העיקר שיש קבוצה: כך מתנהלת הפועל אילת. תחקיר

לפני כמה שבועות, בשיאה של שרשרת ההפסדים, החלו גורמים המקורבים להפועל אילת להספיד את הפרויקט הצעיר. "לדורון (הרציקוביץ', בעל הקבוצה, א.ג.) מתחיל להימאס", טענו הגורמים. "הוא משקיע הרבה כסף, ומשהו הלך לאיבוד. הקהל לא מגיע. הקבוצה מסובכת בתחתית. זה לא מתאים לו". שמועות אף קישרו בין הרציקוביץ' לבין רכישה אפשרית של בני הרצליה בעונה הבאה. אלא שמאז אילת ניצחה חמישה משבעה משחקים (שניים מהם עם הבאזר), השתפרה למאזן 7:6 והתמקמה במקום השישי. ההספדים, בינתיים, הוקפאו.

תחיה או תמות – סיפורה של הפועל אילת, שקמה לתחייה לפני שנתיים וחצי והפכה מיד לאחת הקבוצות המשמעותיות בכדורסל הישראלי, מלמד רבות על הענף ועל האופן שבו הוא מנוהל.

הוא מובא לפניכם.

בחודש יוני 2012 התאחדו מועדון כדורסל הבקעה (לשעבר מ.כ. גבעת שמואל) וקבוצת הפועל אילת. המילה "איחוד" איננה מדויקת; הבקעה התפרקה, הן ברמה הספורטיבית והן ברמה המשפטית-טכנית – כאשר החברה שהחזיקה בזכויות הניהול של הקבוצה, חברת קומ ספורט בע"מ, העבירה את זכויותיה וחובותיה לחברה חדשה בשם קומ ספורט אילת בע"מ. שתי החברות היו ועודן בשליטת דורון הרציקוביץ'.

הבקעה נפחה את נשמתה לאחר סכסוך ארוך בין הרציקוביץ' לבין ראש עיריית קרית אונו וראש מועצת גני תקווה אודות גובה ההקצבות שניתנו לקבוצה. מלכתחילה היה מדובר ביצור כלאיים משונה: בקיץ 2009 אוחדה מ.כ. גבעת שמואל, שירדה בתום עונת 2008/9 לליגה הלאומית, עם מכבי גני תקווה והפועל קרית אונו הקטנות.

בסיס הרעיון היה הגיוני: במקום שכל עיר קטנה (גבעת שמואל, קרית אונו) או מועצה מקומית (גני תקווה) יתקצבו קבוצת כדורסל בסכום שאינו מסוגל לקיים קבוצה תחרותית, יתאחדו שלושתן כדי ליצור קבוצה שתוכל להתמודד בליגת העל. אלא שכמעט מן הרגע הראשון נתגלעו מחלוקות שונות ומשונות בין ראשי הבקעה לבין הפוליטיקאים המוניציפאליים – בעיקר אלו מקרית אונו ומגני תקווה, שזיקתם לכדורסל הייתה מלכתחילה פחותה מזיקתם של אנשי גבעת שמואל.

מוטי אמסלם, יו"ר מ.כ. גבעת שמואל והבקעה, נחשב מקורב מאוד לראש מועצת גבעת שמואל דאז, זמיר בן-ארי. אמסלם, נטען, סייע לבן-ארי להיבחר לראשות המועצה המקומית (שהפכה בהמשך לעיר), שבראשה יעמוד בין השנים 1998-2008 – כאשר במשך אותן שנים בן-ארי הזרים בנדיבות כספי תמיכה מהמועצה לקבוצה; בנדיבות כזו שביוני 2011 הגישה עיריית גבעת שמואל תביעה נגד בן-ארי ואמסלם בגובה 5,000,000 שקל, בטענה שבכל אותן שנים הוציאו השניים מהעירייה כספים שלא כדין, בהיקף של מיליונים, אותם העבירו לחברה שבאמצעותה נוהלה הקבוצה.

(אגב, לידי וואלה! הגיעה טיוטת הסכם הגישור שערכו הצדדים, במסגרתו הסכים בן-ארי, כנגד מחיקת התביעה, להעביר לקופת העירייה כמה עשרות אלפי שקלים, "כמחווה של רצון טוב ומבלי להודות בטענות התובעת", אשר ישמשו למטרות חינוך ורווחה) .

עם הקמתה של הבקעה חבר לקבוצה מכר חדש-ישן: איש העסקים דורון הרציקוביץ' (60) – אחיו הגדול של לוני הרציקוביץ', לשעבר בעלי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב. דורון הרציקוביץ' רכש את מ.כ. גבעת שמואל (יחד עם מיקי ברקוביץ') עוד באמצע שנות ה-90', אולם אז נטש כעבור שנתיים, אחרי שהחליט לעזוב את הארץ.

