שנה 2014 בטניס הנשים הייתה שנה מוזרה וחריגה. טניסאיות על כמו סרינה וויליאמס ומריה שראפובה התקשו לשמור על יציבות, ויקטוריה אזרנקה התקשתה להתאושש מהפציעות שלה וטניסאיות שכבר נראה כי דעכו חזרו לשחק כמו שצריך, בין אם זאת אנה איבנוביץ' או קרוליין ווזניאקי. בנוסף לכך, קיבלנו שנה בה טניסאיות צעירות רבות פרצו לתודעה וסיפקו רגעי טניס קסומים. הנה דירוג 10 הגדולות של השנה.
עשרת הטניסאים הטובים של 2014
מקום ראשון
אמנם השנה היא הוסיפה "רק" תואר גרנד סלאם אחד ל-17 שכבר היו לה לפני 2014, אבל בכל זאת האמריקאית הייתה גם השנה הטניסאית הדומיננטית ביותר בעולם. סרינה וויליאמס אמנם ספגה הפסדים בשלבים מוקדמים ברולאן גארוס (6:2, 6:2 מול גרבינייה מוגורוסה) ובווימבלדון (1:6, 6:3, 6:4), אבל עדיין נשארה זו שהכל תלוי בה.
כל שאר השחקניות בסבב מסתכלות אליה והיא השחקנית שכל אחת חולמת לנצח. כשהיא בריאה, סרינה היא עדיין הטניסאית הטובה בעולם ובטח כשוויקטוריה אזרנקה - אולי היחידה שמצאה מאץ' אפ מתאים מולה - מתקשה לחזור לכושר המצוין בו הייתה לפני הפציעה ממנה סבלה. סרינה סיימה את השנה נהדר עם זכייה באליפות ארצות הברית כשהיא לא שומטת אפילו מערכה ואפילו לא שומטת יותר משלושה משחקונים במערכה אחת בדרך לתואר ה-18 שלה. הרמה בסבב כל הזמן הולכת ומשתפרת וסרינה הולכת ומתבגרת ולכן לא יהיה לה קל להמשיך במירוץ המטורף שלה בעקבות ההיסטוריה. המרדף אחרי שטפי גראף (22 תארי גרנד סלאם) ומרגרט קורט (24), שמקדימות אותה בטבלת הזכיות.
מקום שני
באופן משעשע משהו, הרוסייה המצוינת בת ה-27 שוב מיצבה את עצמה השנה כטניסאית החימר הטובה בעולם. מריה שראפובה, שתמיד הייתה טניסאית חימר בינונית ואף הגדירה את עצמה כ"פרה על קרח" בכל הנוגע למשחקים על המשטח הזה, זכתה השנה ברולאן גארוס בפעם השנייה בשלוש השנים האחרונות. מעבר לכך, "מאשה" חזרה בפאריס השנה ארבע פעמים מפיגור מערכה כדי לנצח והראתה שהיא אולי הטניסאית הקשוחה ביותר והחזקה ביותר מבחינה מנטאלית שיש בעולם.
למרות זאת, בשאר המשטחים שראפובה מעט אכזבה בטורנירי הגרנד סלאם והודחה בשמינית הגמר בכל אחד ואחד מהם. בנוסף, שראפובה הפסידה פעמיים לסרינה השנה ועומדת מולה כבר על מאזן של שני ניצחונות לעומת 16 הפסדים. כדי למצב את עצמה כגדולה ביותר ב-2015, היא תהיה חייבת לנצח את סרינה לפחות פעם אחת, ובוודאי לתת לה קצת יותר פייט מאשר בדרך כלל.
מקום שלישי
הצ'כית הנהדרת הראתה השנה שהיא כנראה הטניסאית שסגנון המשחק שלה הכי מתאים למשחק על דשא בעולם. פטרה קביטובה זכתה בפעם השנייה בווימבלדון כשהיא מפסידה רק מערכה אחת בדרך לשם ומציגה טניס מוחץ ונעים לעין. אייסים, ווינרים ומשחק אגרסיבי אפיינו את הצ'כית וזה מתאים מאוד על הדשא. הבעיה עם קביטובה היא שאת סגנון המשחק הזה היא מביאה גם למשטחים האחרים, ושם לא מראה מספיק יציבות ועקביות.
