עכשיו זה רשמי: סטיבן ג'רארד יעבור בסוף השנה ל-MLS לקבוצת לוס אנג'לס גלאקסי אחרי שסגר על חוזה לעונה וחצי בארצות הברית. ג'רארד, שהודיע ביום שישי האחרון כי יעזוב את קבוצת נעוריו אחרי 17 שנה, אישר שהוא מגיע לגלאקסי בחודש יולי, ובשיחה עם "לוס אנג'לס טיימס" הוא ציין: "זה הזמן הנכון עבורי ועבור משפחתי לעשות את השינוי ולהגיע לאתגר חדש. הייתי פה תקופה ארוכה ונתתי המון לקבוצה הזו, אבל עכשיו אני יודע שזה הזמן לשינוי מרענן ולנסות משהו חדש".
על פי ההערכות, ג'רארד ירוויח כשישה מיליון דולר לעונה. העסקה אמנם עדיין לא נחתמה וזקוקה לאישור של הנהלת הליגה שתקבל כ-750 אל דולר בהעברה הזו, אבל כעת השחקן אישר לראשונה את מעברו.
ג'רארד נפרד מליברפול אחרי שהספיק לזכות איתה בעשרה תארים. הדרך של ג'רארד לדרגת אלילות באנפילד הייתה רצופת מכשולים. כמי שנולד במרסיסייד הוא התקבל למחלקת הנוער של ליברפול כשהיה בן תשע, אך כדי להמשיך במדיה גם בגילאים מאוחרים יותר, נאלץ להפעיל לחץ באמצעות ניסיונות מעבר למנצ'סטר יונייטד. השדים האדומים לא התרשמו מהכישרון של הילד, וכך הוא חזר לזרועותיה של ליברפול. בחמישי בנובמבר 1997 הוא חתם על חוזהו המקצועני הראשון בליברפול, וזו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה.
ב-29 בנובמבר 1998 ערך ג'רארד את הופעת הבכורה במדי ליברפול ותוך זמן קצר הפך לשחקן הרכב קבוע בקישור, לצידו של ג'יימי רדנאפ. ב-2003 מונה לראשונה לקפטן ליברפול, ובאמתחתו ניתן למצוא 10 תארים שונים, אף שאי הזכייה באליפות הפרמיירליג רדפה אותו לאורך כל הקריירה ושמה כוכבית על הקריירה המופלאה שלו בשורות האדומים. בין היתר זכה שלוש פעמים בגביע הליגה, פעם אחת בגביע אופ"א, וכמובן, אולי ברגע הזכור מכולם בכל שנותיו בליברפול, הניף גם את ליגת האלופות בעונת 2004/05, אחרי מהפך בלתי נשכח מול מילאן.