הרציקוביץ' חזר לשמש כבעלים ומוטי אמסלם נותר בתפקיד היו"ר. מאז השניים נחשבים לצמד בלתי-נפרד.

לכאורה, החיבור בין הרציקוביץ' לאמסלם תמוה; אחד הוא יליד צפון תל אביב, בן למשפחת אצולה כלכלית, איש השמנה והסלתא; השני איש גבעת שמואל, בן למשפחה מן המעמד הבינוני, עסקן כדורסל מצעירותו, שהחל עוד בסוף שנות ה-80' לנהל את קבוצת הכדורסל של גבעת שמואל, כאשר שיחקה בליגות התחתונות.

אלו שמכירים את הרציקוביץ' ואמסלם מספרים שהחיבור טבעי; מדובר, בפשטות, בנקודת-מפגש של אינטרסים.

"דורון הוא אדם מאוד בודד", מספר אחד ממקורביו-לשעבר, "אין לו כמעט חברים והוא מנותק מבני משפחתו". הרציקוביץ' התגורר בעבר בטורקיה. כשהיה בן 25 התאהב בתיירת יהודייה-טורקיה, בתו של מיליארדר טורקי בשם אוזייר גאריח, התחתן איתה ועבר לאיסטנבול. בשנת 2001 נרצח גאריח בידי קיצוניים מוסלמים. ארבע שנים לאחר מכן התגרש הרציקוביץ' ושב לישראל.

ייתכן שלקשיים המשפחתיים קשר להתקרבות של הרציקוביץ' אל עולם הספורט. אחד מחבריו המעטים של הרציקוביץ' מספר כי "דורון מחפש הכרה ואהבה. הוא גם טיפוס שאוהב את ה'שואו' וה'שופוני'. והוא מוכן לשלם הרבה כסף בשביל זה".

הרציקוביץ' זרק לאמסלם גלגל הצלה פיננסי. אומנם, קשה לטעון שאלמלא החיבור הזה הייתה גבעת שמואל קורסת ואמסלם נעלם מן הנוף של הכדורסל הישראלי; מדובר, לטענת חבריו, באדם שמתמחה בהישרדות. אולם אין ספק שהחיים המרופדים לצד הרציקוביץ' הפכו עבור אמסלם לנעימים מאוד.

בשנים בהן ניהל לבדו את גבעת שמואל, מספרים מקורבים-לשעבר למועדון, חייתה הקבוצה – מעשית – מן היד אל הפה. "מוטי הוא חסיד שיטת ה'סמוך'", אומר אחד מאותם מקורבים. "תמיד עניין אותו ההווה. מה יהיה מחר? מחר יום חדש".

אמסלם, אומרים המקורבים-לשעבר, חי בעצמו מכספי הקבוצה; בניגוד ליושבי ראש אחרים שעושים את עבודתם בהתנדבות, אמסלם זכה למשכורת ותנאים נלווים. אמסלם טוען שהכדורסל עבורו הוא "ג'וק שאי-אפשר להשתחרר ממנו" – אבל מבחינה כלכלית, הישרדותו שלו הייתה תלויה בהישרדות הקבוצה.

"מוטי כמעט ולא עשה כלום", מספר אותו מקורב בדימוס. "כמעט ולא היו רואים אותו. פעם בשלושה ימים הוא היה מופיע לאיזה 20 דקות, שותה קפה והולך. מה הוא היה עושה מחוץ לכדורסל? היו לו כל מיני עיסוקים, מנוחה, פגישות. למיטב ידיעתי הוא לא עבד בשום עבודה אחרת וחי מהקבוצה. הוא התנהג כמו שייח'. אנשים היו בטוחים שהוא איזה טייקון. תמיד שאלו אותי: 'תגיד, מאיפה יש לו כסף? הוא נותן כסף לקבוצה?'. אנשים לא יודעים שהוא רק אכל כסף".

כדי שקבוצותיו ימשיכו לקבל חמצן של מזומנים, מעידים גורמים בסביבות גבעת שמואל והבקעה, ביצע אמסלם מעשים מרחיקי לכת. חלקם מובאים כאן לראשונה וחלקם פורסמו בעבר. אמסלם הסתבך בשלל פרשיות של הלוואות שנטל ממקורות שונים, אותן לא החזיר. בין היתר לווה אמסלם מיליוני שקלים, במצטבר, ממספר גורמים פרטיים ומסחריים, כמו חברת רוזנמן נסיעות בע"מ, דובר איגוד הכדורסל לשעבר מוטי אקסמיט, בנק לאומי, בנק מרכנתיל, מגדלי הבורסה, ועוד ועוד. סך חובותיו הנוכחיים של אמסלם מסתכמים בשלב זה, על פי הנטען, בכשלושה מיליון שקלים.

