פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא מתעסקים עם הקארמה: סיכום השבוע ב-NFL

        הלקח הבולט מגמרי החטיבות ומהפלייאוף בכלל הוא שאסור להיות שמרן. וגם שלא כדאי להתעסק עם הקארמה. ושהביתיות עוזרת יותר מאי פעם. עידן ויניצקי מסכם יום ראשון ענק של פוטבול עם מבט ראשון לעבר סופרבול 49

        ראסל ווילסון סיאטל סיהוקס (AP , Elaine Thompson)
        איך לעזאזל הוא ניצח את המשחק הזה? ווילסון (צילום: AP)

        דאון ראשון ו-10

        "לא חשבתי שיידרשו הרבה נקודות כדי לנצח במשחק הזה", הודה מייק מקארת'י ההמום בסיום הקרב הבלתי נשכח בסיאטל. לראסל ווילסון יש הפסד ביתי אחד שלא בגארבג' טיים לכל אורך שלוש השנים שלו עם הסיהוקס. זה קרה לפני שלושה חודשים בערך, כשדאלאס הגיעה לסנצ'ורי לינק ושמה 30 נקודות. אבל מקארת'י לא חשב שצריך ושילם על השמרנות שלו ביוקר. כי אם יש משהו שלמדנו מיום ראשון הגדול שחלף עלינו והאמת, מכל הפלייאוף עד כה, זה שהשמרנות, ולא הסקרנות, עוד תהרוג את החתול.

        ביל בליצ'יק הוכיח מול בולטימור שהפלייאוף הוא המקום לזרוק למגרש את כל הכלים וכל ההפתעות שיש לך, כי מי יודע מתי יגיע הצ'אנס הבא. מול אינדיאנפוליס, המאמן הוותיק של ניו אינגלנד המשיך להיות יצירתי, הפעם עם טאצ'דאון שתפס נייט סולדר חמש דקות בתוך המחצית השנייה, טאצ'דאון שגמר את המשחק. לעומת זאת, הפאקרס שיחקו בסיאטל עם ראש קטן ובסופו של דבר, זה עלה להם ביוקר רב.

        פעמיים תוך שלוש דקות בערך באמצע הרבע הראשון הגיעה גרין ביי לקו היארד האחד של סיאטל. בפעם הראשונה היו לא שני ניסיונות להכניס משם את הכדור ובשניהם היא ניסתה לרוץ ללא הצלחה. בדאון רביעי, מקארת'י בחר לשלוח את הבועט שלו לשלוש נקודות קלות. במהלך הבא דאג בולדווין הפיל את החזרת הקיקאוף והפאקרס חזרו במהרה לסף האנדזון. שוב, בדאון רביעי הם הסתפקו בשלוש במקום שבע. אם אחרי עשר דקות של פוטבול התוצאה בסיאטל הייתה עומדת על 0:14, המשחק כולו היה נראה אחרת. אבל יש כאן יותר מזה.

        האגרסיביות המחשבתית איתה קבוצה מגיעה למשחק משנה את כל התמונה. באותן דקות הפתיחה נדמה היה שהפאקרס משדרים לסיאטל פחד, מהסוג שאסור להגיע איתו למשחק חוץ מול הסיהוקס בגמר החטיבה. ארבע פעמים הייתה גרין ביי באזור האנדזון של המארחת ברבע הראשון. ארבע! ורק במהלך האחרון של הרבע היא הואילה בטובה להוציא מזה טאצ'דאון ראשון.

        מייק מקארת'י מאמן גרין ביי פאקרס (AP , Jeff Chiu)
        השמרנות הרגה את החתול, ואת הפאקרס. מקארת'י (צילום: AP)