קביטובה לא עברה את הסיבוב השלישי בטורניר גרנד סלאם שאינו ווימבלדון מאז אליפות ארצות הברית ב-2012, אז הפסידה בשמינית הגמר. כי כשאצל קביטובה הולך אז הולך, אבל כשלא הולך, אז זה נראה מכוער. הטעויות זורמות, המשחקונים הולכים לאיבוד מהר והסרב שלה כמעט לא מביא תועלת. לשמחתה, בגמר גביע הפדרציה מול גרמניה הדברים התחברו מצוין מבחינתה והיא סיפקה שני משחקים נהדרים, כולל 6:7 (5), 6:4, 4:6 על אנג'ליק קרבר שהוביל את הנבחרת שלה לזכייה שלישית בארבע השנים האחרונות.
מקום רביעי
היא אמנם זכתה בתואר אחד בלבד השנה, בנירנברג, אבל הקנדית בת ה-20 הייתה דומיננטית מאוד, אולי הדומיננטית ביותר בטורנירי הגרנד סלאם. ג'יני בושאר הגיעה השנה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה וברולאן גארוס ונעצרה רק בגמר ווימבלדון על ידי פטרה קביטובה. הקנדית הציגה טניס מצוין ונטול פגמים בולטים והצליחה לשמור על קור רוח מרשים במצבי לחץ. בושאר עדיין צעירה מאוד וגם נראית קצת רכה ועדינה, אבל כשהיא צריכה להילחם על החיים שלה במגרש, היא יודעת לעשות את זה טוב בהרבה מרוב הטניסאיות בסבב. השנה הבאה, 2015, צפויה להיות זו בה הקנדית אולי גם תניף תואר גרנד סלאם. יהיה מעניין מאוד לראות איך היא תוכל להתמודד עם כל הבאזז סביבה ולשמור על רעב ומקצוענות מוחלטת במגרש.
מקום חמישי
הרומנייה המצוינת בת ה-23 היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לטניסאית שמצליחה וצומחת דרך טורנירים קטנים. סימונה האלפ, המדורגת שלישית בעולם, עשתה את הפריצה הגדולה שלה ב-2013 כשזכתה בשישה תארים בטורנירים קטנים יחסית, והשנה הצליחה לעלות ליגה עם זכייה בטורנירים גדולים יותר. זה התחיל בטורניר דוחא, בו ניצחה את שרה אראני, אגניישקה רדוואנסקה ואנג'ליק קרבר והמשיך בעלייה לחצי הגמר באינדיאן וולס ולגמר במדריד.
לשיאה הגיעה האלפ ברולאן גארוס כשהגיעה לגמר וסיפקה תצוגה אדירה לפני שהפסידה 6:4, 6:7 (5), 6:4 לשראפובה. בווימבלדון היא נעצרה רק בחצי הגמר, כשעל הדרך היא הופכת לאלילת ההמונים ברומניה כשאלפים נפגשים ברחובות על מנת לצפות במשחקים שלה. למרות השנה המצוינת והטניס הנהדר שהציגה, נפרדה האלפ מהמאמן שלה וים פיסט בסוף העונה על מנת להתקדם עוד קדימה, אולי כדי להשיג עוד ניצחון אחד כדי לזכות גם בתואר הגרנד סלאם הראשון שלה.
מקום שישי: קרוליין ווזניאקי
כבר חשבנו שהיא גמרה את הסוס, היא נראתה רע, אבל הדנית הצליחה לעשות את אחד הקאמבקים הגדולים של השנה לקראת סיומה. קרוליין ווזניאקי הגיעה לגמר באליפות ארצות הברית, בניגוד לכל הציפיות, כשהיא מנצחת בדרך את אנדראה פטקוביץ', מריה שראפובה, שרה אראני ופנג שואי. בנוסף, היא גם הגיעה לגמר בטוקיו ולחצאי גמר בסינסינטי ולרבע הגמר במונטריאול, כשהיא נותנת פייט אמיתי לטניסאית הטובה בעולם וחברתה הטובה סרינה וויליאמס.
ווזניאקי, שעברה שנה קשה מבחינה אישית לאחר שארוסה רורי מקלרוי נפרד ממנה, הראתה שעדיין יש לה את מה שדרוש כדי לזכות בתואר גרנד סלאם ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר. אמנם הטניס שלה עדיין הגנתי בעיקרו ומתבסס על החזרות כדורים וגם הפורהנד לא מרשים במיוחד, אבל רוח הלחימה, המהירות והכושר הגופני עדיין שם. ובגדול.