אמסלם, נטען בעבר בכלי התקשורת, הסתבך לא רק בעת שלב החזר ההלוואה – אלא גם כאשר נודעו בדיעבד הנסיבות שבהן ניתנו חלק מאותן הלוואות. כך, למשל, טוען עו"ד אייל יפה, ב"כ חברת רוזנמן נסיעות בע"מ שתביעתה כנגד אמסלם תלויה ועומדת, ש"כבטוחה להלוואה הביא אמסלם מסמך, שנחזה כאילו נחתם ע"י מועצת עיריית גבעת שמואל, ולפיו העירייה תקפיא 400 אלף שקל שהייתה צריכה להעביר לקבוצה כערובה להחזר ההלוואה". הטענה הייתה שהחתימה זויפה, לכאורה.

פרשה אחרת נגעה להלוואה שקיבלה גבעת שמואל, הפעם מהעירייה עצמה, ובה הציגה הקבוצה מעין מסמכי ערבות, חתומים לכאורה בידי מנכ"ל מנהלת הליגה עדלי מרכוס, כאשר גם במקרה הזה נטען כי החתימה זויפה. דפוס הפעולה, על-פי הנטען, היה זהה.

אמסלם, מעידים אלו שהיו מקורבים למ.כ. גבעת שמואל, נטל הלוואות גם מגורמים בשוק האפור. "ככה הקבוצה התנהלה ב-3-4 השנים האחרונות לפני שדורון הרציקוביץ' חזר, מהלוואות", אומר אחד מהם. "הקבוצה הייתה בגירעון מתמשך. למעשה, ההלוואות ניתנו לקבוצה, אבל אני לא יכול להגיד שאמסלם לא נהנה מזה, במובן שהוא משך משכורות ואולי גם כיסה חובות פרטיים שהיו לו בבנקים. בוא נגיד שהחשבונות של הקבוצה לא נוהלו בצורה הכי מסודרת, ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט".

בשנת 2005, בעת שיצא באחד הערבים ממשרדו, נורה אמסלם בשתי רגליו בידי אלמוני. אמסלם הובהל לבית חולים תל השומר, ובפני השוטרים טען כי אינו מכיר את היורה ואינו יודע מהו הרקע למעשה. חקירת המקרה התמוססה. מקורבים לאמסלם טוענים היום שהאירוע הקשה לא היה קשור לשוק האפור, אלא ככל הנראה לפרשייה רומנטית בה היה אמסלם מעורב.

לא רק מסמכים זויפו, לכאורה. מקורבים לשעבר לגבעת שמואל ולבקעה מעידים כי בסביבות הקבוצות דובר על כך שמספר עובדים בכירים, מאמנים ושחקנים, זכו לחוזים כפולים, זאת כדי להימנע מתשלומי מס. הכסף הבלתי-מוצהר, כך דובר, הגיע בכל עשירי לחודש, במעטפה, יחד עם תלוש המשכורת.

לדברי המקורבים לשעבר, לאור חיסרון הכיס המתמיד, קבוצותיו של אמסלם שרדו ברמה הניהולית-חשבונאית בזכות שיטת ה"אתחול", שהיו"ר פיתח ושכלל, לכאורה: מ.כ. גבעת שמואל, ולאחר מכן מ.כ. הבקעה, נוהלו באמצעות חברות בע"מ ו\או עמותות שהקים אמסלם. בשל הקשיים הכלכליים, אותן חברות ועמותות ערמו חובות, עד שהוגבלו בשלב מסוים בידי הבנקים. ברגע הזה, לפי הנטען, היה אמסלם מקים חברה או עמותה חדשה, אליהן העביר את פעילות הקבוצות, ומתוכן אף שילם חלק מחובות החברות\העמותות המוקפאות (ראו טבלה).

בין היתר ניתן לציין את החברות הבאות, שנפתחו ונסגרו: אמ.איי (M.A, על משקל "מוטי אמסלם") יזמות וניהול ספורט בע"מ, נגדה הוגשו שלל תביעות בין השנים 2009-2011 בידי בעלי חוב שונים; חברת מ.ג.ש. לניהול ספורט 1999 בע"מ; חברת מ.ג.ש. מפעלי נוער בע"מ, נגדה הוגשו תביעות מרובות בין השנים 2007-2011; וכו'.

"בכל החברות והעמותות נותרו חובות גדולים למס הכנסה ולביטוח לאומי בגין אי-העברת ניכויים", אומר גורם באותן קבוצות. "אלה אותם כספים שכביכול נוכו ממשכורות העובדים, אבל הכספים האלו לא הלכו לשום מקום".

