במתחם האצטדיון של ראסינג קלוב יש שני פסלים בדמותם של שני אייקונים. הראשון נבנה להנצחת חואן חוסה פיסוטי, שהיה אלוף כשחקן (1958-1961) ואחר כך הוביל את הקבוצה כמאמן לזכייה בליברטדורס ובגביע העולם לקבוצות ב-1967, והשני עוצב על פי דרישת האוהדים לכבוד ריינאלדו מרלו, המאמן הנערץ שהיה חתום על החזרת האליפות ב-2001 - האליפות הראשונה מאז 1966 והתואר האחרון עד כה. כעת מריצים אוהדי ראסינג יוזמה חדשה (באמצעות ההאשטאג UnaEstatuaParaMilito#) להצבת הפסל השלישי: פסל בדמותו של דייגו מיליטו.
ל"נסיך מברנאל" היו אינספור הצעות כאשר נפרד מאינטר בחודש מאי האחרון. רק לבחור. קבוצות מהדרג השני באיטליה הבטיחו לו מקום בהרכב, בארה"ב, סין ומלזיה העמידו הצעות כספיות מפתות וגם השייח'ים מהמפרץ הפרסי הגישו מזוודות עמוסות דולרים וגם באר נפט כצ'ופר. אבל דייגו מיליטו החליט לסגור מעגל. אחרי עשור באירופה, כולל זכייה בליגת האלופות עם אינטר, הוא בחר לחזור לבית שנקרא ראסינג קלוב.
למה? תהו רבים בארגנטינה. מה הוא צריך את זה? הרי הוא מיליונר, הוא עבר פציעה קשה וכבר בן 35. ראסינג? הוא כבר זכה איתה באליפות המפורסמת ב-2001. עדיף לו לפרוש בשקט, מאשר לבוא לקבוצה שצברה הכי מעט נקודות בשנה הקודמת. אלא שמיליטו הרגיש שיש לו חוב. חוב לאוהדים, למועדון שהוא אוהד מילדות וגם לעצמו. ב-2001 הוא אמנם היה אלוף, אבל עדיין לא היה סמל. עכשיו הוא סמל, שבאופן סמלי גם יכול להיות שוב אלוף. הנסיך הפך למלך.
ראסינג רוצה אליפות ראשונה מאז 2001 (01:30, ספ' 2 ו-HD)
ריבר פלייט חגגה זכייה ראשונה בתולדותיה בקופה סודאמריקנה
מביך: דייגו מראדונה נרדם בזמן שנשיא ונצואלה הודה לו בנאומו
חגיגות האליפות של ראסינג ב-2001
דייגו מיליטו היה בן 22 באליפות ההיא ששמה סוף לקללת 35 השנים. הוא כבש שלושה שערים והיה שותף לרגעים הגדולים, אבל חלק את הדקות בעמדת החלוץ השני עם מקסי אסטבס ורפאל מסראטסי. רק בהמשך הפך לשחקן הרכב קבוע, לפני שכבש ב-12 בדצמבר 2003 את שערו האחרון בפנדל לרשת אולימפו, נפרד בדמעות מהאוהדים וארז פקלאות בדרכו לאירופה. אחרי 36 שערים ב-145 משחקים במדי "לה אקדמיה", מיליטו נחת בגנואה מהליגה האיטלקית השנייה ולא הפסיק לכבוש. כשקבוצתו הורדה לליגה השלישית, הוא עבר להפציץ במדי סראגוסה, ואחרי שזו ירדה הוא חזר ב-2008/09 לגנואה כדי להיות סגן מלך שערי הליגה האיטלקית עם 24 כיבושים ולהירכש על ידי אינטר.
החלוץ הארגנטינאי הובא בכלל כדי לעזור לסמואל אטו למלא את החלל שהותיר אחריו זלאטן איברהימוביץ' והיו מי שפקפקו ביכולתו, אך ז'וזה מוריניו העניק לו בלעדיות בשפיץ ומיליטו החזיר בגדול. כמה גדול? את עונת הבכורה שלו באינטר הוא סיים עם 30 שערים בכל המסגרות, כולל שער הניצחון בגמר הגביע מול רומא, גול האליפות במחזור הסיום מול סיינה והצמד בגמר ליגת האלופות לרשת באיירן מינכן שהעניק לאינטר אליפות אירופה ראשונה מאז 1965. ככה גדול.
גם כאשר לא זכה להכרה לה היה ראוי - קיבל רק 91 דקות מדייגו מראדונה במונדיאל 2010 ולא נכלל ב-23 המועמדים לתואר כדור הזהב באותה שנה - מיליטו ידע שבמקום אחד הוא תמיד ירגיש בבית. הוא אמנם רצה לבלות עוד כמה שנים בטופ העולמי, אבל אחרי כמה פציעות מרגיזות היה זה הקרע ברצועות הברך בפברואר 2013 שהפיל עבורו את האסימון. "אני רוצה לחזור ליהנות מכדורגל", אמר. ואז החליט לחזור לראסינג.