        אותה שמרנות גם השפיעה על סיום המשחק. 5:04 לסוף, בארנט חטף כדור רביעי מראסל ווילסון. במצב של 7:19 לגרין ביי, זה היה חייב להיות גיים אובר. חייב. אז מה עשו הפאקרס? שתי ריצות של אדי לייסי דרך התאקל השמאלי, שתיהן לאיבוד יארדים ועוד ריצה שלו מהאמצע. ת'רי-אנד-אאוט מהיר והכדור חזר לסיאטל תוך בקושי דקה. נכון, לסיהוקס היו כמה ניסים ונפלאות (אורן גרמן הגדיר זאת בטוויטר נכונה בתור "נס ז'לגיריס" שלהם), אבל עם כל הכבוד להגנה ההיסטורית באיכותה של האלופה, שהשאירה אותה מספיק זמן במשחק על מנת לאפשר את הקאמבק המטורף, זה היה קודם כל ומעל הכול משחק שגרין ביי הפסידה אותו. את הצד השני של המטבע אפשר היה לראות אצל קארול, שהטאצ'דאון היחיד שהשיג עד לקאמבק בסיום הגיע ממסירה של הפאנטר שלו לשחקן שמעולם לא תפס כדור בליגה והטאצ'דאון המכריע שהשיג הגיע מהחלטה ללכת למהלך ארוך של ווילסון-ג'רמיין קרס, למרות שבכל ארבע הפעמים הקודמות בהם הקוורטרבק חיפש את קרס במשחק, הכדור נחטף. ככה מנצחים.

        באופן צפוי ומדויק, מקארת'י יחטוף את רוב האש בימים הקרובים על קריאת המהלכים וניהול המשחק השערורייתים שלו, אבל גם צ'אק פגאנו לא יוצא נקי. הקולטס, תחת פגאנו, סובלים מהצלחת יתר. כן, זה נשמע מוזר, אבל זה נוטה לקרות בליגה והדוגמה הכי קרובה היא אולי רון ריברה, ששומר על תפקידו בקרוליינה בזכות הזכיות ב-NFC דרום וההעפלות לפלייאוף ולמרות שהוא עושה עבודה די גרועה. כל עוד אנדרו לאק מאחורי הסנטר וכל עוד ה-AFC דרום נראה כמו שהוא נראה, הקולטס ימשיכו לשלוט בבית שלהם ולהגיע לפלייאוף, אבל בסופו של דבר, חוץ מניצחון החוץ על מאנינג הפצוע בשבוע שעבר, הם נכשלו העונה טוטאלית מול כל יריבה חזקה שפגשו. פוקסבורו הוא מקום שאתה מנצח בו רק אם אתה בא עם רעיונות מטורפים והקולטס, למרות שנשארו קרובים יחסית במחצית הראשונה, לא הציגו שום דבר יוצא דופן.

        לא סתם בליצ'יק ופיט קארול, שניים מהמוחות המבריקים בליגה, הצליחו להביא את הקבוצות שלהם לסופרבול. הדרך אומנם הייתה מלאת מהמורות והקבוצה של כל אחד מהם נזקקה לקאמבק מפואר משלה (אגב, האם הניצחון של סיאטל יהיה מה שנזכור מהפלייאוף הזה? יכול להיות שהמשחק האדיר בין ניו אינגלנד לבולטימור יפגע בזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי?), אבל עכשיו הם יצטרכו להצדיק את הקרדיט בקרב האחרון של העונה. מי שיהיה פחות שמרן, יחגוג באריזונה.

        פיט קארול מאמן סיאטל סיהוקס עם קוורטרבק העבר טרי בראדשו (AP , Ted S. Warren)
        יכול להיות יותר יצירתי מבליצ'יק בסופרבול? קארול (צילום: AP)

        דאון שני ו-1

        מה עוד הביא את ניו אינגלנד וסיאטל לסופרבול? הביתיות כמובן. הזכרנו את הקאמבקים האגדיים שעשתה כל קבוצה ואין שום ספק שזה לא היה קורה ללא יתרון הביתיות, שבשנים האחרונות הופך להרבה יותר חשוב משהיה אי פעם אולי, בעיקר במפגשים בין הקבוצות הטובות בליגה.

        מדאלאס - בפאלו בינואר 1994 ועד ניו אורלינס - אינדינאפוליס בינואר 2010 לא העפילו שתי המדורגות ראשונות באותה שנה לסופרבול. בשנתיים האחרונות זה כבר קרה פעמיים, ואת הניצנים לכך אפשר לראות כמובן כבר בעונה הסדירה. דנבר וגרין ביי היו שתי הקבוצות היחידות שהיו מושלמות העונה בבית, אבל שתיהן לא הסתדרו בחוץ וניצחו רק ארבעה משחקים מתוך שמונה. הפטריוטס הפסידו משחק ביתי בגארבג' טיים וסיאטל נפלה מול דאלאס, אבל גם אצלן כמעט בלתי אפשרי לנצח. בסופו של יום, אלה ארבע הקבוצות החזקות בליגה כרגע ולפתע המלחמה על הביתיות עד לרגע האחרון של העונה עולה מדרגה.