כיצד עבד הרעיון? "אם מישהו אמור לקבל משכורת של 10,000 שקל נטו", אומר הגורם, "בוא נגיד שעל זה צריך להוסיף 1,000 שקל בערך לביטוח לאומי ועוד 2,500 שקל למס הכנסה. אז אותו עובד קיבל משכורת, בצ'ק, על 10,000 שקל נטו – אבל הקבוצה לא העבירה את הניכויים למס הכנסה ולביטוח לאומי. מוטי תמיד היה אומר: 'עם שלטונות המס אתמודד מאוחר יותר', וככה כל פעם נפתח מעגל קסמים: עמותה חדשה, חברה חדשה".

בהתאם למקורבים, על אותם חובות או הלוואות, שניתנו לכאורה לקבוצה, חתום גם אמסלם באופן אישי. ריבוי החובות והתביעות הביא את אמסלם בחודשים האחרונים לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שיוכרז כפושט רגל. הדיון בעניינו אמור להתקיים בחודש מאי 2015. אם אכן יוכרז כפושט רגל, ובהתאם לתקנון איגוד הכדורסל, יצטרך אמסלם להתפטר מהנהלת האיגוד, בה יושב שנים ארוכות כבכיר מטעם סיעת "הפועל" (אגב, כפי שנטען, נוסף על הדובר-לשעבר אקסמיט לווה אמסלם כספים מבכירים נוספים באיגוד).

אבל הדרך לפשיטת הרגל איננה פשוטה – בוודאי שלא לאור תנאי ההעסקה להם זוכה אמסלם בהפועל אילת. על כך נספר בהמשך.

בקיץ 2012, לפני שנחת יחד עם אמסלם באילת, ניהל דורון הרציקוביץ' מגעים לרכישת קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב – קבוצתו האהודה מילדות. זו היה עבורו החלום האמתי: קבוצה גדולה, קהל גדול, עניין רב. המו"מ נמשך קרוב לחודש ימים וכבר היה קרוב לסיום, אלא ששלושה דברים הביאו לבסוף לפיצוצו.

"דורון דרש חוזה 'פור לייף', משהו כמו 20 שנה", מספר בכיר בהנהלת הפועל, "ואנחנו היינו מוכנים לחוזה ראשוני באורך של שלוש, מקסימום חמש שנים. הרציקוביץ' אמר שבמקרה כזה, אם הוא עוזב לפני הזמן, הקבוצה מתחייבת להחזיר לו את כל ההשקעה שלו בה. זה כמובן היה בלתי-אפשרי. שנית, אנחנו דיברנו על מכירת 49%, במקרה הטוב 50%, אבל הרציקוביץ' רצה 51%, ועל זה לא יכולנו להתפשר. והדבר השלישי הוא שדורון התעקש לבוא עם מוטי אמסלם בנושא תפקיד בכיר. לא היינו מוכנים לאמסלם כי לא רצינו שזה מה שהפועל תשדר".

כך או כך, התרשמותם של אנשי הפועל מנכונותו של הרציקוביץ' להשקיע כספים הייתה רבה.

"דורון אולי נראה קצת מוזר, והוא אולי קצת אגוצנטרי, אבל בניגוד לאנשים אחרים שרק מדברים, הוא באמת היה מביא כסף מהבית", אומר הבכיר בהנהלת הפועל. "ההשקעה השנתית מצדו הייתה צריכה להיות 1.5-2 מיליון שקל לפחות".

רעיון העתקת מ.כ. הבקעה לאילת מיוחס לאמסלם ולאיש הכדורסל מוישל'ה וינקרנץ. עיריית אילת – בניגוד לראשי המועצות המקומיות בבקעת אונו – התלהבה מהמיזם; 13 שנים חלפו מאז התנדפה הפועל אילת מליגת הכדורסל העליונה כתוצאה מקשיים כלכליים, ובעיר היו צמאים לעניין ספורטיבי.

ההבנות הפיננסיות עוגנו בהסכם שנחתם בין עיריית אילת (באמצעות עמותת הכדורסל המקומית באילת) לבין חברת קומ ספורט אילת בע"מ, בעלת זכויות הניהול של מ.כ. הבקעה שהועברה לעיר הדרומית. הנהלת החברה שבראשותו של דורון הרציקוביץ' התחייבה להעמיד תקציב מינימאלי של 5.5 מיליון שקל בעונה; העירייה התחייבה להזרים בין 1.65 ל-2 מיליון שקל בעונה, עם התחייבות להעלאת הסכום ב-10% לפחות בכל שנה.

לקבוצה גויסה כספונסרית ראשית רשת מלונות פתאל, בהסכם שמוערך ביותר מ-400 אלף שקל לעונה. ספונסרים נוספים גויסו בהיקף כולל של כמיליון שקל. מנהלת הליגה העבירה למעלה ממיליון שקל, וממנויים וכרטיסים הכניסה הקבוצה למעלה מ-750,000 שקל.

