהוא, הזאבים יודעים זאת, ושמחים לגלות שמו, כמו מו, עדיין מחזיק עוד כמה קליעים במחסנית. ריקי רוביו עדיין מושבת, הרוקי הבוסרי זאק לווין הוסת לעמדת הרכז על תקן מתלמד בלבד. כך נוצר מצב שוויליאמס, אולסטאר לשעבר, מקבל נתח מרכזי מחלוקת הנטל ההתקפי, והוא גומל ב-18.4 נקודות במשחקים שבהם הוא עולה בחמישייה. על אף ההופעה המרשימה, שגם זיכתה אותו בתואר שחקן השבוע בין ה-12 ל-18 בינואר, מינסוטה מדשדשת בקרקעית הליגה, והמאזן העומד על 33:7 הופך אותה למעין פילדלפיה של המערב.
הג'וקר החדש של קליבלנד ובלאט סוחט מחמאות
בלאט: "נשארנו על המסלול למרות כל הקשקושים המכוערים שנכתבו"
לראשונה העונה: אוקלהומה סיטי עלתה למאזן חיובי
73 עוד נקודות!! דמיאן לילארד קלע 73 נקודות מול לוס אנג'לס לייקרס בשבוע אחד במהלך שני המשחקים ששיחקו מולם הבלייזרס. אם תעלה הטענה שמול הלייקרס זו לא חכמה, ומעבר לעובדה שהטענה תהיה, איך לומר, נכונה, קשה להכחיש שבעונתו השלישית לילארד מקבע את מעמדו ככוכב.
בעידן שמוצף ברכזים נפלאים, דור של Point-Gods, אמר מי שאמר, לילארד מתגלה כעושה משחק משובח, ואחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה. "וידאו-גיים-דיים" מוביל בבטחה את הליגה בכמות הנקודות ברבע המכריע (264), ומנצל את טווח הקליעה הבלתי נגמר שלו למציאת הנתיב המהיר לטבעת בכל רגע נתון. כשהוא מגיע לשם הוא נהדר, בניגוד לשנתיים שקדמו, אז הסיומת שלו מטווח קרוב הייתה בגדר חולשה מבחינת האחוזים היבשים. פורטלנד היא אחת מהקבוצות היחידות בטופ של המערב שעדיין לא עשתה טרייד, ונדמה שהיא מרגישה שהיא לא זקוקה לאחד. קשה להאשים את הבלייזרס, שחורכים רשתות. עם המאזן 11:31, הם נושפים בעורפם של הלוחמים באותו מאבק מדובר על ראשות המערב, ומחכים למעידתם בסבלנות ונחישות.
4:16 חסן וויטסייד ניצח את דיאנדרה ג'ורדן בקרב על הכדורים החוזרים ביחס של ארבעה לאחד. מי אתה חסן וויטסייד? וויטסייד צץ משומקום (לפני שומקום הוא נכשל בליגת הקיץ להשיג חוזה במדי הראפטורס) היישר לחמישייה של מיאמי היט, ומציג מספרים משוגעים לדקת-משחק: 16.4 נקודות, 13.9 כ"ח ו-4.7 חסימות בממוצע ל-36 דקות ב-16 משחקיו הראשונים במדי ההיט. הסנטר בן ה-25 אפילו לא היה חלק מה-NBA בשתי העונות שקדמו לזו, ועכשיו על חוזה מינימום הוא מוכיח שהוא שייך.
עם תחילת השנה האזרחית קבע וויטסייד רצף של שישה משחקים בדאבל-פיגרס, מתוכם השיג שלושה דאבל-דאבלס, ואחד משחק מפלצתי מול הקליפרס בחוץ 23 נקודות ו-16 ריבאונדים על אפו, חמתו וגבו של דיאנדרה ג'ורדן, המוביל את הליגה בסה"כ ריבאונדים, אשר נאלץ להסתפק בארבעה פירורים שהשאיר לו הסנטר האנונימי ממכללת מארשל.