        בין 1975 ל-1996, 14 מתוך 22 זוכות הסופרבול היו הקבוצות שסיימו את השנה עם המאזן הטוב בליגה. בשנים האחרונות קיבלנו המון אלופות שהגיעו מאחור וצברו מומנטום תוך כדי תנועה. הג'איינטס עשו זאת פעמיים וגם פיטסבורג וגרין ביי נהנו מגורל דומה, אבל יכול להיות שזה מתגלה כסוג של סטייה סטטיסטית ועכשיו הנתונים מתיישרים.

        אינדיאנפוליס אומנם ניצחה חמישה משחקי חוץ העונה, אבל הם הגיעו מול ג'קסונוויל, יוסטון, הג'איינטס, קליבלנד (בנס) וטנסי. כשהיא יצאה לדנבר, פיטסבורג ודאלאס, היא חטפה בממוצע 41.3 נקודות למשחק. בפוקסבורו היא חטפה עוד 45 ואם לומר את האמת ובדיעבד, לא היה לה שום סיכוי אמיתי לנצח משחק כזה מחוץ לדום הנעים והחמים שלה. כבר בהחמצת הבעיטה של אדם וינטיירי בתחילת המשחק, כשהוא לא הסתדר בכלל עם הרוח דווקא באצטדיון שהיה הבית שלו בעבר, אפשר היה לראות לאן "הרוחות נושבות", תרתי משמע.

        אנדרו לאק אינדיאנפוליס קולטס (AP , Julio Cortez)
        לקולטס לא באמת היה צ'אנס. לאק (צילום: AP)

        דאון שלישי ו-12

        אם לסמוך על אלילת הקארמה, הרי שבניו אינגלנד כבר יכולים לצנן שמפניות. הנענשת הראשונה של פלייאוף 2014/15 הייתה דטרויט. הליונס היו צריכים להגיע למשחק בסיבוב הווילד קארד בדאלאס בלי נדמוקונג סו, שדרך בצורה מכוערת על ארון רוג'רס בשבוע האחרון של העונה וניצל מהשעייה רק בזכות פירצה מטופשת בחוק. העונש של דטרויט הגיע כמובן על כר הדשא בג'רילנד עם אותו דגל צהוב שנזרק, הורם וגמר להם את המומנטום ואת המשחק.

        דאלאס הייתה זו שנהנתה מההפקר ומהעובדה שהשופטים איכשהו פספסו את דז בריאנט פורץ במחאה לכר הדשא כשהוא בלי קסדה. אז אותה דאלאס ואותו בריאנט נסעו שבוע לאחר מכן לגרין ביי וחוק מטופש נוסף, הפעם על המגרש ולא בספרי התקנון, לקח מהתופס המוכשר תפיסה שהייתה יכולה להכריע את המשחק לטובת הקאובויס. הפעם, גרין ביי נהנתה מההפקר והמשיכה הלאה.

        אתמול הפאקרס גילו שהקארמה מסרבת להרפות את אחיזתה. סיאטל אומנם לא נהנתה הפעם משום חוק שונה ומשונה וניצחה את המשחק בזכות, אבל בשביל שראסל ווילסון יהפוך לטים טיבו, יסריח את המגרש במשך 58 דקות ואז ישים 21 נקודות על הלוח תוך חמש וחצי דקות, היה צורך גם בטאצ' קטן מלמעלה כנראה. השאלה היא האם סיאטל בזבזה את הנס שלה לפלייאוף הזה והאם מה שקרה לניו אינגלנד מול הרייבנס נכנס לאותה הגדרה. בכל מקרה, לאור החזרה לעוד סופרבול באריזונה, אולי הפטריוטס צריכים לדרוש שהתופסים של סיאטל, בעיקר האלמוניים שבהם, יעלו למשחק בלי קסדות.