אולם ההוצאות היו מרובות יותר. למאמן מינה הרציקוביץ' את עודד קטש, בעלות כוללת של כ-740,000 שקל בעונתו הראשונה; אפיק נסים הוחתם בעלות של כ-700,000 שקל, אבי בן שימול בעלות של כ-500,000 שקל, וכן הוחתמה שורה של זרים בשכר ממוצע של כ-100,000 דולר נטו. בעונה שעברה, עונת 2013/14, הסכומים עלו: עלותו של קטש קפצה לכ-960,000 שקל ברוטו, של נסים לכ-990,000 שקל, עלותו של ניצן חנוכי עמדה על כ-900,000 שקל (סכום הנטו המדויק, בהתאם לחוזהו, היה 400,000 ש"ח בעונה), של ניב ברקוביץ' על כ-560,000 שקל, ועלותה של חבורת הזרים (פאלמר, רודריק, גייטס, רדפורד) נעה בין 345,000 שקל ל-440,000 שקל.

בפתח העונה שעברה עמד תקציב השחקנים והמאמנים ההתחלתי על כ-5.5 מיליון שקל לבדו, לפני הוצאות הנהל וכלליות בגובה של כ-2.5 מיליון שקל, והוצאות נוספות שקשורות במשחקים ובאימונים בהיקף של כ-800,000 שקל.

אם בעונתה הראשונה בליגה הדהימה אילת עם העפלה עד לשלב חצי-גמר הפלייאוף (לרבות ניצחון במהלך העונה הסדירה על מכבי תל אביב), בו הודחה רק במשחק חמישי בידי האלופה שבדרך מכבי חיפה, את העונה השנייה פתחה אילת בצורה מגומגמת. הבעלים הרציקוביץ' החליט לחזק את הקבוצה בשני ישראלים בכירים, כאשר התקציב להחתמתם אמור היה להגיע ישירות מכיסו: אלישי כדיר ויובל נעימי צורפו, כל אחד מהם בעלות נטו של 100,000 דולר, ובעלות ברוטו של למעלה מ-800,000 שקל. קטש התנגד להחתמתו של נעימי, אולם הרציקוביץ' החתים את הגארד בכל-זאת. נעימי יובש לאורך רוב העונה שעברה. קטש עזב את אילת בקיץ (הוחלף בדן שמיר), ובריאיון ל"ישראל היום" טען שהסיבה הייתה כי "הרציקוביץ' לא רצה שאמשיך".

אגב, בהתאם לחוזהו, כדיר הפך העונה לשחקן היקר בקבוצה – הוא משתכר 175,000 דולר נטו, לא כולל בונוסים אופציונאליים (משוקללים) בגובה 40,000 דולר, ולא כולל הוצאות דירה ורכב בהן נושאת הקבוצה. בסה"כ נאמדת עלותו של כדיר עבור אילת העונה בכמיליון שקלים וחצי.

כך שהרציקוביץ' נאלץ להביא מהבית סכומים גדולים מאוד. בהתאם לנתונים המשתקפים מתקציב הקבוצה, כפי שהגיע לידי וואלה! ספורט, הרציקוביץ' הזרים לחברת קומ ספורט אילת בע"מ, המנהלת את הפועל אילת, כארבעה מיליון שקל בשנת 2013, וככל הנראה סכום גבוה יותר בשנת 2014. בין השנים 2010 ל-2012, בהתאם לדיווחיו, הזרים הרציקוביץ' למ.כ. הבקעה, במצטבר, כשבעה מיליון ש"ח. כך שבחמש השנים האחרונות, לפי הנתונים וההערכות, הזרים הרציקוביץ' מכיסו כ-15 מיליון ש"ח (אגב, נכון למועד כתיבת שורות אלה, חברת קומ ספורט אילת בע"מ מוגדרת בעצמה במרשמי רשם החברות כ"חברה מפרת חוק").

בהתאם לסיכום בין עיריית אילת לבין חברת הניהול של הקבוצה מהקיץ האחרון , העונה אמור תקציבה הכולל של הפועל אילת לעמוד על כ-8 מיליון שקל, כאשר העירייה התחייבה להעביר לקבוצה כשני מיליון שקלים. חלק נכבד מההפרש יגיע מכיסו של הרציקוביץ'. המספר הזה הופך את אילת לקבוצה השלישית בעושרה בליגת העל, אחרי מכבי תל אביב והפועל ירושלים.

גם בעונה שעברה הצליחה אילת להגיע לחצי-גמר הפלייאוף. היא נתקלה במכבי תל אביב והודחה בארבעה משחקים. מבחינה ספורטיבית אין ספק שאילת היא סיפור הצלחה – גם ביחס לתקציבה הגדול. אולם מאחורי הקלעים המצב שונה.

