מכיוון שאני הולך להשתמש במושגים של סטטיסטיקה מתקדמת, נא לא להיבהל, הנה הסבר קצר ופשוט למי שלא מכיר:
דירוג הגנתי (Defensive Rating) זהו מדד שנועד למדוד את איכות ההגנה של שחקנים. הדרך הפשוטה למדוד אותו (כמו באתר הרשמי של ה-NBA) היא פשוט לבדוק כמה נקודות היריבה קולעת כאשר השחקן נמצא על המגרש, ביחס ל-100 החזקות כדור. הדרך היותר מסובכת (כמו באתר basketball refrence) היא לקחת את המספר הראשון מאתר ה-NBA ולשקלל פנימה את הסטטיסטיקה ההגנתית של השחקן (חטיפות, חסימות, ריבאונד הגנה, כמה השחקן עליו שמר קלע). בטור הזה אנחנו נתייחס לדירוג ההגנתי לפי הנוסחה של basketball refrence.
ניצחונות כתוצאה מפעולות הגנתיות (Defensive win share) מדד שבא לומר לכמה ניצחונות אחראי השחקן דרך ההגנה.
דירוג התקפי (Offensive Rating) כמה נקודות קולעת הקבוצה כאשר השחקן נמצא על המגרש ל-100 החזקות כדור.
אם לא הבנתם, אנחנו נתייחס היום לא מעט להגנה, ונתחיל בג'יימס הארדן (לא טעות).
בלאט מתכונן לאטלנטה החזקה, הקאבס לא מוצאים טרייד
המכשול שבלאט עבר כמו גדול: בלוג המעקב של רביץ
ג'בארי פארקר סובל מקרע מלא ברצועות הברך וגמר את העונה
ממפיס עצרה את גולדן סטייט אחרי 16 ניצחונות רצופים
מניות חמות
ג'יימס הארדן
הארדן מוביל את הרוקטס למאזן מצוין של 5:19. זה קורה למרות שהווארד החמיץ 12 משחקים. המאזן שלהם במשחקים האלו הוא 4:8. הארדן מוביל את טבלת הקלעים של הליגה עם 26.3 נקודות למשחק. השבוע הוא רשם תצוגה של 44 נקודות בניצחון על סקרמנטו, ומצד שני טריפל דאבל של 24 נקודות, 10 ריבאונדים ו-10 אסיסטים בניצחון על דנבר. היכולת ההתקפית שלו מוכרת לכולם והפער בין הדקות שהוא על המגרש והדקות שהוא נח הוא עצום. איתו הדירוג ההתקפי של יוסטון הוא 105.5. בלעדיו 89.6.
החידוש העונה הוא היכולת ההגנתית של הארדן. אין ספק שכמות הסרטונים המביכים בעונה שעברה הייתה רבה, וגם באליפות העולם בקיץ חוסר תשומת הלב ההגנתית של הארדן כיכבה בסרטוני היוטיוב. עד כה הנוכחות של הארדן בסרטונים כאלה לא קיימת, והמספרים מעידים שהיכולת ההגנתית שלו השתפרה. על פי אתר ה-NBA הדירוג ההגנתי של הארדן הוא 96.7. על פי הדירוג ההגנתי של basketball refernce, הארדן מדורג חמישי בליגה עם 97.7. במדד ניצחונות כתוצאה מפעולות הגנתיות הוא מדורג ראשון עם 1.8. הארדן לא שחקן הגנה גרוע. הוא פשוט מאבד ריכוז, ויחד איתו את השחקן שלו. העונה נראה שהוא לקח לתשומת ליבו את הביקורת ושומר על פוקוס בהגנה.
דריימונד גרין
למרות ההפסד הלילה, גולדן סטייט מספקת פתיחת עונה נפלאה, ואת אור הזרקורים גונבים הספלאש בראדרס. סטף קרי וקליי תומפסון בכושר מצוין. מי שלא מקבל מספיק קרדיט הוא שחקן השנה השלישית דריימונד גרין. גרין נבחר 35 בדראפט 2012, בעיקר מכיוון שנחשב לטווינר בלי תפקיד מוגדר. כבד מדי לשחק 3, ונמוך מדי לשחק 4. גרין לא גבה מאז הדראפט, וגם לא הוריד במשקל, אבל הוא לא נותן לזה לעצור אותו. הוא מסוגל לשמור על כל שחקן שעומד מולו, בין אם מדובר בסנטר כבד דוגמת דיאנדרה ג'ורדן, ובין אם מדובר בגארד כמו דווין וייד. מול כולם הוא מבצע את הזזת הרגליים המהירה שלו שזיכתה אותו בקולג' בכינוי הדוב המרקד. התוכנית של הווריורס בתחילת העונה הייתה לפתוח איתו, והפציעה של דייויד לי רק הגדילה את כמות הדקות שהוא משחק.
המספרים שלו מצוינים: ב-33 דקות הוא תורם 13 נקודות, 8 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. הוא קולע ב-46% מהשדה, ו-36% משלוש, ומוסיף 1.2 חטיפות כמו גם 1.2 חסימות. הנוכחות ההגנתית של גרין נראית גם בסטטיסטיקה היבשה, אבל מרשימה יותר בסטטיסטיקה המתקדמת: גרין מדורג שלישי בדירוג הגנתי עם 95.7. הוא מדורג שני בניצחונות כתוצאה מפעולות הגנתיות עם 1.7. סטיב קר מכנה אותו הדופק של הקבוצה, המנהיג הקולי, וברור שגם החזרה של דייויד לי לא תוציא אותו מהחמישייה, ולא אמורה לפגוע לו בדקות בצורה משמעותית. הוא מרוויח העונה רק 915 אלף דולר, ויהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ. הוורירס יצטרכו להכניס יד עמוק לכיס כדי להשאיר אותו. מעבר ליכולת, גרין חבר טוב של סטף קרי (סודות מחדר ההלבשה) והווריורס לא יכולים להרשות לעצמם לעצבן את סטף יתר על המידה.