        ג'רמיין קרס סיאטל סיהוקס תופס טאצ'דאון מול טרמון וויליאמס גרין ביי פאקרס (AP , David J. Phillip)
        הקארמה תמשיך להתגלגל? קרס מנצח את הפאקרס (צילום: AP)

        דאון רביעי ואינצ'ים

        זהו זה. משחק אחד נשאר לעונה. משחק מספר 267 ואחרון. אז מה באמת יקרה באריזונה? ההתקפה של הפטריוטס יכולה לעמוד מול ההגנה של הסיהוקס, שעוד צריכה לקוות שהפציעות של ריצ'רד שרמן וארל תומאס לא רציניות? וההתקפה של הסיהוקס, האם היא יכולה לסבול מעוד משחק איום כמו זה שהיה לה, בעיקר לאור העובדה שהפעם ההתמודדות היא במגרש נייטרלי? והאם שדי העבר ישובו לרדוף את בריידי ובליצ'יק כשהם יגיעו לאריזונה? בשבועיים הקרובים כל אחד בעולם הפוטבול, וגם אנחנו כאן כמובן, ינתח ויפרק לגורמים כל פרט בהתמודדות הזו, שלפחות על הנייר נראית נהדרת ובתקווה שתהיה קצת יותר צמודה ודרמטית מאשר בעונה שעברה.

        סיאטל היא האלופה הראשונה מאז ניו אינגלנד של 2005/6 שמנצחת משחק פלייאוף בשנה שאחרי הזכייה בתואר. היא הראשונה מאז ניו אינגלנד של 2004/5 שחוזרת לסופרבול בק-טו-בק. היא עושה הרבה דברים שאותה ניו אינגלנד גדולה של תחילת המילניום עשתה והסיפור הזה, של הסיהוקס שרוצים להיות כמו הפטריוטס ההם ושל הפטריוטס החדשים, עם הקוורטרבק ההוא, שרק הוא והמאמן שלו נשארו בסגל מאז ועד היום ומקווים להיות אלה שימנעו מסיאטל להיכנס לאותה רשימה היסטורית כמוהם, יהיה הסיפור המרכזי של הסופרבול הזה. יאללה, שיגיע כבר.

        טום בריידי ניו אינגלנד פטריוטס עם המאמן ביל בליצ'יק (AP , Charles Krupa)
        ינסו למנוע מסיאטל לעשות את מה שהם עשו לפני עשור. בריידי ובליצ'יק (צילום: AP)

        דף הסטטיסטיקה

        * זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה קבוצה מנצחת משחק בגמר החטיבה אחרי פיגור 13 נקודות בתום הרבע הראשון או 16 במחצית.

        * סיאטל היא הקבוצה הראשונה מזה 32 שנים שמנצחת משחק פלייאוף למרות חמישה איבודים.

        * ראסל ווילסון הוא בסך הכול הקוורטרבק השלישי אי פעם והראשון מאז 1981 שמנצח משחק פלייאוף למרות ארבעה איבודים לפחות.

        * ה-QBR של ווילסון היה 13.6, השני הכי גרוע בקריירה שלו. יחד עם זאת, הוא הקוורטרבק הראשון בהיסטוריה שמגיע לשני סופרבולים בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה.

        * ביל בליצ'יק שבר שוויון עם טום לנדרי ועכשיו יש לו 21 ניצחונות פלייאוף, מקום ראשון בתולדות הליגה.

        * לבריידי יש כעת 20 ניצחונות פלייאוף, הראשון אי פעם להגיע למספר הזה.

        * לפטריוטס זו תהיה הופעה שמינית בסופרבול, בדיוק כמו לפיטסבורג ודאלאס, הכי הרבה אי פעם. לבליצ'יק זו תהיה הופעה שישית והוא בפסגת דירוג המאמנים לצד דון שולה.

        * אדם וינטיירי שבר שוויון עם ג'רי רייס ועכשיו יש לו 30 משחקי פלייאוף, הכי הרבה בתולדות הליגה.

        * זה היה הניצחון עם ההפרש הגבוה ביותר של הפטריוטס בפלייאוף.

        * לגארט בלאנט הוא השחקן הראשון בהיסטוריה עם שני משחקי פלייאוף של לפחות שלושה טאצ'דאונים בריצה.

        * הצ'יפס הם רק הקבוצה החמישית בהיסטוריה שמנצחת את שתי הקבוצות שהעפילו לסופרבול באותה עונה ועדיין נשארת מחוץ לפלייאוף.

        ג'מאל צ'רלס שחקן קנזס סיטי צ'יפס (GettyImages)
        ומה הקשר של ג'מאל צ'רלס והצ'יפס לסופרבול? (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)