בשנים האחרונות נטשו את אילת מספר בכירים – בראשם אלי פלג, שותפו של הרציקוביץ' במשך 22 שנה, שנפרד מעסקיהם המשותפים וגם מחברת קומ ספורט אילת בע"מ ששימש כמנכ"לה. בין לבין, מנהל הפועל אילת, אפי שמש, פוטר בידי הרציקוביץ'.

פלג לא הסביר את עזיבתו אך מקורביו תולים זאת בחיבור שבין הרציקוביץ' לאמסלם, ובחוסר-רצונו של פלג מלהיות מעורב בקבוצה במתכונתה הנוכחית של ההנהלה. פרט להרציקוביץ' (בעלים) ולאמסלם (יו"ר) חברים בהנהלה אשתו השנייה של דורון, עו"ד יעל ברנדווין-הרציקוביץ' – שלדברי מקורבים לאילת השפעתה על ניהול הקבוצה הולכת וגוברת; איש העסקים אלי אברמוביץ', מקורבו של הרציקוביץ'; ונציגי עיריית אילת, זהר מילר (יו"ר משותף עם אמסלם), גיא אדירן ואסי בן-חמו.

לפני פחות מחודשיים הגיש איש עסקים בשם דורי ארידור, שותף קרוב אחר של הרציקוביץ' (גם לשעבר), תלונה למחלקת ההונאה של מחוז יפתח במשטרה כנגד הרציקוביץ', כנגד אשתו וכנגד עורכת דין ורואת חשבון בשם שולמית אשבול בגין רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים.

ארידור טען בתלונתו, בין היתר, כי הרציקוביץ' זייף פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של חברה בשם קומ איי.אס.פי נט בע"מ, בבעלות משותפת של ארידור, הרציקוביץ' ופלג, שלטענת ארידור כלל לא זומנה ו/או התקיימה, בה מאושרת ההחלטה להפוך את הרציקוביץ' לבעל זכות החתימה היחיד בחברה, בעוד שקודם לכן נדרשו חתימותיהם של שניים מתוך השלושה לפחות כדי לחייב את החברה. על החלטת הדירקטוריון הזו חתומה הרציקוביץ'-ברנדוויין כעורכת הדין של החברה, ומאשררת אותה עו"ד אשבול. ארידור טען כי הפרוטוקול הזה משמש את הרציקוביץ', בין היתר, לביצוע פעולות שונות בחשבון הבנק של החברה, שהסבו לו "נזקים אדירים", לדבריו.

כיום מוגדרת הרציקוביץ'-ברנדוויין כמנכ"לית הקבוצה. היא החליפה את פלג בתפקיד.

פרט לתלונה שהגיש טוען ארידור כי הרציקוביץ' "הונה אותי במשך שנים" ו"נותר חייב לי מיליונים". ארידור טוען כי "יש בידי מסמכים רבים להוכחת כל טענותיי".

היו אירועים נוספים שזעזעו את אילת בשנתיים האחרונות: בעונה שעברה נזרק טרנס רודריק מהקבוצה לאחר שהופיע שיכור בבוקר משחק גביע; ובעונת 2012/13, מספרים מקורבים, נחשד אחד משחקניה הזרים של הקבוצה בכך שהיה מעורב בקשרים "עסקיים" מפוקפקים עם גורמי עולם תחתון באילת.

אבל לא זו הבעיה המרכזית שהפריעה לפלג ולאחרים – אלא מעורבותו של אמסלם והקשר הקרוב להרציקוביץ', כאמור. ממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי אמסלם, פושט הרגל בפוטנציה, משתכר באילת כ-9,000 ש"ח בחודש וזוכה גם לאחזקת רכב מהקבוצה. בנוסף, מקורבים לקבוצה טוענים כי הרציקוביץ' הוא זה שלמעשה נשא במימון שכר דירתו של אמסלם (כך גם נכתב באחד מכתבי התביעה שהוגשו כנגד אמסלם). אמסלם והרציקוביץ' מתגוררים כיום באותו רחוב בקרית אונו (רחוב הכפר היוקרתי).

"העניין הזה לא רשום בשום מקום", אומר אחד מאנשיו של הרציקוביץ', "אבל דורון זה טיפוס שאוהב להתרברב בדברים כאלה. אז הוא מספר".

ואמסלם, טוענים מקורביו-לשעבר, יודע להחזיר: לדבריהם, אמסלם סייע במינויו של חיים ברנדוויין, אביה של יעל ברנדוויין-הרציקוביץ', לאחראי לוגיסטיקה באיגוד הכדורסל, ולדברי בכירים לשעבר באיגוד אף דאג למנוע את פיטוריו כחלק מתוכנית הקיצוצים עליה החליט היו"ר המתפטר דן חלוץ.