מקום שביעי: אנה איבנוביץ'
עוד טניסאית שידעה בעבר ימים גדולים, נחלשה והשנה חזרה ובגדול למרכז הבמה היא הסרבית הנפלאה. אנה איבנוביץ' פתחה את 2014 בצורה נהדרת מבחינתה כשזכתה באוקלנד והגיעה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה כשהיא מנצחת בדרך את סרינה וויליאמס. בסך הכל, זכתה המדורגת חמישית בעולם בארבעה טורנירים השנה, כשפרט לאוקלנד היא עושה את זה גם בבירמינגהאם, מונטריי וטוקיו ונראית כמו אותה שחקנית שהייתה פעם במקום הראשון בעולם. למען האמת, היא אפילו שיחקה טוב יותר מכפי ששיחקה כשהייתה בשיאה בעבר. עם זאת, איבנוביץ' חייבת להראות שהיא שווה יותר גם בטורנירי הגרנד סלאם, בהם לא עברה את רבע הגמר מאז זכתה ברולאן גארוס אי שם ב-2008 וגם לרבע הגמר היא הגיעה רק פעמיים.
מקום שמיני: אגניישקה רדוואנסקה
הפולנייה המצוינת הייתה נבחרת במקום הרבה יותר גבוה בכל אחת מהשנים שעברו, אבל ב-2014 נראה היה שאגניישקה רדוואנסקה מעט נשארה במקום, בעוד כולן מסביבה התקדמו. פרט לטורניר מצוין במונטריאול, בו גם זכתה, רדוואנסקה לא הרשימה במיוחד, וגם כשכבר הגיעה לשלבים מאוחרים כמו במדריד, אינדיאן וולס, אוסטרליה ודוחא, זה נגמר עם תבוסות די כואבות. רדוואנסקה, שלאורך שנים הייתה הטניסאית הכי מעניינת ומרגשת לצפייה בשל סגנון המשחק הייחודי שלה, תהיה חייבת לשנות משהו במשחק כדי להתמודד עם הגדולות באמת בשנים הקרובות. ככל שהזמן חולף, סבב הנשים רק הולך והופך להיות פיזי וחזק יותר, ומי שלא תתאים את עצמה למציאות החדשה, תסבול.
מקום תשיעי: קרולינה פלישקובה
שנת 2014 הייתה ללא ספק השנה בה ראינו הרבה טניסאיות צעירות עושות התקדמות משמעותית בדרך לצמרת. אחת מהן, ואולי הבולטת שבהן, היא קרולינה פלשיקובה. הצ'כית בת ה-22 זכתה השנה בשני תארים, בלינץ וסיאול, והגיעה לגמר גם בנירנברג כשהיא מנצחת על הדרך שחקניות טופ 10 כמו אנה איבנוביץ' ואנג'ליק קרבר, וטיפסה עד המקום ה-23 בסוף השנה, כשהיא גם מזומנת לראשונה אל הסגל של נבחרת הפדרציה הצ'כית שזכתה בתואר. פלישקובה, אחת מהמגישות האימתניות בסבב כבר מגיל מוקדם, צפויה להיות אחת הטניסאיות שיתחילו להגיע לשלבים מאוחרים גם בטורנירי הגרנד סלאם ב-2015.
מקום עשירי: בלינדה בנצ'יץ'
בפינת הטניסאית המשתפרת והמעניינת ביותר של השנה הזוכה היא ללא ספק השוויצרית בת ה-17. בלינדה בנצ'יץ' הייתה כוכבת גדולה בטורנירי הנוער וזכתה בשנה שעברה ברולאן גארוס ובווימבלדון, אבל השנה הצליחה להיכנס בגדול גם לסבב של הגדולות באמת. השוויצרית, שהתאמנה אצל אמה של מרטינה הינגיס ברוב הילדות שלה, לא עשתה את המעבר בצורה חלקה בתחילת השנה, אבל כבר בסוף מרץ הדברים התחילו לעבוד בשבילה והיא התחילה להסתגל לעוצמות בסבב הבוגרות.
בסך הכל, היא הגיעה לחצי הגמר בצ'רלסטון וסיפקה הצהרה גדולה כשעשתה את כל הדרך עד לרבע הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה כשהיא מנצחת שתי שחקניות טופ 10 בדרך לשם: אנג'ליק קרבר וילנה ינקוביץ'. בנצ'יץ', שכבר הפכה לכוכבת גדולה במדינה שלה ומשווקת בהתאם, הגיעה גם לגמר טורניר טיאנג'ין לקראת סוף השנה ואפשר להיות משוכנעים שאם תישאר בריאה, תזכה בעוד תארים רבים בקריירה שלה.