4.2 - רודי גובר חסם כל מה שזז במהלך שנת 2015, 4.2 פעמים בממוצע למשחק. במסגרת סדנת הגבוה האלמוני שערכנו היום, תכירו בבקשה גם את רודי גובר מיוטה ג'אז. הצרפתי הנמצא בעונתו השנייה בליגה, מתנשא לגובה 2.17 מ' והוא הבעלים הגאה של מוטת ידיים אגדית המאפשרת לו להגיע בעמידה לגובה של 292 ס"מ (הרשו לי לרענן את זכרונכם, סל תקני עומד על 3.05 מ'). לאחרונה השיפור שהוא מראה לא מתיר לקווין סניידר להוריד אותו מהפרקט. במהלך תשעת המשחקים של הקבוצה בחודש ינואר, הענק הלא-כל-כך עדין (עם עבר כמתאגרף חובב בילדותו) מעמיד ממוצעים של 10 נקודות לצד 9.2 כדורים חוזרים, ומטיל מורא ברחבות ב-31 דקות לערב. גובר זוכה במהירות, ובצדק, למוניטין של עוגן הגנתי מעולה, והגנת הג'אז סופגת רק 97 נקודות בכל מאה החזקות כדור בזמן שהוא וזרועותיו הביוניות על המגרש.
הג'אז נתקלים בבעיה שהרבה קבוצות היו שמחים לקבל, כשבסגל שלהם שלושה גבוהים אשר ראויים לחוזים שמנים בתום חוזה הרוקי שלהם. דריק פייברוס נמצא בשנה הראשונה של החוזה הגדול הראשון שלו, 42 מיליון דולר לארבע עונות, אניס קנטר וסוכנו לא הגיעו לעמק השווה עם הג'אז במהלך הקיץ (כצפוי אגב, בדומה לגורדון היוורד בשנה שקדמה), ואילו גובר יסיים את חוזה הרוקי שלו לאחר עונת 2016/17. אמנם הסיכוי שהג'אז יוכלו או ירצו להשאיר את שלושת הצעירים קיים, אך יש סבירות גבוהה שיאלצו/יבחרו לוותר על אחד מהם. גובר נבחר-נגנב בבחירה ה-27 בדראפט, מה שגורם לג'אז להיות שמחים עם הדילמה שלהם, כמו גם העובדה שהם מראים סימני חיים עם שמונה ניצחונות מתוך 16 המשחקים האחרונים.
53.5 זהו אחוז הניצחונות של עשיריית הקבוצות ששולחות את היריבות הכי פחות לקו (opponents' free-throw attempt rate) נכון ל-20 לחודש. ביניהן אפשר למצוא קבוצות כמו שיקגו, פורטלנד, סן אנטוניו, ממפיס ואטלנטה. הסיבה שאחוז הניצחונות לא מרשים במיוחד היא ששאר הקבוצות ברשימה נמצאות בקצה השני של הסקאלה, עם קבוצות כמו מינסוטה, שארלוט ויוטה יחד עם הקבוצה שמובילה את הליגה בתחום, לה נייחד פסקה משלה. המפגש שנוצר בין הקטבים מספר לנו משהו על הגנה.
מבלי לנפח את החשיבות של הנתון הזה, בליגה של היום, בה ההתקפה מותחת את טווח האיום על הסל למקסימום, יש הגיון רב בטקטיקה של לתת לקבוצות לנצח את עצמן, ולהימנע מביצוע עבירות ששוות נקודות. הקבוצות הגדולות של סן אנטוניו מהשנים האחרונות ידועות בכך שהן לא שולחות לקו ככה סתם כל ברנש שמצא את הכדור באזור הצבע שלהן. שחקן הציר של אינדיאנה, רוי היברט הפך לסופרסטאר הגנתי (אל תבדקו, אין דבר כזה) בזכות התמקצעות ברזי חוק ה"אנכיות" ששמר אותו מעבירות, ושם את החוק על המפה. לעומת הקבוצות שמתעלות זאת להגנה איכותית, קליבלנד, חביבתנו משכבר הימים, שולחת יריבותיה לקו פחות מכל קבוצה אחרת בהפרש ניכר מהאחרות, ללמדנו שיש הרבה סיבות שבגינן לא מבצעים עבירות, ולא כולן טובות. הקאבס מצדם נמצאים במה שהם מקווים שהוא רק תחילתו של מהפך בצד הזה של המגרש, עם השילוב של הנפיל טימופיי מוזגוב והחזרה של לברון. למען בלאט, הבה נקווה שיישארו בעשירייה הנ"ל, הפעם מהסיבות הנכונות.
