למשך כל קריירת המשחק שלו, בין 1999 ו-2004 במיאמי דולפינס, לא נתקל רוב קונרד באתגר גדול כמו זה בו בשבוע שעבר. למעשה, למשך כל חייו לא צלח משימה כל כך קשה, כמעט בלתי אפשרית. במהלך מסע דיג אליו יצא לבדו, שחקן העבר בן ה-38 ראה כיצד גל גדול הופך את ספינתו ומעיף אותו אל מי האוקיינוס האטלנטי. החוף של פאלם ספרינג היה במרחק של כ-15 ק"מ, השעון הראה 12:30 בצהריים, ולא היתה נפש חיה בסביבה.
אז רוב קונרד החליט לשחות לחוף. ללא חגורת הצלה, על אף שחשש מהיפותרמיה, התכווצויות שרירים או חיות מסוכנות. הוא הוריד את חולצתו, עבר בין שחיית חזה וגב, ולאט לאט, התקדם אל עבר הארץ המובטחת. בשלב מסוים נתקל בכריש, נעקץ על ידי מדוזות, ובכל זאת המשיך.
"הבנתי שאני בסכנה גדולה", אמר לתקשורת האמריקאית במסיבת עיתונאים. "זה הסיוט הכי גדול של שיכול להיות. אחרי שש או שבע שעות חשבתי שאולי אני באמת יכול לעשות את זה". בשני מקרים שונים, הוא כמעט ניצל: פעם אחת ספינת דיג התקרבה כ-50 מטר ממנו, אך לא הבחינה בו. פעם אחרת, מסוק חג מעליו אך לא זיהה אותו ושחקן העבר נאלץ להמשיך לשחות, בידיעה שיש לו עוד שעות רבות במים.
"כנראה שקצת הזיתי באותו זמן, אבל יכולתי לראות את האורות מתקרבים יותר ויותר", סיפר. בשלב מסוים, הבין לפי קולות האוקיינוס כי הוא מתקרב הביתה. כשהגיע לחוף, בשעה 04:30 בבוקר, סבל מאפיסת כוחות. בכוחותיו האחרונים דפק על דלת אחד הבתים. "הבעיה היתה שלא יכולתי ללכת. הגוף שלי רעד ללא הפסק. זחלתי על החוף וניסיתי להתחמם כדי שאוכל להצליח ללכת".
החובשים שטיפלו בו קבעו כי הוא סובל היפורתמיה, התייבשות ורבדומיוליזיס (הרס במעטפת התאים בשריר), אך המסע הגדול הסתיים בהצלחה. זה לקח 16 שעות, ובסופו של דבר קונרד הגיע הביתה.
"אני בכלל לא אמור להיות כאן עכשיו", אמר במסיבת העיתונאים אמש.