רוברט קובינגטון
במדבר כל קוץ פרח, ובפילדלפיה כל שחקן אלמוני יכול לפרוץ. כזה הוא רוברט קובינגטון, פורוורד עם שם של אציל אנגלי, שבעונה שעברה שיחק ביוסטון והעונה בעיר האחווה. צריך לזכור שבפילדלפיה מדובר במלכוד 22. אתה לא יכול להיות טוב מדי ולנצח משחקים, אתה חייב להיות טוב במידה כזו שהקבוצה תוכל להמשיך להפסיד את דרכה לבחירה הראשונה בדראפט. קובינגטון גבולי. בשבעת המשחקים האחרונים הוא קולע 18.5 נקודות למשחק, עם 3.1 שלשות. הוא הפציע בניצחון על מינסוטה, והיה טוב גם בניצחון על דטרויט. אם ימשיך ככה יותר מדי, פילדלפיה תיאלץ להחזיר אותו לספסל. עד שזה יקרה, קובינגטון חי את החלום ומושך תשומת לב מהקבוצות האחרות בליגה. אם פילדלפיה מתעקשת להיות פח האשפה של הליגה, לכל הפחות שתיתן הזדמנות לשחקנים שלא יכולים להצליח בשום דרך אחרת.
מניות קרות
כריס פול
בטור הראשון של העונה כריס פול צוין במניות החמות בגלל כמות האיבודים המגוחכת שהוא הציג, ויחס אסיסטים-איבודים אגדי של 8 אסיסטים על כל איבוד. אז עכשיו יש לפול כבר 49 איבודים העונה. 12 הוא איבד ב-2 משחקים רצופים, ו-23 בשמונת האחרונים. בממוצע עונתי הוא עדיין עומד על 4.85 אסיסטים לאיבוד שזה יחס מצוין, אבל שני המשחקים מסוף השבוע לא ממש ברורים. 13 אסיסטים לעומת 12 איבודים ורק חטיפה אחת, זה הרבה מתחת למה שמצפים מפול. הקליפרס אגב, הפסידו את שניהם, וזה קורה אחרי 9 ניצחונות רצופים. אפשר להבין את הכמות במשחק נגד ג'ון וול, שהגיע למשחק עם מוטיבציה מיוחדת לנצח את כריס פול, אבל מה ההסבר לכמות האיבודים הזו נגד מילווקי? אותו משחק היה ההפסד הראשון של הקליפרס העונה בלילה שני של בק טו בק.
רייג'ון רונדו
עוד רכז שיעדיף לשכוח את התקופה האחרונה הוא רייג'ון רונדו. רונדו אמנם עשה טריפל דאבל ברביעי נגד שארלוט (12,10,10) אבל זו רק שארלוט וב-5 מתוך 9 המשחקים האחרונים הוא קלע 2 נקודות או פחות. השפל הגיע נגד וושינגטון משחק אותו סיים עם 0 נקודות, 2 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 איבודים וחטיפה. הסלטיקס היו צמודים והפסידו בנקודה אחת בלבד, אבל לאור היכולת הרעה של רונדו, ויכולת טובה של מרכוס סמארט, רונדו נאלץ להסתפק ב-20 דקות בלבד. הרכז שהיה ידוע באחוזי שדה גבוהים מסתפק העונה ב-39.9% מהשדה, וקולע מהקו ב-32%. זה לא מפריע לו לעמוד על ממוצע שקרוב מאוד לטריפל דאבל: 8 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-10.6 אסיסטים. אולי מעבר לקבוצה שרוצה לנצח יעשה טוב לרונדו, ויחזיר לו את חדוות המשחק.
קנת' פאריד
הקיץ של המאנימל היה מדהים. פאריד נחשב לאחד מעמודי התווך של נבחרת ארה"ב, והרשים מאוד במדיה. הוא קיבל מדנבר חוזה בסך 60 מיליון דולר לחמש עונות, ונראה כאילו הוא בדרכו למעלה. אלא שבניגוד לחברים אחרים לנבחרת שנצלו את ההופעה באליפות העולם להתחלת עונה טובה, פאריד לא מצליח לשחזר את היכולת בנבחרת בדנבר. הדקות ירדו במעט, אבל כמות הזריקות, הנקודות, והריבאונדים ירדו הרבה. הדבר היחיד שנשאר פחות או יותר אותו דבר זה האיבודים.
לא ברור מה קורה בדנבר, ולמה היא לא מנצלת את הנכס האדיר שיש לה. פאריד מעולם לא היה שחקן שזקוק לנגיעות בהתקפה בשביל להשיג את הנתונים הסטטיסטיים. הוא היה שחקן של אנרגיה, של האסל, של שואו. ולכן מכל המספרים מה שהכי מפתיע זה הירידה מ-8.6 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה, ל-6.6 ריבאונדים למשחק העונה, כאשר בממוצע הוא משחק רק 2 דקות פחות. בשני המשחקים האחרונים הוא גם עלה מהספסל כאשר ג'י ג'י היקסון שהבריא החליף אותו בחמישייה. לא ברור איזו סיבה יש לדנבר להעדיף את היקסון על פאריד. לטווח ארוך זו יכולה להיות טעות גורלית. פאריד צעיר יותר, מוכשר יותר, לוחם יותר, ועם חוזה יקר וארוך טווח. דנבר צריכה לדאוג שהוא יישאר על הפרקט, ולמצוא דרכים להחזיר לו את האנרגיה שהפכה אותו לחצי חיה, חצי מדהים.