הקאמבק של מיליטו איחד את ראסינג קלוב. ההגעה שלו סייעה להחליק מכירה של עוד שלושה כישרונות צעירים לאירופה וגם להביא מחליפים ראויים, כשהפתיחה הייתה מעודדת למדי. החלוץ הוותיק כבש בבכורה, ראסינג ניצחה בשלושה מארבעת המחזורים הראשונים ובדקה ה-14 של הדרבי מול אינדפנדיינטה היה זה מיליטו שהעלה ל-0:1. הנסיך נישק את הסמל ללא הרף מול היציעים האדומים ולא עצר גם כאשר נזרקו לעברו חפצים. השופט שלף כרטיס צהוב והפרובוקציה הזו מצד האוהד המושבע של היריבה המרה דרבן את המארחת לבצע מהפך תוך 13 דקות. ראסינג הפסידה לאחר מכן בבית ללאנוס והודחה מהגביע לעיני אוהדיה בידי ארחנטינוס ג'וניורס. "עמדו לתלות אותנו בסילינדרו", נזכר השוער סבסטיאן סאחה בתקופת המשבר. "ככה זה בכדורגל. תראו איפה אנחנו אחרי שלושה חודשים".
ארבעה ימים לאחר מכן, בתיקו הביתי נגד ניואל'ס אולד בויס, התחולל המפנה לטענת מיליטו. "לא ניצחנו, אבל היה לנו משחק נהדר שנטע בנו ביטחון שאפשר לעשות כאן משהו גדול", הסביר הקפטן. "הייתה תחושה כמו ב-2001". הרוח הזו, בשילוב מזג אוויר סוער, הופיעה במלוא עוזה נגד בוקה ג'וניורס. המשחק הופסק בדקה ה-55 וביתרון 0:1 של המארחים, אבל כאשר חודש בחלוף כשבועיים הייתה זו ראסינג שהפכה את התוצאה עם צמד של גוסטבו בואו וחגגה ניצחון ראשון בבומבונרה מאז 2010.
הניצחון הזה נתן את האות לריצה פנטסטית במהלכה צברה ראסינג 28 מתוך 33 נקודות אפשריות, עם מאזן שערים 5:18. בזמן שריבר פלייט האטרקטיבית בחרה להתמקד בסודאמריקנה, ראסינג מחקה את פער שמונה הנקודות ובמשחק העונה ניצחה את הרכב המחליפים של יריבתה למירוץ. אותה יריבה שעמדה מנגד גם ב-2001, וגם אז לראסינג היה מאמן ששיחק בעברו בריבר ואוהד את המיז'ונריוס (מרלו בזמנו, דייגו קוקה כיום). מיליטו, שהפעיל את הלחץ על רמירו פונס מורי בשער העצמי שהכריע את המפגש, הוחלף בתוספת הזמן וזכה לתשואות מ-50 אלף אוהדיו. לפתע ראסינג מצאה עצמה בראשות הטבלה, כשהאליפות בידיים שלה. אחרי הצמד של הקפטן ב-0:3 על רוסאריו סנטרל, רק 90 דקות מפרידות כעת בין החלום למציאות.
"אליפות תהיה גולת הכותרת של הקריירה שלי", הכריז השבוע מיליטו. להזכירכם, האיש שזכה בטרבל עם אינטר רק לפני ארבע שנים. "בשביל זה באתי, המועדון הזה הוא החיים שלי. מעבר להיותי שחקן הקבוצה, נולדתי לדבר הזה שנקרא ראסינג. אני צועד במסלול הזה מגיל 9. לא משנה מה יקרה, אני נהנה מהרגע ואהיה לעד אסיר תודה לכל האנשים האלה. הקשר שלי עם ראסינג הוא קשר נצחי". על כך יכולים להעיד גם הילדים ממחלקות הנוער של המועדון, שמשפשפים את עיניהם בתדהמה כאשר מיליטו מגיע לצפות במשחקים שלהם. כי הוא קודם כל אוהד. אחד שמעורב, חי ונושם את ראסינג בכל דקה.
השוער סאחה, בן גילו של מיליטו שוויתר על סרט הקפטן לטובת החלוץ, הודה: "בלעדיו לא היינו במצב הזה, הוא היה הפיסה החסרה. הנוכחות שלו, הקריירה שעבר, כל מה שהוא מייצג - זה הרים את כל המועדון. לא פלא שגבריאל האוצ'ה וגוסטבו בואו פורחים ככה. הוא המדריך שלהם, על ומחוץ למגרש. גם עבורי זה מצוין כי יש מי שיחלוק איתי את האחריות. הכדורגל שלנו צריך שחקנים כאלה, כמו מיליטו, כמו ורון".
והאוהדים? הם חונקים מאהבה את הבן ששב הביתה. מדי אימון מגיעים מאות אוהדי ראסינג רק עבורו. הם מבקשים ברכות וחתימות (אפילו מקועקעות) וכולם רוצים להצטלם, אז מיליטו מתמסר באהבה ("למרות שאני לא פוטוגני"). אם ראסינג לא תמעד בבית נגד גודוי קרוס במחזור הסיום, הנסיך יהפוך לשחקן הראשון זה כמעט 50 שנה שזוכה בשני תארים עם המועדון. שתי אליפויות בפער של 13 שנה. וגם אם לא, הפסל בדמותו קום יוקם. "הם משוגעים", הגיב מיליטו ליוזמה שצברה תאוצה. משוגעים עליו.