יש חברים, יש קבוצה. בינתיים.

ohad@walla.net.il

מוטי אמסלם סירב להגיב.

דורון הרציקוביץ' וקבוצת הפועל אילת מסרו באמצעות עורכי הדין עופר רזניק ודן שווץ, ממשרד גדעון פישר ושות', את הדברים הבאים:

"נשגבה מבינתנו הסיבה העיתונאית שגרמה לוואלה לפרסם את הכתבה ההזויה בעניין הקבוצה ועובדיה הנאמנים. מדובר בסיפורי לילה ולילה אשר פוגעים בעובדיה החרוצים של הקבוצה על לא עוול בכפם. הקבוצה לא תעמוד מנגד כאשר שמם של עובדיה מוכפש ומוכתם ללא סיבה ועל כן תמשיך ותפעל כנגד הפצתו של כל לשון הרע כנגדם. צר לנו שאתר כמו וואלה, האמור לשמור על מעט אתיקה עיתונאית, לפחות, בוחר לשתף פעולה עם יצרים נקמניים של אנשי עסקים ממורמרים, שמצויים בהליכים משפטיים תלויים ועומדים עם הקבוצה, והקבוצה תשמור לה את הזכות להגיב בזמן ובמקום שייראה לה לעניין זה.

"נתחיל ונתייחס לאחד המקורות ה'אנונימיים' כביכול של אתר וואלה, מר אלי פלג ושות', שבניגוד לאמור בפרסום המפר מטעם וואלה, בכלל עזב את הקבוצה עקב חילוקי דעות ביחס לתנאי העסקתו, וכישלונות ניהוליים מתמשכים.

"שימו לב למצ"ב, כתבה שפורסמה ביום 12.7.12, ב'ערב ערב אילת', ראיון אישי עם מר פלג, לפני שעזב את הקבוצה, שם הוא אומר, בין היתר, בציטוט אישי: 'אני מזמין כל אחד לחפש 'מתחת לבלטות', ואחרי שנתיים שלא תמצאו כלום תעשו 'הולה'. האילתים חייבים להעריך את דורון הרציקוביץ' על מה שנתן לעיר. אם לא תהייה הערכה, הוא לא יישאר, הוא לא יעשה את זה בכל תנאי. מדובר ב-1.87 ס"מ של נשמה, אני מבטיח לך, האיש טהור, המניעים שלו אמיתיים, הבן אדם נטול בולשיט. על זה שהוא הפנה עכשיו את כל הלב שלו לאילת, האילתים חייבים להחזיר לו באהדה של הקבוצה. אני יודע שזה נשמע קצת 'וירדי', יותר מדי טוב, אבל זה אמיתי. אנחנו חברה מסודרת, עם מילה שהיא מילה והרבה סדר'.

"ברור מאליו כי הדברים שאמרו אלי פלג וחבריו על דורון הרציקוביץ' כעת, בתמיכה הפרסום המפר מטעם וואלה, הינם אינטרסנטים ונובעים מכך שנאלץ לעזוב את הקבוצה, בעל כורחו.

"בניגוד לאמור בפרסום המפר מטעם וואלה, אין שום קשר, ולא היה שום קשר בין דורון הרציקוביץ' לבני הרצליה, ולא מובנת האמירה חסרת בסיס זו.

"קבוצת הנשים והגברים של מ.כ. הבקעה נסגרו ע"י מר הרציקוביץ' לאחר אי עמידה בהבטחות מטעם ראש המועצה גני תקווה כלפי מר הרציקוביץ' ולקבוצה עצמה. מועצת גני תקווה הבטיחה להעביר לקבוצה כספים ולא עמדה בהתחייבויותיה, והיום תלויה ועומדת תביעה משפטית על כך, בבירור, ובשלבים מתקדמים. חבל שהעבודה העיתונאית של אתר וואלה לא עלתה על כך. בניגוד למועצת גני תקווה, ראש עיריית קריית אונו דאז כן עמד בכל התחייבויותיו, והיחסים עמו טובים עד היום".

"מר מוטי אמסלם הינו שכיר בקבוצה, ואינו שותף בחברת הניהול של הקבוצה, ולא עומד להיות שותף בחברה, ותרומתו לקבוצה, כשכיר, הינה אדירה. מר מוטי אמסלם אינו שותף של דורון הרציקוביץ' בחברת הניהול או בכל מיזם אחר, וכל ניסיון לקשר את מצבו הכלכלי האישי של מר אמסלם (עובד שכיר) לזה של מר הרציקוביץ' – מוטעה ומהווה לכאורה לשון הרע.

