בנוסף לחגיגות חג המולד, בברזיל מציינים היום (חמישי) גם את יום הולדתו ה-70 של ז'אירז'יניו, אחד מאגדות הכדורגל הגדולות בתולדות הנבחרת. הקיצוני המסחרר ששיחק את מרבית הקריירה שלו בבוטאפוגו ורשם 81 הופעות ו-33 שערים במדי הסלסאו ייזכר לנצח בזכות המונדיאל המופלא שלו במקסיקו 1970, שם נכנס לדפי ההיסטוריה של הענף כשהוביל את ברזיל יחד עם פלה לזכייה שלישית בתואר כחלק מהנבחרת שנחשבת לאחת הטובות אי פעם.
ז'איר ונטורה פיליו שיחק לצד אלילו גארינצ'ה גם בבוטאפוגו ולאחר מכן גם בנבחרת, והופיע במונדיאל הראשון שלו ב-1966, בו איבדו הברזילאים את תואר אלופי העולם אחרי שתי זכיות רצופות. בגיל 26 הוא הגיע עם הסלסאו למונדיאל 1970 כשהוא בשיא פריחתו אחרי שהתאושש משני שברים ברגלו הימנית, והפך לשחקן היחיד בתולדות המונדיאלים שכובש בכל אחד משלבי המונדיאל: צמד מול צ'כוסלובקיה, מול רומניה, מול אנגליה, מול פרו ברבע הגמר, מול אורוגוואי בחצי הגמר ומול איטליה בגמר.
שבעת השערים שלו עזרו לסלסאו להחזיר את הכתר, אבל לא הספיקו לו לזכות בתואר מלך השערים, מכיוון שגרד מולר מצא את הרשת 10 פעמים בטורניר, אבל פריצותיו הסוחפות באגף והחדות הקטלנית שלו מול השער העניקו לו את הכינוי "ההוריקן של המונדיאל". במונדיאל 1974, השלישי והאחרון שלו, עבר ז'אריז'יניו לעמדת החלוץ המרכזי, וכבש שני שערים נוספים, מול זאיר וארגנטינה.
לאחר פרישתו ב-1982 שימש כמאמן נוער במספר קבוצות בברזיל, דילג בין יפן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לפני שב-1997 מונה למאמן קלאמטה היוונית, ממנה פוטר לאחר שקבוצתו נשרה לליגה השנייה. כעבור חמש שנים הוא מונה למאמן נבחרת גאבון, אותה אימן במשך שנתיים עד שפוטר לאחר תבוסה 3:0 לאנגולה במוקדמות מונדיאל 2006.
מאז הסתיימה קריירת האימון שלו, שתיזכר בעיקר הודות לעובדה שכמאמן נוער בסאו קריסטובאו ב-1989 הוא זיהה את הפוטנציאל של ילד בן 13 בשם רונאלדו לואיז נזאריו דה לימה אותו ראה משחק על חוף הים בריו, וצירף אותו לקבוצתו. שם החלה הקריירה של אחד החלוצים הגדולים אי פעם, שכעבור חמש שנים כבר היה בסגל הסלסאו למונדיאל בו זכו בתואר הרביעי שלהם, וב-2002 סחף אותם לתואר החמישי במו רגליו.