"הצגתו של מר דורון הרציקוביץ' כאדם 'בודד', 'תמהוני', 'אגוצנטרי', כאילו מחפש 'שואו' וכיו"ב, זו הכפשה לכל דבר ועניין מטעם אלי פלג ואחר', בעל יצרים נקמניים נגד מר הרציקוביץ' על כך שנאלץ לעזוב את הקבוצה, בעל כורחו. חבל שוואלה! נותן להכפשות ירודות אלה במה, כמו רכילות זולה בצהובון.

"לגבי הסיפור של הפועל תל אביב – בניגוד לאמור בפרסום המפר של וואלה!, אף פעם לא בוקש חוזה 'פור לייף' מצד מר הרציקוביץ', הייתה אי הסכמה על תנאי ההתחברות, מכיוון שהעמותה של הפועל לא ידעה לקבל שותף עסקי באותה תקופה (זאת אף לפי רמי כהן, יו"ר הפועל).

"אם וואלה היו טורחים ומבררים, היו מבינים שחברה 'מפרת חוק' היא לא חברה בעייתית מבחינה כלכלית, אלא חברה שטרם שילמה את כל האגרות לרשם החברות באותה שנה. כל ניסיון להראות כי בגלל אי תשלום אגרות מדובר בחברה בעייתית – מהווה פרסום כוזב.

"בניגוד לאמור בפרסום המפר מטעם וואלה, מר הרציקוביץ' לא השקיע סכום של 15 מיליון שקלים בקבוצה, ומדובר בעובדה מוטעית.

"בניגוד לאמור בפרסום המפר מטעם וואלה, אלי פלג לא היה שותף 22 שנים של מר הרציקוביץ', ומחצית מהזמן בכלל היה שכיר, עד שקיבל מספר מניות בחברה. אפי שמש, פוטר בכלל ע"י אלי פלג, שהיה דאז מנכ"ל החברה, ולא ע"י מר הרציקוביץ'".

"בניגוד לאמור בפרסום המפר מטעם וואלה, דורי ארידור היה שותף של מר הרציקוביץ' בחברת אינטרנט, ושימש כמנכ"ל החברה, שנסגרה עקב ניהול כושל והפסדים גדולים. בימים אלה תלוי ועומד הליך בהוצל"פ נגד דורי ארידור, בגין שקים שלו שחזרו לכיסוי חובותיו לחברה. כל סיפור אחר של דורי – כמובן תלוש מהמציאות ובעל אינטרסים נקמניים כנגד מר הרציקוביץ', במיוחד לאור הסכסוך המשפטי ביניהם, ושוב, חבל שוואלה יורדת לרמה כזאת של צהובון זול. כמו כן, פרסומו של אתר וואלה כאילו מר הרציקוביץ' חייב לדורי כסף, ללא כל ביסוס, מהווה לשון הרע לכל דבר ועניין.

"לא מובן מהפרסום המפר של וואלה, ולא ידוע איזה שחקן כביכול בקבוצה מעורב בקשרים 'מפוקפקים', כאשר מדובר בטענה כללית, אנונימית וחסרת בסיס.

"בניגוד לאמור בפרסום המפר של וואלה, מר מוטי אמסלם לא מתגורר בשום פנטהאוז אלא בדירה צנועה בקריית אונו, וכל ניסיון להראות כאילו הוא בעל אמצעים, מהווה ניסיון נלוז של וואלה ורכילות חסרת בסיס.

"מר הרציקוביץ' הציע לוואלה! להיפגש עמו, לפני פרסום הכתבה, אך בצער רב הם סירבו, באופן תמוה במיוחד".

אלי פלג מסר בתגובה: "מאחר שלא שיתפתי פעולה עם הכתבה הנ"ל, אין לי כוונה לשתף פעולה עם התגובה כפי שנמסרה מטעמו של דורון הרציקוביץ'. אני מאחל לכל הנוגעים בדבר בריאות טובה ואריכות ימים".

עו"ד ורו"ח שולמית אשבול מסרה בעניין תלונתו של ארידור כי "התלונה הזו, ככל שהיא נוגעת אליי, היא מגוחכת והזויה. הגיע הזמן שבמדינת ישראל ינקטו בהליכים כנגד מי שמגיש תלונות שווא".

דורי ארידור מסר בתגובה: "אני דוחה בשתי ידיים את כל שנאמר ע"י הרציקוביץ' בתגובתו. לא בכדי לא התייחס הרציקוביץ' לעברות הפליליות שביצע בעזרתן של אשתו, עורכת הדין יעל ברנדווין-הרציקוביץ' ועורכת הדין ורואת החשבון שולמית אשבול. הניהול הכושל היה כולו של הרציקוביץ' והחברה כלל לא נסגרה. כל הדברים יתבררו בחקירת מחלק ההונאה של המשטרה, לשכת עורכי הדין ובבית המשפט במסגרת ההליכים המתנהלים בימים אלו".

אפי שמש סירב להגיב.